על הצמיחה המופלאה של השימוש בשפה בקרב פעוטות ואיך לתמוך בה

running girl transp
קבלו עדכונים אחת לשבוע על פוסטים חדשים בבלוג:

את הפוסט אני מקדישה להתפתחות וטיפוח השפה בקרב פעוטות מגיל שנה עד שנתיים וחצי-שלוש. אני עושה זאת בשל חשיבות ההתפתחות וטיפוח השפה להמשך החיים, אבל לא פחות מכך מעניין וחיבה מיוחדים שיש לי לגיל הפעוטות: גיל שהפעוטות מפתחים במהלכו מודעות להיותם ישויות נבחנות עם העדפות ורצונות משלהם, גיל שבו הם לומדים להשתמש בשפה להבעת רגשות, לתקשורת עם האנשים, ולא פחות כך כ"חומר דלק" לחשיבה. אבל העניין שלי בגיל זה איננו רק תיאורטי ומקצועי אלא גם מאוד אישי. הנכד הצעיר ביותר שלי, ניצן, הוא בן שנתיים וחודש ומצוי בתהליך מואץ של שימוש בשפה, וקשה מאוד לא להתפעל מהתנהלותו בעולם בכלל וסביב השימוש בשפה, בפרט. האינטראקציות התכופות עם ניצן מספקות לי דוגמאות למכביר לדגשים מרכזיים בהתפתחות וטיפוח השפה.

התפתחות והשימוש בשפה אצל פעוטות על רגל אחת

התפתחות השפה כוללת גם את ההתפתחות האוניברסאלית המוכתבת על ידי ה"ביולוגיה" וגם לא פחות מכך הבדלים בין אישיים בין ילדים בקצב הביטוי של הידע שלהם בשפה (מתי ילדים מתחילים לומר מילים משפטים וכו'). ההבדלים הבין אישיים כוללים גם הבדלים של כל ילד בקצב התפתחות השפה, אבל לא פחות מכך הבדלים בתוכן השפה כפועל יוצא של תחומי העניין של הילדים, של נסיבות חייהם ושל מידת הטיפוח של השפה.

החלק הדרמטי שכולנו מצפים לו הוא התחלת השימוש של הילד במילים. כולם מצפים למוצא פיו או פיה של הילד או הילדה. אבל השימוש במילים מתבסס על התפתחויות קודמות של השפה . ילדים בוכים וצוחקים בהתחלה בשקט ואחר כך בקול כדי להביע רגש של התלהבות או פחד, או כדי ליצור תקשורת, מחייכים חיוך חברתי, ממלמלים ומגרגרים, ממלמלים תוך שימוש בהברות ובהמשך בצירופי הבהרות. כל זאת מהלידה עד גיל שנה בערך.

