איך נחזור לתקשורת שפויה במוסדות חינוך שבהם לומדים יחד תלמידים וסטודנטים יהודים וערבים?

running girl transp
קבלו עדכונים אחת לשבוע על פוסטים חדשים בבלוג:

האלימות והגזענות המתפרצות ברחובות החל מיום ירושלים, בעיקר בערים מעורבות וברשתות החברתיות, מאיימות לפורר את מרקם החיים של כולנו. עד לפני פחות משבוע ניהלנו את חיינו בזהירות ובניסיון לחיות יחד, יהודים וערבים. בערים המעורבות שבהן מתרחשות מהומות בימים האחרונים, ילדים ערבים לומדים יחד עם ילדים יהודים במעונות יום, בגני ילדים ובבתי ספר. מורים ערבים מעטים משולבים בהוראה בבתי ספר ממלכתיים יהודיים, ומורים יהודים לעתים מלמדים בבתי ספר ערביים. באוניברסיטאות ובמכללות לומדים ומלמדים זה לצד זה סטודנטים יהודים וסטודנטים ערבים. חלק מהסטודנטים הללו מכשירים עצמם להוראה בגני ילדים ובבתי ספר. ילדים, סגלי הוראה, סטודנטים ומרצים מתגוררים חלקם בישובים מעורבים. כולנו נוסעים באותה תחבורה ציבורית. חלק מהנהגים יהודים וחלקם האחר ערבים.

החיים זה עם זה וזה לצד זה לא היו פשוטים גם עד לפני שבוע. אבל הרושם שנוצר היה שבמוסדות החינוך כולם עושים מאמץ כדי להבטיח את הקיום המשותף. נראה שרבים התחילו להעריך את היתרון שבהיכרות עם הקהילה האחרת באמצעות לימודים בכיתות מגוונות מבחינה דתית ועדתית. לא כולם אהבו את הערבוב הזה אבל החיים עצמם היו חזקים מההתנגדות ללימודים משותפים. ואכן, בשנים האחרונות הייתה מגמה זהירה של השתלבות המיעוט הערבי-ישראלי בחברה הישראלית היהודית. השתלבות זו הביאה למפגשים יומיומיים של כולנו בין במוסדות החינוך ובין במרחב הציבורי (בקופות חולים, בבתי חולים, בתחבורה הציבורית, בסופרמרקט).

אני מכירה את נושא הלמידה וההוראה בכיתות מעורבות באופן אישי, מניסיוני ארוך השנים בהכשרת סגלי הוראה למסגרות חינוך לגיל הרך. כעשר שנים עבדתי כראש מגמה להכשרת מטפלות ומנהלות במעונות יום לגיל הרך במדרשה בנתניה, ומזה למעלה משלושה עשורים אני עובדת כמרצה וראש תוכניות לגיל הרך במכללת לוינסקי לחינוך. בשני המוסדות הלימודים מתקיימים בכיתות מעורבות מבחינת לאום ודת. למדתי להעריך בכל השנים האלו את התרומה האדירה שיש ללמידה של סגלי הוראה שונים כל כך באותה מסגרת חינוכית. למדתי להעריך את התרומה של הלמידה של הסטודנטיות והסטודנטים זה מזה. מעבר לכך, אני מכירה את מציאות כיתות הילדים המעורבות מדיווחי גננות, מנהלות מעון יום ומורות שאותן לימדתי בעבר ואני מלמדת בהווה. הכתיבה של הפוסט מוזנת על ידי הניסיון האישי שלי ועמדותיי האזרחיות כמובן.

ימי הלחימה שהם חלק ממה שלמדנו לקרוא לו מבצע "שומר החומות" מול החמאס והמהומות בערים המעורבות ובכבישי ישראל מעלים שאלות לגבי האופן שבו נשוב כולנו ללמוד וללמד זה עם זה וזה לצד זה אחרי התקופה המסוייטת שכולנו עוברים. ימי הלחימה והמהומות הותירו פגיעות קשות בנפש, ברכוש ובעיקר באמון ההדדי בין הקהילה היהודית לקהילה הערבית.

חשוב קודם כל לקבוע יעד: לטובת כולנו עלינו לחתור לכך שנשוב לפעול יחד כאזרחי ותושבי המדינה הזו. נזכור שמעשי הפרעות וההתפרעות הנוראיים נעשו בערים המעורבות על ידי כמה אלפי אנשים בשוליים של שתי הקהילות מתוך המיליונים שהפכו לקורבנות למעשי הפורענות והביזה באופן ישיר ועקיף. לכן חשובה התגייסות של שתי הקהילות להחזיר את החיים למסלול של השתלבות. אין ספק שלצד מעשי השיקום של החיים המשותפים הכרחי להעניש את הפורעים. דעתי היא שלצד הענישה הקבועה בחוק היה טוב אילו חייבו כל מי שמורשע באלימות בהתפרצות הנוכחית בסדנה לגמילה מאלימות. וזאת כיוון שאף שהאלימות הפעם מופנית נגד בני הלאום האחר, אותם אנשים עצמם הם בעלי פוטנציאל להפגין אלימות כלפי משפחותיהם, בני הלאום והקהילה הקרובה שלהם. הצעה זאת נשמעת אולי אוטופית, אז אעבור לפסים יותר מעשיים באשר לחזרה ללימודים והוראה משותפים ליהודים ולערבים.

