התיידדות עם ספרי ילדים וקריאה חוזרת במסגרות חינוך לתינוקות ופעוטות

You are currently viewing התיידדות עם ספרי ילדים וקריאה חוזרת במסגרות חינוך לתינוקות ופעוטות
Created using Midjourney
running girl transp
קבלו עדכונים אחת לשבוע על פוסטים חדשים בבלוג:

אחת האג'נדות המרכזיות שלי כאשת מקצוע מתמקדת בטיפוח אוריינות מהלידה בכלל, ובפרט באמצעות גישת הקריאה החוזרת שהפכה מוכרת לקהל נשות המקצוע לגיל הרך בישראל, ואף מיושמת בחלק מהמסגרות ובהכשרת הגננות. בעקבות שאלה של ד"ר אודליה ששון מהמכללה האקדמית חמדת התחדדה אצלי התובנה שעד עתה לא התמקדתי די הצורך במחשבה על יישום גישת הקריאה החוזרת בקרב תינוקות ופעוטות, במיוחד במסגרות חינוכיות כגון מעונות. הבנתי שאף שהטענה במאמרים שכתבתי היא שילדים מגיל צעיר ביותר מבקשים בעצמם קריאה חוזרת של ספרי ילדים (המאמר הראשון שבאמצעותו הצגתי את הגישה בכתב העת "הד הגן" בשנת 2004 נקרא "עופעם"), לא התייחסתי עד עתה באף פוסט באופן ספציפי לדרכים בהן ראוי שנציע ספרי ילדים לקריאה חוזרת לתינוקות ולפעוטות בכלל ובמיוחד במסגרות חינוך שבהן נמצאים יחד כמה תינוקות ופעוטות.

ואכן, מצד אחד ברור לאור המחקרים השונים שטיפוח האוריינות מתחיל בלידה, ומצד שני ברור גם שמאפייני ההתפתחות של תינוקות ופעוטות (מהלידה עד גיל שלוש) מחייבים מחשבה לגבי דרכי ההתאמה של אינטראקציות המפגישים אותם עם ספרים, במיוחד במסגרות חינוך קבוצתיות.

אזכיר גם שקיימת בארץ התייחסות להתאמת ספרי ילדים לפעוטות בני שנתיים עד שלוש (בעיקר ברמת אופיים של הספרים ופחות לגבי דרכי הנגשתם לפעוטות): לראייה, הוקמה התוכנית "ספרית פיג'מה לקטנטנים" במסגרתה מוצעים שמונה ספרי ילדים כל שנה המתאימים לקבוצת גיל זו.

בפוסט זה אציג אפוא את מחשבותיי לגבי הנגשת ספרי ילדים לתינוקות ופעוטות בכלל ובמסגרות חינוך בפרט, כך שהם יהיו משתתפים פעילים במפגשים שלהם עם הספרים. מעבר להנגשה אנחנו נדרשים לחשוב באלו דרכים נעורר את עניין הילדים בספרים ונעודד את השתתפותם הפעילה בקריאתם. אציע גם מעט ספרים העשויים להתאים לתינוקות ופעוטות להדגמה. אציין גם שיש הבדלים התפתחותיים גדולים בין תינוקות לפעוטות, וגם הבדלים בין אישיים בין הילדים הן בתחומי העניין שלהם והן בנכונות וביכולת להחזיק קשב ועוד.

חשוב שנזכור : א. תינוקות ופעוטות הם יצורים לומדים ולכן מתחייב שנאמין ביכולת שלהם להשתתף וללמוד; ב. מחובתנו להתאים את דרכי ההוראה לספר, למקום ולזמן, לצורת הישיבה לילדים; עלינו "לשבור את הראש" כיצד להגיע לילדים ולעניין אותם בספרים. ככלל חשוב שנזכור שנדרשות מאיתנו המבוגרים גמישות ויצירתיות בהתאמת הספרים ודרכי הגשתם לילדים.

