בפוסט זה אני מבקשת להחיות רעיון לא חדש: שימוש בפורטפוליו או תלקיט ככלי להערכת התפתחות ולמידה. בפוסט אני מציעה להרחיב את השימוש בתלקיט מעבר להערכת הלמידה של הילדות והילדים, להערכת התפתחות הלמידה של גננות, מורות ומורים וסטודנטיות להוראה. בכל הקשור להערכת הלמידה של הילדים אני חושבת שהצעותיי עולות בקנה אחד עם מדיניות משרד החינוך להפחית בהערכה פורמלית באמצעות ציונים בכל מה שקשור להערכת תלמידים.
מהו התלקיט?
התלקיט הוא אוסף של תיעודים שעיון בהם מאפשר לעקוב ולהסיק על התפתחות, למידה ושינוי אצל הילד\ה, הגננת או המורה או אצל הסטודנט\ית. בעוד הפרופיל האישי מתמקד באיסוף מידע בנקודת זמן מסוימת (נניח בתחילת השנה), התלקיט מתמקד בתהליך השינוי והלמידה המתאפשר על ידי השוואה בין תיעודים הנאספים בנקודות זמן שונות. על כן מדובר בתהליך הערכה דינאמי. התלקיט על החומרים הכלולים בו מאפשר גם לילד עצמו להתבונן ולהסיק על תהליכים שעבר, וגם לגננת והמורה להשתמש בחומרים אלו כדי להעריך למידה, כדי להתאים דרכי הוראה, כדי לשתף את ההורים וצוות חינוכי אחר בלמידה שהתרחשה אצל הילד או קבוצת לומדים.
חשוב להבין שהחומר המצוי בתלקיט הוא חומר מאורגן, ממוין לפי שיקולי דעת ולא אוסף מקרי של פריטים. תהליך של איסוף מידע בהקשר של פעילויותיהם הטבעיות היומיומיות של הילדים על מנת לקבל תמונה מייצגת של כישוריהם ושל התקדמותם. נדרש תכנון לגבי החומרים הנאספים על מנת לאפשר השוואה. לדוגמה, ציור חופשי של הילד (הילדה) פעם בחודש, ציור של בן אדם 6 פעמים בשנה, תיעוד של משחק חופשי במרכז הבניה או במרכז משק הבית (תלוי במקום שבו הילד או הילדה פעילים), תמלולים של פעילות קבוצתית המתמקדת בקריאת ספר, ציורים המייצגים נושאים של ספרים שנקראו, תיעודים של כתיבה חופשית של הילדים בנקודות זמן שונות.
ישנם שלושה היבטים שהם חשובים מאוד בניהול התלקיט: 1. שהגננות או המורות או המרצות והמדריכות במכללות להוראה תבהרנה לעצמן ולצוותיהן או לסטודנטיות להוראה מהי המטרה של התלקיט (החומר הנאסף אמור לתעד את התפקוד ואת ההתקדמות ); 2. חשוב לתכנן את סוג התיעודים ואת המועדים הרצויים כדי לאפשר השוואה ביניהם; 3. הכרחי שכל תיעוד ילווה בניתוח ומסקנות הנכתבים בסמוך למועד הפקתו של התיעוד. הזמן כידוע מוגבל ואיסוף תיעודים בדרך המתוארת לוקח זמן. עדיף להפחית בכמות התיעודים מאשר לאסוף תיעודים רבים ללא חשיבה -תיעודים שאינם מלווים בניתוח ומסקנות.
ניתן לבנות תלקיט המתמקד בלמידה בנושא מסוים (לדוגמה ילדים לומדים על בעלי חיים, אסטרונומיה או על השכונה שלהם. תלקיט ספציפי יכלול תיעודים המתמקדים בלמידה או בתחום תפקוד מסוים. נניח תלקיט אורייני בגן ובכיתה א'. עם זאת כאשר מדובר בילדים דעתי היא שהכרחי שתמיד נוסיף לתלקיט התייחסות לתפקוד הרגשי-חברתי של הילד כהקשר חשוב של ההתפתחות.
בניית תלקיט עבור תלמידי גן וכיתות בית ספר יסודי
כל תיעוד שמוכנס בסופו של דבר לתלקיט צריך לכלול את שם הילד, התאריך, תיאור ההקשר ששימש זירה לגיבוש התיעוד וכן את שם איש הצוות שהתבונן בילד. חשוב שבתלקיט שנתי לא יהיו יותר מ- 14-15 תיעודים מלווים במסקנות. גם חשוב שלא יהיו פחות מ-8-10 תיעודים שנאספו במהלך השנה.
