פוסט זה מתייחס לציון ימי הולדת בגני ילדים בעת מלחמה והוא מתמקד גם בעמדותיהן של גננות בנוגע להשתתפות הורי הילדים באירועי יום ההולדת בגן. הפוסט מתאר בין היתר ממצאי מחקר שערכתי בסתיו תשפ"ג ופורסם בכתב העת חוקרים @ הגיל רך (5.10.2023).
התכוונתי לכתוב את הפוסט הזה בסופ"ש שמחת תורה, אלא שאירועי השבת השחורה ב- 7.10.2023 שינוי את התוכניות. בסופו של דבר, החלטתי ביום ה-36 למלחמת "חרבות ברזל" להתייחס לממצאים ולהפנות למאמר בשל חזרת הילדים למסגרות החינוך בכלל ולמסגרות החינוך לגיל הרך בפרט. זאת כיוון שאם הילדים מגיעים למסגרות הכרחי לחשוב על דרכים לציין את ימי ההולדת שלהם. לא יעלה על הדעת לדעתי לא לציין ימי הולדת של הילדים בגן. השאלה היא כיצד לעשות זאת ואף כיצד לצאת מהאוטומט, מהרגלים ארוכי שנים, של אופן ציון ימי הולדת ולתכנן אירועים המיטיבים עם ילדי הגן. אחת השאלות היא האם לעשות זאת בהשתתפות הורי הילדים.
על המשמעות של אירוע יום הולדת על קצה המזלג
בחלק זה אתייחס בקצה המזלג למשמעות אירועי יום הולדת בכלל ובגני ילדים בפרט. להרחבה בנושא ניתן לעיין בפוסט קודם שכתבתי ומוקדש לנושא. מצד אחד ניתן לראות בציון ימי הולדת ביטוי להדגשת הערך של האינדיבידואל, דרך לחגוג את הערך כל האדם כאינדיבידואל. ניתן לראות בשירה של חוה אלברשטיין ברוך הבא לעולם מתוך האלבום "עץ הכוכבים" כסוג של הומאז' ליצירת חיים חדשים. כל העולם מתפנה לברך תינוק חדש שבא לעולם. וכך מידי שנה ממשיכים לברך את האחת או את האחד והיחיד שגדלו בשנה.
אף שציון יום ההולדת מתמקד ביחיד, חגיגה אמיתית של יום ההולדת הינה בלתי אפשרית ללא יחסי גומלין עם הקולקטיב, עם הסביבה. מי שמברך את כלת או חתן יום ההולדת הם בני משפחה, חברים, עמיתים. כשמדובר בילדים צעירים, המשפחה והצוות החינוכי במסגרות החינוך הם אלו שמעצבים טקסים שעשויים לכלול שירים, פעילויות מיוחדות, ריקודים, ברכות, עוגת יום הולדת, כיבוד. אף שימי הולדת מצוינים ברוב העולם, החגיגה עשויה להיות שונה במקומות שונים. יתרה מזו, בכל חברה חגיגות ימי ההולדת השתנו מאוד במהלך השנים.
חשיבה על ניהול חגיגות ימי הולדת במסגרות חינוך
מסגרות חינוך הן סוכן מרכזי לסוציאליזציה בכל חברה. חלק מהעניין הוא ארגון טקסים שעומדים במרכז חגיגות ימי הולדת. למסגרות חינוך יש לרוב פרוטוקול מסודר לציון ימי הולדת. בעת הזו, בימי מלחמה שבהם משפחות הילדים, נשות הצוות והחברה כולה עוברות זעזועים, חשוב למצוא את הזמן ואת כוחות הנפש לחגוג את החיים, לציין את ימי ההולדת של הילדים ושל נשות הצוות.
בתכנון יום ההולדת הכרחי לקחת מצד אחד בחשבון את הילד היחיד ולהביא לידי ביטוי משהו שמתאים לו במיוחד (תכנים, כיבוד) ומצד שני את כל הילדים שלומדים באותה מסגרת חינוך. חשוב שאף ילד לא ירגיש מקופח ושלא תהיה לו סיבה לחשוב שהושקעו יותר מאמץ, מחשבה ומשאבים בימי הולדת של ילדים אחרים.
