בשבוע הבא חל חג ל"ג בעומר. מי שהזכירו לי את קיומו הן סטודנטיות שלי ממכללת אחווה שברכו בסוף השיעור אחת את השנייה ואותי בברכת "חג שמח", ואני לא הבנתי בהתחלה על איזה חג אנחנו מדברים. הן הזכירו לי של"ג בעומר חל בשבוע הבא. דרך התנהלות זו הנוגעת לל"ג בעומר גרמה לי לחשוב על השינויים שחלו בציון החג הזה במהלך השנים בקרב אוכלוסיות חילוניות ומסורתיות. הלהט האמוני הקשור לעליה לקברו של רבי שמעון בר יוחאי בקרב קהילות חרדיות נותר ככל הנראה כשהיה. חשוב להכיר גם בכך שבקרב חילונים, ואולי גם מסורתיים, העיסוק המרכזי בחג ל"ג בעומר התמקד בפעילות סביב הדלקת מדורות ללא זיקה הכרחית למקורותיו ההיסטוריים והתיאולוגים של החג. עם השנים גברה המודעות לנזק הסביבתי של הדלקת ריבוי המדורות ברחבי ישראל לצד דאגה של ממש להיבטים הקשורים לבטיחות אש. כל שנה נפגעים אנשים מתאונות הקשורות להדלקת המדורות. השיא היה באסון הר מירון 2021.
לפני שאתייחס לשינויים שניתן להבחין בהם ביחס להדלקת מדורות בל"ג בעומר במרחב הציבורי אציג בקצרה סיכום על החג.
על ל"ג בעומר
אני מציינת מספר מאפיינים של החג בהתבסס על כתבה שפורסמה לקראת ל"ג בעומר תשפ"ג, שנת 2023, באתר וואלה. ל"ג בעומר הוא היום השלושים ושלושה לספירת העומר המתקיימת מחג הפסח עד חג השבועות. במהלך ימי ספירת העומר מתקיימים מנהגי אבלות. חג ל"ג בעומר מהווה מעין הפוגה מהעיסוק במנהגי אבלות. מאות אלפים, בעיקר מקרב הקהילות החרדיות, עולים מידי שנה לקברו של רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון. שם מתקיימת מדי שנה הילולה המונית סביב קברו. בהקשר זה חשוב מאוד לזכור שבל"ג בעומר תשפ"א, בסוף אפריל 2021, בשעה שישראל והעולם התמודדו עם השלכות מגיפת הקורונה, ארע "אסון הר מירון". תנאי הצפיפות בהר וחוסר ההתאמה בין המבנה הטופוגראפי של המקום לריבוי העולים לרגל להר מעוררים דאגה רבה לשלום המתפללים מדי שנה. אלא, שעבור רבים להט האמונה והרצון לקיים את המנהג חזק מחשיבה על בטיחות. בלילה בין חמישי לשישי (ערב ל"ג בעומר תשפ"א, בלילה שבין 29.4.2021 ל- 30.4.2021) קרה האסון:
"האירוע הוא האסון האזרחי הגדול ביותר שהתרחש במדינת ישראל,[1] עקב מעיכה וחנק שנגרמו בהצטופפות המונית נספו בו 45 אנשים, ונפצעו כמאה וחמישים. אחר סיום ההדלקה במתחם של חסידות תולדות אהרן, החלו רבים מהמשתתפים לצאת מהמתחם, בצפיפות רבה, דרך מעבר צר שלו רצפת מתכת ובהמשכו מדרגות. אחדים מהיוצאים החליקו במדרגות ורבים נפלו אחריהם ומחצו אותם. כתוצאה מכך החלה מנוסת בהלה שבה נרמסו אנשים נוספים כתוצאה מהדוחק הכבד"(ויקיפדיה). צוותי מד"א ויחידות חיל האוויר השתתפו בפינוי. משטרת ישראל טיפלה באבטחת האירוע וניטרה את התנועה במהלך ההתקהלות ואחריה. קצת יותר משלושה שבועות לפני ל"ג בעומר תשפ"ג פורסם מתווה לעליה להר מירון לשיפור תנאי הבטיחות במקום. נטען שתקציב מימוש המתווה הוא 100 מיליון ש"ח לעומת 14 מיליון ש"ח לפני האסון. מכתבתה של קים לגזיאל באתר דה מרקר ניתן ללמוד שתהליך ההיערכות ליישום המתווה לא מספיר ברור ומפוקח.
