מסתבר שגם בפינלנד לא קוראים מספיק בגני ילדים: ממצאי מחקרים שהוצגו בהרצאות בכנס 2021-EECERA

running girl transp
קבלו עדכונים אחת לשבוע על פוסטים חדשים בבלוג:

בפוסט זה אני מבקשת לשתף בממצאי מחקרים שנוגעים לקריאה לילדים המצויים במסגרות חינוך לגיל הרך. הממצאים הוצגו במושב הרצאות שבו גם אני הצגתי, במסגרת כנס וירטואלי של איסרה (EECERA – European Early Childhood Education Research Association). הכנס מתקיים בדרך כלל במתכונת של מפגשים פנים אל פנים בעיר אירופאית כזו או אחרת. נוטלים בו חלק אנשי שדה, חוקרים וקובעי מדיניות מכל העולם. קבוצת הישראלים המשתתפים בכנס הולכת וגדלה מידי שנה. האווירה בכנס דמוקרטית, ידידותית ופתוחה. בשנה שעברה, 2020, לא התקיים הכנס בשל משבר הקורונה. בסתיו 2021 הכנס התקיים במתכונת וירטואלית. בהכנת הכנס הוירטואלי הושקעו מחשבה, רצון טוב ועבודה. המתכונת הוירטואלית מאפשרת לעקוב אחרי ההרצאות במשך 60 יום אחרי הצגתן הראשונית ובדרך זו תוכני הכנס מונגשים להרבה יותר אנשים מאשר בדרך כלל. לחצו כאן כדי לצפות בתוכנית הכנס.

אעבור עתה להצגת המושב המתמקד בקריאה בקול (read-alouds).

על חשיבות הקריאה בקבוצות (קטנות) לילדי גן

שלוש ההרצאות במושב שלנו התמקדו בקריאה בקבוצות לילדים בגיל הגן. שתיים מבין שלוש ההרצאות התמקדו במחקרים שנותנים תמונה על קריאת הספרים בפינלנד. היו"רית של המושב הייתה גננת מקרואטיה. אני הצגתי מחקרי פעולה שנעשו על ידי גננות ומורות בהנחייתי, על הטמעת קריאה חוזרת בקבוצות קטנות במגוון גני ילדים ובתי ספר יסודיים (כיתות א'-ג'). אציין שלדעתי כל המשתתפות והמשתתפים במושב שלנו הם אנשים עם מחויבות עמוקה לחינוך לגיל הרך ומאמינים מאוד בחשיבות הקריאה לילדים צעירים כבניית תשתית של הכישורים והידע האורייני שלהם וככלי להכיר ולהבין את העולם.

אני מציגה את המושב כאן כדי לשתף בתובנה: במקומות רבים בעולם, כמו בפינלנד, ממעטים ליישם בגני ילדים באופן שיטתי עבודה בקבוצות קטנות שבמרכזה קריאה חוזרת של ספרי ילדים לצורך הבנה מעמיקה של התכנים ובניית תשתית של שפה ואוריינות. המסקנה המתבקשת היא שאף שקריאת ספרים בחינוך לגיל הרך איננה נושא חדש, מדובר בפרקטיקה שיש עוד הרבה מה לעשות כדי להטמיע אותה בצורה רצינית שתשפיע הלכה למעשה על יכולותיהם של ילדים בכלל ושל ילדים מסביבות מוחלשות בפרט. אני עצמי הצגתי חמישה מקרים של הטמעת גישת הקריאה החוזרת במגוון גני ילדים (אחד מהם גן של חינוך מיוחד) ובשתי כיתות בית ספר (כיתה ב' וכיתה ג).

