הטריגר שהביא אותי לכתוב פוסט זה הוא השתתפות בהרצאתה של ד"ר מירב אייזנברג ממכללת אחווה. מירב משמשת כמדריכה פדגוגית ומרצה בתואר הראשון בחינוך לגיל הרך ובתואר השני בתוכנית מנהל מערכות חינוך. בהרצאתה הציגה מירב בצורה מאוד מעניינת מחקר המתחקה אחר התמודדות גננות (סטודנטיות בתואר שני) עם שיבושים שונים שהם חלק מהחיים ומניהול הגן. הטענה המרכזית במחקר, המתחקה אחר דיווחיהן של 48 גננות שהשתתפו בסימולציות, היא שהכשרה מבוססת סימולציות עשויה להביא להתמודדות משופרת עם שיבושים בגן ובכלל לשיפור הכישורים הניהוליים של אותן גננות. המחקר מוצג במאמר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת דפים: למידה מבוססת סימולציה לזיהוי וקידום התמודדות עם שיבושים בשגרת הניהול של גן הילדים".
כיתות גן הן סביבות חיים ולמידה מורכבות, המתאפיינות בבו־זמניות, מיידיות, חוסר־צפיות, פומביות והיסטוריה (Doyle 1986, 2006). הן מאוכלסות בעולם המודרני בילדים ובצוותים מגוונים מבחינת נטיותיהם האישיות והעדפותיהם, וכן מבחינת הרקע התרבותי והחברתי־כלכלי שלהם (Barth 2002; Sergiovanni 2001, 2007; Evertson & Weinstein 2006). משימתה של הגננת היא להוביל את כיתת הגן, תוך התחשבות הן במגוון הילדים והן באופי החיים הקבוצתיים, כך שכל ילד ירגיש בטוח, יחוש שייכות ויזכה להזדמנות הוגנת ללמוד. מלאכת ההובלה והארגון המתואמת, המשלבת את הצרכים של כולם, מכונה במאמר זה ניהול כיתה ( Classroom Management)(Tal,2016).
מירב אייזנברג מפנה את הזרקור במאמרה ל"סימולציה לזיהוי ולקידום התמודדות עם שיבושים בשגרת הניהול בגן הילדים" (מאמר אשר פורסם בגיליון 83 של כתב העת דפים), על זיהוי והתמודדות עם שיבושים, תקלות בשגרת החיים בגן. לא קשה לתת דוגמאות של שיבושים המפרים את שגרת ניהול הגן. התנהגות תוקפנית של ילד כלפי חבריו לגן בחצר או במהלך מפגש, תאונה: נפילה של ילד מתקן בחצר, התקף אפילפטי של אחת מנשות הצוות, אזעקה פתאומית במהלך היום, פיצוץ צינור מים ועוד. רק הכתיבה של האירועים גורמת לעלייה במפלס הלחץ, לא כל שכן הצורך להתמודד עם אירועים אלה בשעת אמת. שיבושים הם מטבעם אירועים בלתי צפויים. מה שצפוי הוא שבמוקדם או במאוחר כל גננת כל חברת צוות עשויה להתמודד עם מצבים כאלה.
