מתחילים שנת לימודים שניה בצל משבר הקורונה- מחשבות על היערכות מסגרות החינוך לגיל הרך

running girl transp
קבלו עדכונים אחת לשבוע על פוסטים חדשים בבלוג:

שנת הלימודים תשפ"ב עומדת להיפתח על רקע מגמת עלייה תלולה במספר המאומתים והחולים קשה בקורונה, לצד מתן חיסון שלישי לחלקים מהאוכלוסיה – חיסון שתוצאותיו אינן ידועות. ניתן לדמות את החיים בצל משבר הקורונה במהלך למעלה משנה וחצי כסוג של נסיעה על רכבת הרים. שלושה סגרים שבעקבות כל אחד מהם נרשמה ירידה במספר החולים, ירידה שמהר מאוד פינתה את הדרך לעלייה מחודשת עם הפתיחה של המשק. מבצע החיסונים המוצלח שהחל בסוף חודש דצמבר 2020 הביא לירידה דרמטית במספר המאומתים והחולים קשה ולצדה תקווה שאנו מצויים במצב של דעיכה של המגפה. אלא שהסתבר שהמגפה רחוקה מלדעוך ואנו מצויים כאמור בעיצומו של הגל הרביעי של המגפה בסמוך לתחילת שנת הלימודים.

שנת הלימודים תשפ"א הייתה לא רציפה עבור ילדים רבים. הילדים היותר מבוגרים, מכיתה ה' ומעלה, בילו מעט מאוד זמן פיזית בבית הספר. ילדי החינוך לגיל הרך הגיעו למעונות, לגני הילדים ולכיתות א'-ב' בתדירות גבוהה יותר, אבל גם הם חוו שנת לימודים בלתי רציפה. מצב זה העיב על כולם: על הילדים, על הוריהם ועל הצוותים החינוכיים, שכולם חיו בצל המגפה.

העתיד לוט בערפל אבל בכל זאת, יש להיערך לתחילת השנה כשמביאים את אי הוודאות הזו בחשבון. ברמת המדיניות של הממשלה, ובמיוחד במשרד החינוך, המגמה היום היא לעשות הכול כדי לאפשר חיים לצד הקורונה ולהימנע מסגר. המתווה של משרד החינוך מתייחס בעיקר להיבטים רפואיים של ההתמודדות עם תחילת שנת הלימודים. בין היתר- בדיקות קורונה מגיל שלוש לפני תחילת שנת הלימודים ובדיקות סרולוגיות. אחריות רבה מוטלת על כתפי ההורים. האמון ביחסים בין צוותי החינוך לבין הורי הילדים מהווה תמיד רכיב הכרחי בעבודת מסגרת החינוך. בתקופת הקורונה, הקשר עם הורי הילדים בכלל והאמון של ההורים במערכת ובמחנכות, וכן של צוותי החינוך בהורים הפך לתנאי לתפקוד המערכת. הורים צריכים לסמוך שהצוות החינוכי עושה כל מה שביכולתו כדי להבטיח תנאי ביטחון בריאותי, פיזי ונפשי לילדיהם. במקביל הצוות החינוכי חייב לסמוך על כך שההורים עושים את הבדיקות ואינם שולחים ילדים חולים או חשודים כחולים למערכת החינוך.

בפוסט זה אני מתכוונת להתמקד בהיבטים הרגשיים, התודעתיים והארגוניים שעשויים להנחות את ההיערכות לתחילת שנת הלימודים תשפ"ב. אני מאמינה שהצוותים החינוכיים צריכים לנקוט עמדה אקטיבית-פרואקטיבית ולהיערך מנטלית וארגונית לתחילת שנת הלימודים, ולא רק להמתין להנחיות. ההיערכות מחייבת שנאזן בין שמירה על הבריאות, שמירה על רווחה רגשית, שמירה על הכלכלה ופעולות שנועדו לצמצם את הנזקים שנגרמים לחלק מהילדים מהיעדרות ממושכת ממסגרות הלימודים.

image

אתייחס בהמשך, כמו בפוסטים קודמים שהתמקדו בהיערכות לחזרה ללימודים בין בתחילת השנה ובין אחרי הסגרים, להיבטים שונים שקשורים בפעולות עם הילדים, עם ההורים והצוות. בפוסט הזה אני מבקשת להתחיל בהדגשת המאפיינים המיוחדים של ההיערכות ללימודים לקראת שנת הלימודים תשפ"ב.

