מטרת הפוסט להציע דרכים מעשיות להפיכת תוכניות ספרית פיג'מה ואלפנאוס למכשירים מרכזיים לטיפוח אוריינות וליצירת תנאים למימוש הפוטנציאל של כל ילד וילדה, לרבות אלה שלא שפר גורלם להיוולד במשפחות המצליחות לטפח את ילדיהן מהגיל הרך. באופן יותר ספציפי, אני מציעה להציב כמטרה בניית ספריה אישית – "ספרית הפיג'מה שלי" או ספרית אלפנאוס שלי" – עבור כל ילד וילדה. זאת כסיום תהליך של קריאה חוזרת של ספרי פיג'מה ואלפנאוס בגן והדרכת ושיתוף ההורים להמשך קריאה והסכמה למציאת מקום קבוע למיקום ספרי הספרייה בבתים.
הימים ימי מלחמת "חרבות ברזל". אנחנו סוגרים אחד עשר שבועות של מלחמה. זמן רב למדי שילדים ומשפחות מצויים במצב משבר. משפחות רבות עברו ועוברות טלטלות אישיות הקשורות לשכול, לפציעות של בני משפחה, להכרח להתפנות ולעזוב את הבית ולהתמקם מחדש בסביבה לא מוכרת. כחברה, אנחנו חווים משבר מהחמורים שידעה המדינה. מהספרות המקצועית אנחנו לומדים שלעתים בתקופות של משברים ביטחוניים, מושם פחות דגש על למידה בכלל, ועל אוריינות בפרט. יש לזכור שגם בימים כתיקונם, הפערים בין ילדים שזוכים לטיפוח שפתי וקוגניטיבי בקרב המשפחות לבין ילדים שאינם זוכים לסוג כזה של טיפוח גדולים והולכים וגדלים. בפוסט קודם הצגתי את טיפוח האוריינות בגיל הרך באמצעות קריאה חוזרת כרכיב של חוסן: גם חוסן אישי של כל ילד וילדה, וגם חוסן של קהילה העושה מאמץ נחוש ומודע כדי להשביח את רמת האוריינות של ילדיה ובכך משקיעה בעתיד טוב יותר עבורם ועבור הקהילה.
לכן אני חושבת שקריאה דיאלוגית חוזרת של ספרי ילדים לפעוטות וילדי גן להבטחת תנאים של מוביליות חברתית חשובה מאוד תמיד והכרחית ממש בימים אלה. ברור לכולם שהבעיה איננה זמינות ספרי ילדים. ספרי ילדים מצוינים, ביניהם יצירות קלאסיות וספרי תמונות חדשים מתפרסמים יותר מתמיד. במקביל, באיזורים רבים בישראל, ובעיקר באזורים שבהם אוכלוסיית התושבים מייצגת אשכולות סוציו אקונומיים נמוכים פועלות תוכנית ספריית פיג'מה או אלפנאוס.
ספרית פיג'מה וספרית אלפנאוס מספקות שמונה ספרי ילדים בשנה לכל ילד וילדה ומעניקות למסגרות החינוכית שבהן לומדים הילדים – גן הילדים או כיתה – מספר עותקים. התוכנית לגילאי 3-6 נפוצה למדי ובחלק מהישובים היא פועלת גם כ"ספריית הקטנטנים" עוד לילדים בני שנתיים-שלוש וגם ספרים לילדים בכיתה א' וב'. פירוש הדבר שרוב הילדים עשויים להחזיק בביתם 24 ספרי ילדים אם הגנים שלהם השתתפו בתוכנית (גילאי 3-6) עד למקסימום 40 ספרי ילדים אם גם המעונות וכיתות א'-ב' שבהם הם לומדים השתתפו בתוכנית.
תוכנית זו מאפשרת אפוא טיפוח אורייני שבו משתתפים גן הילדים או בית הספר והבית. אם התוכנית הייתה מיושמת בצורה מיטבית זה היה אומר שילדים זוכרים בעל פה ויודעים לנווט את עצמם עם כמה עשרות ספרי תמונות. אם זה היה קורה באמת, ההישגים האורייניים של הילדים היו גבוהים, גם מבלי לקחת בחשבון למידה של כישורי קריאה וכתיבה נוספים לספרית פיג'מה ותוכנית אלפנאוס. קיומם של הפערים בין הילדים מלמדים על אי יישום מושכל של התוכנית.
לא אחת אני שומעת מגננות נימוקים המערערים על חשיבות או יישומיות תוכניות פיג'מה ואלפנאוס, אחד מהם הוא שישנם הורים המחזירים את ספרי הספריה למסגרות החינוך בטענה שאין להם מקום לאחסון הספרים בבית. התנהלות זו כשלעצמה של ההורים מלמדת על חוסר מודעות לחשיבות הקריאה ולחשיבות גיבוש של זהות של קוראים בקרב הילדים. המסקנה של הגננות והמורות במקרים אלה אמורה להיות לדעתי שדווקא בילדים ובמשפחות אלה יש להשקיע יותר עבודה בהטמעת הרגלים של קריאה חוזרת בגן ובבית בכלל ובשימוש נאות בספרי ספריית פיג'מה. וזאת בניגוד לאינטואיציה שאומרת שהחזרת הספרים למסגרת החינוך פירושה שחבל על הזמן להשקיע בה.