מירב אייזנברג מתייחסת במאמרה לשימוש בסימולציות להתמודדות עם שיבושים כחלק משגרת ניהול הגן, כאמצעי מרכזי בהכשרת גננות (גם לפני כניסתן לעבודה וגם כמו במחקר המוצג כחלק מההתפתחות הפרופסיונאלית שלהן). במאמרה היא מגדירה למידה מבוססת סימולציה ( ,Learning Based-Simulation ) כ"גישה המבוססת התנסות המשלבת תהליכי רפלקציה, במטרה לאפשר ללומדים להתאמן במצבים מקצועיים מאתגרים בסביבה בטוחה ומבוקרת" (2020 .,al et Chernikova).סימולציות מוגדרות כ "כתהליך של הדמיה מבוקרת של מציאות מורכבת, שבו המשתתפים פועלים לפי חוקים קבועים מראש כדי לתרגל מיומנויות טכניות, קבלת החלטות וניתוח תהליכים ." Chernikova et al ביצעו מטה אנליזה במסגרתה הם ניתחו ממצאים של 145 מחקרים שבדקו את השפעת הסימולציות על פיתוח הכישורים של לומדים בהשכלה גבוהה במקצועות הדורשים כישורים מורכבים כגון רפואה, הוראה וכו'. במחקר הם הסיקו שסימולציות אכן תרמו לגיבוש כישורים מקצועיים מורכבים. בנוסף, הם מצאו שמשתתפים בסימולציה שהיה להם ידע וניסיון רב יותר במקצועותיהם נתרמו בעיקר מתהליך הרפלקציה שערכו בעוד שמשתתפי סימולציה טירונים, שלהם לא היו ידע וכישורים קודמים, הפיקו תועלת רבה יותר מדוגמאות שניתנו להם כחלק מתהליך הסימולציה שבו הם ה תנסו.
חשוב לציין שבשנים האחרונות כל מכללות להוראה הטמיעו במידה כזו או אחרת למידה מבוססת סימולציות. מירב מציינת שבמהלך השנים, הלמידה מבוססת סימולציה התבססה לעתים על "שימוש" בשחקנים מקצועיים שלקחו חלק בסימולציה לצד משחקי תפקידים של בעלות ובעלי התפקידים עצמם בתפקידים שונים (לדוגמה בשיחה של גננת עם הורה, תפקיד ההורה מולא לעתים על ידי שחקן מקצועי בסימולציה ובמשחק תפקידים לעיתם על ידי גננת או סטודנטית אחרת שהשתתפה באותו קורס/סדנה. במחקר המוצג במאמר בדפים, אשר הוצג גם בכנס EECERA, השתתפו גננות שלמדו בתואר השני במהלך השנים תשפ"ג-תשפ"ה. בכמחצית המקרים נעשה שימוש בשחקנים בסימולציות שבהן השתתפו גננות בעוד שבמחצית השניה של המקרים כל התפקידים מולאו על ידי הגננות שהשתתפו בקורסים השונים.
מחקרה של מירב אייזנברג וממצאיו המרכזיים הוצגו בכנס EECERA, בדק: א. מהם השיבושים שאיתם מתמודדות גננות כחלק משגרת ניהול גני הילדים? ב. כיצד התמודד הגננות עם אותם השיבושים? ג. מה מידת התועלת של התנסות מבוקרת בסימולציות להתמודדות עם השיבושים שאיתם נאלצו להתמודד?
הכלים שבהם נעשה שימוש לתיעוד והערכת השפעות הסימולציות כללו: תמלולים של האינטראקציות במהלך הסימולציות, רפלקציות כתובות של כל גננת שניהלה את הסימולציה אחריה, שאלונים "פתוחים" שבהם כתבו משתתפות הסימולציות באיזו דרך שנראית להם על התנסויותיהן במהלך הסימולציות.
ניתוח תוכן שבוצע בכל כל התיעודים הללו הובילו לממצאים הבאים
סוגי השיבושים שהועלו על ידי משתתפות הסימולציות
ניתוח התיעודים העלה את ארבעת סוגי השיבושים הבאים:
- שיבושים הקשורים ליחסים של הגננת עם אנשים-מבוגרים – הצוות וההורים; כמו אי תפקוד של סייעת ותיקה בגן שמנהלת הגן היא גננת חדשה יחסית; כל המשתתפות התייחסו לשיבושים מסוג זה.