במה ייחודית ההיערכות לשנת הלימודים תשפ"ב במערכת החינוך לגיל הרך?

על אף צילה המתמשך של מגפת הקורונה בקיץ הנוכחי ובקיץ של השנה שעברה, ישנם מאפיינים ייחודיים לחיינו בישראל בקיץ 2021 שאותם יש להביא בחשבון בעת ההיערכות לשנת הלימודים החדשה. מצד אחד מספר החולים המאומתים גבוה (כ-6000 מאומתים ליום בשבוע החולף), גבוה משהיה באוגוסט 2020; מצד שני, בקיץ 2021 קיים חיסון זמין לכל האוכלוסיה מעל לגיל 12. החיסון הוא זה ששינה את כללי המשחק במרץ-אפריל 2021 והביא לירידה דרמטית בתחלואה בישראל ולדעיכת המגיפה. על רקע זה נפתח המשק כמעט לחלוטין. כל זאת עד לכניסת וריאנט דלתא לחיינו והגילוי שהשפעת החיסון דועכת אחרי כשישה חודשים, בעיקר בקרב האוכלוסיה מעל גיל 60. על רקע זה הוחלט בתחילת אוגוסט 2021 על מתן חיסון דחף שלישי, קודם לאוכלוסיה של מדוכאי חיסון, אחר כך לבני ה- 60+, ובהמשך לקבוצות אוכלוסיה נוספות. בנוסף לקיומו של החיסון שנותן הגנה מסוימת, המיוחד בקיץ 2021 הוא שהולכת ומתגבשת ההבנה הלא משמחת שהקורונה כאן להישאר. הבנה זו לצד הימצאות החיסון מובילה להחלטה של ממשלת ישראל (נכון לזמן כתיבת שורות אלה) לנסות לקיים חיים רגילים ואחראיים לצד הקורונה. הטלת סגר רביעי נוסף מרחפת כאפשרות באוויר; אבל יש לזכור : א. את המחיר החברתי והכלכלי הקשה של הסגרים; ב. שלכל סגר יש סוף סגר שללא התנהגות אחראית של כולנו עלול להביא להמשך ההידבקות בנגיף.

ההבנה הזו שמגפת הקורונה תלווה אותנו תקופה ארוכה שאת משכה אין איש בעולם יודע לחזות, הובילה את הממשלה להחליט שתחת משטר של בדיקות, הלימודים במוסדות החינוך יתנהלו כסדרם. על רקע זה בולטת החשיבות של תפקוד אנשי החינוך גם כאזרחים וגם כאנשי מקצוע מול הורים וילדים- בתקופת ההיערכות וימי הלמידה הראשונים וכן בהמשך השנה.

עקרונות שמנחים את ההיערכות והעבודה בתחילת שנת הלימודים

כבר כתבתי בעבר שעובדי החינוך הם עובדי חיוניים בחברה. איכות תפקודם תקבע גם את האפשרות שהורי הילדים יוכלו להמשיך לעבוד ויתרה מזו תקבע את איכות הלמידה של הילדים בכלל ובתקופה זו בפרט. אדגיש את העקרונות המרכזיים שעשויים להנחות את דרכי הפעולה של אנשי החינוך בכלל ובתקופת הקורונה בפרט:

  1. נדרש מכל אנשי החינוך המקצועיים והפארא-פרופסיונליים (סייעות בגנים הציבוריים ומטפלות במעונות היום) להתנהל באופן עקבי לפי הכללים המחייבים של משרד החינוך ומשרד הבריאות: למשל עטיית מסיכה במבנים סגורים-למרות אי הנוחות הכרוכה בכך. זאת ועוד, נדרשת הקפדה על מפגשים עם הורי הילדים במרחב הפתוח ולא בתוך המבנה וכו'.
  2. אני חושבת שחשוב ביותר שכל אשת ואיש חינוך שלא קיימת המלצה רפואית שלא יעשו זאת ,יתחסנו כדי שיגנו על עצמם וכדי להגן על הילדים. אף שאין חובה כזו, ירגיע מאוד את ההורים להצהיר בפניהם שנשות הצוות מחוסנות (אם זהו אכן המצב). אפשר אולי לעצב מדבקה "אני מחוסנ.ת נגד קורונה" ולהדביק על הבגד.
  3. הדבר החשוב ביותר בעת הזו הוא בניית קשר של אמון עם הורי הילדים ובין אנשי הצוות. לשם כך, על מנהלות ומנהלי יחידות ההוראה (מנהלות מעונות יום, מנהלות גנים, מנהלות\מנהלי בתי ספר) ליזום שיחות תיאום ציפיות עם נשות ואנשי הצוות ועם ההורים כדי להסביר את כללי ההתנהלות בתחילת שנת הלימודים. הכרחי בעיניי להקדיש זמן לסוגיית האמינות במסירת המידע בכלל ובנוגע למצב הבריאותי בפרט. חשוב להדגיש את חשיבות השמירה על תנאי הבידוד, על אי שליחת ילד עם חום למסגרת החינוך, על עריכה מהירה של בדיקות במקרה של חולי במשפחה והימנעות משליחת ילד למסגרת לפני קבלת התשובה של הבדיקה. כמובן שעל המחנכות עצמן למסור מידע בדוק ומדויק להורים בכל סוגיה ובעניינים בריאותיים בפרט.
  4. חשוב לבנות פרוטוקולים של היערכות לימים הראשונים ולמוסרם להורים מוקדם ככל האפשר. פרוטוקולים אלו יתייחסו להתנהלות ההורים בימים אלו, לאופני פרידה מהילדים, למשל זמן השהות של ההורים בסביבת הגן או הכיתה, הציוד שנשלח עם הילד, ערוצי התקשרות.
  5. יש לקיים פעילות רבה ככל האפשר במרחב הפתוח; את המרחב הפתוח ניתן לנצל למשחק, למשחקים חברתיים וללמידה רציפה ומעמיקה. המרחב הפתוח מזמן אפשרויות רבות של חקר. כדי שלמידה במרחב הפתוח תתקיים הכרחי לדאוג להצללה של חלקים גדולים ככל האפשר של חצרות הגנים ובתי הספר. אני מציעה שילדים יאכלו בחוץ ולא בתוך הכיתה.
  6. אף שלא מתחייבת עבודה בקפסולות, אני מציעה בחום על חלוקת המסגרת לקבוצות קבועות-קבוצות שתורכבנה על בסיס היכרות של קשרים קודמים בין הילדים. כבר הצעתי בעבר ומציעה גם עתה: ניתן לחלק כל כיתה לשניים וכל מחצית לשתיים שלוש קבוצות נוספות,בהתאם למספר הילדים בכל כיתה( כיתת גן או כיתת בית ספר). חשוב להקפיד על ריחוק בין קבוצות עד כמה שאפשר. לדוגמה, בגן הילדים ובמעון היציאה לחצר, השהות במרחב הסגור של הכיתה, האכילה יתנהלו לפי מפתח של השתייכות למחצית הכיתה. בבתי ספר שבכיתותיהם יש רק מבוגר אחד בכיתה (לרוב המורה) יש ליצור עד כמה שהדבר מתאפשר מרחבים נפרדים לכל מחצית כיתה. התנהלות בקבוצות משביחה את איכות הקשרים החברתיים והלמידה ומפחיתה את סיכוי ההידבקות מהמחלה. עבודה בקבוצות קבועות מאפשרת שמירה על ריחוק חברתי בין קבוצות במקום ריחוק בין פרטים.
  7. בגני ילדים ובמעונות יום ניתן לשייך לכל מחצית תא שירותים שמסומן בצבע הקבוצה-המחצית.
  8. בימים הראשונים לשנת הלימודים יש לקיים פעילויות אקספרסיביות פתוחות בקבוצות קטנות: שהילדים יספרו ויציירו חוויה מהחופשה, ציפייה מהשנה החדשה, חשש שמלווה אותו.
  9. בחירה מוקפדת בחפצים נחוצים שיחסית קל לנקותם -חשוב יחד עם הצוות לבחור בקפידה חפצים וצעצועים ולהקפיד לנקותם במעבר בין קבוצות ובסוף כל יום. חשוב לשריין ציוד נפרד לקבוצות השונות.
  10. להרבות בהבעת חיבה ללא מגע ישיר ולסמוך על ילדי הגן ולצפות מהם להתנהג לפי הכללים-הכרחי לחשוב בתוך הצוותים על דרכים שבאמצעותם נביע חיבה כלפי הילדים ובין הילדים-דרכים שאינן מתבססות על מגע. חשוב להציג לילדים את מסרי החיבה החלופיים. חשוב ליצור סביבה שתאפשר לכל ילד וילדה לקבל מסרים של חיבה קודם כל ממבוגרים כל יום. אני מאמינה שהילדים ילמדו להשתמש בתקשורת חלופית זו באינטראקציה שלהם עם ילדים אחרים. בנוסף, חשוב לסמוך על הילדים שיוכלו ללמוד את ההרגלים החדשים ולנהוג על פי ההנחיות.