ראוי לציין שמשרד החינוך הוציא הנחיות הנוגעות לציון ימי הולדת בגני הילדים בשנת 2018 וקבע שלושה דברים חשובים: 1. בכל שנה, בכל מסגרת חינוכית, יצוין יום ההולדת של כל ילד וילדה המבקרים באותה מסגרת החינוכית; 2. הערך הקובע את אופן החגיגה הוא ערך השיווניות; 3. ניתנת לגננות אוטונומיה מוחלטת בתהליך קבלת ההחלטות איך לציין את ימי ההולדת של הילדים, לרבות לגבי ההחלטה אם לשתף את הורי הילדים בחגיגה.
איזון בין האישי לבין דאגה לקולקטיב הוא סוג של אמנות. הסכנה היא מצד אחד להפוך את ימי ההולדת לסוג של "תעשיה" שבה פס יצור של ימי הולדת סטנדרטיים שאין בהם כל ביטוי לאישי. מנגד, הסכנה היא להביא לסגידה לאינדיבידואל, שמעודדת התנערות מדאגה לזולת. אין זה קל לאזן במקרה זה בין השנים, ונדרשים היכרות אישית עם היחיד ודאגה לרווחתם של הילדים לצד עידוד של נתינה והתייחסות לזולת גם כשחוגגים לך יום הולדת. באתר משרד החינוך מצוין שחגיגות יום הולדת נועדו לחזק את תחושת השייכות של הילדים: :"תחושת השייכות של כל פרט בקבוצה מהווה את אחת מאבני היסוד של גיבוש הכיתה כקבוצה חברתית. ציון יום הולדת אישי לכל אחד ואחת מחברי הקבוצה והבעת פירגון ואהבה, עשויים לתרום משמעותית לחיזוק תחושת השייכות של הפרט בתוך הקבוצה….".
אני מתרשמת שברבים מהגנים התקבע מודל ציון יום הולדת שהוא מסיבה הכוללת שירים וריקודים די קבועים . אם הורי הילדים מוזמנים למסיבות אלה, גננות רבות מתלוננות שההורים מפריעים. חשוב לציין שישנם גם גני ילדים הבונים דגמים חלופיים למסיבות יום הולדת, דגמים שבהם הילדים יכולים לגלות יצירתיות וההורים עשויים לקחת בהם חלק פעיל (כמו להגיע לגן ביום ההולדת ולהנחות עם הילדים כולם או עם קבוצות פעילות מעניינת שחתן או כלת יום ההולדת אוהבים).
אחד הביטויים האפשריים להפוך את יום ההולדת למפגש מקרב לבבות הוא לעודד ילדים להכין ברכות אישיות ואמיתיות לחתן או לכלת יום ההולדת. וזאת כתחליף להכנת שבלונות או לבקשה שיציירו ציור חופשי שלא תמיד הילדים מקדישים בהכנתו מחשבה לחתן או לכלת יום ההולדת. נסו לחשוב על כך שמרגילים ילד לחשוב על הנמען, על חתן או כלת יום ההולדת 34 פעמים בשנה. בדרך זו נפתח אמפתיה אצל הילדים אם נעודד אותם להכין ברכות מותאמות (לעתים נהיה מוכנים לכתוב בעצמנו את תוכן הברכה).
על השתתפות הורים בחגיגות יום הולדת וממצאי מחקר המשקפים את עמדות הגננות בנוגע להשתתפות הורי הילדים בהן
אחת השאלות שגננות שואלות את עצמן היא האם לשתף הורים במסיבות יום הולדת. בהחלטה זו יש כמובן להביא בחשבון את ההקשר בכל שנה, ובמיוחד בשנה המיוחדת שאנו חווים. אחת השאלות נוגעת לזמינות ההורים בכל גן. שהרי מספיק שהורה של ילד אחד לא יוכל להשתתף מסיבות שונות כדי להחליט בכפוף לתפיסות שיוויוניות שימי ההולדת יצוינו ללא השתתפות ההורים. אלא שמה שהתחוור לי ממחקר שערכתי הוא שבעוד מיעוט גננות מבינות שהקשר הורה-ילד הוא קשר חשוב ביותר, שהילדים הם של הוריהם ושלא יעלה על הדעת לא לשתף את הורי הילד באירוע חשוב לילדיהם, גננות רבות מאוד רואות בהשתתפות הורי הילדים בימי הולדת סוג של הפרעה לילד עצמו, לילדים האחרים או להתנהלות הגן.
