בובות פרסונה לקירוב לבבות בין ילדים הבאים מרקעים אתניים ודתיים שונים עומדות להיכנס לגני הילדים

running girl transp
קבלו עדכונים אחת לשבוע על פוסטים חדשים בבלוג:

בכל מדינות העולם ובמיוחד בישראל, החברה הופכת למגוונת יותר תרבותית ודתית. מחקרים מראים שאנשים נוטים להעדיף את קבוצת ההשתייכות שלהם ולפתח התנגדות, לעתים עוינות, ופעמים רבות דעות קדומות כנגד קבוצות אתניות שונות. ישראל היא מדינה שבה חיים יהודים וערבים, דתיים, חילוניים, מסורתיים וחרדים. מוצאם של היהודים ממדינות שונות ומגוונות. יש בישראל קהילות גדולות של יוצאי אתיופיה ומדינות ברית המועצות לשעבר לצד משפחות שמוצאן מזרחי, שבאו ממרוקו, טוניס, תימן , פרס, עיראק ועוד; וכן משפחות ממוצא אשכנזי ממזרח ומערב אירופה וארה"ב. גם האוכלוסיה הערבית מגוונת: ישנם מוסלמים, דרוזים ונוצרים. לצד כל אלה ישנה גם אוכלוסיה של מהגרי עבודה שילדיהם מתחנכים בגני ילדים ממלכתיים לרוב.

persona dolls

במדינות רבות מתמודדים עם מתח בין גזעי, בין דתי ובין תרבותי. כך גם בישראל ניתן למצוא חוסר ידע על קהילות אחרות לצד חשדנות, עוינות וניכור. מה שמחריף את הבעיה במדינת ישראל היא המבנה המגזרי של מערכת החינוך: בישראל ילדים ערבים לומדים בחינוך ממלכתי ערבי או פרטי, ויתר האוכלוסיה לומדת בחינוך הממלכתי כללי, הממלכתי דתי, החרדי המוכר הלא רשמי או החרדי ממלכתי. זאת אומרת שמבנה מערכת החינוך איננו מזמן מפגשים יומיומיים בין ילדים ערבים לילדים יהודים ובין ילדים חילוניים ומסורתיים, דתיים וחרדים. ילדים ממוצא אתיופי משולבים בחינוך הממלכתי דתי או הממלכתי כללי. ניתן למצוא בערים גדולות בכלל ובערים "מעורבות" בפרט ילדים עם רקע אתני ו\או דתי מגוון יותר בעיקר במערכת החינוך הממלכתית-כללית. הבעיה בעיניי היא שתוכנית הלימודים בגני הילדים בישראל מתנהלת לפי לוח שנה של חגי ישראל בו בזמן שבגני הילדים מצויים לפעמים ילדים מוסלמים או נוצרים. ישנם גני ילדים שבהם גננות רגישות מתאימות את תוכנית הלימודים למגוון התרבותי.

אחת היוזמות הפדגוגיות שבאה לטפח סובלנות בין גזעית, בין עדתית ובין דתית באמצעות מפגש עקיף עם קהילות ותרבויות מגוונות מתמקדת בשימוש בבובות פרסונה. בובות הפרסונה הן בובות גדולות (בגודל של פעוט או פעוטה) המייצגות במראן החיצוני ילדות וילדים מגזעים, דתות ומוצאים אתניים המייצגים כל מדינה. בובות אלו אינן בובות רגילות אלא בובות שמגיעות לגן הילדים עם ביוגרפיה וסיפורי חיים. לכל בובה, מעבר לכך שהיא מייצגת קבוצה אתנית או דתית, יש שם ומסופר לנו מהו גילה (סביבות גיל חמש שש). כל בובה מגיעה גם עם סיפור משפחתי (מסופר לנו כמה אחים ואחיות יש לכל אחת ומה גיל האחאים), מסופר על עיסוקי ההורים וגם סבים וסבתות משלבים בסיפור חייה. בנוסף מסופר על גני הילדים שהבובות הולכות אליהם ועל הישובים שבהן הן מתגוררות. אנחנו מתוודעים לבילוי שעות אחר הצהריים וסופי השבוע של הבובות ומכירים אגב כך פרקטיקות דתיות ומנהגים קהילתיים. הרעיון הוא לשלב בובות כאלו בגני הילדים ולשלבם כילד או ילדה נוספים בגן. הילדים משתתפים בפעילויות עם הילדים האחרים ומשתפים לעתים פעולה אחד עם השני. הילדים מתרגלים לעתים דרכים לישוב קונפליקטים. בהתערבות נכללים גם מפגשים חיוביים בין בובות פרסונה המייצגות קבוצות אתניות או דתיות שונות. הגננות מונחות לעורר שיח בין הילדים ולהיות קשובות לעמדותיהם של הילדים. הן מונחות לעודד הקשבה וסובלנות לאחר בדרך מקשיבה ולא מטיפה. הרעיון הוצע ככל הנראה על ידי בבט בראון (Babette Brown, 2001, 2008) בבריטניה ונבדק על ידה. השימוש בבובות פרסונה התפשט בעולם.

