outdoor learning-למידה בחצר הגן-סיכום ומצגת הרצאתה של מיכאלה שלזק

בפוסט זה אציג את סיכום הרצאתה של ד"ר מיכאלה כדורי-שלזק בנושא למידה בחצר הגן שניתנה במפגש זום ביום ג', 2.6.2020 בערב. למידה במרחב הפתוח, בכלל ובכלל זה בחצר הגן רצויה תמיד מהטעמים שמייד אציג. עם החזרה לגני הילדים אחרי סגר הקורונה התעוררה תקווה שעקב ההמלצה שהילדים ירבו לשהות באויר הפתוח, ייעשה ניסיון לפתח את עניין הלמידה מחוץ לגנים. תקווה זו לא ממש התממשה…כיוון שהחזרה ללימודים בגנים ולבתי הספר הייתה פחות מדורגת ומסודרת ממה שציפינו. בהרצאתה של מיכאלה שמענו על עקרונות של למידה מחוץ לגן וכן על תכנון בצמיחה כדרך לעודד ילדים צעירים לחקור באופן שיטתי סוגיות, יצורים שמענינים אותם באופן מיוחד במרחב הפתוח. שמענו גם על פרויקטים שנערכו בתואר הראשון והשני בחינוך לגיל הרך במכללת לוינסקי לחינוך ועל תוכניות עתידיות. המצגת נגישה בשלמותה כאן.

מטרת הרצאתה של ד"ר כדורי שלזק הייתה לדרבן לניצול החצר להתבוננות וללמידה.

בפוסט זה אציג בקצרה:

  1. על ד"ר מיכאלה כדורי-שלזק
  2. על העקרונות של למידה במרחב הפתוח 0utdoor learning
  3. על מדיניות משרד החינוך בנושא
  4. על תכנון בצמיחה והתפלגות של נושאי פרויקטים בנושא.
  5. סיכום הדיון עם המשתתפות במפגש(סטדונטיות מהתואר השני בחינוך לגיל הרך, מרצות ומדריכות בתוכנית תואר ראשון בחינוך לגיל הרך במכללת לוינסקי לחינוך וגננות אורחות.
  6. קורס בנושא למידה במרחב הפתוח בתואר השני בחינוך לגיל הרך בשנת תשפ"א.

על ד"ר מיכאלה כדורי שלזק

למיכאלה תואר ראשון בחקלאות, תואר שני בבוטניקה ודוקטורט בהוראת המדעים. רזומה מענין ומבטיח.

מיכאלה משמשת כמרצה למדעים וכיועצת דיסציפלינארית בתוכנית תואר ראשון בחינוך גיל הרך ומנחה פרויקטים (עבודת גמר מחקריות בתואר השני בחינוך לגיל הרך וכן משמשת כמדריכה פדגוגית בתואר ראשון לחינוך יסודי. בתואר ראשון בחינוך לגיל הרך מלמדת מיכאלה קורס בשם "ילדים חוקרים את הטבע בעונות השנה"-קורס תיאורטי מלווה במשימות בשדה . עם הפרויקטים בתואר השני בחינוך לגיל הרך במכללת לוינסקי לחינוך שמיכאלה הנחתה נמנים: שני פרויקטים משנת תש"פ שמתמקדים בתפיסות של גננות לגבי למידה חוץ גנית, פרויקטים שמתמקדים בלמידה של ילדי גן בנושא החלל שהתמקדו גם בחקר בנים ובנות בנושא, פרויקט צפרים צעירים שהתחקה אחר חקר ציפורים, פרויקט בנושא תזונה ובריאות בגן ומעקב אחר שינויים אצל הילדים לאורך זמן. מיכאלה חברה בקבוצת עניין בין-לאומית שמתמקדת בלמידה במרחב הפתוח (בארגון EECERA) ומובילה בימים אלו עם קבוצת מרצות ומדריכות מלוינסקי כתיבה של פרק שמתמקד באופן שבו מיושמת הלמידה בצמיחה לטובת עידוד של התבוננות ולמידה במרחב הפתוח.

