הבלוג "קלודי טל על חינוך לגיל הרך" פועל מספטמבר 2015, והחל מסוף שנת 2016 אני נוהגת לכתוב סיכומי שנה. בסיכומים אלו אני כוללת רשמים, סטטיסטיקות, פוסטים פופולריים ומיון כל הפוסטים שנכתבו במהלך השנה לנושאים מרכזיים שבהם הם עסקו. סיכומי השנה כוללים גם קישורים לכל הפוסטים שהתפרסמו במהלך אותה שנה. כך אנהג גם הפעם בכתיבת סיכום שנת 2021.
אזכיר שבתחילת שנת 2021 , באמצע פברואר, הבלוג החליף כתובת ועיצוב. כתובתו הקודמת של הבלוג הייתה clodietaldan.wordpress.com וכתובתו החדשה היא clodietalblog.com. על כן בפוסט הזה מוצגים נתונים הנוגעים לפרסום פוסטים בשתי הכתובות האלה: חודש וחצי בכתובת הישנה ועשרה וחצי חודשים בכתובת החדשה. בתי ד"ר מיכל טל סוחר אחראית על העיצוב המחודש של הבלוג והיא גם המנהלת שלו ואלודי הוטייה, שהיא לי כמו בת, ממשיכה להיות בצוות האתר ואחראית על ההפצה-מהרגע הראשון שהקמתי את הבלוג. אלודי היא זו שהעניקה לי הדרכה ראשונית בפתיחת הבלוג בשנת 2015.
גם שנת 2021 , בדומה לשנת 2020, הייתה שנת קורונה. יתרה מזו, עקב התפשטות זן האומיקרון בחודש דצמבר 2021 בעת כתיבת הסיכום אנחנו מצויים בישראל בתוך גל התחלואה החמישי. בשנה שעברה בעת כתיבת הפוסט המסכם של שנת 2020 היינו מצויים בישראל בסגר השלישי . אז גם החל מבצע החיסונים שהיה מהיר, יעל ומוצלח. למרות זאת, המגפה העולמית עדיין כאן, בישראל ובעולם. בשנת 2021 נרשם גל התחלואה הרביעי (סביב זן דלתא) אבל הפעם ללא סגר. אני מקווה מאוד שבעת כתיבת הסיכום של שנת 2022 אוכל לכתוב שהקורונה מאחורינו אבל מדובר בתקווה- לא יותר מזה.
שנת 2020 , השנה שעברה, הייתה שנה מיוחדת מאוד בשל משבר הקורונה שפרץ לחיינו. בהתחלה הקורונה הצטיירה כסוג של מגפה מרוחקת, קוריוז שנוגע לסין הרחוקה. אחר כך הנוסעים בהפלגה של אוניית דיימונד פרינסס תפסו את תשומת הלב- קרוז שנקלע בתחילת פברואר 2020 למשבר ליד חופי יפן עקב התפרצות המחלה על הספינה וההנחיות שנוסעיה יישארו מבודדים בה זמן רב יחסית. בין הנוסעים בהפלגה הזו היו גם ישראלים. אבל גם אז לא דימיינו שתוך כחודש מגפה זו תשפיע על חיי כל אחת ואחד מאיתנו.
בשלב זה, על אף התמשכות המגיפה נצברו כלים וניסיון להתמודדות עמה. ישנם חיסונים שאף שמסתמנים כפחות יעילים במניעת הידבקות מגנים ככל הנראה מפני מחלה קשה. החיסונים אושרו עבור ילדים החל מגיל חמש. מסתמנת אפשרות שבהדרגה יאושר חיסון רביעי-בוסטר שני. בנוסף, פותחו והגיעו לישראל תרופות כנגד המחלה האמורות להינתן בימי ההידבקות הראשונים ועשויות להביא למיתון השפעת המחלה ולהפחתה בסיכון התמותה מהמחלה.