שלד פרויקט בניית הספרייה האישית של הילד
כפתרון אני מציעה ליזום בתחילה בגני ילדים "פרויקט בניית הספריה האישית שלי". במסגרת ה"פרויקט" יש להקפיד לקרוא את ספרי ספרית פיג'מה ואלפנאוס בקבוצות קטנות וקבועות. עם סיום הקריאה החוזרת של אחד מספרי הספריה ניתן ליזום פעילות עם הורים של בניית ספריה אישית לילד: "ספרית הפיג'מה שלי-של ניצן\אביגיל…". חשוב ששם הילד ייכתב בשלט הספריה כדי לתמוך בתחושת החשיבות של בעלות על ספרים. במסגרת הפעילות ייבחרו ארגזים או סלסלות ויקושטו יחד עם ההורים והילדים ובהן יונח הספר הראשון שנקרא בגן. תוסבר להורים החשיבות שבהפיכת הילדים לקוראים מתעניינים בספרים ושל יצירת זהות של קוראים. הילדים יהפכו לבעליהם של הספרים. יש להנחות את ההורים להניח בארגז הספריה כל ספר שהילד קרא ומכיר גם אם איננו שייך לספרית פיג'מה או אלפנאוס. ניתן להוסיף בשיתוף ההורים רשימת ספרים בספריה. חשוב להנחות את הורי הילדים להוסיף ולהשתמש באותו ארגז ספריה להכנסת ספרי ספרית פיג'מה או אלפנאוס משנים קודמות וגם להמשיך להשתמש באותו ארגז ספריה גם בשנים הבאות (עד סוף כיתה ב'). כגננת המטמיעה את התוכנית חשוב מאוד לזכור שיש להפוך את ספרי ספרית פיג'מה או ספרית אלפנאוס לכאלה שהילדים מכירים היטב ומסוגלים לספר את הסיפורים. כדי להעצים את התהליכים ניתן לבקש מההורים אחרי כל מחזור קריאה חוזרת לצלם את הספריה. בסוף השנה ניתן לעשות תערוכת ספריות של הילדים. ניתן להציע שילדים ימליצו לחבריהם על ספר ספרית פיג'מה או ספרית אלפנאוס שהם הכי אוהבים. הם עשויים לכתוב המלצות לילדים אחרים. יש לחזור על אותה התנהלות שנה, שנתיים נוספות. כחלק מהתהליך יש לשכנע הורים בכלל וכאלו שמסוייגים מהתוכנית בפרט, בחשיבות הפרויקט והשקעת זמן ומקום בו. ברור שהשקעה בפרויקט הספריה אמור לבוא על חשבון פעילויות אחרות בגן. אבל כמו שאני כותבת תדיר בבלוג שלי, השקעה בקריאה חוזרת (להבדיל מבהעברת ספרים כחפצים ממקום למקום) לטיפוח האוריינות היא בין ההשקעות החשובות ביותר בחינוך לגיל הרך לשיפור הסיכויים למוביליות חברתית. חשוב לי מאוד לציין שיישום הפרויקט המוצע כאן איננו כרוך בהוצאה כספית מצד המשפחה או הגן. לכן החשיבה על ארגז ספריה. כמובן שאין מניעה שהספריות בבתים יתמקמו בספריות סטנדרטיות או במדפים. הרעיון שלי הוא להבטיח שכל ילד יזכה לספריה משלו בלי קשר לרמה הסוציו אקונומית של המשפחות. במקביל חשוב ביותר לשנות את תפיסות ההורים לגבי חשיבות הספריה האישית. חשוב מאוד לשכנע שהימצאות ספרים בסביבה ובעלות עליהם אחרי שהילד בקיא בהם הם כלים רבי עוצמה. חשוב להסביר שספרים אינם סתם חפצים אלא פריטים שיש להם פוטנציאל, אם קוראים אותם קריאה ראויה, להעשיר את הילדים ואף לשנות במידה מסוימת את מסלול חייהם.
אשמח לפרסם יוזמות מקומיות שלכן ושלכם הקוראים בגני הילדים שלכם. מזכירה שמייל הבלוג שלי הוא: clodieblog@gmail.com
למה לא מנגישים את הספרים הטובים לגני ילדים של הרישמי הבילתי מוכר? גני עמותות אני מעונינת למיגזאר הבדוואי,מאוד חשוב, גם חברתע, שפתי ובמיוחד בימים אלו
שלום נירה,
לא ידעתי זאת.
מציעה לפנות לאגף הקדם יסודי וגם לספרית פיג'מה.
במקביל אשלח בעצמי מייל לספרית פיג'מה.
מקווה שבקשתך תזכה למענה.
קלודי