ההנהלות של מוסדות החינוך חייבות לגבש מדיניות של חזרה ללמידה ולהוראה משותפת על בסיס ההבנה שזכותו של כל תלמיד וכל מורה ללמוד וללמד באותם מוסדות שבהם למדו ולימדו קודם לכן. כמו כן, הכרחי שבהנהגת המוסדות יעריכו הן את המצוקה של התלמידים והמורים במוסדות השונים והן את הקשיים ומוקדי החיכוך הספציפיים בכל מוסד. הערכה זו עשויה להתקבל הן על בסיס שיחות אישיות עם מורים ותלמידים והן על בסיס איסוף מידע על אופי ההשתתפות של באי אותו מוסד ברשתות החברתיות. בעידן הזום והלמידה מרחוק חשוב לקבוע על בסיס הערכת הקושי הראשוני שבמפגשים בין בני הלאום השונים מינון של למידה מרחוק ולמידה פנים אל פנים. ניתן להתחיל במפגשים של למידה מרחוק, להעריך את אופי האינטראקציה בין התלמידים, הסטודנטים ואנשי הסגל ולהזמין קבוצות קטנות למפגשים פיזיים במוסד. בגיל הרך, הדרגתיות זו איננה אפשרית ואת עבודת ההכנה יש לעשות עם הורי הילדים.

חשוב בעיניי לגבש אמנות שלהן שותפים תלמידים והורים מזה, ומורים ומרצים מזה. הכרחי לקבוע קוד התנהגות הן בלימודים הפיזיים במוסד והן בכל הקשור להשתתפות ברשתות החברתיות.

חשובה ההתחייבות האישית של כל תלמיד וכל מורה מרצה וחבר סגל להתנהלות מכילה, להימנעות משימוש בביטויים גזעניים ובאלימות במוסד הפיזי. באשר לרשתות החברתיות נדרשת הסכמה להימנע מהפצת מסרים של שנאה וגזענות.

העמדה של ההנהלות צריכה להיות עמדה אסרטיבית של הבטחת השתתפות ותנאי למידה במוסד לכל תלמיד ואיש צוות המתחייבים לקיים את תנאי האמנה.

לצד אלו, חשוב להתייחס להתנהלות הרגשית והחברתית של ילדים ואנשי צוות אך גם להימנע בטווח הזמן הקצר מדיונים פוליטיים נפיצים שמזמינים ילדים, מורים וסטודנטים להביע עמדות כלפי בני העם השני. הכרחי לאפשר לילדים הבעת רגשות. לעודד ילדים לשתף במה הם מרגישים בימים אלה, לעודד אותם לצייר ולפסל את מה שהם מרגישים. השיתוף המילולי יהיה אישי בעל פה או בכתיבה. כללי ההתנהלות בקבוצה הם הבעת רגשות אישיים ככל שעולה על דעת המשתתף ואיסור על הפניית מסרים אלימים מילוליים או פיזיים כלפי משתתפים אחרים. לצד זה חשוב מאוד שיתקיימו קבוצות למידה שיתבססו על זכות השתתפות של כל תלמיד או איש צוות בדיון ועל הגינות בכל הנוגע לחלוקת הזמן ולאיכות המשובים על הלמידה עצמה.

חשוב שבכל מוסד ייעשה כל מאמץ שכל תלמיד ואיש צוות ירגיש בטוח ושייך. יש לזהות ולטפל בחומרה בכל ביטוי של אלימות פיזית והבעות ביטוי גזעני מכל צד. הכללים הללו חייבים להיות ידועים לתלמידים ולסגלי ההוראה. כולם צריכים להיות חתומים על אמנות שמתחייבות לסוג זה של התנהלות.

בתקופה הקרובה נדרשת ערנות מקסימאלית כדי להיוודע לכל ביטוי של גזענות ואלימות, להוקיע אותם ולהעניש את האנשים שחוללו אותם.

לפוסט הזה יש 5 תגובות

  1. נועה מאיר

    תודה על המאמר הכ'כ חשוב בתקופה כה רגישה …זוכרת מאד לטובה את הערבות ההדדית, הלמידה המשותפת , והאווירה החיובית של הדו קיום במכללה כשלמדתי לתואר שני. אני תקווה שנצליח להחזיר את האיזון שהיה ולהתגבר על המצב שנוצר , על מנת להבטיח לעצמנו התנהלות בטוחה ומכילה

    1. clodieta

      שלום נועה,
      מודה לך מאוד על התגובה ואכן אח הדברים שאני הכי גאה בו הוא הערבותההדדית והגיבוש החברתי בתוכנית.
      קלודי

  2. סמדר מור

    תודה קלודי!
    לוקחת ממך אל הסטודנטים שלי, הוראת התיאטרון באוניברסיטה, חלקם ערבים וחלקם יהודים. מקווה שהרוחות יירגעו, ואפשר יהיה לנהל סדנאות משותפות בלי להתלהם אחד על השני (ואני חייבת להודות על הקבוצה שלי, שנוהגת באיפוק, אבל יש זרמים לא פשוטים מתחת לפני השטח…). גם בתור מנחה צריך כוחות נפש כדי להחזיק את הדו-קיום הזה, שיש בו אלמנטים של אי-שוויון, אך יש צורך לקיים ולהזין אותו במסרים כמו שלך. תודה, סמדר

    1. clodieta

      הי סמדר,
      רק עכשיו אני רואה את התגובה החשובה כל כך שלך.
      למרות שאנחנו במצב של הפסקת אש-הזרמים האלימים התת קרקעיים קיימים וחשוב שכל אחד מאיתנו בחלקת אלוהים הקטנה שלו יתרום למתינות והכלה.
      קלודי

כתיבת תגובה

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.