לספר סבא, שוב התבלבלת?! מאת ג'אני רודארי (איורים: ביאטריצה אלמניה) בהוצאת סשת (Seshat) שמוצג בפוסט זה, התחברתי למען האמת בשל כותרתו, בהיותי סבתא שמכונה לעתים על ידי נכדיה סבתא מבולבלת. אבל למען האמת, הסתקרנתי לא פחות בשל היכרותי עם יצירותיו של ג'אני רודארי. רודארי הוא סופר איטלקי שחי בין השנים 1920-1980. במהלך חייו הוא פרסם מספר ספרי ילדים שתורגמו לכ- 20 שפות וזיכו אותו בפרסים. ספריו אוירו תמיד על ידי מאיירות ומאיירים מוכשרים שהופכים את ספרי התמונות שלו לחגיגה חזותית ועיצובית. ההיכרות עם יצירתו של רודארי בישראל נעשתה באמצעות ספרו מה צריך בשביל (איורים: סילביה בונאני), שנכלל בספרי ספרית פיג'מה בשנת תשע"ה. העובדה שספריו ממשיכים לעניין דורות של ילדים, הורים ומחנכים כארבעים שנה אחרי מותו של מעידה על איכות יצירותיו.
הספר סבא שוב התבלבלת?! מתחיל בכך שדמות מצוירת בספר מתחילה לספר ככל הנראה לילדה (המצוירת) גרסה המזכירה את אגדת העם המפורסמת "כיפה אדומה", אבל הדמות לא ממש מדייקת ומספרת ש"היה הייתה ילדה ושמה כיפה צהובה". דמות לא מזוהה משיבה-מתקנת: "לא. כיפה אדומה". השיח בין הדמויות הלא מזוהות בסיפור ממשיך כאשר הדמות שאנחנו בשלב זה משערים שהוא המבוגר בסיפור ממשיכה לתקן ולספר תוך הצעת טקסט הסוטה מאגדת העם המפורסמת:" "אה. כן. כיפה אדומה. אימא שלה קראה לה ואמרה:" תקשיבי לי כיפה ירוקה..". לא. כיפה אדומה" מעירה הדמות השנייה, הילדה. וכך הלאה. הדמות של המספר ממשיכה לא לדייק. למשל, מסופר שהילדה הלכה ביער ופגשה ג'ירפה. וכך הלאה. הדמות של הילדה נראית מאבדת סבלנות כאשר היא נאלצת לתקן את המספר פעם אחר פעם: אי הדיוקים נוגעים לשמה של הגיבורה (כיפה צהובה, ירוקה, שחורה), בזאב, במסלול ההגעה לבית הסבתא (ברכבת הקלה?!). רק לקראת סוף הסיפור אנחנו מבינים שהמספר הוא הסבא, כאשר הילדה חסרת הסבלנות פונה אל המספר:" סבא, אתה ממש לא יודע לספר סיפורים. אתה טועה בכל". אבל הילדה מסכימה לטריק של הסבא להבטיח בסוף המסלול מטבע לקניית מסטיק. והפואנטה המעניינת היא שאחרי הכול הסבא חזר לקרוא את העיתון. עולה אולי החשד שהסב כמה לחזור לעיתון והאופן הלא מדויק שבו סיפר את הסיפור בא כדי שהילדה תוותר על רצונה שהסב יספר לה סיפורים. אנחנו לא יודעים. הקשר בין הילדה לסב נראה קשר חם (ראו את איור החיבוק העוטף את הילדה, הנראה חם ומכל הלב בסוף הספר. מכך שייתכן גם שהסב אימץ דרך הומוריסטית לספר סיפורים באופן שמגייס את מלוא הקשב והעניין של הילדה. אולי?
מה שמקסים בעיניי בספר הזה הוא שבאמצעות הומור ושימוש בעלילה שמוכרת למרבית הילדים (כיפה אדומה) הולך ונלכד ונשמר בכישרון רב הקשב של הילדים המשתתפים בהקראתו. האיורים מקסימים. הצעתי למבוגרים המספרים לילדים בגיל הגן את הספר לא לציין את שם היצירה וודאי לא בשם המלא. אולי לציין שחלק מהכותרת היא "שוב התבלבלת" כדי שהילדים ישערו מי הוא זה שהתבלבל.
השימוש באגדת העם המוכרת "כיפה אדומה" כבסיס לספר מוכר כאינטרטקסטואליות. המונח אינטרטקסטואליות הוגדר על ידי הבלשנית, הפסיכואנליטיקאית וחוקרת הספרות ז'וליה קריסטבה. המונח הזה מתייחס לקיום הזיקות בין טקסטים שונים. טקסטים ספרותיים שונים (כגון כיפה אדומה וסבא שוב התבלבלת?! של רודארי או אליעזר והגזר, סבא יפת והלפת של קיפניס והלפת הענקית של אלכסיי טולסטוי) . אינטר-טקסטואליות נוגעת גם לזיקה בין סוגים שונים של ייצוג טקסטים למשל: ספר והצגת תיאטרון או סרט בנושא הספר. התייחסות לאינטר-טקסטואליות חשובה כי היא מאירה על חשיבות התיווך המתמקד בסוגי הקשר בין הטקסטים השונים. סוג כזה של תיווך מעודד לחשיבה שהיא מעבר למיידי. לעתים קרובות בשיח דיאלוגי כחלק מקריאה חוזרת, הילדים עצמם הם אלו המציעים חיבורים אינטר-טקסטואליים. אם נחזור לסיפור המעניין והמתוחכם סבא שוב התבללבלת?!, הסיפור מאפשר לבחון את הבקיאות של הקורא בסיפור המקורי כיפה אדומה. במקרה של הספר המוצג בפוסט זה, נראה כי כמו שכבר נאמר, ההסתמכות על "כיפה אדומה" היא אחד הגורמים שעשויים ללכוד את הקשב ואת העניין של הילדים.
אני נשביתי בקסמו של ספר זה ואשמח מאוד אם קוראות וקוראי הפוסט ימצאו דרך לשתף אותי בתגובות הילדים לקריאתו. אחרי פרסומו של הפוסט נודע לי, לשמחתי, שהספר סבא שוב התבלבלת?! נכלל במצעד הספרים לכיתות א'-ג' לשנת תשפ"ד.
תודה לך פרופ' קלודי, על הבאתמ"הסבא המתבלבל" עם נכדיו, אשר אישית אני מזדהה עימו ואפילו מתנהג לרוב כמוהו, עם נכדינו השובבים!
ובכך, בין השאר, מצליח לעורר בהם ענין בהקראה חוזרת של ספריי, שהם כבר מכירים היטב מקודם