איך מנגישים ספרים לתינוקות ולפעוטות?

המטרה כאמור בגיל הצעיר היא שהילדים יתיידדו עם הספרים. לשם כך חשוב שספרי ילדים יהיו נגישים. בתחילת ובסוף היום נרכז את ספרי הילדים במדפים נמוכים או בסלסלות שנגישים לפעוטות. במהלך היום מוצע (ראו מאמר בZero to Three) שהספרים יהיו מפוזרים במקומות השונים שבהם נמצאים הילדים. עם זאת אני מציעה שבסוף היום במסגרת החינוכית ובבית נחזיר יחד עם הילדים את הספרים למדפים, לסלסלות(לספרית הכיתה). בבתים חשוב שיהיו ספרים על שולחן האוכל, באוטו, במוקד הבניה, במרכז המוזיקה (שחשוב שיהיה מצויד בכלים – כגון תוף מרים, מצילתיים וכו'. לצד כלי נגינה "רגילים" ניתן לבנות מוקד מוזיקה בחצר הכולל סירים, כפות, מיכלים שונים, אבנים כל חפץ מהטבע או בנוי על ידי אנשים המפיק מוזיקה). במרכז המוזיקה ניתן להטמין גם "ספרים מנגנים". נזכור שילדים מיטיבים לזכור מילים ומשפטים כאשר הללו נכללים בשיר. חשוב לשים לב למה שמעניין את הילד. להסתכל איתו יחד על הכריכה או התמונה ולשיים אותה. להתחיל לקרוא ולוודא קשב. לא מוכרחים להשלים את קריאת כל הספר. חשוב להיות ערניים וחשובים למה מעניין את הילדים ולשיים את שם הספר, שם השיר וכו' שהילדים מראים בהם עניין.

מהם סוגי הספרים שכדאי שננגיש לילדים?

הספרים הראשונים שכדאי להציע לתינוקות הם ספרי שירים ודקלומים. קלאסיקות ישראליות נכללות בספר "100 שירים ראשונים". הפיתוי בשנים האחרונות הוא לאפשר לילדים להחזיק טלפון נייד או טאבלט, להתבונן בקליפ ולשמוע את השיר. דעתי שנסמכת גם על מחקרים היא שהכרחי שהילדים יכירו, ידעו, יתבוננו בספרים מודפסים ויכירו דקלומים ושירי אצבעות באמצעות אינטראקציה רגישה ומתואמת עם מבוגר. ואכן נמצא שקריאת ספרים מודפסים תורמת להבנת הסיפור ולהבנה מעמיקה של מושגים יותר מאשר קריאה בספרים דיגיטליים לסוגיהם. מחקר מסוג מטה-אנליזה המתמקד בהשפעת קריאה של ספרים מודפסים לעומת ספרים דיגיטליים על למידת אוצר המילים והבנת הסיפור בקרב ילדים בני שנה עד שמונה בוצע על ידי Furenes, Kucirkova & Bus ופורסם בשנת 2021 בכתב העת Review of Educational Research.

ספרים מצוינים לקטנטנים הם כאמור ספרי דקלומים המכילים טקסטים מאוירים קצרים. 100 שירים ראשונים (לחיצה על שם הספר תוביל לרשימת השירים בחלק הראשון של הספר 100 שירים ראשונים ולחיצה על שם השיר תוביל להשמעת השיר). מבין הדקלומים הקלאסיים אני מציינת רק את: "סבתא בישלה דייסה" שתינוקות ופעוטות נהנים להשתתף בהדגמת הפעולות הכלולות בדקלום, "השפן הקטן","ידיים למעלה", ולפעוטות שהולכים גם "עוגה עוגה " שמתאים לקבוצה קטנה של פעוטות. אזכיר גם את ספרי הדקלומים של אמי רובינגר ( לדוגמה, "פילים בכל מיני צבעים").