פעוטות סביב גיל שנה בערך מתחילים להשמיע מילים בודדות (בהיגוי שמחייב לעתים קרובות מאמץ של המבוגר להבין אותן). קל יותר למבוגרים המצויים בקשר עם הפעוטות להבין אותם כיוון שהשימוש במילים הוא תלוי הקשר ומה שעוזר לפיענוח הוא גם הבנת הסיטואציה. יש פעוטות המתחילים להשמיע מילים לפני גיל שנה ויש כאלו שימתינו עד גיל 15 חודשים. לכן על המבוגרים להתאזר בסבלנות. ניצן נכדי החמוד נמנה עם הממתינים. הנפוצות ביותר אצלו הן המילים המתייחסות לשמות עצם(כדור, עגלה, , חתול ("תול" בשפתו של ניצן),אוטו, רעש, לכלוך. ניצן מרבה להשתמש במילה "בריוש" כיוון שבעוונותיי הרגלתי את נכדיי לאכול בריושים בבוקר. אף שמדובר במילה לא נפוצה, אין בזה חוכמה רבה כשאתה נתקל בה על בסיס יומיומי. ניצן גם אומר "ארגז" לאחרונה וכל זאת כיוון שאנחנו בדיוק עוברים דירה והוא נתקל בארגזים ההולכים ונערמים בביתנו. לצדן מופיעים שמות פעולה: לטפס ("טפס", מילה חביבה על ניצן), לקום, לזוז, לשלם לקנות, לטאטא, לנקות- כל אלו שמות פעולה שבהם ניצן עושה שימוש תדיר. קצת יותר מאוחר מצטרפות מילות תואר. אחת הראשונות שניצן השמיע היא "חזק"(הפגין את שריריו באמבטיה), טעים, יפה, גבוה, כבד. צבעים נמנים עם המילים האלה. ניצן פחות מתעניין בצבעים. הוא מתעניין יותר במספרים ומשתתף בשמחה במניה ולעתים בספירה תוך שאנחנו עולים במדרגות או תוך התבוננות בהחלפת המספרים של הקומות במעלית. עוד לפני גיל שנתיים וביתר שאת בין שנתיים לשנתיים וחצי – שלוש, ילדים מתחילים להרכיב משפטים: בהתחלה צירופים של שתי מילים (לרוב שם עצם ושם פעולה, אבל גם שם עצם ושם תואר) ובהמשך משפטים ארוכים יותר. "אמא, אבא, סבא, סבתא קום, ואותם אנשים זוז " הם משפטים מאוד שכיחים אצל ניצן מלפני גיל שנתיים. אבל ניצן, כפועל יוצא של התנסויותיו, משתמש במשפטים נוספים: "שטוף ידיים, לוכלך", "סבתא שלם", "להכין תה"(ניצן מאוד אוהב תה קינמון). המעניין הוא שעוד לפני שהתחיל להשמיע מילים באופן שיטתי, ניצן בנה משפטים באמצעות מחוות: פעם באמבטיה כיוון עם ידיו הקטנות לעצמו אמר במחוות משהו שהתפרש אצלנו כ"אני ניצן את(אימא שלו שקילחה אותו) פותחת את הברז(כיוון לברז ועשה זאת כמה פעמים).ילדים משתמשים גם במילות תודעה המבטאות בהתחלה יותר רגש אבל גם חשיבה בהמשך. למשל, ניצן אומר "פוחד רעש פיו פיו(הכוונה למכוניות חירום!)" .

היבט חמוד הקשור בהתפתחות השפה של הפעוטות הוא שהם ממציאים מלים, מה שקרוי בשפה מקצועית "תחדישי שפה". למשל ניצן כינה את המטוס "אוטו בשמיים", אחרי חשיפה ועניין במטוסים עקב טיסתן של אימו ואחותו לחו"ל לכמה ימים ("אימא וטיטי מטוס").

ילדים בני שנתיים – שנתיים וחצי מתחילים להשתמש בשמות גוף ושיוך וזה מרגש מאוד כי השימוש במילים אלו הם חלק מגיבוש העצמי שלהם כישויות נפרדות: "אני", "שלי". "שלי" היא מילה בשימוש מאוד תכוף על ידי ניצן בימים אלה. ילדים, וניצן בגיל זה (גם ניצן) משתמשים גם במילות שאלה: "מה זה ?", "למה?" נשמעות על ידם לעתים קרובות. בהמשך ילדים משתמשים גם במילות קישור שמרכיבות משפטים מורכבים יותר באמצעות המילה "כי" לדוגמה.

אוצר המילים של הפעוטות גדל מגיל שנה וחצי-שנתיים בצורה "אקספוננציאלית" עקב נטייתם החביבה של הפעוטות לחקות מילים שאותן הם שומעים ולשחזר שימוש בביטויים שנשמעים להם מעניינים שוב ושוב.

נזכור שילדים חשופים לשפה כתובה במקביל לשפה הדבורה מהלידה (שוב, הכול תלוי בסביבה). ילדים עשויים להיתקל בספרים, בעיתונים (פחות ופחות לצערי), בשפה כתובה על גבי שלטים ברחוב ועל גבי אריזות של מזון ופריטים אחרים. ילדים רואים את הוריהם ואחיהם כותבים (פתקים, רשימות קניות, שיעורי בית) ומנסים לכתוב בעצמם. ניצן כותב על דפים את שמו (משרבט את שמו אבל מקפיד לעשות זאת בעקביות כמעשה חיקוי באחותו). זאת ועוד, לאחרונה ראה אותי כותבת על גבי ארגזים מהי תכולתם ומיקומם המיועד בדירה החדשה, לקח טוש ושרבט גם על הארגזים. לא בטוח שהסבלים יוכלו להיעזר במה שהוא כתב.