ממצאים שקשורים לקריאת ספרים בפינלנד

אני מבססת את הסיכום על שתי הרצאות (בלינק למעלה ניתן לראות את כל המושב):

  1. הרצאתו של Reunamo Jyrky מאוניברסיטת הלסינקי – "מפגשי קריאה בחינוך לגיל הרך"
  2. הרצאתה של Tjaro Sophie מאוניברסיטת אבו אקדמי – "ניהול ותיאום קריאה בקול בקדם יסודי- בחירותיהן ושיקוליהן של המורות"

אף שבכנס הרצאתו של Jyrki הייתה ההרצאה האחרונה במושב אתחיל מסיכומה כיוון שבמחקר המרשים שהוא הציג, הוא נתן מבט רחב היקף על מצב הקריאה בפינלנד בחינוך הגיל הרך. המחקר ש-Jyrky הציג נערך בשנים 2019-2020. הוא נערך ב-19 ערים בדרום פינלנד, ב-708 מסגרות חינוך, והקיף ההסתכלות על כ- 30% מילדי פינלנד. מדובר במסגרות חינוך של ילדים מגיל שנה עד גיל שמונה. ההסתכלות מטבע הדברים התמקדה בכל הילדים, לרבות ילדים עם צרכים מיוחדים וילדי מהגרים. כ-190 צופים.ות מיומנים.ות צפו במשך ארבע שעות רצופות בכל מסגרת בין השעה 8:00 ל-12:00 או בין 12:00ל- 16:00.

חשוב גם לציין שכמות הילדים בכל כיתה הייתה שונה. הטווח של ילדים בכל כיתה נע בין 8 ילדים ל-37 ילדים (בממוצע 17.2 ילדים בכל כיתה). התצפיות נערכו במסגרת המחקר גילו שבממוצע רק 3.4% מכלל הזמן הוקדש לעבודה כזו או אחרת עם ספרי ילדים. פעילויות סביב ספרים כללו גם קריאה מונחית על ידי מבוגרים על ידי הצוות החינוכי וגם פעילות חופשית של ילדים (pretend reading, התבוננות בספרים וקריאה של ילדים לילדים אחרים).

ממצא משמעותי נוסף היה שבכשליש מהמקרים, פעילויות מונחות של קריאה נעשות במה שהמרצה קרא "זמני המתנה": לפני ואחרי ארוחת הצהריים ולא בשעות הפעילויות ה"חשובות" בשעות הבוקר. עוד דווח שב- 50% מהמסגרות לא התקיימה קריאה של ספרים בשעות התצפית. נמצא גם שילדים בני שנה עד שלוש זוכים להכי פחות חשיפה והשתתפות בקריאה ובמסגרות של מהגרים קוראים הרבה פחות מאשר במסגרות חינוך של ילדים בסביבות מבוססות יותר.

Sophie הציגה בהרצאתה ממצאי סקר שערכה בקרב 47 גננות שעובדות עם ילדים בני 6-7 (גיל גן חובה בפינלנד). במחקרה היא בדקה דיווחי מורות על יישום פרקטיקות של קריאה ושיקולים שהנחו את המורות. המחקר שהציגה הוא חלק מהדוקטורט שלה. רוב הגננות בסקר דיווחו (46 מתוך 47) שהן כוללות בפעילות היומיומית שלהן פעילויות של עבודה עם מגוון של ספרים. אזכיר שגם במחקר של טירקי נמצא שבפינלנד קוראים יותר לילדים בני 6-7 בהשוואה לילדים צעירים. וזאת כחלק מתפיסה של "הכנה לכיתה א'" ככל הנראה. עם זאת, התרשמותה של סופי מניתוח ממצאיה היא שהגננות קוראות את הספרים ללא תכנון מדוקדק במיוחד וללא בדיקה כלשהי שמתייחסת להשפעת הקריאה על ההבנה של הילדים. היא מצאה שגננות קוראות בכשליש מהמקרים ספרים בעקבות בקשות של ילדים או סביב התרחשויות רלוונטיות בחיי הילדים או בחיי הגן.