100 songs cover
100 songs
ערב כריכה

נזכור שבמחקרים נמצא שלמידת המשמעות העמוקה של מילים חדשות אפקטיבית יותר כאשר מילים אלה הן חלק משירים ודקלומים המושמעים שוב ושוב לילדים מאשר כאשר המילים מוצגות לילדים באמצעות תמונות. לכן חשוב להציע מההתחלה לתינוקות ספרי דקלומים ושירים ואחר כך, תלוי בעניין הילדים, סיפורים קצרים ולא ספרי תמונות. המחקר של Adams, Dickinson &Donner התפרסם בשנת 2022 בכתב העת Early Childhood Research Quaterly וזכה לסיכום  בסקירה היומית של המדענית הראשית. במחקר זה בדקו את האפקטיביות היחסית של הצגת ייצוגים של מילים באמצעות תמונות לעומת הכללת אותן מילים בשירים או בדקלומים במטרה להעשיר את אוצר המילים של הילדים.

הספרים של מרים רות (מעשה בחמישה בלונים, הבית של יעל), של לוין קיפניס (אליעזר והגזר) ושל מיריק שניר (החביב עליי ביותר הוא "לאיבוד הלך לי זבוב" שאף הוצע במסגרת ספרית הפיג'מה לקטנטנים), הספרים של אורה אייל (לדוגמה "בוקר בהיר אחד", "לילה חשוך אחד"), הספרים הנהדרים של תמר אדר (מחבואים), של תרצה אתר (האריה שאהב תות), הספרים של אלונה פרנקל ("היום הרע של טובה" לדוגמה).

ישנם גם "ספרים מנגנים" שיצאו בשנים האחרונות שבהם מופיע הטקסט של השיר המאויר ולחיצה על כפתור מפעילה את השמעת השיר המוקלט. אני חשובת שהשימוש בספרים מנגנים מעודד אוריינות ומחייב לדעתי תיווך ראשוני אינטנסיבי של מבוגר.

play book

אתייחס גם לכך שבשנים האחרונות ספרי הילדים ברובם, ובכלל זה הספרים המיועדים לתינוקות ופעוטות, מודפסים על קרטון כדי לשמור עליהם ולאפשר לילדים לגעת בהם. דעתי היא שכדאי שבספריית המעון ובספרית הבית יימצאו גם מעט ספרים מודפסים על ניר רגיל כדי שהילדים יכירו גם ספרים כאלו ויתרגלו לחוויית קריאה גם בהם. הנגשת הספרים לפעוטות, שכרוכה באופן מבורך מאוד בזה שהילדים נוגעים בספרים, כרוכה לעתים בקריעה של דפים ובבלאי. אני חושבת שזה המחיר ההכרחי של בניית הרגלים של קריאה. עם זאת, הכרחי בעיניי שנקפיד להדביק ספרים שחלקים מהם נקרעו וכדאי לעשות זאת עם הפעוטות עצמם כדי שילמדו לשמור על הספרים. חשוב אפוא מצד אחד שלא יימצאו בסביבת הגן דפים מפוזרים קרועים של ספרים וספרים קרועים. מצד שני חשוב שנבין שבלאי מסוים הוא כאמור מחיר הכרחי של בניית הרגלי קריאה.

משהו על אינטראקציות המעודדות עניין בספרים

אני חושבת שהדרך הטובה ביותר לקרוא לתינוקות ופעוטות ספרים הוא כאשר הילדים מצויים במגע קרוב איתנו והילד מתמקד בספר ויש לו אפשרות לדפדף לבד. מהבחינה הזו להורים ולבני משפחה בכלל תפקיד מפתח ביצירת הרגלים ראשוניים של קריאה, כי בבתים מתאפשרות ביתר קלות אינטראקציות של אחד לאחד עם הילד. במעונות בישראל שבהם מן הידועות הוא שקבוצות הילדים גדולות מידי, קשה יותר ליצור אינטראקציות של אחד לאחד. עם זאת, דעתי היא שכדאי להתאמץ שבכל יום כל תינוק ופעוט יזכה לכמה דקות של אינטראקציות של אחד לאחד עם מטפלת או מחנכת קבועה. בחלק מהמפגשים האלה חשוב לכלול ספרי ילדים (כמו שנכתב קודם ספרי דקלומים ושירים ואחר כך סיפורים קצרים כגון "לאיבוד הלך לי זבוב", "מעשה בחמישה בלונים" ועוד).