על הבלוג בשתי הכתובות בשנת 2021
הכתיבה בבלוג הייתה מתחילתה רספונסיבית למה שקורה בעולם ובישראל וזאת מכיוון שחיי הילדים והחינוך לגיל הרך מושפעים מהמתרחש בעולם. על כן, כתיבת הפוסטים הביאה לידי ביטוי את משבר הקורונה והשפעותיו על חיי הילדים בגיל הרך. העמדה שנקטתי בכתיבה שנוגעת למשבר הקורונה הייתה במידה רבה עמדה פרו-אקטיבית. הפוסטים השונים שנגעו למשבר הקורונה עודדו חשיבה פרו-אקטיבית והיערכות של מסגרות החינוך לגיל הרך לפעולה שהולמת את המצב החדש. מטרתם הייתה לגייס את צוותי החינוך ואת ההורים לחשיבה ותכנון לפני ביצוע פעולות. ההתבוננות על הפוסטים שכתבתי בשנת 2021 מלמדת שרבים מהם התמקדו בחשיבה פרו-אקטיבית גם בהקשר ההתנהלות תוך כדי משבר הקורונה וגם בכלל. זאת ועוד, חלק מהחשיבה הפרו-אקטיבית טמון בהסכמה להתחסן ולחסן את ילדינו. על כך כתבתי גם בפוסט לאחרונה, בסוף חודש נובמבר 2021. רבים מהפוסטים שהתמקדו בקורונה נגעו לחיסונים והתחסנות. התייחסותי בבלוג היא שחיסונים עם כל מגבלותיהם חשובים ומבטיחים לנו חיים פחות או יותר נורמליים.
כמידי שנה פוסטים רבים התמקדו בספרי ילדים: הצגתם והצגת דרכי עבודה איתם. במסגרות חינוך, הכוונה היא לקריאה דיאלוגית חוזרת בקבוצות קטנות, קבועות והטרוגניות. ראו לדוגמה את הפוסט בניית תשתית של עבודה בקבוצות קטנות וקבועות ללמידה ולתמיכה רגשית-חברתית, בימים רגילים ובימי קורונה. הצגתי מספר ספרי ילדים שאהבתי (הצגת הספרים לפי סדר אלף בית): אספן החרקים, ארגוס, ילדים של אף אחד, לאתגר את שעמומי, לולך והילדים בשכונת החיים, קורונה-המדריך השלם לילדים (ראו למטה הפניות כל אחד מהספרים האלו).
אספן החרקים והי נמלה- ספרי ילדים איכותיים מעוררי מחשבה
ארגוס – מחשבות על התייחסות לשונות בבית הספר ובבית
"ילדים של אף אחד" – מאת יהודה אטלס בהוצאת חרוב
"לאתגר את שעמומי"- ספר ילדים הנוגע לסוגיה שמעסיקה ילדים והורים רבים
"לולך והילדים משכונת חיים"-ספר ילדים וכלי עבודה למורות וליועצות
נושא נוסף אליו נדרשתי בשנת 2021 בעקבות אירועים שקרו היה התמודדות עם מגוון מצבי חירום (נוספים על משבר הקורונה שהפך למצב חירום מתמשך). מדובר בפוסטים שהתמקדו באזעקות צבע אדום בדרום (באפריל), ההתמודדות עם המהומות במאי וההסלמה הביטחונית שבאה בעקבותיה, תיווך אסון הר מירון (איך נתווך לילדים צעירים את אסון הר מירון שהתרחש בל"ג בעומר תשפ"א? – הפוסט הנצפה ביותר בשנת 2021).
לנושא הכשירות החברתית והרגשית, להתמודדות עם בעיות התנהגות וטיפוח SEL הקדשתי גם השנה מספר פוסטים. התמקדתי בהתמודדות עם דחייה חברתית וחרמות. אחד הפוסטים היה צריך מנהיגות ופרואקטיביות בהתמודדות עם התלישות החברתית המתלווה לבידודים ולריבוי החגים. האמת היא שההתבוננות בפוסטים שפרסמתי שיקפה לי שלא התמקדתי מספיק לטעמי באלימות הגואה במסגרות החינוך: אלימות פיזית, רגשית ומינית בין התלמידים. אמנם מדובר בילדים בגיל יסודי ותיכון ולא בגיל הרך, אבל הכרחי לחשוב כיצד בונים בקרב הילדים נורמות ודפוסי התנהגות של שמירה על זכויות האדם של הזולת. אחד הפוסטים התמקד בכך: חינוך יומיומי לשמירה קפדנית על זכויות אדם כמענה לאלימות נגד נשים, ילדים, להט"בים, פליטים ואחרים התפרסם ממש לאחרונה. הכרחי לבנות אג'נדה חינוכית שתורמת לאינטראקציות מכבדות בין אנשים בכלל ובין תלמידים בפרט. אג'נדה שמחנכת לכך שכולנו בני אדם. מסתבר ששיעורים כלליים על SEL אינם מספיקים.