בדיון שהתקיים אחרי ההיצגים התרשמתי ששני המרצים מפינלנד מעריכים שפעילויות של קריאת ספרים אינן מתבצעות בפינלנד בצורה אינטנסיבית ומושכלת. זאת ועוד, הנתון המטריד הוא שממעטים לקרוא לילדים צעירים ולילדים שבאים מסביבות מוחלשות שהכי זקוקים לתיווך משמעותי של קריאה.

סיכום הרצאתי בכנס – " יישום של מחקרי פעולה שמתמקדים בקריאה חוזרת בקרב אוכלוסיות מגוונות מבחינת היכולת והרמה הסוציואקונומית- כביטוי לחינוך הוגן".

אקדים ואומר שלצערי אין לנו תמונת מצב מדוקדקת כמו בפינלנד לגבי היישום של קריאת ספרים במסגרות חינוך לגיל הרך. בישראל הרבה יותר ילדים מאשר בפינלנד ויישום מחקר מבוסס תצפיות מהסוג שג'ירקי הציג הרבה יותר קשה לביצוע. אוכלוסיית פינלנד היא מעט יותר ממחצית אוכלוסיית ישראל (חמישה מיליון וחצי תושבים)-יתרה מזו, כאמור כמות הילדים בה קטנה הרבה יותר מאשר בישראל.

במשך שנים רבות אני עוסקת בהטמעה של קריאה חוזרת בקבוצות קטנות במסגרות חינוך לגיל הרך. מתצפיותיי המזדמנות מתגלה שבגני ילדים בישראל יש ספריות והן מצוידות. עם זאת, ישנה שונות גדולה בין המסגרות לגבי מידת השיטתיות שמאפיינת את קריאת ספרי הילדים. במשך השנים יצא לי להנחות גננות ומורות או צוותי הוראה במסגרת השתלמויות ברחבי ישראל או במסגרת לימודי התואר השני בלוינסקי, כדי שיטמיעו קריאה חוזרת בקבוצות קטנות והטרוגניות כ"דרך חיים במסגרות", כמרכיב קבוע בפרקטיקה החינוכית שלהן. בנוסף בתואר הראשון במכללת לוינסקי הכנסנו את הקריאה החוזרת כפרקטיקת חובה בעבודה המעשית של הסטודנטיות בתואר הראשון כחלק מהכשרתן המקצועית והאקדמית.

במחקר שהצגתי הדגשתי את טענתי שטיפוח אוריינות באמצעות קריאה אינטנסיבית ושיטתית של ספרי ילדים וטקסטים אחרים הוא ביטוי מובהק של הגינות בחינוך וזאת כיוון שבאמצעות הטמעת עבודה בקבוצות הטרוגניות על טקסטים תורמים לבניית תשתית אוריינית לכל ילד וילדה, ובמיוחד לילדים שבאים מרקעים פחות מטפחים ומסביבות חברתיות מוחלשות. אני רואה בשליטה בכישורים אורייניים כלי להעצמה של ילדים כיוון שיכולת הקריאה מהווה כרטיס כניסה הכרחי לעולם הידע.