אם הספרים מפוזרים במרחב המעון, כמוצע באחד החלקים הקודמים של הפוסט, חשוב לשים לב למה שמעניין את הילדים. גם אם הילדים עדיין לא מדברים חשוב לשיים לב לדברים שהם מתמקדים בהם בספר. אם זה שם הספר, איור בכריכה, מילה או איור בעמודים הפנימיים. אני חושבת שגם אם הילד מתמקד בפרט בתוך הספר, לדוגמה הבלון האדום בספר מעשה בחמישה בלונים, חשוב להגיד כן יש כאן בלום האדום ולציין ביוזמתנו את שם הספר, מעשה בחמישה בלונים. חשוב אפוא לתווך את שם הספר כל אימת שמדברים עם הילדים על פרטים מתוך הספר.

חשוב לאפשר ולעודד ילדים להתבונן בספרים ולגעת בהם וגם להפוך דפים בעצמם. כחלק מקריאה חוזרת חשוב שנתמקד שוב ושוב באותו ספר, באותו דקלום ונחזור לקרוא אותו, לדקלם אותו, לשיר אותו. כדי לשמר את עניין הילדים בספרים לא נתעקש לסיים את קריאת הסיפור בכל מפגש עם הספר. נזכור שהמפגש של הילד עם אותו ספר שוב ושוב יעזור לו להכיר בסופו של דבר את הסיפור במלואו. נדרשת הקשבה מתמדת לאיתותי העניין של הילד וחשוב שגם נלמד להביא לכך שהילדים יקשיבו לקריאה שלנו.

בקרב תינוקות עד גיל שנה עד 15 חודשים, אני חושבת שראוי כל אימת שאפשר לקרוא לילדים דקלומים קצרים במשך דקות אחדות אחד על אחד. מגיל שנה ורבע-שנה וחצי ניתן ליצור קבוצות קטנות מאוד וקבועות של ילדים (שניים, שלושה ילדים). בקבוצה הכרחי להביא לכך שכל אחד מהילדים ישתתף בקריאה. נעודד במיוחד שילדים יתחילו להתייחס לדברי חבריהם. אני חושבת שבקרב פעוטות רצוי לקרוא ספרי ילדים בקבוצות של שניים שלושה ילדים. לא יותר. ניתן לעשות זאת בחצר או בתוך הגן. הדבר כרוך בניהול כיתה המאפשר סוג זה של עבודה פרטנית או בקבוצות קטנות. זה אומר שכל מחנכת מחלקת את הקבוצה שבאחריותה לכמה תת קבוצות קבועות וקוראת ספרי ילדים בכל פעם לתת קבוצה אחרת. כדי לעשות זאת כדאי לתכנן פעילויות משחק חופשית לילדים שאינם משתתפים בקריאה וליצור מצב של "קבוצה שאיתי" ו"קבוצה על ידי". פעילויות בניה או הרכבה או עיסוק בתיבות פעילות מתאימות לקבוצה ש"על ידי". את הקריאה החוזרת בקבוצות קטנות וקבועות יש להכניס לסדר היום. אני מניחה שכדי לעסוק בכך כל יום ניתן להקדיש במצטבר כחצי שעה-ארבעים דקות לקריאה החוזרת של כל הקבוצות.

דהיינו, מה שאני אומרת הוא שחלק מהקריאה היא מזדמנת סביב העניין של הילדים וחלק מקריאת הספרים היא מאורגנת ונעשית בהתחלה במפגשים אחד על אחד ואחר כך בקבוצות של עד שלושה פעוטות.