גם לנושא הלמידה וטיפוח כישורים של המאה ה-21 הוקדשו מספר פוסטים. הגישה שאותה אני מעודדת היא גישה של עידוד של חקר וטיפוח מה שקרוי פונקציות ניהוליות. בהקשר זה פורסם פוסט שמתבסס על כתבות שמבליטות את היחס השלילי ליצירתיות במסגרות החינוך בכלל ובאוניברסיטאות בפרט( היחס השלילי ליצירתיות בכל מסגרות החינוך, כולל באוניברסיטאות – נקודה למחשבה!).
לחינוך לידה עד שלוש הוקדשו מספר פוסטים- בין היתר סביב המשפט והמאסר של כרמל מעודה. יצוין שבמהלך שנה זו הועברה האחריות על חינוך הילדים בגילים אלה למשרד החינוך, צעד חשוב. עם זאת, לא הועברו התקציבים הנדרשים להכנסת שינויים משמעותיים ועמוקים בחינוך זה. בנוסף לביקורת על הנעשה בתחום זה, נכללו בבלוג פוסטים שמתמקדים בפרקטיקות חינוכיות רצויות לעבודה עם תינוקות ופעוטות, לרבות היערכות לתחילת השנה.
סיכומים מספריים
מבין 53 פוסטים שנכתבו בשנת 2021, 15 פוסטים נגעו להתמודדויות שונות עם משבר הקורונה. לתוכנם של פוסטים אלו אתייחס בהמשך.
כמות הצפיות והמבקרים בשנת 2021 ירדה מאוד לעומת כמות הצפיות בשנת 2020. ייתכן שבשל הכתובת החדשה של הבלוג, הוא מוקם בגוגל במיקום פחות קדמי.
בחלק הבא אציג נתונים מספריים על ביצועיי הבלוג בשנת 2021 והשוואות לשנים 2016-2020 בדומה לאופן הצגת הנתונים האלו בסוף כל שנה, החל משנת 2016.
נתונים מספריים לשנת 2021 והשוואות לשנים 2016 ו-2020
בשנת 2021 פורסמו בסך הכל 53 פוסטים, פוסט אחד בשבוע (כמעט תמיד במוצ"ש).
במהלך שנת 2021 נרשמו 92,991 צפיות, ו-57,709 מבקרים
בשנת 2020 פורסמו סה"כ 62 פוסטים. קצת יותר מפוסט אחד לשבוע.
במהלך שנת 2020 נרשמו 179.401 צפיות, ו-116,185 מבקרים.
במהלך שנת 2019 נרשמו 101,968 צפיות ו-66,056 מבקרים.
במהלך שנת 2018 נרשמו 80.424 צפיות ו-49.766 מבקרים.
זאת לעומת 69,620 צפיות ו-45,670 מבקרים בשנת 2017,
ולעומת 33,578 צפיות ו-22,706 מבקרים שנרשמו בשנת 2016.
ההשוואה בין מספר הצפיות ומספר המבקרים בין ההשנים 2016-2021 בתרשים למטה.
שינוי שנראה לי דרמטי במהלך השנים 2016-2020 קשור לגופים שמפנים לבלוג (הנתונים מופיעים בתרשים שמוצג למטה).