eecera 2021

בהרצאה הצגתי מחקרי פעולה שנערכו על ידי סטודנטיות בתואר השני בלוינסקי בחמש השנים האחרונות. כל מחקר כזה נמשך שנה. הסטודנטיות שערכו את המחקרים במקצועיות ובהתלהבות היו אורית חזות מאילת, יאלם-מברט דראס מאשדוד , נדיה אידלשטיין, גננת בגן חינוך מיוחד, יפעת כפיר מורה בכיתות א'-ב' בתל אביב וחרות רקנטי, מורה בבית ספר בירושלים. היוזמה לעריכת המחקרים בנושא קריאה חוזרת הייתה בכל המקרים של הגננות והמורות שהרגישו חוסר שביעות רצון מהפרקטיקות הנהוגות במסגרותיהן ורצו "לנצל" את פרויקט הגמר כדי להשביח את הלמידה במסגרות אלו. כל אחת מהן גילתה שהטמעה של קריאה חוזרת שכוללת בניית מערך מסודר של עבודה בקבוצות קטנות והטרוגניות שבהן משתתפים כל ילדי הגנים והכיתות כרוכה בהתגברות על קשיים ואתגרים. בחלק מהמקרים הקשיים נבעו מהתנגדות וחוסר אמון בגישה של נשות הצוות. בכל המקרים שהוצגו הגננות והמורות היו משוכנעות שהילדים ייתרמו על ידי השתתפות עקבית בקריאה חוזרת. לעתים במהלך התהליך הילדים עצמם "התעייפו" והמחנכות היו צריכות לחשוב על דרכים לגייס את השתתפותם מחדש. במקרים אחרים, הקושי היה כרוך ביישום העבודה בקבוצות ללא הימצאות של צוות נוסף (בעיקר אצל יפעת וחירות שבכיתותיהן לא היו סייעות). בכל המקרים הירתמות ההורים והמשובים שלהם נמנו עם הגורמים המדרבנים להמשיך ולפעול. בכל המקרים, הצוותים נרתמו בסופו של דבר והילדים שיפרו את כישוריהם האורייניים ועסקו לא רק בקריאה אלא גם בכתיבה שבאמצעותה הם גילו שהם יכולים להביע את עצמם. בחלק מהמקרים כמו באילת, בעקבות הפרויקט, הקריאה החוזרת הפכה ביוזמתה של אורית לסוג של "פרויקט עירוני".

מה שלמדתי בעצמי מהמחקר הזה הוא שהמאמץ הנדרש להטמעה רצינית ויסודית של קריאה חוזרת הוא מאמץ רב ונדרשת תמיכה בשלבים הראשונים לפחות כדי שהמחנכות יתמידו ביישום הגישה. עם זאת, אני מאמינה שאין הרבה סוגי פעילויות שערכן ותרומתן לטיפוח הילדים רב כמו הקריאה החוזרת. באמצעות יישום שיטתי של קריאה חוזרת נותנים גם מענה לצרכים הרגשיים והחברתיים של הילדים. במהלך המפגשים החוזרים סביב ספרים כל ילד וילדה יכול להשתתף להתייחס לילדים האחרים בקבוצה ולזכות להתייחסויותיהם. ואכן בחלק מהמקרים נוכחנו שבעיות התנהגות של ילדים שהשתתפו בקבוצות הקריאה החוזרת פחתו או נעלמו ללא הזדקקות לתוכנית התערבות אישית. ההנחה היא שהילדים קיבלו מענה רגשי וחברתי במהלך המפגשים מעל ומעבר להעשרת השפה והרחבת הידע הכרוכים בקריאת ספרים.

כפי שיכולתם בוודאי להתרשם מהפוסט, נושא הקריאה החוזרת מעסיק אותי רבות. תוכלו לקרוא עוד על קריאה חוזרת בעמוד הבלוג המוקדש כולו לספרי ילדים וקריאה חוזרת.

לפוסט הזה יש 2 תגובות

  1. אשר וינשטיין

    תודה לך פרופ' קלודי יקרה על שיתופך אותנו בנושא הקריאה החוזרת של ספרי הילדים ובכלל זה בהצגת ממצאי המחקר המקיף של קריאת הספרים שנערך בפינלנד ואת הרצאתך הממוקדת בכנס לגבי המחקר בנושא שנערך בישראל.
    אני מצטרף לקריאתך החשובה לעידוד הקריאה המערכתית היזומה של ספרי הילדים, פעילות המשפרת משמעותית את כישורי האוריינות והשילוב החברתי, של כל הילדים המשתתפים בתהליך.
    בהוקרה, אשר וינשטיין משורר עברי ויזם חברתי

    1. clodieta

      תודה רבה אשר על התגובה ועל ההתייחסות התומכת. שנה טובה. קלודי

כתיבת תגובה

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.