המחקר שערכתי באוקטובר 2022 :"עמדות של גננות לגבי השתתפותם של הורים במסיבות יום ההולדת של ילדיהם בגני הילדים – הזדמנות או הפרעה?" פורסם כאמור ב5.10.2023 בכתב העת חוקרים @ הגיל הרך. הקוראות והקוראים מוזמנים ללחוץ על הלינק ולעיין במאמר.
במחקר נמצא שגננות גילו מוטיבציה גבוהה לחשוף את עמדותיהן בנושא השתתפות הורים במסיבות יום ההולדת של הילדים בגנים. מוטיבציה זו באה לידי ביטוי במילוי מהיר של השאלונים ובתגובות ספונטניות בפייסבוק, המעידות על שביעות רצון מעריכת מחקר בנושא, ומהאפשרות לחשוף עמדות הנוגעות לעניין, לדוגמה: "אענה על הסקר באהבה ", "מילאתי באהבה".
זאת ועוד, מממצאי המחקר עולה עדות לעמדותיהן האותנטיות של הגננות בעיקר לנוכח העובדה שמשרד החינוך (2018) העניק אוטונומיה מלאה לגננות להחליט אם ההורים ישתתפו במסיבות יום הולדת של ילדיהם.
במחקר זה התקבלו ממצאים ברורים וחדים: בסוף שנת 2022 רוב הגננות (70%) מצדדות בעריכת מסיבות יום הולדת בגני ילדים ללא השתתפות הורי הילדים. זאת ועוד, חלה ירידה תלולה בתכנון מסיבות יום הולדת לילדים בהשתתפות ההורים בתקופה שאחרי הסרת המגבלות שהוטלו בתקופת משבר קורונה, בהשוואה למקובל לפני משבר הבריאות העולמי (13% לעומת 45%). הסבר לירידה בתמיכה בהשתתפות ההורים במסיבות יום הולדת בעקבות משבר קורונה אפשר למצוא בהנמקה של אחת הגננות שהשתתפה במחקר לעמדתה נגד השתתפות ההורים במסיבות יום ההולדת של ילדיהם:
"לאחר שנים רבות שבהן הורים היו חלק בלתי נפרד ממסיבות ימי הולדת בגן, הגיעה קורונה ומנעה השתתפות הורים במסיבות בגן. התחלתי לערוך מסיבות ללא הורים, ואז הרגשתי בהבדל – ילד יום ההולדת הרבה יותר נינוח, נמצא במקום הבטוח שלו(כן, גם הורים זה מקום בטוח, אך ההתנהגות ליד הורים שונה לעיתים קרובות ומקשה על ההתנהגות של הילד במסגרת החינוכית) ולא מרגיש צורך לעמוד בציפיות המצלמה של ההורים שלו. לא מבקש את המוצץ שלו באמצע המסיבה."