נראה כעת דוגמה של אינטראקציה בין גננת לפעוט בן שנתיים, תומר, כחלק מקריאת הספר "מעשה בחמישה בלונים" התמליל המופיע בפוסט וגם הניתוח של התיווך הם חלק ממאמר שהתפרסם בשנת 2004 בכתב העת "דפים". שם המאמר: "תיווך מטפח אוריינות כחלק מעשייה חינוכית תואמת התפתחות".

  1. . ת: התפוצץ הפיקח.
  2. ג: התפוצץ הפיקח? .
  3. ת: הבלון התפוצץ הפיקח.
  4. ג: באיזה סיפור הבלון התפוצץ? "חמישה בלונים"?
  5. ת: כן, הבלון התפוצץ הפיקח, מה יהיה?
  6. ג: מה יהיה?
  7. .ת: הבלון התפוצץ הפיקח.
  8. ג: אתה רוצה שאני אספר לך את הסיפור "חמישה בלונים"?
  9.  ת: כן.
  10.  ג: טוב, אני אלך להביא את הספר [הולכת להביא את הספר].
  11.  ת: הבלון התפוצץ.
  12. ג: התפוצץ הבלון?
  13. ת: כן.
  14. ג: [מביאה את הספר, מתיישבת ליד תומר, מניחה את הספר על השולחן,
  15. פותחת את הספר כך שגם תומר יכול לראות את התמונות, ומתחילה…]
  16. מעשה בחמישה בלונים, אה?
  17. ת: אה.
  18.  ג: אמא של רותי.
  19. .ת: אמא של רותי.
  20. ג: אמא של רותי הביאה מתנה.
  21.  ת: כן.
  22. ג: מה זה?
  23. ת: [הגננת מצביעה על הבלון הכחול וגם תומר מניח את האצבע על הבלון
  24. הכחול ואומר] בלון כחול [מצביע על הבלון הירוק] בלון ירוק.
  25. ג: נכון תומר, בלון כחול ובלון ירוק.

עיון בקטע מתוך התמליל המלא של הקריאה בספר "מעשה בחמישה בלונים" מלמד שהגננת החליטה לקרוא עם תומר את הספר "מעשה בחמישה בלונים" מתוך הפרשנות שלה שבכך שהוא התעקש שוב ושוב לומר "התפוצץ הפיקח" הוא התכוון לבלונים שהתפוצצו בסיפור של מרים רות "מעשה בחמישה בלונים". הילד מאשר את בחירת הספר ואנחנו רואים בקריאה עם הילד מדובר במעין ריקוד בין הגננת לתומר. אחד חוזר על דברי השניה. מבררים משמעות. הילד מתבטא במשפטים קצרצרים ונראה כי הגננת מתאימה עצמה וגם היא משתמשת במשפטים קצרים. היא נוטה לבקש את אישורו של תומר להצעותיה ותומר מאשר. אנחנו קוראים בשורות 22-25 כיצד באופן מאוד עדין מתחילים להתמקד בצבעי הבלונים והגננת מאפשרת לתומר להגיד את שמות הצבעים של הבלונים (בלון כחול ובלון ירוק). אנחנו רואים שהגננת מרעיפה חום על הילד (בשורה 25 היא אומרת נכון חמוד בלון כחול ובלון ירוק). דפוס זה של אינטראקציה ממשיך עד להשלמת הקריאה של הסיפור. אבל השאלה מניין צמח המשפט "התפוצץ הפיקח" לא זכתה להתייחסות בקריאה המוצגת כאן. ייתכן שהילד התכוון לדקלום משיר אחר אבל הסכים להשתתף באופן פעיל בקריאת הספר "מעשה בחמישה בלונים". בתגובתה לפוסט עדי כתבה על האפשרות הדי סבירה שתומר התכוון לדקלום "בלון" מתוך הספר דגדוגים" של דתיה בן דור. הדוגמה המובאת כאן מדגימה את הצורך בהקשבה מאוד פעילה, להתאמה לקשב של הילד, לאפשור הזדמנויות שהילד יתבטא ולבחירת ספר שהילד שותף לה.