עקרון חשוב ביותר שכל מי שמתקשר, מטפל ועובד עם תינוקות צריך לדעת הוא שתינוקות ופעוטות מבינים הרבה יותר מלים משהם מסוגלים לבטא. הבנה של עיקרון זה חשובה ביותר בעיקר בתקופה שלפני פריצת הדיבור כשהפעוטות נוטים לחקות כל מילה באופן מיידי. הכרחי שנזכור זאת כיוון שחשוב שמי שיוצר אינטראקציות עם תינוקות ופעוטות יתייחס אליהם כאל יצורים תבוניים וגם ישתמש בשפה באופן יומיומי. חשוב ביותר שנזכור שילדים לומדים שפה מהלידה (יש אומרים שעוד לפני שהם נולדים) ואף שהבעות רגש, מלמולים, גרגורים ודומיהם פחות מרגשים אותנו הם הם המסד שעליו בנויה השפה. ככל שהילדים ייחשפו ליותר שפה דבורה וכתובה גם הם ידברו ובהמשך יכתבו ויקראו יותר.

טיפוח שפתם של הפעוטות על קצה המזלג

מה חשוב שמבוגרים יחשבו, ירגישו ויעשו כדי לתמוך בהתפתחות שפתם של תינוקות ופעוטות? לרוב מתייחסים לעשייה: "דברו עם התינוקות". אני מבקשת להדגיש כאן גם היבטים תודעתיים: רגשיים וחשיבתיים. חשוב מאוד שנלמד לייחס לילדים יכולות. שנבין שילדים מבינים יותר ממה שהם אומרים. חשוב שנצפה מהם שיתעניינו בסביבה וישימו לב לדברים. חשוב שנכיר את התפתחות השפה: פחות ברמה של טבלאות ונורמות ויותר ברמה של הבנת המנגנונים שתורמים להתפתחותה. לא פחות חשוב להתרגש, ולהתפעל מהפעוטות. הם מרגישים את העניין שלנו בהם דבר שמדרבן אותם להתבטא. ברמה של העשייה חשובות שתי פעולות בעיקר: התבוננות בהתנהלות ובעניין של התינוק או הפעוט ודיבור תקשורתי איתם. בנוסף מקור של למידת השפה הוא החשיפה של התינוקות והפעוטות לשימוש בשפה דבורה וכתובה בסביבתם שאיננה בהכרח מכוונת אליהם. לדוגמה, שיחות בין ההורים, בין המטפלות או הגננות וביניהן לבין ההורים. השפה הכתובה המופיעה בסביבה: שלטים, שימוש בהודעות ופתקים, שימוש בנייד, ספרים ועיתונים.

ההתבוננות בתינוקות ובפעוטות חשובה מאוד כי היא מאפשרת למבוגרים להיטיב להתאים את הדיבור לעניין, למצב הרגשי, ולפריטים שבהם מתתבוננים הפעוטות. יש להתבונן בפעוטות ולנסות להבין את התנהלותם ומה שמעניין אותם. על מה הם מסתכלים? מהן ההעדפות שלהם? כי דיבור שלנו סביב מה שמעניין את התינוקות ברגע שמתמקדים באותם דברים הוא האפקטיבי ביותר. ניצן מתעניין בשלב זה באוטו זבל ("אוטו בבל" בשפתו), במכוניות השוטפות את הרחובות, במערבלי בטון ובטרקטורים. וגם בעצים ובחתולים. בדרכנו לגן אנחנו עוקבים אחרי מכוניות אלה ומדברים בלי סוף עליהן. ניצן קולט כל חתול בסביבה ואומר "תול". קרה כמה פעמים שלא ראיתי מייד את החתול שעליו הוא דיבר, אבל הוא התעקש וזיהיתי אותו. בזה שאנחנו משיימים דברים ופעולות שמעניינים את הפעוטות אנחנו משיגים שני דברים: מאותתים לפעוטות שהעניין שלהם הוא בעל ערך ואנחנו מתייחסים לעניין שלהם ולמה שהם אורמים ברצינות וגם מלמדים את הפעוטות מילים חדשות מתחומי עשייה שמעניינים אותם. לפני ימים אחדים בתי, אמא של ניצן ונורית, לקחה אותם לתחנת מכבי אש לרגל יום הכבאות. הייתה שם הדגמה של שריפת מכונית ישנה וכיבויה – דבר אשר הותיר על ניצן רושם עז. הוא סיפר "אש, סוכן" (מסוכן) והדגים בידיו את פעולת הכיבוי.

