החלטתי לכתוב את הפוסט בעקבות האסון הכבד שאירע אתמול, 19.1.2026, בפעוטון לא מפוקח בירושלים. שני תינוקות מתו בפעוטון מסיבה לא ידועה. תחילה התפרסמו ידיעות שדובר בדליפת גז מאחד התנורים אבל בדיקות שנעשו במקום לא העלו שום ממצא חריג באוויר שהסביר את המצוקה הנשימתית שממנה סבלו כל התינוקות והפעוטות ששהו במקום, ואת המוות של ליה ציפורה גולובנציץ בת הארבעה חודשים ושל אהרון כץ בן כחצי שנה. הסברה היא ששני התינוקות מתו ממכת חום עקב הסקה מוגזמת וצפיפות במקום. 53 תינוקות ופעוטות אחרים פונו במצב טוב לבתי חולים בסביבה והושמו בהשגחת לילה בבית החולים ליתר ביטחון. הבנתי שלא כל 55 התינוקות והפעוטות שהו בפעוטון שבו מתו ליה ואהרון, אלא משני פעוטונים לא מפוקחים נוספים באותו הבניין.
האירוע הטראגי בפעוטון זה (שחשוב לא לכנות אותו גן או מעון כי מדובר במסגרת חינוך בלתי מפוקחת) חשף את ההזנחה הקיצונית של התינוקות והפעוטות בפעוטון זה, ולא פחות מכך את הפקרת התינוקות והפעוטות עד גיל 3 על ידי הממסד במדינת ישראל. מדינת ישראל בשנת 2026 מאפשרת לאלפי מסגרות חינוך פיראטיות, בלתי מפוקחות לתינוקות ופעוטות עד גיל 3 להתקיים.
מטרת הפוסט שלי היא בעיקר לקרוא להתגייסות ציבורית רחבה של הורים ואנשי חינוך כדי להביא לגיבוש ויישום שיטתי של תוכנית למען חינוכם של הילדים בני הלידה עד שלוש. אני מבקשת לציין כבר עתה שהבעיה המרכזית בעיניי איננה חוסר ידע על מה ואיך צריכים להיעשות הדברים. במועצה לגיל הרך גובשה משכבר תוכנית רחבה שכזו לפני כמה שנים. הבעיה היא שהתוכנית לא תוקצבה ולא יושמה.
אחת הבעיות המרכזיות היא שאין מיפוי מדויק של המסגרות שבהן שוהים תינוקות ופעוטות לצורך השגחה ולפעמים חינוך. המסגרות הלא מפוקחות אינן מחויבות לסטנדרטים של הכשרה, בטיחות או פדגוגיה. אומדנים של דו"חות הכנסת מדברים על מאות אלפי תינוקות ופעוטות הנמצאים במסגרות חינוך בלתי מפוקחות. לפי דו"ח מבקר המדינה ומחקרי הכנסת, עשרות אלפי מטפלות פועלות ללא הכשרה מלאה, והפיקוח על המסגרות כמעט ואינו קיים. המחסור במסגרות מפוקחות גורם להורים רבים לבחור באופציות פרטיות, לעיתים מתוך חוסר ברירה.
חשוב לציין גם שהמצב הקיים יוצר פערים בלתי נסבלים בין תנאי החיים של תינוקות ופעוטות שבאים ממשפחות שיד הוריהם משגת לבין תינוקות ופעוטות הגדלים במשפחות מעוטות אמצעים. יש הורים שיכולים להרשות לעצמם לשלם עבור גני ילדים פרטיים איכותיים ולהבטיח לילדיהם תנאי חיים ולמידה מתאימים. רק לאחרונה התבשרנו ששכר הלימוד בגני הילדים הפרטיים צפוי לעלות באופן משמעותי לקראת שנת הלימודים תשפ"ז. זאת אומרת שפחות הורים יוכלו להרשות לעצמם לשלוח את ילדיהם בני הלידה עד שלוש למסגרות חינוך איכותיות ומפקוחות.
אני מבקשת להזכיר גם שתנאי החיים והעבודה במעונות היום המפוקחים אינם אידיאליים, בלשון המעטה. אמנם מסגרות אלה מפוקחות, אבל בשל המשכורות הנמוכות והיחס הגבוה של מספר הילדים למחנכות, קשה לגייס כוח אדם איכותי שיסכים לעבוד במסגרות החינוך. בשנים האחרונות ממש אנו עדים לקושי לגייס גם גננות ומורות ומורים- קל וחומר מחנכות שתנאי ההעסקה שלהם גרועים באופן משמעותי בהשוואה לאלו של צוותי החינוך במסגרות החינוך הממלכתיות.