זיכרונותיי ולמה אני חושבת שחל שינוי במעמד חג ל"ג בעומר והמדורות המתלוות לחג בשנים האחרונות
הזיכרונות החזקים ביותר שלי הקשורים בל"ג בעומר הם מהתקופה שבה בנותיי היו בגן הילדים ובבית הספר היסודי, וכך יצא שאני הייתי אחראית על ארגון המדורה שלהן. במסגרות החינוך הדליקו מדורות קטנות בשעות הפעילות שלהן, בשעות הבוקר. אבל בערב ל"ג בעומר ראיתי לעצמי חובה לארגן מדורה. כאשר הבנות היו צעירות יותר הצטרפנו למדורת ל"ג בעומר של השכנים שלנו שארגנו מדורה עבור הילדים והנכדים שלהם. המדורות נדלקו בשדות בור בקצה הרחוב הקטן שבו התגוררנו. באותה תקופה כל משפחה או כמה משפחות הדליקו מדורות. בשדה הבור הלא גדול בקצה הרחוב שלנו הודלקו לפחות חמש עשרה מדורות קטנות יחסית זו ליד זו.
כבר אחרי פסח בנותיי ואני אספנו קרשים והחבאנו אותם בחצר מחשש שילדים יגנבו לנו אותם. על בסיס כמעט יומיומי יצאתי עם הבנות לחיפושים אחר קרשים. אבל הדאגה הכי גדולה שלי הייתה שאף אחת או אחד לא ייפצע במהלך הבילוי ליד המדורה. כאשר הבנות גדלו והיו בתיכון הן הצטרפו למדורות גדולות יותר עם חברותיהן וחבריהן לכיתה במקומות מרוחקים יותר מהבית. מצד אחד שמחתי שעול ארגון המדורה ירד ממני אבל מצד שני דאגתי מאוד שלא ייפגעו במדורות ולא אחת ביקרתי במקומות שבהן הדליקו מדורות. דבר חביב עלינו בליל ל"ג בעומר היה לטייל בשכונה ובשכונות הקרובות בנתניה, שבה התגוררנו אז, ולהתרשם מהמדורות השונות. באותה תקופה היו מדורות קטנות בכל מקום.
בהמשך, כשהנכדים החלו להשתתף במדורות ל"ג בעומר, הופקדתי כמה פעמים על השגחה על הילדים בהשתתפותם במדורות של בני כיתותיהם. הפעם בגבעת שמואל המדורות רוכזו כולן במקום אחד. מגרש ענק מוסתר על ידי צמחיה במרכז העיר. בשנים האחרונות גבר השיח הממוקד בשמירה על הסביבה ובנזקים שריבוי המדורות בתוך הישובים גורם לטבע. השיח הסביבתי הוביל לכך שרשויות החלו לעודד איחוד של מדורות והפחתה משמעותית שלהן ואף שימוש במדורות וירטואליות. לצד זה ראשי ערים החלו לארגן פעילויות עירוניות כתחליף להדלקת מדורות. השיא הגיע השנה, בתשפ"ג. בתל אביב הכותרת של החגיגות של העירייה היא :"ל"ג בעומר ללא מדורות". לצד הפנינג ופעילויות ל"ג בעומר חלופיות : "השנה נחגוג את ל"ג בעומר באופן הכי סביבתי שיש. נתכנס למפגש חברתי ומשפחתי בשכונה או בחיק הטבע, עם משחקים ועם פעילויות משעשעות ברוח החג, נעודד חלופות ונפחית מדורות! ". העיריה מגבילה את הדלקת המדורות עבור אלו שמתעקשים על כך בכמה מקומות מרכזיים. בשונה מהעבר, אין מתירים הדלקת מדורות בכל רחוב, בכל שכונה. עיריית רמת גן, עיר מגוריי כיום, מתירה הדלקת מדורות בשנת 2023 בשני אתרים ברחבי העיר בלבד.
סיכום
נראה שבמהלך השנים מעמדו של ל"ג בעומר כחג ירד בעיני ילדים ומבוגרים רבים לצד מגבלות שונות ולדעתי מבורכות מאוד על הדלקת מדורות ברחבי הארץ. הדאגה לנזק הסביבתי הנגרם על ידי ריבוי המדורות לצד הפגיעות בנפש הכרוכות בעיסוק בהן תרמו את שלהן לשינויים, ששיאם בהצהרה על "ל"ג בעומר ללא מדורות" בתל אביב. אסון הר מירון, אף שקרה רחוק מהמרכז, ייתכן שתרם את שלו לרצון של רבים להרחיק עצמם ממדורות. בשלב זה החלופות נוגעות בתעסוקה לילדים. אפילו באתר של עיריית בני ברק ראיתי לוח זמנים לפעילות מתנפחים ולהטוטנים (עבור בנות ובנים בנפרד) לצד הצגת אפשרויות של צפייה בטקס המתקיים בהר מירון. נשאלת השאלה מה יוותר מהחג הזה עבור הציבור הפחות דתי? מה יהיה התחליף של המדורות עבור הילדים? בשלב זה העניין המרכזי עבור רבים מהם הוא יום חופשה. נותר לחכות ולראות.