במהלך חמש השנים האחרונות נרשמה עלייה תלולה בכמות הצפיות שהגיעו לבלוג באמצעות מנועי חיפוש . היחס בין הצפיות המתווכות ע"י מנועי חיפוש לעומת אלו שתווכו ע"י פייסבוק (הפוסטים של הבלוג פורסמו בדפי פייסבוק של קבוצות גננות ומורות) הפך ליותר מפי שלושה בשנת 2018, בעוד שבשנת 2016 היו כמעט פי שניים הגעות מפייסבוק בהשוואה למנועי החיפוש (דהיינו היפוך מגמה). בשנת 2020 נרשמו קרוב לפי חמישה הגעות ממנועי החיפוש לעומת צפיות מפייסבוק(פי 4.90). מגמה זו השתמרה בשנת 2021 היו פחות הפניות מאשר בשנת 2020 : 35117 ממנועי חיפוש כ19395 מפייסבוק. (יותר מפי שלושה הפניות ממנועי חיפוש בהשוואה לפייסבוק). אני נוטה לפרש נתונים אלו כעדות לכך שהבלוג עצמו הפך למוכר יותר בקרב קהילת המחנכים בישראל ואנשים רבים מחפשים את הבלוג ישירות ולא ממתינים להפניות באמצעות פייסבוק. יתרה מזו, נראה כי כמות התכנים שרלוונטיים לחינוך בכלל ולחינוך לגיל הרך בפרט שהצטברה בבלוג היא רבה, על כן, קיימת נטייה להפנות לבלוג בנושאים רבים שרלוונטיים לחינוך ולחינוך לגיל הרך. תופעה שהתרשמתי ממנה בשנת 2021 היא הפנייה של עשרות רבות של צפיות לפוסטים נבחרים (לאו דווקא חדשים). אני משערת שמסגרות שונות הפנו לפוסט זה או אחר במסגרת השתלמויות וקורסים של גננות ומורים.
אני מודה לגופים הרבים שהפנו לפוסטים שונים בבלוג: מכללות להוראה, האוניברסיטה העברית, מרכזי פסגה, teachercourse, פורטל מסע של מכון מופ"ת, igan ramat gan ועוד.
התפלגות צפיות מישראל לעומת מחו"ל
גם השנה בדומה לשנים הקודמות אני מדווחת על אחוזי הצפיה מממדינות וישויות מדינתיות שונות בחו"ל ועל זהותן של מדינות וישויות מדינתיות אלו. לא ברור אם המתענינים מחו"ל דוברי עברית או שמא הם משתמשים בשירותי תרגום הקיימים ברשת. בכל מקרה, מרשימה רשימת המדינות מכל היבשות שבהן נמצאו אנשים שהתענינו בבלוג. מרגשות אותי במיוחד הצפיות ממדינות שעוינות את מדינת ישראל ובכל זאת צפיות אלו הן עדות לכך שרשת האינטרנט מאפשרת מפגשים מקצועיים ופרופסיונאליים בין בני אדם.
בשנת 2021 נרשמו צפיות רבות מחו"ל. מעבר לדפוסים מוכרים משנים קודמות (צפיות רבות מאוד מארה"ב לדוגמה) נרשמו בשנת 2021 מאות צפיות מאירלנד. זאת ועוד, כמות הצפיות מסין ומפינלנד עלתה מאוד. להלן נתוני צפיות ממדינות שונות:
ארה"ב 1287 צפיות
אירלנד 293 צפיות
סין 115 צפיות
גרמניה 91 צפיות
קנדה 86 צפיות
בריטניה 70 צפיות
צרפת 62 צפיות
פינלנד 41
איטליה 36 צפיות
הולנד 34 צפיות
הרשות הפלסטינית 24 צפיות
ארגנטינה 21 צפיות
מצרים 19 צפיות
אוסטרליה 18 צפיות
נושאי הפוסטים שהתפרסמו בשנת 2021 וקישורים לפוסטים אלו
אתחיל בהתייחסות לפוסטים בנושא משבר הקורונה.
משבר הקורונה והשפעותיו על חיי הילדים ומערכת החינות לגיל הרך
איך נעבור עם ילדינו הצעירים את הסגר האמיתי השלישי בשלום?
בניית תשתית של עבודה בקבוצות קטנות וקבועות ללמידה ולתמיכה רגשית-חברתית, בימים רגילים ובימי קורונה
בסגר ובמצב רגיל: קריאה דיאלוגית חוזרת של ספרי תמונות בקבוצות קטנות, קבועות והטרוגניות: מה, למה ואיך?
צריך מנהיגות ופרואקטיביות בהתמודדות עם התלישות החברתית המתלווה לבידודים ולריבוי החגים
לבצע למידה והוראה היברידית בשום שכל וליצור תנאים הולמים למורות ולמורים
חיסון ילדים בני 5 עד 12 נגד קורונה כחלק טבעי ומבורך מתמונת ההתמודדות עם המגפה
חשוב להעביר ישיבות מורים, אסיפות הורים, השתלמויות ואת הלימודים האקדמיים לזום- ויפה שעה אחת קודם!