בישראל, קבוצה של פעילים חברתיים וחוקרים שיקרים להם עניין החיים המשותפים והפחתת המתח הבין עדתי באמצעות הפחתת דעות קדומות של ילדים מהגיל הרך, אימצה את רעיון בובות הפרסונה ופיתח אותו במסגרת העמותה משחקים לעתיד. החל משנת 2022 העמותה ממוקמת במרכז אקורד באוניברסיטה העברית. מרכז אקורד הוא מרכז אקדמי שמטרתו קידום "יחסים שוויוניים, סובלניים ומכבדים בין הקבוצות החברתיות השונות בישראל, ובין החברה בישראל לחברות השכנות במרחב". לאחרונה עמותת חיים לעתיד ומרכז אקורד עיצבו השתלמויות עבור מדריכים פדגוגיים ומרצים במכללות להכשרת מורים כדי ליישם את העבודה עם בובות הפרסונה בגני ילדים בישראל. הקבוצה מלווה על ידי ייעוץ אקדמי ופדגוגי.

הדמויות הן: גיל(בן למשפה מעדות המזרח בן חמש), נור (ילדה מוסלמית בת חמש), נועם ( ילד חובש כיפה בן חמש), נעמי (ילדה למשפחה חרדית בת שש), רונה (ילדה חילונית מעות אשכנז בת חמש וחצי), שחר (ילדה ממוצא אתיופי בלבוש דתי בת חמש), תום (ילד חילוני ממוצא רוסי בן שש). הסוגיות הנידונות עם הילדים באמצעות הבובות כוללות מצבים של הדרה, הפליה וגזענות, משברים, תחרותיות והתרגלות למסגרות.

ראוי לציין שמיזם המתבסס על בובות פרסונה נבדק מחקרית בישראל. מיטל נשיא, מרגלית זיו וגיל דיזנדרוק בדקו את השפעות השימוש בבובות פרסונה על עמדותיהם של ילדים יהודים ישראלים חילוניים ודתיים כלפי קבוצות שונות במרכיבות את החברה הישראלית: יהודים דתיים וחילוניים, יהודים יוצאי אתיופיה וערבים. המחקר פורסם בשנת 2021 בכתב העת Group Processes and Intergroup Relations. במחקר השתתפו 109 ילדים (מחציתם חילוניים ומחציתם דתיים) בגיל הגן. הילדים השתתפו בהתערבות שארכה ארבעה שבועות שהונחתה על ידי החוקרים. החוקרים הכירו לילדים את בובות הפרסונה על סיפורי הרקע של כל אחת מהן (רקע אישי ורקע תרבותי) וצפו במפגשים ישירים וחיוביים בין בובות המייצגות קבוצות אתניות\דתיות שונות. הידע של הילדים על הקבוצות האתניות הדתיות והעמדות שלהם כלפי אותן קבוצות נבדקו לפני ואחרי ההתערבות. החוקרים מדווחים על שיפור בידע אודות קבוצות אתניות\דתיות אחרות, על עמדות יותר חיוביות של ילדים יהודים דתיים כלפי ערבים ורצון מצד ילדים דתיים וחילוניים לשבת בגן קרוב לילדים ממוצא אתיופי.

