בשדה החינוך שבו אני עובדת כארבעה עשורים מרבים לדבר על הוראה והכשרת גננות ומורים.ות שתורמות לטיפוח כישורים של המאה ה-21. מונח אחר המצוי בשימוש בהקשר זה הוא חינוך עתידי . ריבוי השימוש במונחים אלו (טיפוח כישורים של המאה ה-21 ועיצוב "חינוך עתידי") עלול לעיתים להפוך לסיסמא ריקה מתוכן.
בפוסט זה אני משתפת בהרהורים שעלו לי בהתנסויות יומיומיות שמחייבות ההסתגלות מהירה לשינויים טכנולוגיים במרחב של תפקוד "אזרחי" יומיומי: קניות בסופרמרקט . להרהורים ולתובנות שאציג הגעתי גם מתוך התנסויותיי האישיות וגם מתוך התבוננות בקונים אחרים, "חברים לצרה" בעת הקניה בסופרמרקט, במרחב של הקופות בשירות עצמי.
בשנים האחרונות צצו בסופרמרקט שבו אני נוהגת לערוך קניות קופות עצמאיות. לפני כן, בנסיעות לחו"ל הסתכלתי בהתפעלות על בתי הצעירה שתמיד העדיפה קופות שירות עצמי. בנסיבות אלו של טיול, אני עצמי העדפתי קופאיות אנושיות שאינן מחייבות אותי ללמוד משהו חדש. המחשבה שאף פעם לא אתמודד ביעילות ובזריזות עם הקופות בשירות עצמי כמו בתי הצעירה חלפה במוחי אז. כשמדובר בקניות תכופות בישראל, בתקופות שבהן אני לא בחופשה ותמיד חיה בתחושה שחסר לי זמן ואני ממהרת, הרגשתי שאני חייבת לקפוץ למים וללמוד להתמודד עם הקופות העצמאיות. לקח לי זמן ויצאתי בתחושת הישג שהנה אני מצליחה ללמוד את השלבים השונים של כניסה למערכת, סריקת הפריטים והמעבר וביצוע התשלום. אלא שכל כמה זמן מערכות הסריקה והתשלום עברו שינויים שחייבו אותי לשכוח מה שזכרתי וללמוד דרכי פעולה חדשות.
לאחרונה, החל מינואר או פברואר 2021, כדי להגן על הקניות שלנו הונהגה חובה של הכנסת קוד סודי בעת תשלום באשראי. אמנם הצעדים הללו נעשו כדי למנוע גנבות, אך הדבר הוסיף כאב ראש למוכרים ולצרכנים. גם בקופות עצמאיות בסופרמרקטים הוכנסו שינויים בהליך התשלום. מה שהופך את חיים למסובכים יותר (ואולי גם במידה מסוימת למשתלמים יותר) הוא שאני משלמת בכרטיס אשראי של "חבר"( שמקנה הנחה על סל הקניות) . אלא שחלק מהפריטים שהם פריטים של הרשת זוכים להנחות רק אם משלמים בכרטיס האשראי של הרשת שבה אני קונה. יוצא שכמעט בכל קניה עליי להשתמש בשני כרטיסי אשראי ולזכור שני קודים סודיים. בקניות הראשוניות לפי הכללים החדשים הרגשתי לחץ ועלו בי הרהורים שעל אישה מבוגרת בגילי לוותר על הקופות העצמאיות ולחזור לקבל שירות מהקופאים והקופאיות. המחשבה על ויתור הובילה אותי לחשש מבזבוז זמן ולהרגשה שאני כישלון בהסתגלות לחיים של המאה ה-21.
מה שהכריע לבסוף הוא שוב התחושה הסוביקטיבית שלי שחבל על הזמן. על כן קיבלתי את ההחלטה "האסטרטגית" ללמוד להתמודד עם הקופות העצמאיות. לעתים עברה במוחי המחשבה לוותר על ההנחות של "חבר" או על ההנחות של כרטיס הרשת כדי לחסוך מעצמי לחץ, מבוכה וזמן. מנגד עלו בי מחשבות שאני לא יכולה להרשות לעצמי להיות תבוסתנית כל כך, כמי שמלמדת לעתים סטודנטים.ות להוראה על כישורים של המאה ה-21 בחינוך ועל חשיבות הגמישות המחשבתית וההסתגלות לעולם החדש. אז החלטתי לא לוותר. בהתחלה ביקשתי עזרה מהקופאית המופקדת על הקופות העצמאיות בשלב זה או אחר של התשלום. עזר לי לראות שאנשים צעירים ממני נתקעים לעתים ומבקשים עזרה. לרוב, הקופאיות האחראיות על הקופות בשירות עצמי אדיבות מאוד ומפגינות הבנה כלפי מי שמבקש שוב ושוב עזרה. אלא שנתקלתי כמה פעמים בקופאית שמצד אחד נחלצת לעזרת הקונים ומצד שני עושה זאת בחוסר סבלנות. גם אני זכיתי לא אחת לנזיפות ממנה. אלא שבאחת הפעמים שנאבקתי עם השירות העצמי בקופה, שמעתי את אותה קופאית חסרת סבלנות צועקת על מישהו: "אדוני- פשוט תקרא את ההוראות! תקרא מה שכתוב!". אומנם האינטונציה שלה לא הייתה נעימה לאוזן אבל הודיתי לה בליבי על האמירה הכול כך הגיונית ופשוטה. "נפל לי האסימון" שבמסוף ישנן הנחיות ברורות ומפורטות על כל שלב ושלב שיש לנקוט בו בעת הסריקה, השקילה והתשלום. הבנתי שמספיק להיות "מווסת" ולעקוב בצורה רגועה אחר ההנחיות ואז כל התהליך הופך לנשלט ופשוט.