היערכות לחזרה לעבודה במסגרות החינוך לגיל הרך אחרי הסגר השלישי
אחריות מקצועית ואישית מחייבת שנתחסן- היציאה מהמשבר תלויה בהתנהגות של כל אחד מאיתנו
על חשיבות ההתחסנות של צוותי ההוראה ועל ההכרח לשמור על כללים של ריחוק חברתי ועטיית מסכות
ציון ימי הזיכרון בחינוך לגיל הרך עם דעיכת מגפת הקורונה
לקחי הקורונה: למערכת החינוך לגיל הרך כדאי שלא נחזור בדיוק למקום שהיינו בו במרץ 2020
סיכום שנת תשפ"א במסגרות החינוך לגיל הרך
כשירות חברתית והתמודדות עם קשיים חברתיים והתנהגותיים
כישורים חברתיים וכישורים רגשיים הכרחיים ליצירת קשרים עם אנשים, ובניית תנאים של רווחה רגשית ותומכים גם בלמידה. הורים, גננות והמורים אמונים על יצירת תנאים לטיפוח כישורים אלו ולמניעת קשיים רגשיים וחברתיים. בבלוג, אני מתייחסת לעתים לקשיים חברתיים ודרכים למנוע ולהתמודד איתם. בשנה האחרונה הרבו לדבר על SEL בהקשר זה.
על חרם חברתי בקרב ילדים כסוג של תוקפנות חברתית ועל אחריות המבוגרים למנוע ולטפל בתופעה
טיפוח SEL (למידה רגשית-חברתית) כחלק מאינטראקציות יומיומיות אינטנסיביות בתחילת השנה ובכל ימות השנה
"#כולנו חברים" – האמנם זה האידאל החינוכי הרצוי והאפשרי?
חינוך יומיומי לשמירה קפדנית על זכויות אדם כמענה לאלימות נגד נשים, ילדים, להט"בים, פליטים ואחרים
זיקות בין SEL, למידה משמעותית ותיווך
שונות, שילוב והכלה
הגישה לחינוך שמנחה אותי ומשתקפת בפוסטים שונים בבלוג היא גישה רב תרבותית- גישה שמכירה בשונות בין בני אדם כעובדת חיים ורואה בפוטנציאל המימוש של כל ילד וילדה את תכלית החינוך. כל זאת באופן שמביא להשתלבות מלאה בחברה כשווה בין שווים. לשם כך חשוב לנקוט בגישה פרו-אקטיבית ולחשוב על דרכים להתאים את החינוך לילדים השונים: הן מבחינת דרכי ההוראה והן מבחינת התכנים. הבלוג כולל אפוא פוסטים שונים שמתמקדים ם של ב"סוגים" של שונות (דוגמת אילמות סלקטיבית, אלרגיות מסכנות חיים) ובאופן שבו ניתן להנגיש את סביבת הלמידה לילדים אלו תוך הסרת מכשולים מדרכם.
"ילדים של אף אחד" – מאת יהודה אטלס בהוצאת חרוב
גיבוש זהות מינית בכלל וטראנסיות בפרט איננה גחמה או טרנד
איך נחזור לתקשורת שפויה במוסדות חינוך שבהם לומדים יחד תלמידים וסטודנטים יהודים וערבים?
אם נותנים להם לעבוד בעבודה שמתאימה להם, הם עושים עבודה טובה!
ניהול כיתה\גן לרבות ציון ימי זיכרון במסגרות החינוך
ניהול כיתה\גן (classroom management) מתייחס לכל מה שגננת או מורה עושה כדי ליצור תנאיי למידה משמעותית ורווחה רגשית וחברתית עבור כל ילד או ילדה בגן או בכיתה. בשל מורכבות הגנים והכיתות נדרש להכיר לעומק כל ילד וילדה וליצור קשר משמעותי איתם מצד אחד ומצד שני להכיר היטב את ההקשר החינוכי (הפיזי והחברתי). כל אלו כדי לתמוך בשעת אמת בקבלת החלטות משמעותיות לטובת הלמידה של כל ילד, של כל קבוצה ושל הכיתה או הגן כמכלול. על כן ניהול הכיתה כולל את מכלול הפעולות שגננת או מורה עושה עם ילדים, צוות והורים כמו גם ניהול המקום והזמן. רבים מהפוסטים המתפרסמים בבלוג מציגים היבטים שונים של ניהול כיתה או גן.