כל זאת כמובן למרות הניסיון לשפר את המעמד של חינוך לגיל לידה עד שלוש בישראל. רק שמה שנעשה הוא מעט מידי. אי אפשר להימנע מהתחושה שהממסד החינוכי והממשלה לא באמת מפנימים שחינוך לילדים מלידה עד שלוש הוא חשוב ביותר גם משום שהילדים בגיל הזה הם הרבה יותר פגיעים ותלויים בסביבה וגם בגלל נתונים השבים ומראים שהשקעה בחינוך איכותי בתחילת החיים משתלם כלכלית לחברה בטווח ארוך.
מעט היסטוריה על חינוך לידה עד שלוש בישראל
החינוך של פעוטות ותינוקות מלידה עד שלוש סבל מחוסר הסדרה מאז קום המדינה. עד השנים האחרונות ממש לא הייתה כל הסדרה הנוגעת למסגרות החינוך הרצויות. הטיפול בתינוקות ובפעוטות בישראל נעשה על ידי מעונות יום של ארגוני הנשים (כגון נעמ"ת, ויצ"ו, אמונה, נשות חירות), של חברת המתנ"סים ומשפחתונים מפוקחים. אלא שרק כרבע מהילדים משתלבים במסגרות חינוך מפוקחות אלה. אין נתונים מוסמכים לגבי כ- 75% מהתינוקות והפעוטות והמקומות שבהם הם מתחנכים.
בשנת 2018 חוקק חוק הפיקוח על מעונות היום. חוק זה חוקק במידה רבה כמענה למחאה נרחבת של הציבור בעקבות מותה של יסמין וינטה כתוצאה מהתעללות שעברה בפעוטון פרטי. הפעוטון אמנם נסגר מייד אחרי המקרה, אבל נפתח שוב לאחר חודשים אחדים באותו מקום עם אותה הנהלה וזאת בשל לקונה בחוק. החוק מדבר על רישוי ופיקוח ועל פריסת מצלמות. עם זאת, החוק אינו נותן מענה אמיתי למצב החירום של מסגרות החינוך לילדים מגיל לידה עד שלוש.
בנוסף, הוקמה בנובמבר 2018 המועצה לגיל הרך ברשות סגנית השר סימה חדד (על בסיס חוק המועצה לגיל הרך שנחקק בשנת 2017). ואכן, המועצה יצאה לדרך ומנסה לבנות תכנית לאומית לטיפול בחינוך בגיל הרך. מטרותיה של המועצה הן: 1. לקדם את הטיפול בילדים בגיל הרך ואת התפתחותם הגופנית והשכלית; 2. להבטיח את בריאותם הפיזית והנפשית ואת מילוי צורכיהם החינוכיים ,החברתיים, הפיזיים והרגשיים; 3. לתת להם תנאים נאותים וסביבה טיפולית-חינוכית הולמת ומותאמת, שתאפשר להם שוויון הזדמנויות בחייהם הבוגרים.
בשנת 2021 התקבלה החלטה מרחיקת לכת להעביר את האחריות על הפיקוח על מעונות היום למשרד החינוך והולך ומוקם מערך פיקוח והדרכה למטפלות ולמנהלות במעונות היום. אני מבקשת להזכיר שניסיון בקנה מידה קטן הרבה יותר להעברת חלק מהאחריות על פיקוח החינוך לפעוטות למשרד החינוך נערך בשנות ה-90 של המאה ה-20. ניסיון זה נעשה בתקופה שבה רינה מיכאילוביץ הייתה מנהלת האגף הקדם יסודי (שלא הוגדר אז כאגף-אם אני זוכרת נכון) ורות צור הופקדה ישירות על נושא החינוך לפעוטות. יוזמה מבורכת זו, שבה הושקעו מחשבה ועשייה חינוכיות רבות, התמסמסה.
אזכיר גם שבשנת 2021 פורסמה "תוכנית התפתחותית לחינוך ולטיפול בגיל הרך: ערכים, עקרונות וקווים מנחים לצוותים" עבור ילדים מלידה עד גיל 50 חודשים אשר נכתבה על ידי ד"ר צילי שוחט, דבורה גבעון ופרופ' אסתר עדי יופה מאוניברסיטת בר אילן. התוכנית נכתבה בחסות אוניברסיטת בר אילן, ג'וינט-אשלים ואגף למעונות יום ומשפחתונים של משרד הכלכלה והתעשייה (המסמך גובש ונכתב לפני המעבר למשרד החינוך). תוכנית זו אמורה להנחות את ההכשרה של המטפלות.
בשנת 2023 , כפי שמדווח על ידי מרכז טאוב הציגו ראש הממשלה, שר האוצר ושר החינוך תוכנית חומש שנועדה לחולל מהפכה במסגרות החינוך לגיל הרך. התקציב בשנה הראשונה היה מבטיח . חלקו רף לא נוצל. בהמשך התקציבים שהוקדשו לחינוך לידה עד 3 פחתו באופן ניכר וההבטחה הגדולה של מהפכה בחינוך לידה עד 3 נשכחה.