מאוד חשוב לדבר עם ילדים במשפטים ברורים וממוקדים במה שעל הפרק. חשוב לשלב הסברים לפעולות שלנו כבסיס להבנת סיביתיות. לדוגמה, "אנחנו מוסיפים קרח לתה כדי לקרר אותו". "אתה מטפס על שרפרף כדי להגיע לברז ולשטוף ידיים". "אנחנו לוקחים איתנו עגלת קניות כי הדברים כבדים מאוד". "קשה לקחת אותך בידיים כל הדרך הביתה כי אתה כבד וכואב לסבתא הגב..".

דיבור אפקטיבי הוא סביב סדרות של פעולות שמרכיבות "תסריטים": למשל סדרת פעולות הכלולות בהתלבשות, בשטיפת ידיים, בעריכת שולחן ובאכילה עצמה, במקלחת, בהיערכות ליציאה לגן וכו'. מדובר בסדרת פעולות המתרחשות על בסיס יומיומי קבוע.. קיימת חשיבות לשמירה על עקביות התסריטים כאשר שימוש שיטתי בשפה תוך תיאור השלבים השונים מחזק את התסריטים ומעשיר את השפה. השימושיות של הפעולות וחזרתיות של ביצוען תוך שיומם היומיומי תורמות תרומה של ממש להעשרת השפה ולארגון המילים למושגים וקטגוריות. לפני כניסה לאמבטיה: "קודם ממלאים את האמבטיה, מכינים את המגבת, בודקים את חום המים, פושטים בגדים וחולצים נעליים, נכנסים לאמבטיה ומשפריצים מים על הסביבה, ממלאים מיכלים במים וסבון ושפוכים שוב ושוב, מסתבנים ושטפים, שמים שמפו בשיער, חופפים ושטפים (תוך בכי מר),יוצאים מהאמבטיה ומתעטפים במגבת בידיים כמובן, עוברים לסלון ומתלבשים". כך הלאה.

בהליכה ברחוב חשוב להתבונן ולשיים פעולות. חשוב לעודד את הילדים לדבר בטלפון באמת ובכאילו עם קרובי משפחה. ניצן מרבה "לדבר" בטלפון עם מי שלא נמצא איתו באותו רגע, אימא, אבא, בת דודתו איה שאותה הוא אוהב מאוד. לעתים הוא משתמש בסתם חפץ שהוא מוצא אומר "הלו, אבא", ולפעמים בטלפון ישן אמיתי שרבים מהילדים אינם מכירים או בנייד של אחד מאיתנו שהוא "חוטף". עידוד של דיבור בטלפון מהווה תרגול של לקיחת פרספקטיבות. של התכווננות למצב התודעתי של דובר אחר. לפעמים ניצן מבקש מהוריו להתקשר לסבתא בלהה או אליי באמת.

בטיולים במרחב הפתוח חשוב להתעכב על שלטים ותמרורים ולהסביר את משמעותם. חשוב גם שילד יגדל בסביבה ביתית שיש בה חשיפה לדפוס. חשוב להרגיל לקריאת ספרי ילדים. ניצן אוהב לאכול ומרבים לקרוא לו בבית את הספר "הזחל הרעב". בחודש האחרון התחלנו לקרוא ליניצן את הספר הנפלא "ינשופונים" של ודל. ניצן מזדהה מאוד עם ביל הינשופון הצעיר כמו גם מהחושך השורר ביער. הוא גם התחפש לזחל רעב בפורים האחרון. חשוב להכיר לילדים כמה ספרים לעומק. מעשה בחמישה בלונים, תירס חם, וכו' וכו'. חשוב להתעכב עם הילדים על דפוס שמופיע על אריזות. ניצן שם לב ומצביע על הדפוס המופיע על ארגזים.