סיכום שנת תשפ"א במסגרות החינוך לגיל הרך
דגשים לקראת תשפ"ב במערכת החינוך: להתעמק בנושא השכנות ולעבוד בקבוצות קטנות והטרוגניות
מתחילים שנת לימודים שניה בצל משבר הקורונה- מחשבות על היערכות מסגרות החינוך לגיל הרך
בניית תשתית של עבודה בקבוצות קטנות וקבועות ללמידה ולתמיכה רגשית-חברתית, בימים רגילים ובימי קורונה
צריך מנהיגות ופרואקטיביות בהתמודדות עם התלישות החברתית המתלווה לבידודים ולריבוי החגים
לבצע למידה והוראה היברידית בשום שכל וליצור תנאים הולמים למורות ולמורים
פרואקטיביות עדיפה על ריאקטיביות בהתנהלות בבית ובמוסדות החינוך- אבל פרואקטיביות איננה טבעית לנו
חשוב להעביר ישיבות מורים, אסיפות הורים, השתלמויות ואת הלימודים האקדמיים לזום- ויפה שעה אחת קודם!
למידה, תיווך וסביבות למידה
ילדים נולדים עם היכולת לחקור את הסביבה וללמוד ממנה. זאת ועוד, ניתן למצוא הבדלים בין אישיים מולדים הן בפוטנציאל והן בסגנון הלמידה. מימוש הפוטנציאל של הילדים תלוי עם זאת באופן שבו מתווך להם להם העולם על ידי משפחות מזה ומסגרות חינוך מזה. פערים גדולים בין ילדים נבנים ומתרחבים כפועל יוצא מסביבות החיים והלמידה שבהם צומחים בתוכם ולא פחות מכך מאיכותה אינטראקציות שהם יוצרים עם הורים, אחרים ואחיות, עמיתים, גננות ומורים. בשל כך רבים מהפוסטים בבלוג עוסקים בלמידה, מאפייני תיווך ובתיאור סביבות הלמידה (הפיזית והפיגיטלית) שבהן גדלים הילדים.
קורצ'אק, בלפר ופדגוגיה דמוקרטית ש"מקדשת" את זכויות הילד
למה חשוב ואפשרי לנהל פרויקט חקר בגן הילדים?
למידה לפי מידה- השתקפותה של הוראה תואמת התפתחות בטיפוח האוריינות של ילדי הגן
הרהורים על אתגרים יומיומיים שמחייבים הפעלת כישורים של המאה ה-21
היחס השלילי ליצירתיות בכל מסגרות החינוך, כולל באוניברסיטאות – נקודה למחשבה!
איך ללמד ילדים להשלים את העבודה? איך לטפח משמעת עצמית ומיומנויות\פונקציות ניהוליות?
זיקות בין SEL, למידה משמעותית ותיווך
לטפח אוריינות אצל ילדים בגיל הרך באמצעות פדגוגיה מבוססת מקום
חינוך לידה עד שלוש
חינוך לילדים מהלידה עד שלוש הוא אחד הנושאים הזנוחים והלא מוסדרים ביותר במערכת החינוך בישראל. בעוד שהאחריות על חינוך ילדים מגיל שלוש ואילך מצוי כמצופה באחריות משרד החינוך, האחריות על חינוכם של תינוקות ופעוטות מסורה לידי משרד הרווחה היום ובעבר בידי משרד הכלכלה, משרד התעשייה ומשרד העבודה והרווחה. מסגרות החינוך לתינוקות ולפעוטות אינן מפוקחות. יתרה מזו, איש איננו יודע באלו ידיים נמצא החינוך של הילדים האלו. רק כ24% מהתינוקות והפעוטות מתחנכים במעונות יום של ארגוני הנשים. וגם במעונות היום היחס של מטפלת לכמות הילדים לא סביר; בשל תנאי השכר והעבודה הירודים לעוסקים בטיפול בתינוקות ופעוטות, לא נעשה סינון של המתקבלות לעבודה בתחום זה וההכשרה היא או חסרה או מינימלית. התוצאה היא הפקרת התינוקות, הפעוטות וההורים. על כן רבים מהפוסטים בבלוג עוסקים בתינוקות, פעוטות וחינוכם הן מההיבט הפדגוגי והרבה מאוד מפרספקטיבה של מדיניות. מטבע הדברים פוסטים אלו כוללים ביקורת על הנעשה במדינת ישראל בכל הקשור לחינוך של תינוקות ופעוטות.