אכן לג בעומר בעקבות השינויים בשנים האחרונות מאבד מ״קסמו״ בעיני הציבור החילוני ובפרט במבחינת הילדים.
החל משנת תשפד גם חופשת לג בעומר תתבטל ואז כבר לא יישאר מחווית המדורה דבר..
אצלינו בקיבוץ בשלושת השנים האחרונות החליפו את המדורה לילדים בפעילות של אפיית פיתות על הסאג׳.
תודה על ההתייחסות אני באמת חושבת שיש לחשוב על חלופות שיש להן זיקה כלשהי לתוכן החג.
תודה על ההתייחסות. תגובתך ותגובות נוספות מעניינות ומראות לדעתי שאנחנו בעיצומו של תהליך של שינוי התייחסות לל"ג בעומר.
אני גננת לגילאי חובה, והדגש אותו אני שמה בל"ג בעומר הוא על "ואהבת לרעך כמוך"
מעניין וחשוב. איך את מחברת את ו"אהבת לרעך כמוך " לתוכן החג הלכה למעשה? באלו מקורות את משתמשת?
נהדרת שאת!!! זה בדיוק הדגש שצריך לתת בחג הזה. וזה התפקיד שלנו כאנשי חינוך לראות איך אנחנו עושות את החיבורים בין המסורת היהודית לבין ערכים שחשובים לנו להקנות בגן (ערכים של נתינה, עזרה, חמלה, נדיבות, אהבה לאדם,לחי ולצומח ). וכולי תקווה שבחג שבועות הבא עלינו לטובה ההקניות בגנים סביב החלב והפרה יפסק (ולא, אני לא טבעונית)-זה פשוט לא העיקר בחג הזה.
העיסוק במדורות כבר ממש לא רלבנטי (ורק בשנים האחרונות הבנתי כמה צימצום יש בזה שאנשי החינוך הפנו את הזרקור בחג הזה למדורה). בישוב בו אני גרה יש הוראה חד משמעית לא להקים מדורות. אבל!!! המדורות, הן החלק הכי שולי סביב החג הזה (בלי קשר לאסון במירון, שלא היה קשור למדורות כלל. האסון נבע מתקנים של בטיחות ומעומס יתר של מתפללים שבאו להילולת הרשב"י). החיבור של לג בעומר עם משפטו של ר' עקיבא (שהיה מנהיגו הרוחני של מרד בר-כוכבא) "ואהבת לרעך כמוך, זהו כלל חשוב בתורה"-הוא הזדמנות נהדרת להעמקה סביב ערכים. וכולי תקווה שהרבה גננות ימנפו את ההזדמנות הזו לעסוק בערכים ולחשוף את ילדי הגן לדמויות מופת ערכיות מתוך המסורת היהודית. אני באופן אישי עובדת עם ילדי טרום טרום ושמה דגש על SEL, ומשלבת מיינדפולנס ופתאום החיבור בין לג בעומר והערכים שהובילו הדמויות המרכזיות בחג הזה קיבלו המון עומק (ומי שעכשיו נבהלת,נחרדת וצועקת בתוך תוכה "הדתה" אני מציעה, צאי ולמדי קצת על לג בעומר).
גילוי נאות: אני גננת חילונית על מלא מלא.
תודה על ההתייחסות. תגובתך ותגובות נוספות מעניינות ומראות לדעתי שאנחנו בעיצומו של תהליך של שינוי התייחסות לל"ג בעומר.
מעניין לקרוא את מה שאת כותבת וכואב לי שכך, לג בעומר הוא יום של אור מיוחד של אהבת ישראל, העיסוק לילדים תמיד היה- ואין פסול בכך ואכן הדגש הוא פחות על מדורות, אני כשליחת חב"ד מתמקדת בלג בעומר בתהלוכה של אחדות מדהימה ומרגשת שממחישה את העוצמה של החג המיוחד
שלום ליאל,
אני מאוד מעריכה את פועלך ובאמת חשוב מאוד לצקת תוכן חדש בחג הזה גם במסגרות חינוך ממלכתיות. ברור לי שמי שבא מרקע אמוני דתי מתחבר לחג הזה ומתייחס אליו אחרת. ידע על מקורותיו ותכניו של החג חשוב מאוד-עם וללא מדורות. קלודי