על outdoor learning-על קצה המזלג

על למיה חוץ גנית מתוך המצגת של מיכאלה

image 1
מתוך המצגת של מיכאלה שלזק
image 2
מתוך המצגת של מיכאלה שלזק

על למידה במרחב הפתוח מתוך Outdoor learning institute

Outdoor Learning Benefits and Impact
Source: Outdoor learning institute

על מדיניות משרד החינוך בנושא-יש לזכור שמשרד החינוך מעודד למידה חוץ גנית

image 3
מתוך המצגת של מיכאלה שלזקק

על תכנון בצמיחה ודוגמאות של פרויקטים שמתבססים על הגישה הזו

בתוכנית תואר ראשון בחינוך לגיל הרך בלוינסקי אנו מאמצים ב-13 השנים האחרונות את התפיסה של למידה בצמיחה, Emergent Curriculum, כגישה הוראה שמנחה את פרויקטים של הסטודנטיות בהוראה. גישה זו עולה בקנה אחד עם התפיסה של רג'יו אמיליה עליה כתבתי בבלוג זה. מדובר בגישה שבה קבוצה של ילדים בהנחיית גננת או מורה מתמקדת בשאלה/בעיה/סוגיה שמענינת את הילדים ובונה את פעילויות הלמידה תוך כדי חקר ושיח דיאלוגי ביניהם. שאלת החקר או נושא הלמידה נקבע בהתחלה על ידי הקבוצה אבל פעילויות הלמידה הולכות וצומחות כחלק מהשיח הקבוצתי בהתאם לענין הילדים ובהתאם למה שעולה ומתגלה בשיח ובחקר עצמו. וזאת בניגוד ליחידות הוראה שכוללות פעילויות שמתוכננות מראש על ידי גננת, מורה או תוכנית משווקת כלשהי ש"מועברת" לפי סדר קבוע שנקבע מראש . דרך למידה-הוראה זו הופכת את השיח בכל קבוצת למידה לייחודי לקבוצה זו. גישת הלמידה בצמיחה מתבססת על התפיסה הסוציו קונסטרוקטיביסטית שמדגישה את יכולת האנשים בכלל והילדים בפרט לעבד מידע שמתקבל מהסביבה הפיזית והחברתית ולהפנים אותו בתודעה שלהם באופן ייחודי להם.

להלן תרשים שמציג את התהליכים שמובילים לבחירת נושא הפרויקט.

image 4
מתוך המצגת של מיכאלה שלזק

נושאי הלמידה משקפים אפוא את הענין של הילדים בסביבה. מיכאלה מובילה כאמור מחקר וכתיבה שמתחקה אחר פרויקטים שנעשו בתוכנית תואר ראשון בחינוך לגיל הרך בשנים 2015-2019. בשנים אלו ד"ר פנינת טל עמדה בראש התוכנית לתואר ראשון ובראש החוג לחינוך לגיל הרך בלוינסקי[היא עומדת בראש התוכנית גם היום]. מיכאלה הציגה את התפלגות נושאי הפרויקטים בשנים אלו. בשנים אלו 155 סטדונטיות להוראה בחרו להתמקד בפרויקטים של חקר שקשורים למדעים.

להלן התפלגות ראשונית של נושאי הפרויקטים שלהן:

image 5
מתוך המצגת של מיכאלה שלזק

התבוננות בנתונים שמופיעים בתרשים מלמדת שילדים הרבו להתענין בבעלי חיים(43%) ובצמחים(42%). עם זאת, מעט פרויקטים התמקדו בנושאים נוספים: גוף האגם, מזג האויר, פטריות(יצור ביניים שכזה) וטכנולוגיה. היפה בתכנון בצמיחה הוא שמתאפשר לכל קבוצה של ילדים לחקור מה שמענין אותה גם היא מתענינת בדברים שרוב הילדים אינם מתענינים בהם. חשוב לציין שבאמצעות חקר מעמיק של קבוצת ילדים בגן , יתר הקבוצות נחשפות למידע ולתהליכים בתיווכם של ילדי הקבוצה החוקרת.

במצגת של מיכאלה מופיעים נתונים נוספים שנוגעים לסוג התפלגות הענין של הילדים לפי סוגי בעלי חיים וסוגי צמחים. יצוין עוד מתוך היכרות מעמיקה עם הפרוקיטים שנעשו בתוכנית שאף שהנושא או השאלה המרכזית קשורים לאחד התחומים(בעלי חיים או צמחים או טכנולוגיה) במהלך החקר בשל הגישה האקולוגית של הלמידה כמעט תמיד הלמידה נוגעת לזיקות גומלין בין בעלי חיים, צמחים, פעולות האדם וגם טכנולוגיה. פרויקטים של חקר נוגעים להבנה מעמיקה של תופעות בתוך הסביבה הטבעית כך שחקר זיקות בין התופעות, בין אורגניזמים לסביבה הפזיית וחברתית הוא בלתי נמנע.