נזכור ששפה היא תקשורת. לכן חשוב שנהיה הדדיים לילדים שמביעים עניין לא מילולי או אומרים משהו ונתייחס מילולית למצב או לדברים. בנוסף, חשוב שנבחר את עתוי הפניה שלנו לילדים תוך לכידת הקשב שלהם לדברינו. חשוב גם לוודא שהילדים הבינו מה אמרנו באמצעות "חפירה": שימוש בשאלות וחזרה על דברים שנאמרו. עליי להודות שאני סבתא ממש "חופרת" וחוזרת שוב ושוב על דברים. שואלת שוב ושוב: "לאן אנחנו הולכים עכשיו?" במהלך ההליכה לגן. "מי לוקח אותך לגן? מי לוקח את נורית לבית הספר היום?", וזאת שוב ושוב.

הכי חשוב באמת להנות מהשיחות עם הילדים, מהילדים עצמם ולהתפעל מהם. עלינו לזכור שהגיל הנפלא הזה עובר . אז יש להפיק ממנו את המקסימום.

לפוסט הזה יש 9 תגובות

  1. אשר וינשטיין

    פרופ' קלודי יקרה, תודה לך על הפוסט המעניין המרענן הזה, המתמקד בסוגיות יצירת התשתית התקשורת ההדדית שלנו, מראשית חיי התינוק/ת במשפחתנו הגרעינית והמורחבת.
    אישית, כמו עם ילדינו וכך גם עם נכדינו, אני משתדל לדבר איתם כבר מגיל מספר חודשים "בשפה גבוהה" יחסית ופחות במילות "סלנג", דבר "המוכיח את עצמו" במשך עשרות בשנים, בהעשרת שפתם הלכה למעשה, זאת בנוסף למילות "הסלנג" שהם רכשו מהסביבה.
    בברכה, אשר וינשטיין
    משורר עברי ויזם חברתי

    1. clodieta

      תודה רבה אשר על ההתייחסות לפוסט האחרון שאני מודה מאוד נהניתי לכתוב אותו בגלל שהיה לי את ניצן מול העיניים. האמת שאנו חולקים חווית סבתאות כל אחד עם נכדיו ונכדותיו וזה די כיף ולעתים גם מטיש. קלודי

  2. קנקן

    הפוסט מאוד דיבר אלי. גם אני עוקב אחרי התפתחות השפה אצל הנכדה שלי. אכן ממציאה מילים. למשל, "קיבלתי בובו" (=קיבלתי מכה). לחד קרן היא קוראת "גיבור" (במילעל). לגבי חום של אוכל היא מבחינה בין "חם טוב" ל"חם לא טוב". לשני חפצים דומים השונים בגודל, היא אומרת שהגדול "אבא שלו". היא סופרת עד עשר ומבינה משמעות מספרים (מה יותר ממה לשאלה כמה את רוצה) ומסדרת ספרות מגנטיות על דלת המקרר לפי הסדר. בגיל שנה ותשעה חודשים הפתיעה אותי בשיחת וואטסאפ: "סבא בוא אלי" ובשולחן בארוחה משפחתית, לפתע התבוננה לעברי ואמרה "סבא אני אוהבת אותך". כמעט נשמטה לי הלסת. ממילים בודדות או צמד מילים כבר משפטים של ממש והבעת רגשות במילים. גיל מדהים.

    1. clodieta

      בת כמה הנכדה?
      דוגמאות נפלאות ותודה על ההתייחסות המפורטת.

  3. נטע

    פעם אחרי פעם אני נפעמת מהפוסטים החשובים שלך. לצפייה אותם לכל מי שאני חושבת שיש לה עניין בכך. אני לא תמיד מגיבה, אבל מהפוסטים שלך אני לומדת ומתחזקת ומתמקצעת. תודה רבה

    1. clodieta

      תודה רבה נטע. אני מעריכה מאוד את זה שטרחת לכתוב לי את הדברים. אין זה מובן מאליו. קלודי

  4. קטי

    תודה קלודי, תמיד מלמד לקרוא את הפוסטים שלך🙏🏽

    1. clodieta

      תודה רבה קטי על משוב האוהד. שמחה מאוד כשפוסטים שלי נקראים ותורמים במשהו. קלודי

  5. קנקן

    הנכדה בת שנה ותשעה חודשים (פלוס כמה ימים 🙂 )

כתיבת תגובה

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.