בניית פרוטוקולים של עבודה במסגרות חינוך בצל משבר הקורונה

בפרוטוקולים אני מתכוונת לתיעוד כתוב של דרכי התנהלות במוקדי עשייה מרכזיים בגן, על פי סדר הפעולות הכלולות בהם. הכרחי לגבש פרוטוקולים הגיוניים ומתאימים לדרכי הפעולה של מסגרות החינוך. בפרוטוקולים נכללות פעולות שיבוצעו על ידי צוות הגן\הילדים\ההורים בכפוף להנחיות משרד החינוך ומשרד הבריאות ומתוך התאמה למסגרות החינוך הספציפיות. עם הפרוטוקולים הייחודיים למסגרות החינוך לגיל הרך נכללים:

א. פרוטוקול של כניסה לגן ופרידה מההורים ושל החזרת הילד להורים. לפי הנחיות משרד הבריאות הורים אינם מורשים להיכנס לגן. הפרידה עשויה להתרחש בשער הגן או בחצר. הכרחי להכין את כל הילדים הצעירים לפרוטוקול מסודר של פרידה מההורים בשער או בחצר הגן או בית הספר. במיוחד יש להכין את הילדים בטרום-טרום חובה שנכנסים לראשונה למערכת החינוך הציבורית; את הילדים שמגיעים לראשונה לחטיבות הצעירות (לרוב בגן חובה); ואת ילדי כיתה א' בבתי ספר שאין בהם חטיבות צעירות. מציעה שחלק מהפעולות יכללו סיכום על הפרוטוקול עם נשות הצוות (כוללת הגננת המשלימה בגן וכל המורים הרלוונטיים בבית הספר), אסיפת הורים שתודגש רובה ככולה להיכרות ולהנחיות מדויקות להורים איך להתנהל בתחילת השנה; מפגשי זום עם קבוצות של ילדים לפני תחילת השנה להיכרות ראשונית (יוכלו לספר על עצמם, מה הם אוהבים, מה הם לא אוהבים וכו'), הכנת סרטון עם הורים וילדים שמדגימים פרידה בשער הגן. במעונות יום ובגנים פרטיים יש להכין פרוטוקולים שמתאימים לתינוקות ולפעוטות ולתווך אותם להורים.

ב. בניית מתווה לפעילות בימי הלימודים הראשונים: היכרות עם הגן, המעון או בית הספר; קבוצות קטנות של ארבעה חמישה ילדים (שתי קבוצות של מחצית הגן או הכיתה), סיור במוקדי הגן; תצפיות בחצר הגן. היכרות עם מרחב בית הספר. היכרות עם מרחבי המעון.

ג. בניית קשר של אמון עם ההורים כדי שידווחו אמת. הכרחי להסביר שוב ושוב להורים ששליחת ילד עם חום או "קצת חולה" עלול להביא לסגירת הגן, כיתת המעון או הכיתה בבית הספר לתקופה ממשוכת. הכרחי לגייס את שיתוף הפעולה ואת אמון ההורים. חשוב להסביר שכולם נמצאים בסירה אחת והכרחי שנעזור אחד לשני.