מה הקשר בין סיפור ההתמודדות שלי עם השימוש בקופות של שירות עצמי בסופרמרקט, לכישורים של המאה ה-21? שהרי בכישורים של המאה ה-21 נכללים יצירתיות, חשיבה ביקורתית, שיתוף פעולה, אבל גם התמדה והתנהלות טובה בעולם!
בסיטואציה של קניה בשירות עצמי בסופרמרקט נדרשים בסך הכול כישורים בסיסיים, למרות שמדובר בממשק עם טכנולוגיה, עם מחשב במקום קופאית אנושית. נדרש לזכור כמה שלבים, לקרוא הוראות פשוטות, לקרוא את שמות קטגוריות המוצרים. מעבר לכל, נדרש לשלוט בקשב, להמתין להוראות של השלב העוקב, להתמיד במעבר משלב לשלב. לא נדרשות כאן יצירתיות או חשיבה ביקורתית וגם לא יכולת עבודה בצוות (מהכישורים המרכזיים של המאה ה-21). מה שנחוץ הוא להפנים ששינויים תכופים הם חלק מהתפקוד היומיומי, לא להיבהל ולא להתנגד ללמידה של מהלך חדש. מה שנחוץ הם כישורים ומאפיינים שנכללים בסכמה של כישורי ה-21 של אופי (character) ושל מטא-למידה (metacognition ו-growth mindset). ראו את מפת הכישורים של המאה ה-21 בתרשים המוצג למעלה (של ה-Center for Curriculum Redesign (CCR)). נדרשת מודעות לקושי להתמודד עם השינוי, מוטיבציה להתמודד לבד מתוך אמונה שאתה יכול ללמוד בסופו של דבר, נדרש לא להיבהל מאי הצלחה ראשונית להתמודד עם המחשב וגם התמדה במעבר משלב לשלב. מה שמאפיין את המאה ה-21 הם שינויים מהירים והכנסה של טכנולוגיה שבסופו של דבר מקלה על החיים וחוסכת זמן. עיקר הקושי בתפקודים בסיסיים כמו שימוש בקופות לשירות עצמי בסופרמרקט נעוץ בתודעה, בstate of mind, בהבנה שנצטרך להתמודד עם שינויים פשוטים אבל תכופים בשימוש בטכנולוגיה ואמונה ביכולת שלנו להתמודד איתה וללמוד.
מעבר לעבודה עם ילדים על גישות של חקר, כישורים אנליטיים וחשיבה ביקורתית הכרחי לעיסוק בחינוך במוכנות להתמודדויות בסביבה הטכנולוגית החדשה. חשוב שילדים ילמדו להתמיד, ולהישמע להוראות בכלל והוראות כתובות בפרט . כישורים בסיסיים אלו אינם מובנם מאליהם. לגבי האוכלוסיה המבוגרת, זו בגיל שלי, חשוב להבין שיש לנו את הכישורים הדרושים להתמודד עם פעולות כמו שירות עצמי בסופרמרקט. עלינו להבין שכך נראים החיים בתקופה שלנו. חשוב שנבין שהחיים של ילדינו ונכדנו ייראו שונים בתכלית מחיינו אנו וגם להבין שאין לנו מושג איך ייראו חייהם של הצאצאים שלנו. חלק מהשינויים נחווים על ידינו ועלינו ללמוד להתמודד איתם.
קלודי, כהרגלך את מדהימה ואני מתפללת שאנשים כמוך היו חלק ממקבלי החחלטות במשרד החינוך.
השינוי נדרש והחובה להחיל אותו מגיל לידה.
ליצר ביטחון להורים שבמקום שהם מפקידים את ילדיהם יש את הצוות המקצועי והמיומן כדי לטפל (כל צורך בסיסי של כל אדם לפי א. מסלו ) ולהכשיר אותם לחיים, להיות אנשים טובים ואזרחי המחר.
נכון להיום לצערי זה לא המצב שבו אנחנו חיים.
…….
ואני חרדה……….
+++++++
השקעה בחינוך הגיל הרך ובעתיד ילדנו, מחייבת השקעה ואמון בצוות המחנכים.
כל עוד זה לא יקרה?
שלום דורית ושבוע טוב,
אני מודה לך על המילים החמות ושותפה לדאגה שלך.
קלודי