על עבודה עם תינוקות ופעוטות במעונות יום בתקופת משבר הקורונה ובכלל
פיקוח, מצלמות ועונשים למטפלות לא יפתרו את בעיות היסוד של החינוך לילדים בני לידה עד שלוש בישראל
התעללות במשפחתון ברמלה-קצה הקרחון-יש לבנות תוכנית חירום לאומית. עכשיו!
למה עונש על התעללות בפעוטות לא כל כך מרתיע בעוד עונש על שחיתות עשוי להרתיע?
כניסת תינוקות למסגרת חינוך – הכנה והיערכות
המיוחד בכניסת פעוטות (בני שנה עד שלוש שנים) למסגרת חינוך חדשה: הכנה והיערכות
ספרי ילדים וקריאה חוזרת
כמו בכל שנה, גם בשנת 2021 כתבתי על ספרי ילדים שנראו לי מעניינים וראויים. זאת ועוד, ברבים מהפוסטים בנושאים שונים ומגוונים הצגתי ספרי ילדים רלוונטיים לאותם נושאים. עניין ספרי הילדים קשור תמיד לאופן שבו מקריאים את הספרים לילדים. במהלך השנים, הצגתי את תפיסת הקריאה החוזרת או הקריאה הדיאלוגית או השיתופית בקבוצות קטנות ,קבועות והטרוגניות.
"ילדים של אף אחד" – מאת יהודה אטלס בהוצאת חרוב
אספן החרקים והי נמלה- ספרי ילדים איכותיים מעוררי מחשבה
טיפוח SEL (למידה רגשית-חברתית) כחלק מאינטראקציות יומיומיות אינטנסיביות בתחילת השנה ובכל ימות השנה
איך ילדים מבינים ספרי תמונות ומה עלינו לעשות כדי שהם יאהבו לקרוא ספרים? המודל של Sipe
ארגוס – מחשבות על התייחסות לשונות בבית הספר ובבית
"לאתגר את שעמומי"- ספר ילדים הנוגע לסוגיה שמעסיקה ילדים והורים רבים
"לולך והילדים משכונת חיים"-ספר ילדים וכלי עבודה למורות וליועצות
ספת הפסיכולוגית
כחלק מחיי היוםיום, ובמיוחד בהתמודדות עם אירועי חיים קשים או בתקופות משבריות כמו משברים ביטחוניים או בריאותיים, מתעוררות שאלות איך לתווך אירועים או תופעות או מכשולים מיוחדים לילדים כך שהם ייטיבו להבין את התופעות, ירגישו מוגנים על ידי המבוגרים שמטפלים בהם ויבנו דרכי התמודדות עם מגוון מצבים. יתרה מזו, ילדים חווים לעתים פחדים ומפגינים תוקפנות או התנהגות בלתי הולמת אחרת. חוסן רגשי ואמונה ביכולת האישית להתמודד עם קשיים הולכים ונבנים כבר מהגיל הרך אגב התמודדויות יומיומיות עם מצבים אלו בתיווך והדרכת ההורים. חלק מהפוסטים מתמקדים בנושאים אלו וכיוון שאני פסיכולוגית ילדים החלטתי לקרוא ל"מדור" זה בבלוג "ספת הפסיכולוגית".
הורות נוקשה נמצאה קשורה למוח מוקטן בגיל ההתבגרות-ממצאי מחקר
איך נתווך לילדים הצעירים את ההתמודדות עם אזעקות ("צבע אדום")
איך נתווך לילדים צעירים את אסון הר מירון שהתרחש בל"ג בעומר תשפ"א?
