הפוסט נכתב במהלך שבוע הספר העברי – חג הספר העברי תשפ"ו. בפוסט זה בכוונתי להציג את הספר הפסנתר שהתגלגל לארץ ישראל מאת תמר בראון אלקלס, איורים מורן ברק, בהוצאת מטר. זהו ספר חדש שיצא לאור בשנת 2026. מדובר בספר שובה לב על מסעם של ילדה בשם ברטה בלומנטל ומשפחתה והפסנתר האהוב שלה מהעיר דנציג לפלשתינה. אני שמחה לדווח שראיתי את הספר מיוצג בדוכני שבוע הספר שבהם ביקרתי בשבוע האחרון.
גיבורי הספר הם הפסנתר, המספר והילדה ברטה בלומנטל. בתחילת הספר מוצג הבית והחיים השלווים והעשירים במוזיקה בבית משפחת בלומנטל בתקופה של עליית הנאצים באירופה לפני מלחמת העולם השנייה. מדובר בשנות השלושים של המאה ה-20, בתקופת העלייה החמישית לפלשתינה-ארץ ישראל. לחרדתו שמע הפסנתר את הוריה של ברטה מדברים על הכוונה להגר לפלשתינה. הפסנתר המודאג גילה מייד לחברת הנפש שלו ברטה המיטיבה לנגן עליו את פרטי התוכנית. במהלך ההפלגה לפלשתינה הופרד הפסנתר מברטה וממשפחתה. הוא מצא עצמו סובל מהשמש הבוהקת ברציף. הפסנתר נלקח למחסן האבדות. הוא זכה שינגנו עליו. געגועיו לברטה לא פסקו לרגע. עוד במהלך שהותו במחסן האבדות התאפשר לו לשמוע על המלחין משה וילנסקי ועל המשורר נתן אלתרמן. עם זאת, במהלך מסעו בפארץ נלקח הפסנתר למקומות ולאנשים המאפשרים לקוראות ולקוראים הצעירים להכיר דמויות בולטות ומקומות בישוב הישן. כך הוא נתבקש לנגן בתיאטרון המטאטא והכיר שם את השחקנית חנה רובינא. זאת ועוד, הוא נלקח על ידי מאיר דיזינגוף לנגן בכיכר שבהמשך תישא את שמו של מייסד וראש העיר הראשון של תל אביב במהלך העדלאידע. בסופו של דבר מסופר על המפגש המרגש של הפסנתר עם ברטה ומשפחתה בקיבוץ.
האיורים של מורן ברק מפליאים לייצג הן את התוכן והן את רוחו של הסיפור.
הספר מיועד לילדים בבית הספר היסודי ומאפשר לקוראים הצעירים להתחקות אחר בני העלייה החמישית ועל דמויות בארץ ישראל שתרמו לבנייתה של הארץ בדרך מעניינת. יתרה מזו מצאה הסופרת תמר בראון אלקלס לנכון להוסיף בסוף הספר תיאור ביוגרפי וצילומים של הדמויות המופיעות בספר. בכך אני חושבת שניתן להפוך את הספר לבסיס לפרויקט של חקר עבור תלמידי היסודי. ניתן לחשוף אותם לסיפור המסופר בספר ללא חומרי הרקע ולעודד אותם לבחור דמות ולחקור עליה ולבסוף להשוות את עבודתם עם התיאור המופיע בסוף הספר.
ניתן לעודד ילדים בעקבות קריאת הספר להתחקות אחר פסנתרים במשפחותיהם אם היו כאלה ואחר השורשים של המשפחות. השימושים הפדגוגיים האפשריים בספר זה מרובים. עם זאת, כפי שכותבת המחברת עצמה לא מדובר בספר היסטורי אלא בספרות. בפניה לקרואים הצעירים בחלק "דברי הסופרת" בסוף הספר מוסיפה תמר בראון אלקלס פרטים על הסיפור הביוגראפי האמיתי ששימש השראה לכתיבת הספר. הסיפור מספר את החלקים היותר מוארים של משפחתה של המחברת. ברטה בלומנטל היא אכן סבתה שעלתה עם חלק ממשפחתה לפלשתינה כחלק מהעלייה החמישית. בפניה לקוראים מסופק הסבר לכך שהפסנתר האהוב מצא את עצמו במחסן האבדות. סבא רבה וסבתא רבתה שלה התחרטו ברגע האחרון ולא עלו על האונייה לארץ ישראל אחרי שהפסנתר הועמס על האונייה. כך הפסנתר מצא את עצמו לבד בארץ (והועבר בהמשך לברטה ואימה בתל אביב) ואילו הסבא רבה וסבתא רבתה נשארו בדנציג וגורלם לא שפר עליהם (פרט קשה שבלא נכלל בסיפור).
לסיכום, ספר זהו מעניין מסקרן ומעשיר שעשוי לשמש בסיס לפרויקטים של קריאה חוזרת חקר עבור תלמידי כיתות א'-ג'.
פרופ' קלודי יקרה, תודה לך על "פתיחת הצוהר", בנושא גלגולו ההיסטורי המרתק של הפסנתר במסעו לארץ ישראל, מסע המעודד את הילדים לעקוב ולנתח אירוע/ים המעניינים אותם.
כל זאת במהלך אירועי "חגיגות הספר העברי" של כולנו!.
תודה רבה אשר על ההתייחסות.