למצגת של מיכאלה שלזק

image 6
קישור למצגת

סיכום הדיון עם המשתתפות בסוף ההרצאה

מהדיון עם המשתתפות עלו הנקודות הבאות:

  1. הייתה התרשמות שקיימת מודעות של המגיבות להרצאה לחשיבות העידוד של הקשר בין ילדים צעירים ל"טבע" ולסביבה. לעידוד של הסרת החלוקה הדיכוטומית בין פנים לחוץ(שמיכאלה עצמה הדגישה בהרצאתה).
  2. אזכיר בהקשר זה את המסורת ארוכת הנים של למדיה החוץ גנית שנהוגה בקיבוצים. הטיול הקטן היומי הוא חלק מהמסורת של הלמידה בקיבוצים.
  3. עלה שבאזורים ובערים מסוימים ישנו עידוד של למידה ושמירה על הסביבה מטעם העירייה. אחת המשתתפות סיפרה שהעיריה עודדה את בית הספר שבו היא מלמדת לפתח מיזמים שכוללים: גינה לימודית, גינה קהילתית והצלה של צמחי בר.
  4. עלה גם שהרבה מאוד תלוי במוטיבציה של מנהלות גנים ומהלות ומנהלי בתי ספר. סופר גם על מקרים שבהם גינות למידה הפכו למעין חלון ראווה ולא למקומות שבהם מתרחשת למידת חקר משמעותית.
  5. נאמר בבדיון שלמרות הקושי יש לעודד סוג כזה של למידה בכל מסגרת. ואני מוסיפה כאן שחשוב שכל אחת ואחד מאיתנו שמאמין בחשיבות הלמידה במרחב הפתוח לילדים עצמם, ולקהילה צריך ליזום ולהשפיע ב"חלקת האלוהים שלו" לקידום האג'נדה הזו. אין כאן עניין של הכל או לא כלום אלא מדובר בצעדים קטנים ועקביים בכיוונים אלו.
  6. עבורי, כותבת הסיכום וגם משתתפת בדיון, למידת מוטת עתיד , למידה שבה יוצאים מהקופסה, מהכיתה ולומדים מהסביבה ולטובת הקהילה היא הרבה מאוד למידה במרחב הפתוח. סוג כזה של למדיה הולם ילדים צעירים והיא מותאמת לילדים שמתקשים לשבת שעות רבות במפגשים שמוכתבים על ידי אנשים אחרים ולא על ידם. א י כותבת זאת כי האסוציאציה שעולה כשמדברים על למידה מוטת עתיד נוגעת לשילוב טכנולגיה בלמידה.
  7. בדיון הוזכר בהקשר זה בית הספר הקהילתי שפירא בתל אביב בית ספר שלו הקדשנו פוסט בבלוג זה.

תוכניות לשנה הבאה-שנת תשפ"א

בשנת תשפ"א מיכאלה תלמד בתוכנית תואר שני בחינוך לגיל הרך בלוינסקי קורס בנושא למידה במרחב הפתוח , קורס שבו נעודד את את הסטדונטים לתואר שני לחקור אפשרויות ייום סוג כזה של למידה במסגרות החינוך לגיל הרך שבהן הם עובדים.

לפוסט הזה יש 4 תגובות

  1. דבורית

    כתבה מאירת עיניים, אני מסכימה שבסביבת חצר הגן אפשר ללמד הרבה , החל מטיפוח גינה , וכלה באוריינות וכתיבת שלטים ואותיות על השתילים ועל מתקני הגן, אני שיחקתי הרבה עם הילדים לפני, תוך כדי ואחרי טו בשבט בהודיה לעצים ולצומח והכנת שלטים לתחרות העץ המנצח על פי קריטריונים של נתוני גובה ורוחב הגזע, תוך שילוב תמידי של הנדסה מתימתיקה אוריינות, סיפורים ועוד
    חצר הגן הינה מרחב נעים ומאוורר ורצוי להשמיש אותה גם כחלק בלתי נפרד מתוכנית הלימוד, כל חוג תנועה רצוי לקיים בחוץ כמו גם ארוחת בוקר, אצלי הילדים אכלו יותר כשיצאנו לחצר. המאמר גורם לי לגעגועים

    1. clodietal

      תודה דבורית ולמה רק להתגעגע ולא להמשיך בסוג כזזה של שגרה גם היום?

      1. דבורית סורמלו

        לצערי , אני חולה במחלת כלי דם שמונעת ממני את הזכות להתקהל עם אנשים בכלל וילדים בפרט, הכי ישמח אותי זה להמשיך בעשייה למען ילדים , אם לא בפרונט אז בעבודה מאחורי הקלעים, ועד אז אני נוגעת בעולם דרך קריאת מאמרים ודעות של אחרים

        1. clodietal

          מבינה ומאחלת לך בריאות טובה!!!

כתיבת תגובה

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.