על המשמעות, התועלת ודרכי השימוש בחפצי מעבר אצל פעוטות
הפוסטים הנצפים ביותר בשנת 2021
- בניית תוכניות התערבות להתמודדות עם קשיים חברתיים ובעיות התנהגות 3102 צפיות
- איך נתווך לילדים צעירים את אסון הר מירון 2941 צפיות(הפוסט הנצפה ביותר שנכתב בשנת 2021)
- מאמרים שונים-2316 צפיות
- ויסות עצמי: דוגמאות הגדרות 1714 צפיות
- עבודת צוות בקרב ילדים, מסגרות חינוך 1404 צפיות
- ניהול פרידות קטנות וגדולות כחלק 1331 צפיות
- מצגות שונות 1310 צפיות
- זיהוי והתמודדות עם קשיים חברתיים והתנהגותיים 1306 צפיות
- הורות נוקשה נמצאה קשורה למוח מוקטן ממצאי מחקר 1148 צפיות
- היכרות עם הילדים בתחילת השנה 1140 צפיות
- על בעיית הגנבות והשקים אצל ילדים 1107 צפיות
- על חיזוקים ועונשים ודרכי השימוש בהם-964 צפיות
- טיפוח כישורים בגן למניעת אלימות-823 צפיות
- תיאוריית המיינד וקריאה חוזרת 798 צפיות
- על משמעות המגדר בחינוך לגיל הרך-767 צפיות
- ילדים דחויים בחינוך לגיל הרך איך אפשר להתמודד עם התופעה-734 צפיות
- אינטליגנציה רגשית הגדרה והשלכות-716 צפיות
- כשירות חברתית ובעיות התנהגות 696 צפיות
הנושאים שזכו למירב ההתייחסות הם:
1. כמו בכל שנה סוגיית הטיפוח הכישורים החברתיים ובניית תוכניות להתמודדות עם בעיות חברתיות והתנהגותיות הן ברמת הילד היחיד, והן ברמת תכנון עבודת הגן או הכיתה. פוסטים אלו נמצאים בראש טבלת הפוסטים הפופולאריים במהלך כל שנות קיומו של הבלוג.
2. אזכיר שהתרשמתי שהפוסט שנדע לתיווך האסון בהר מרון שימש אנשי חינוך והורים בהסברת האסון לילדים בגיל הרך. הפוסט נכתב במוצ"ש, לקראת שובם של הילדים לגנים ולבתי הספר אחרי האסון. כבר באותו ערב היו כניסות מרובות לפוסט.
3. הנושא השני שזכה לתשומת לב הגולשים היה נושא ההתמודדות עם משבר הקורונה הן במסגרות החינוך והן במשפחות. אני משערת שכתיבת הפוסטים הנוגעים להתמודדות עם משבר הקורנה בזמן אמת, היא זו שהביאה לגידול הכל כך גדול בצפיות בפוסט בשנת 2021. אני מאוד מקווה שנשאיר את המשבר מאחורינו שנלמד ממנו ונפיק לקחים ושהבלוג יצליח להישאר רלוונטי גם בעתיד.
4. התגלה גם עניין בספרים השונים שהוצגו. האוסף "ילדים של אף אחד" של יהודה אטלס פתח צוהר לילדים בסיכון ושמחתי להנגיש אותו לקהל המחנכים.
בשנה הבאה עלינו לטובה, 2022 אמשיך לפרסם פוסטים הנוגעים לחיי הילדים הצעירים תוך שיתוף במחקרים וספרים מענינים. כבר בקרוב מאוד בכוונתי להתייחס לתיווך טכנולוגיה לילדים צעירים מאוד: תינוקות, פעוטות וילדים בגיל הגן.
פרופ' קלודי יקרה כל הכבוד לך על השקעתך הרבה בפתיחת הצוהר, לסוגיות החשובות בתחומי החינוך בכלל ולחינוך לגיל הרך בפרט, כמוצג בסיכום הממוקד של שנת 2021.
מאחל לך המשך פעילות פורה ומאירת עיניים גם בשנת 2022 הבאה עלינו לטובה.
בהוקרה,
אשר וינשטיין, משורר עברי ויזם חברתי
תודה רבה אשר על התגובה ועל האיחולים.
נדע המשיך לשתף פעולה מן הסתם גם ב2022.
קלודי