אני מציעה שתעיינו במאמר עצמו ותחשבו על משמעות הממצאים המצדדים בציון ימי הולדת בהיעדר הורי הילדים, באשר לתפיסות הנוגעות לקשר הורה-ילד, וקשר הורה גן. בדיון למאמר אני מעלה את הבעייתיות שאני רואה בעמדה המתנגדת להשתתפות ההורים כדבר עקרוני ולא במקרים של מניעת השתתפות כדי לממש את ערך השוויוניות. קשה לחשוב על אירוע משמעותי יותר שמייצג מעורבות הורים לטובת הילדים מאשר השתתפותם במסיבת יום ההולדת של ילדיהם. וזאת מכיוון שמסיבת יום ההולדת מהווה מפגש בין האישי למשפחתי ולקולקטיבי, וככלות הכול, ההורים הם האנשים הקרובים ביותר לילדיהם הצעירים והחשובים ביותר בחייהם. בתמיכה בעמדה שהורים מפריעים להתנהלות מסיבות יום ההולדת, בעיקר כאשר מדובר במסיבות בדגם המסורתי, נשכחת המטרה המרכזית – הרווחה הרגשית של הילד, שנוכחות הוריו במסיבת יום הולדתו בגן עשויה לשמח אותו ולהמחיש לו הלכה למעשה את הברית בין הגן לבית, הנבנית למענו. על כן, טענתי היא שטובת הילד באמצעות שיתוף ההורים הופכת בעיני הגננות המתנגדות להשתתפות הורי הילדים במסיבה לאמצעי, ואילו התנהלות תקינה של המסיבה לפי המתווה שנקבע על ידי הגננת הופך למטרה.
אם טובת הילד באמצעות שותפות בין הגן לבית היא המטרה, מתחייב לתכנן ולבצע דגמים של מסיבות יום הולדת שבהן השתתפות ההורים תורמת הן לילדים החוגגים הן לילדים האחרים בגן, ומצמצמים את אפשרויות ההפרעה להתנהלות הגן
שיקולים לתכנון חגיגות יום הולדת בימי המלחמה הנוכחית
לסיכום, כמו שכתבתי בפתיח אני סבורה שהכרחי לציין את ימי הילד של הילדים ואף של נשות הצוות גם בשנה המיוחדת הזו. השאלה היא איך ולא האם לעשות את זה? כל מה שאני מציעה הוא לנסות "לצאת מהקופסה" ולחשוב על דרכים פשוטות, לא גרנדיוזיות אבל אישיות ומותאמות לילדים ולהקשר של ציון ימי ההולדת. אני מציעה לזנוח את דגם יום ההולדת המסורתי שמורגלים בו לטובת משהו אישי יותר. אני רואה חשיבה מיוחדת בהכללת ברכות אישיות של כל ילד וילדה לחתן או כלת יום ההולדת ולהימנעות משימוש בשבלונות. באשר להשתתפות ההורים אני תומכת מאוד בעמדת משרד החינוך הרואה בהבטחת שוויוניות ערך מארגן. לצד זאת אני מציעה לשקול האם וכיצד ניתן לשתף את הורי הילדים או בני משפחה אחרים בדרך שנותנת לילד תחושה של שייכות ושאכפת ממנו במסגרת החינוכית שלו.
כל כך שמחתי לקרוא את שכתבת על חשיבות נוכחות ההורים ביום ההולדת של ילדם בגן. לצערי הרב גננות רבות מספרות להורים כמה נוכחותם מפריעה לילדם בזמן טקס יום ההולדת ומניסיון שלי ,של שנים רבות ,כגננת ומנהלת מערכות חינוך לגיל הרך נוכחות ההורים ביום ההולדת מאד משמעותית וחשובה לילד ולקשר שבין ההורים לגן. זוהי הזדמנות מצוינת לקרב את ההורים לגן, לאפשר להם לראות את ילדם בתוך הקבוצה, לתרום לגן מכישוריהם , כמובן שתוכן המסיבה צריך להיות מותאם לילד החוגג ללא הפקת פסטיגל. אני מאד ממליצה למי שהוציאה את ההורים מיום ההולדת לחשוב שוב על תוכן היום הזה כיצד ישרת את הילד ויתן לו מקום מיוחד וכיצד ההורים יתחברו ויחזקו את הקשר לגן ולצוות. אני מאד בעד הורים ביום הולדת.
תודה רבה רינה על התייחסותך. מסכימה עם כל מילה שלך. האמת היא שהופתעתי כשהתחלתי בעריכת המחקר מעומת ההתנגדות להשתתפות ההורים במסיבות יום הולדת בגנים.
בעיניי חשוב בשלב זה שכל גננת תחשוב על המשעות של שיתוף ההורים לילד, לגן,לקשר של ההורים לילד שלהם ולגן.
שוב תודה. קלודי