- שיבושים ארגוניים מערכתיים הוזכרו על ידי כל משתתפות המחקר; השיבושים הארגוניים שהוזכרו על ידי משתתפות המחקר היו: הפסקת חשמל, מזגן לא תקין, ליקויים בתשתיות המים, ליקויים בגדרות הגן, נוכחות של חיות; אחד השיבושים הארגוניים המרכזיים המוזכרים על ידי משתתפות המחקר הוא מחסור בכוח אדם, היעדרות של אנשי צוות
- שיבושים הקשורים לתפקוד ההתנהגותי חברתי של הילדים; כ-80% מהמשתתפות התייחסו לשיבושים הקשורים להתנהגות הילדים עצמם. תופעות כגון תגובות רגשיות והתנהגויות חריגות של ילדים כוללות פגיעה בילדים אחרים או בצוות, התנהגות מינית לא תקינה. חוסר ויסות עצמי בתגובות הילדים הכרוכות לעתים בפגיעה בילדים אחרים או אף הצוות הגן.
- שיבושים ברמה ארצית־לאומית- שיבושים ברמת המאקרו שהוזכרו על ידי כ-67% מהמשתתפות הם שיבושים בשגרת הגן הקשורים למזג אויר קיצוני (כמו חמסין), אירועים ביטחוניים הקשורים ושיבושים הקשורים במגפות(כגון הקורונה).
דרכי ההתמודדות של הגננות עם השיבושים
ניתוח הטקסטים שהופקו במחקר (תמלולי אינטראקציות, רפלקציות, נרטיבים פתוחים) העלו את האסטרטגיות של משתתפות הסימולציה כחלק מניסיונן להתמודד עם השיבושים. האסטרטגיות שבהן נעשה השימוש התכוף ביותר היו: שליטה עצמית ברגשות (שבאה לידי ביטוי בסימולציה עצמה) – האסטרטגיה השנייה שנמצאה מקדמת התמודדות שכיחה היא אימוץ של מודל שיטתי של פתרון בעיות. התהליך השיטתי של אימוץ תהליך של פתרון בעיות התגלה כשכיח יותר בקרב הקבוצה שבה ההתקיימו משחקי תפקידים שבו גננות שיחקו את התפקידים (לא בסימולציות שבהן שחקנים מילאו תפקידים).
בנוסף, בוצע ניתוח לשוני של הטקסטים שנכתבו על ידי הגננות שהשתתפו במחקר. הניתוח הלשוני חשף ריבוי של פעלים וביטויים המייצגים מצבים של שינוי,, אי קביעות, חוסר שליטה. לדוגמה ריבוי של ביטויים כגון: "מתכננים וזה לא מתקיים", "מחסור", "חוסר", "נזילות", "קונפליקט", ערעור", פציעות. אשר חשף שהגננות. בנוסף, מעניין שגננות מרבות להשתמש בגוף ראשון יחיד "אני" (ולא ב"אנחנו"). במאמר ניתנת פרשנות של שימוש זה בגוף ראשון יחיד כביטוי לנטילת אחריות, כמנהיגות. אני מבקשת להציע פרשנות נוספת: הגננת נוטה פחות לראות את הצוות כפועל לתיקון השיבושים וכמדגישה יותר את תפקידה שלה.
השלכות הסימולציות על תפקוד הגננות
הניתוח התיעודים השונים העלה את סוגי השיפורים הבאים בתפקוד משתתפות הסימולציות:
1., חיזוק תחושת המסוגלות העצמית והביטחון העצמי. זאת ועוד, מוזכר במאמר שהמשתתפות במשחקי תפקידים עם בעלות תפקיד אחרות דיווחו על תחושות גבוהות יותר של מסוגלות עצמית וביטחון עצמי בהשוואה למשתתפות בסימולציות עם שחקן מקצועי.