לסיכום, בפוסט זה ניסיתי להתייחס ממש בקצרה לדרכים שבאמצעותן ניתן לקרב תינוקות ופעוטות לספרי ילדים באמצעות קריאתם החוזרת ונשנית. התייחסתי בפוסט גם להנגשת הספרים בסביבה, לסוגי הספרים המתאימים לתינוקות ופעוטות ועל דרכים לעודד את השתתפותם הפעילה בקריאה. טענתי בפוסט שנדרשת הרבה עבודה ראשונית אחד על אחד עם תינוקות ובהמשך קריאה חוזרת בקבוצות קטנות וקבועות (של לא יותר משלושה פעוטות). אשמח מאוד לקבל מגננות ומטפלות הקוראות את הפוסט הצעות משלהן ליישום קריאה חוזרת עם תינוקות ופעוטות. אשמח לקבל דוגמאות של תמלילים ורעיונות.

לפוסט הזה יש 4 תגובות

  1. עדי

    תודה על עוד פוסט חשוב מעניין. מציינת עבור מי שלא מכירה שהביטוי "התפוצץ הפיקח" שמזכיר הילד, כנראה מתייחס לדקלום 'בלון' של דתיה בן דור בספרה 'דגדוגים'.

    1. clodieta

      תודה רבה עדי, הבנתי שמדובר בדקלום כלשהו אבל לא ידעתי איזה. אוסיף את התייחסותך לפוסט.

  2. אשר וינשטיין

    פרופ' קלודי יקרה, תודה לך על "הפוסט" החשוב מאד לכולנו, המתמקד בראשית חוויות הקריאה של גילאי הפעוטות, פעילות המהווה כידוע את הבסיס להמשך הקריאה המושכלת של כולנו, במהלך תקופות ההתבגרות והבגרות.
    אישית זכיתי בניסיון מעניין שיזמתי בנושא זה, במהלך "חוויות סיפור" שקיימתי בעבר, הן עם נכדינו הרכים"הפרטיים", והן עם קבוצות ילדיי גנים, כאשר הצגתי להם את ספרי;
    "חולקים את התשומי" ("אוריון" 2020, עריכה: נורית יובל, איורים: יונת קציר), ספרי שבוודאי זכור לך היטב, הכולל גם את התייחסותך המלומדה החשובה, בכריכתו האחורית.
    עלילת הספר מתמקדת בירדן, "הבת היחידה" החמודה במשפחתה, כאשר "פתאום" נולד לה אח תינוקי בשם נחומי והיא כמובן "נאלצת" לחלוק את מלוא "התשומי" שהיה רק שלה, עם אחיה המקסים.
    למען הגברת העניין והמיקוד בעלילה, קנינו בובת תינוק מקסים, אשר שמו כמובן "נחומי" ולפני שהקראתי את הספר בפני הילדים, העברתי אישית לכ"א מהם, את
    "גיבור העלילה" נחומי ובלי יוצא מהכלל; לשאלתי המחוייכת, באם הם רוצים לשמוע את הסיפור עליו ועל אחותו ירדן, כולם מאד הסתקרנו וממש בקשו שאספר להם את הסיפור.
    לדעתי מומלץ לשקול ליישם גם(!) "חוויה מעודדת", הדומה לנ"ל, עם כלל ספריי הפעוטות.
    בברכה ✍️ אשר וינשטיין
    משורר עברי ויזם חברתי

    1. clodieta

      שלום אשר,
      תודה על השיתוף. זוכרת בהחלט את הספר "חולקים את תשומי".
      אכן נדרשרשות יצירתיות ומאמצי התאמה גדולים כאשא מדובר במפגש מוצלח של תינוקות ופעוטות עם ספרי ילדים.
      קלודי

כתיבת תגובה

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.