ד.חלוקה ברורה של שטח פנים וחוץ הגן בין הקבוצות (סימונים בצבע) . בניית חציצה בין האזורים. הקפדה של שמירה על פעילות בתוך השטח המסומן.

ה. פרוטוקול אוכל (מופיע במתווה משרד החינוך) כולל רחיצת ידיים. חשוב להקפיד על שני כיסאות בין ילדים ואולי גם חוצצים שקופים במהלך הארוחה.

ו. פרוטוקול שימוש בשירותים (אם אפשר תא לכל קבוצה מסומנת בצבע הקבוצה) ; פרוטוקול החלפת חיתולים ו\או סיוע בשירותים לילדים צעירים כולל רחיצת ידיים וחיטוי האסלות; פרוטוקול ניקוי וחיטוי משטחים במהלך היום

דרכי עבודה: פעילויות חקר, יצירה ולמידה לצד שמירה קפדנית על כללים

כפי שכבר כתבתי, הכרחי שנדאג לבנות תוכנית עבודה שיש בה מענה לסקרנות של הילדים, לצרכים הרגשיים והחברתיים שלהם ולא רק לשמירה על בריאותם. לשם כך הכרחי לתכנן עם הצוות סדר יום שכולל את כל הרכיבים הבאים:

•אפשור משחק חופשי על סוגיו;

•הקניית הרגלים וכללי התנהגות ושמירה קפדנית עליהם;

•שילוב עבודה בקבוצות קטנות וקבועות (לכל סוגי הפעילות): למידה, אוכל. בשונה מהמקובל שלא בימי משבר הקורונה הכרחי לשמור על הרכב קבוע של קבוצות גם למשחק ואוכל ולא רק לפעילויות למידה מונחות. לשם כך יש להרכיב את הקבוצות על בסיס חברויות והיכרות קודמת של הילדים בינם לבין עצמם (מידע מהילדים, מההורים ומהיכרות עם הצוות);

•חשוב מאוד  לא "להושיב" ילדים שעות רבות אלא לאפשר תנועה לצורך משחק ולמידה . הכרחי לדאוג לכך שהילדים יהיו בתנועה. משחק בקבוצה איננו שקול לישיבה סביב שולחן.

•למידת חקר בקבוצות קטנות: לבחור בנושא לחקר ולאפשר, לעודד ולהנחות למידה של חקר (על חרקים, עצים, גדרות: כל מה שמעניין את הילדים). חשוב מתחילת השנה לצפות בילדים, לשוחח איתם ולגלות תחומי עניין שישמשו ללמידה של חקר בקבוצות שלהם. אני מניחה שבמהלך שנת הלימודים כל קבוצה תחקור כמה וכמה סוגיות. גם בנושאים שנוגעים לחגים ניתן ליזום פעילות של חקר.

•פעילויות שיש בהן צמיחה\בניה: לשתול ולזרוע ולעקוב אחרי הגדילה של הצמחים, לבנות ולצלם בניה-חשוב מאוד בעיניי מתוך ראייה הולסיטית של הילד לעסוק בצמיחה ובנייה. מוקדי פעילות אלו רצויות רגשית וקוגניטיבית כי יש בעיסוק אינטנסיבי בצמיחה ובניה משהו אופטימי ומעודד.

•עידוד של יצירה חופשית- הכרחי בעיניי להציע אפשרות להבעה חופשית במוזיקה, תנועה, ציור, בנייה וכו'. חשוב מאוד להקדיש לכך זמן ומקום. ניתן לצלם להסריט את הפעילות החופשית הזו לצורך שיחה עם הילדים על פעולותיהם ושיתוף ההורים-במידה הראויה ובהסכמת הילדים.

צפיה והתבוננות בדרכי הפעולה של הילדים והקשבה לדבריהם כדי להבין איך הם חווים ומפרשים את הקורה סביבם. הכרחי בעיניי להקצות כחצי שעה ביום להתבוננות בפעילות הילדים, באינטראקציות בין הילדים ובין ילדים למבוגרים.