הכוונה היא להביא לכניסה מאסיבית לגן של בובות הפרסונה כדי להפחית דעות קדומות ולקרב בין ילדים בקבוצות האתניות והדתיות השונות. אני חושבת שמדובר ביוזמה מבורכת מאוד. דעתי היא שמעבר להתערבות בת כמה שבועות שבאמצעותה הילדים יכירו דמויות שונות מקבוצות שאיתן הם לא נפגשים ביום-יום, טוב אם במהלך שנת לימודים שלמה תשתתף דמות באופן קבוע בקבוצות הלמידה הקטנות הרגילות של הילדים כמשתתף נוסף. אני מדמיינת את נור או את גיל או את נועם וכל אחת מהדמויות יושבות בקבוצות של קריאה חוזרת של ספרי ילדים, משתתפות בשיח ומביעות את דעתם, צוחקות עם חברי הקבוצה, משתפות רעיונות, כועסים עליהן לפעמים. דמויות ההופכות אחד הילדים הקבועים בגן, לא רק לפרק הזמן של ההתערבות.

זאת ועוד, בסקירת בובות הפרסונה היה חסר לי ילד מוסלמי או דרוזי (לערבים יש ייצוג רק באמצעות הילדה נור). כמו כן, אחת הקבוצות המודרות בחברה היא הקבוצה הלהט"בית, במיוחד הטרנסג'נדרים. יתרה מזו ילדים נפגשים בגן עם מגוון משפחות. אולי כדאי לשקול להעשיר את הדמויות ולכלול בהן גם סיפורי משפחה מגוונים (אימא ואימא, אימא ואבא) ואף להעז להכניס טרנסג'נדרים.

להשתלמות המיועדת למכשירי ומכשירות גננות בנושא שימוש בבובות פרסונה מטעם משחקים לעתיד, אקורד והאוניברסיטה העברית ניתן להקליק בלינק הבא. ההשתלמות תתקיים בחודש יולי 2023.

לפוסט הזה יש 2 תגובות

  1. אשר וינשטיין

    פרופ' קלודי יקרה, תודה לך על פתיחת הצוהר לסוגיה חברתית זו, הגורלית לקיום חברה סולידרית תומכת, בעזרת "בובות הפרסונה".
    פעילות ערכית חשובה, העשויה להשתלב, בין השאר, גם עם המיזם החוויתי הרב תחומי שלנו, המיועד לטפל במיזעור תופעות הביוש והחרמות ("השיימינג") שבין הילדים, החל מהגיל הרך, כל זאת על בסיס ספרי;
    "מחנכים את המפלצת"
    ("אוריון" 2018, עריכה ואיורים: נורית יובל), בשילוב הסרטון המומחז של הספר במלואו, בביצוע הילדים המקסימים מלהקת "ענבלים" בקונסרבטוריון גבעתיים, כאשר כ"א מהילדים בכיתה / בגן, אשר להם מוקרא הספר ומוצג המחזה, כותב/ת מכתב אישי ו/או מצייר/ת ציור, המיועד אישית ל"מפלצת השיימינג", הכולל בקשה מפורשת אליה, שתפסיק מיידית את פעילותה הפוגענית!.
    מעניין מאד לבחון מערכתית, באם ועד כמה אותן / אותם "בובות", תחזקנה את הלכידות הנדרשת בין הילדים "השונים", בקבוצות היחוס.
    בברכה ✍️ אשר וינשטיין
    משורר עברי ויזם חברתי

    1. clodieta

      שלום אשר,
      בהחלט מסכימה איתך שבובות הפרסונה עשוינות להשתתף בשיח ילדים על שיימינג. גם כבובה שהיא קורבן של שיימינג וגם כבובה שמודה שמפעילה שיימינג על ילד אחר.
      קלודי

כתיבת תגובה

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.