2. תהליכי למידה והתפתחות מקצועית. בנוגע לממצא זה אני מצטטת ישירות את תיאור הממצא מתוך המאמר של מירב אייזנברג. " רוב משתתפות המחקר בשני המודלים הסימולטיביים, התייחסו להשלכות שיש להתנסות במרכז הסימולציה על יכולתן ללמוד להתמודד עם שיבושים עתידיים בשגרת הניהול בגן הילדים. רובן דיברו על תהליכי למידה והתפתחות מקצועית המדגישים את הערך הפדגוגי של תרגול תרחישים לשיפור מיומנויות. במשובים הרפלקטיביים המאוחרים הן התייחסו, למשל, להשתנות לאורך זמן ולתובנות אישיות: "הבנתי שאני צריכה ללמוד להיות אסרטיבית יותר וממוקדת יותר"; ליכולת להתבונן על השיבושים בשגרות הניהול מזוויות שונות: "הסימולציות מאפשרות לראות סיטואציות אחרת".
3. מקצועיות ויישום פרקטי בשטח: זאת ועוד, צוין, במידת מה ללא הצגה המחוברת לחלק שמדבר על אסטרטגיה של שיטתית של פתרון בעיות, שבעקבות הסימולציה "יצאו" המשתתפות עם מה שקרוי "ארגז כלים" לטיפול עתידי בשיבושים שונים. עם הכלים הכלולים ב"ארגז": קבלת אחריות, היצמדות לחוקים ולנהלים, הצבת גבולות מקצועיים, שימוש בשפה מקצועית המפחיתה לחץ ("לא הכול תלוי בי"), הפגנת שיקול דעת ושליטה עצמית ("אין מקום לאיבוד שליטה") עוד הן תיארו שימוש פרקטי במיומנויות תקשורת בזמן שיבושי אמת, דוגמת שיח אמפתי ולא שיפוטי, הצגת תצפיות מקצועיות על התנהגות הילד, הקשבה פעילה לצורכי ההורה תוך שמירה על גבולות מקצועיים, שימוש בזהותן כאימהות בעצמן ליצירת קרבה, שיח של שליטה פנימית ונכונות להנהיג גם במצבי שיבוש. הגננות התייחסו לגמישות מחשבתית וליכולת לראות את השיבוש מהצד ("יכולת להתבונן מבחוץ על הסיטואציה", "הידיעה שאין שחור או לבן" וכו').
סיכום
הרצאתה של מירב אייזנברג בכנס EECERA המבוססת על המחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת דפים מספק תמונה ראשונית על האופן שבו השתתפות בסימולציות משפיעה על התמודדות עם שיבושים בשגרת ניהול גן הילדים (לא נערכו בארץ מחקרים עד כמה שידוע לי על השלכות ההשתתפות בסימולציות על התמודדותן של גננות עם שיבושים שונים בגן). אני חושבת שהרעיון "לתרגל" באמצעות סימולציות תרחישים שונים של שיבושים הוא רעיון טוב. ואכן במחקר נחשפים גם סוגי ה"שיבושים" שעמדו במרכז התרחישים השונים. מיפוי השיבושים עולה בקנה אחד עם התפיסה המערכתית אקולוגית. תורגלו תרחישי שיבושים הנוגעים לאנשים שונים (הורים, צוות וילדים) כמו גם היבטים ארגוניים לוגיסטיים לצד שיבושים המייצגים את ה"מאקרוסיסטם" שיבושים ברמה הלאומית (כגון אירועים ביטחוניים, מגפות). מממצאי מחקרה של מירב מצטיירת תמונה של השפעה חיובית של ההשתתפות בסימולציה הן על תחושת המסוגלות העצמית של השל המשתתפות כמו גם על התפקוד המקצועי המדווח על ידן. אני חושבת שנדרשים מחקרים נוספים אשר יבדקו את ההתנהלות ואת ההשלכות של הסימולציות על תפקוד המשתתפות בסימולציות כמו גם על התפקוד העתידי שלהן בגן. חשוב שכולנו נבדוק את האופן שבו אנחנו מתמודדות ומתמודדים עם שיבושים המפרים את שגרת חיינו-חיינו בכלל וחיינו המקצועיים בפרט.