בניית ערוצים של תקשורת עם הורים, היכרות עם המשפחות ובניית שיתוף פעולה קרוב עם הורים ומשפחות

הורים ומשפחות הם שותפים וללא אינטראקציות ושיתופי פעולה איתם קשה מאוד להתנהל במסגרות החינוך בכלל ובתקופה הזו בפרט. יש להביא בחשבון שחלק מהמשפחות מתמודדות עם משברים. חשוב לעשות כל מאמץ להכיר מקרוב מאפיינים של משפחות בשיחות עם הורים. אנא שימו לב לטפסים שלא יכללו פניות לא מכילות (לדוגמה לא לבקש פרטים של אימא ואבא , אלא של הורה 1, הורה 2, אפוטרופוס). עם הפרקטיקות הנכללות בתחום זה:

יש ליידע את ההורים לגבי הנהלים החדשים ולהסביר את החשיבות של השמירה עליהם; חשוב ליצור קשר לפני תחילת שנת הלימודים; חשוב שהורים יפנימו את דרכי העבודה המיוחדות בשנה זו לרבות דרכי פרידה מהילדים; הכרחי שיבינו את חשיבות דיווחי האמת לצוות הגן.

•רצוי לשלוח להורים דרך המייל או הוואטסאפ סרטונים של הגן המאורגן לפי הנחיות המתווה לרבות החלוקה של השטח והצעצועים לשתי קבוצות וסביבתו, וכן סימולציה של כניסה לגן ולעודד אותם להסביר לילדים ולתרגל איתם פרידה מחוץ לגן .

•חשוב שההורים יכינו את הילדים לקראת הכניסה לגן לפי "כללי הקורונה" ויסבירו את ההיגיון בכך.

•חשוב שהורים יכבדו את הכללים שנקבעו: יבינו את חשיבות דיווח האמת ואת השלכות ההדבקה על הגן כולו.

•הורים ומחנכים צריכים לתת דוגמה אישית לילדים של התנהלות לפי הכללים (דיווח אמת על מצב הבריאות, עטיית מסכות, הימנעות ממגע, שטיפת ידיים וכו').

•שיתוף הילדים על ידי ההורים בהכנת האוכל המגיע לגן ודאגה להרכב מזון בריא.

•לבקש מההורים לזמן מפגשים בשעות אחר הצהריים רק עם "ילדי הקפסולה" או הקבוצה כדי להימנע מחשיפה לילדים אחרים.לנסות לעודד מפגשים בשעות אחה"צ עם ילדים מאותה קבוצה.

בניית פרוטוקולים והיערכות להסעות בבתי ספר אזוריים

בניית הפרוטוקולים לניהול הסעות היא משימה מורכבת כיוון שבלתי אפשרי ככל הנראה לשלב בהסעות רק ילדים מאותן קפסולות (דנית אייזלנד רכזת הסעות בבית ספרה היא ה"מקור" שלי לעניין הסעות).

המינימום בעיניי שיש לעשות הוא לבקש שייבנו מחיצות בין הכיסאות באוטובוסים ולהנחות את הילדים איך לנהוג בעלייה ובירידה מהאוטובוס (תוך שמירה על מרחק), שלא ליצור מגע בין הילדים. חשוב שהורים ומורים יכירו את הכללים ויחזרו עליהם בשיחותיהם עם הילדים. יש להקפיד על עטיית מסכות בכל זמן השהייה באוטובוס (כמובן שגם על הנהג לעשות כן).

לסיכום, פוסט זה מציף את ההבנה שהקורונה כאן להישאר ושעלינו להיערך לתחילת שנת הלימודים בצל המגיפה. בפוסט הודגשו מספר עקרונות שצריכים להנחות את ההיערכות: 1. התנהלות אישית, מקצועית ואחראית מצד צוותי החינוך שכוללת מנהיגות וחשיבה פרואקטיבית לצד כיבוד הנחיות משרד הבריאות; 2. בניית קשר מבוסס אמון עם הצוות וההורים; 3. הבלטת והחצנת סטטוס החיסון של הצוות; 4. בניית פרוטוקולים ברורים לימי הלמידה הראשונים והנגשתם להורים; 5. ריבוי של פעילות במרחב הפתוח- בחצר; 6. חלוקת הגן\הכיתה למחציות ולקבוצות קבועות ושמירה על ריחוק בין קבוצות קבועות במקום ריחוק בין פרטים.

כתיבת תגובה

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.