מה צריך לעשות?
שינוי המצב מחייב השקעה תקציבית עצומה, השקעה ארוכת טווח. הכרחי למצוא מקורות תקציביים לשינוי פני החינוך לידה עד שלוש. כמו שהמדינה יודעת להיערך לשינוי תקציבי במצב של משבר ביטחוני כך חייבת המדינה למצוא מקורות תקציביים להתמודדות עם המשבר של החינוך לידה עד שלוש.
לא איכנס לרכיבי התוכנית כיוון שיש גופים כמו המועצה לגיל הרך שגיבשו כבר תוכנית כזו על בסיס דיונים ממושכים עם צוותי חשיבה שכללו נציגות ונציגים של כל הסקטורים הרלוונטיים כולל משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות, ארגוני מחקר והמגזר השלישי ונציגות הורים.
בכל מקרה כל תוכנית חייבת למפות את המסגרות, לטפל בחקיקה, לבנות גופים ארגוניים, להגדיר וליישם סטנדרטים הנוגעים לכמות הילדים באחריות כל מבוגר, בהכשרת כוח האדם, לקביעת וועדות קבלה לעבודה. בנוסף יש לחלק אחריות עם הרשויות המקומיות שאמורות להיות אחראיות על הפעלת ופיקוח הגופים. זאת ועוד, יש להפעיל חשיבה מחוץ לקופסה הנוגעת להצעת מסגרות חינוך מגוונות המתאימות לתינוקות ופעוטות. חשוב לא לדחוף את כל הילדים הפעוטים למעונות יום גדולים. כתבתי על כך בפוסטים קודמים.
בפוסט קודם הצגתי את התוכנית המהפכנית של חינוך לידה עד שלוש בירוחם – תוכנית שעשויה להוות מודל עבור רשויות נוספות. מה שנחוץ הוא כאמור הבנה שהחינוך לידה עד שלוש חשוב ומוטיבציה ליישם את התוכנית.
העת הזו, לפני בחירות 2026, היא העת להפעיל לחץ על ראשי כל המפלגות להוסיף לאג'נדה שלהן טיפול בחינוך ראוי לילדים מלידה עד שלוש. הלחץ הציבורי הכרחי כי פוליטיקאים וגם הקהל הרחב נוטים לשכוח את החינוך לידה עד שלוש בתקופות שבין אסונות במסגרות החינוך לגיל הרך.
כדי שהדבר יתממש נדרש מאבק ציבורי רחב שיחייב את המדינה לבנות תוכנית ארוכת טווח למערכת החינוך לידה עד שלוש. שמעמד החינוך לידה עד שלוש יהיה כמו מעמד החינוך 3 עד 6. מתסכל לגלות שקשה להוציא רבבות לרחובות כדי למחות כנגד החינוך הרעוע לגיל הרך. אבל ללא מאמץ משולב שכולל מחאה ציבורית רחבה ודרישה ישירה מפוליטיקאים דברים לא יזוזו.
כחלק מהמאבק אנא שלחו מייל לחברי כנסת הורים, מחנכות, צוותי חינוך – התמיכה שלכם חשובה!
אל תשארו אדישים. זו לשון הפניה:
שלום לכולם\ן, בעקבות האסון בירושלים, יצאנו בשותפות 'בידיים טובות' בהובלת עמותת 121 – מנוע לשינוי חברתי בקמפיין מיידי שדורש לעשות שינוי מהיסוד בחינוך לגיל הרך – אנא תחתמו ותפיצו ככל יכולתכם\ן
בלחיצת כפתור אחת, שלחו עכשיו מייל אישי לכל חברי ועדת החינוך התרבות והספורט, וחברי הוועדה המיוחדת לזכויות הילד – והבהירו להם:
עוצרים את ההפקרה בגיל הרך!
שני תינוקות מתו מוות מיותר.
שני תינוקות הוזנחו על ידי מי שאמור היה לטפל בהם, על ידי הוריהם, הרשויות, הארגונים השונים, הוועדות והממשלה האדישה לגיל הרך.
יהי זכרם מהפכה!
באמת נדרשת התגייסות רחבה , אינטנסיבית וארוכת טווח לטובת התינוקות והפעוטות.
פרופ' קלודי יקרה,
תודה לך על "הפוסט המזעיק" החשוב שלך, לקיום החברה שלנו!.
כמובן שהצטרפתי לקריאתך, בכתיבת המייל התומך, לגורמי הממשלה הרלוונטיים!
בהוקרה ✍️ אשר וינשטיין
משורר עברי ויזם חברתי
תודה על ההצטרפות. חשוב בעיניי שכל אחת ואחד מאיתנו יעשה את המקסימום שהוא יכול!