להלן סוגי תיעודים שניתן לכלול בתלקיט
- ציורים חופשיים שמעוררים עניין מיוחד: כולל תאריך וסיפור הציור או פרטים הידועים לצוות שמלווים את תהליך היצירה ציורי אדם (לא מכוונים)- כ-3-4 במהלך השנה כולה;
- צילומים של פעילות ילדים; כדאי צילום של אותו סוג פעילות בנקודות זמן שונות. של לוח ובו מועד התיעוד של הילדים;
- תיעוד של תצפיות במשחק חופשי: לרבות מסקנות מהתצפית ומה הסיבה לכלול אותם בתלקיט;
- תיעודים שמייצגים כתיבה אותנטית של ילדים בכמה נקודות זמן במהלך השנה;
- תמלולים שמתעדים קטעים של שיח (מתוך תצפיות) בין הילד לבין הצוות החינוכי ובין הילדים בינם לבין עצמם;
- . תיועד של אירועים משמעותיים שבהם מעורבים ילדים שמקרינים במיוחד על תפקוד, למידה, הישג או נקודה לשיפור. אותו אירוע עשוי להיות נכלל בתלקיט של הילדים השונים אשר השתתפו האיוע המתועד. ניתוח האירוע הוא חלק אינטגרלי של התיעוד.
להבנת התועלת שבהשוואות תיעודים מובא להלן שקף המציג ארבעה ציורי איש של ילד בן שלוש בגן טרום טרום חובה. בכל המקרים הגננת ביקשה מהילד לצייר ילד או ילדה. הציורים נלקחו בזמנו מתלקיטו של אותו ילד. הגננת שלו כמו יתר גננות ירוחם השתתפו בהשתלמות שבה דיברנו בין היתר על תלקיטים. הציור הראשון הוא מספטמבר והאחרון מינואר בשנה העוקבת. ברור מההתבוננות בצילומי הציורים שמדובר בציור חופשי. מרגשת ההתפתחות ביכולת של הילד לייצג בציור דמות של אדם במהלך ארבעה חודשים בלבד. הציור הראשון כולל שרבוט שבו ניתן כבר להבחין בעיגול. בציור השני מצייר הילד מספר עיגולים כשמשות. בציור השלישי דמות האדם כראשן מכוסה בשרבוט כתום. בציור הרביעי ישנן כמה ציורי אדם : אחד משוכלל שבו מופיעים שתי עיניים, אף ופה לצד גוף ודמויות אחרות כוללות רק חלק מפרטי הפנים (אני לא זוכרת מה היה סדר הציור ולא רוצה לפתח את את ההסבר שלא על בסיס נתונים). אני מתרגשת מחדש כל פעם שאני מתבוננת בארבעת הציורים האלה (לקח לי זמן רב כחלק מכתיבת פוסט השבוע למצוא אותם במחשב שלי). וזאת כיוון שניתן לראות בהם בבירור התפתחות של ייצוג האדם שמקבילה במידה כזו או אחרת לתפיסה והתבוננות עצמית. מה שסייע לראות את ההתפתחות הוא הבקשה החוזרת של הגננת בערך פעם בחודש שהילד יצייר ילד או ילדה (זה היה חלק מבקשותיי אז לעיצוב התלקיטים).
- דוגמה נוספת של השוואה היא של סטודנטית להוראה שלימדה ילדי גן על חיטה. ציורי החיטה לפני ואחרי ההשתתפות ביחידת ההוראה מלמדת על הבנה משופרת של מבנה שיבולת החיטה. הסטודנטית ביקשה מהילדים בתחילת הלמידה ועם השלמת יחידת ההוראה שלה לצייר שיבולת חיטה.
- להלן דוגמה של כתיבה שמהווה שחזור של סיפור של תלמיד כיתה ג'. התיעוד היא של המורה שלו חירות שביצעה פרויקט בנושא ניהול כיתה לשיפור התפקוד האורייני של תלמידי כיתה ג' באמצעות קריאה חוזרת של ספרי ילדים ושחזורם. בכיתה זו היה ריבוי של ילדים שלא רכשו את הקריאה בשילוב של ריבוי בעיות התנהגות. לשם כך בוצע הפרויקט של חירות בהנחייתי ובו היא עקבה אחרי התפקוד האורייני של תלמידי כיתתה במהלך שנת לימודים אחת. הדוגמה המופיעה בהמשך היא של שתי דוגמאות כתיבה של אחד התלמידים י' בשתי נקודות זמן שונות.
זה מה שחירות המורה של י' כתבה בעקבות בחינת תוכנית הפעולה שהיא ביצעה בכיתתה. "כאשר קיבלתי את סיפורו של י' [שחזור הספר רותי מגלה את האמת שהילד השתתף בהקראתו החוזרת], נדהמתי לראות שהוא כתב יותר מ- 13 שורות בעמוד פוליו. יש לציין שהשחזור שהוא כתב היה אחד הטובים בכיתה!".
אני מוסיפה הפניה למצגת העוסקת בתלקיט ככלי הערכה לילדים בגיל הגן.
תלקיט של סטודנטיות להוראה, מורות וגננות
ההנחה העומדת מאחורי ההצעה שגם סגלי הוראה ינהלו תלקיט מידי שנה, היא שמורות וגננות כמו גם סטודנטיות וסטודנטים להוראה הם אנשים לומדים. מוקדי העבודה המרכזיים של מי שעוסק בהוראה הם היכולת לבנות קשרים בין אישיים טובים עם תלמידים, צוות והורים והיכולת ליצור הזדמנויות למידה בקרב ילדים. הידע, ההתייחסות המילולית והרגשית, התפיסות של המורה והילדים מוצאים ביטוי באינטראקציות המתקיימות בין ועם הילדים. לכן לדעתי פורטפוליו של גננות, מורות וסטודנטיות להוראה צריך לכלול תיעודים של שיח רציף, רצוי בקבוצה קטנה בנושא זה או אחר. אני מציעה שבתלקיט כזה של נשות הוראה יימצאו לפחות ארבעה תמלולי שיח קבוצתי עם שתי קבוצות שונות בשתי נקודות זמן שונות, וזאת על מנת לאפשר השוואה. ניתוח התמלילים עשוי ללמד הן על השתנות באינטראקציה עם התלמידים והן על למידה של הילדים אשר השתתפו בקבוצות.
יש להביא בחשבון שהלמידה בגן או בכיתה מתרחשת כחלק מניהול שוטף של אותן מסגרות. החיים בכיתה מזמנים סיטואציות מאתגרות המחייבות חשיבה. לכן אני מציעה שבתלקיט יופיעו לפחות ארבעה אירועים משמעותיים שמחייבים חשיבה לרבות ניתוח שלהם והתייחסות מאוחרת של צעדים שננקטו להתמודדות עם האתגרים המופיעים באירועים אלה.
הנוהג שאני מציעה איננו שגור במסגרות החינוך אבל ניהול תלקיט מקצועי שנה אחרי שנה עשוי לתרום לפיתוח כישורי הוראה ולשיפור מתמיד שלהם. בהקשר של הכשרת סגלי הוראה אני חושבת שתלקיט רב-שנתי (קראתי לו פעם תלקיט מתגלגל) עשוי לאפשר התחקות אחרי ההתפתחות הפרופסיונלית של הסטודנטים להוראה בעיני עצמם וגם בעיני המדריכות והמדריכים שלהם.
בפוסט זה לא אביא דוגמאות מתוך עבודות של גננות, מורות וסטדונטיות שמעידות על שינויים בתיווך שלהן כיוון שלא הספקתי לבקש מהן רשות להצגת תיעודים מתוך עבודותיהן. אחרי קבלת אישור אמצא דרך להציג התייחסויות של גננות, מורות וסטודנטיות לתיווך שלהן כחלק ממעין תלקיט אישי (שהיה כפוי עליהן בשנת הלמידה שבה ערכו סמינריון על תיווך. אחת הסטודנטיות באמת כתבה שלא הייתה לה ברירה ותיעדה את התיווך שלה, דבר שסייע לה להסיק מסקנות. היא הוסיפה שללא הקורס שחייב זאת היא לא הייתה עושה את העבודה הזו).
בכל מקרה אני חושבת שניהול תלקיטים לאורך שנים הן עבור הילדים והן עבור סגלי ההוראה עשוי לסייע לשיפור מתמיד של ההוראה, ושל הלמידה של הילדים והמבוגרים המלמדים אותם. אני גם חושבת שהילדים יכולים וצריכים להיות שותפים לאיסוף התיעודים לתלקיטים שלהם ולבחינה תקופתית שלהם. הם עצמם יכולים ללמוד על הדרך שעשו ולהציב לעצמם יעדים ללמידה בעתיד.
לסיכום, בפוסט זה הצגתי את האפשרות של ניהול תלקיט להערכת ושיפור הלמידה וההתפתחות של תלמידים, סטודנטים להוראה, גננות ומורות ומורים. הדוגמאות שהצגתי בחלק המתמקד בתלקיטים לילדים באות להבליט את אפשרויות הלמידה מהשוואות בין תיעודים שנבחרו בקפידה. חשבתי שחשוב לכתוב פוסט זה בתחילת שנת הלימודים כדי לדרבן גננות ומורות לאמץ דרך עבודה זו מתוך שכנוע עצמי ורצון ולא כיוון שהממסד כפה זאת עליהן. לא מדובר בהליך טכני של איסוף מידע אלא בדרך הערכה שמאפשרת להתחקות אחרי תהליכי למידה.
