על פעוטות, מעורבות במשחק סימבולי ועניין ושימוש בטכנולוגיה

running girl transp
קבלו עדכונים אחת לשבוע על פוסטים חדשים בבלוג:

פעוטות (ילדים בני כשנה וחצי עד שלוש) הם "יצורים" סקרנים, אקטיביים, מגלים ופועלים בעולם ובעלי רצון עז לממש את רצונותיהם. למאפיינים של ההתפתחות הרגשית-חברתית בגיל מעניין זה הקדשתי בעבר פוסט נפרד (גיל שנתיים המדהים והנורא). בפוסט הזה אתייחס לפעילות של פעוטות שקשורה מצד אחד למשחק סימבולי ומצד שני לעניין ולשימוש שלהם בטכנולוגיה, ואשווה בין שני סוגי פעילויות אלה. מטרת הפוסט להביא להבנת החשיבות של העיסוק של פעוטות במשחק סימבולי ובאפשור של חקר וגילוי עניין בטכנולוגיה. לבסוף אציג קווים מנחים לטיפוח על ידי הורים ומחנכות.

פעוט מגלה עניין במשחבים ובמכשירים נוספים

הרעיון לכתיבת הפוסט התעורר בעקבות התבוננות ביוזמות הפעילות והמשחק של ניצן, הנכד הצעיר שלי, שהוא בן שנה ועשרה חודשים. בחודשים האחרונים ניצן מגלה עניין רב בפעילות במחשב. ההתבוננות שלי בו היא בעיקר בעת ביקוריו בביתנו.

עם המחשב הקטן 1
צילום: אלודי הוטייה

המעניין בצילום זה טמון בניגודיות המאפיינת את הגיל בין הפעולה המדויקת במחשב והעניין בטכנולוגיה לבין הצורך בהרגעה עצמית באמצעות המוצץ. מדובר בגיל מעניין ומרתק שבו ילדים מנסים "לכבוש" את העולם ובמקביל זקוקים לתמיכה רגשית רבה מצד המטפלים בהם והם בשלב של בניית אוטונומיה תפקודית.

הלפטופ שלי נמצא כמעט קבוע במרכז הבית בפינת האוכל ולעתים קרובות כשהוא מגיע אלינו הוא רואה אותי מול המחשב. לעתים אני מנסה לסיים לכתוב משהו ואני מחזיקה אותו בידיים תוך כדי התהליך. לא אחת חקר המקלדת וניסיונות ההקלדה העצמאית שלו שיבשו לי את הכתיבה (שיבוש שהצלחתי לרוב לתקן). לעתים אנחנו משתמשים במחשב לצורך חיפוש והתבוננות בצילומים של פריטים שדיברנו עליהם. לדוגמה, ממש לאחרונה הסתכלנו על מה שנראה כשיח בננה, על צמח תות שדה לעומת על עץ תפוחים וזאת כיוון שאלו פירות שניצני מחבב במיוחד. כל פעם שאנחנו מכנים את תפוח העץ שהוא אוכל הוא מצביע עם ידו לכיוון גבוה ודימיוני ואומר "עץ". בצירוף תפוח עץ הוא מתרשם מאוד ממרכיב העץ במילה. בעקבות זאת, אני מסבירה לניצן שתפוח עץ הוא אכן פרי הגדל על עצים לעומת הבננה ותות השדה ("תתים" בלשונו) שצומחים על צמחים נמוכים יותר ללא גזע. ניצני די נהנה להתבונן שוב ושוב בצמחים האלה במחשב. כדי לענות על רצונו להקליד ולהיות פעיל אני מעמידה מידי פעם לרשותו מחשב נייד קטן ישן מאוד ועמיד מאוד שלי שאיני משתמשת בו ביומיום. במחשב זה פתחתי לו קובץ על שמו ובדרך זו הוא יכול להראות פעולות שהוא עושה: מקליד ורואה סימנים בעקבות ההקלדה שלו. במחשב ישן זה מצאתי קובץ של נורית אחותו שבערך באותו גיל ערכה ניסויי הקלדה. נורית התעניינה אז בצבעים (תחום שלא כל כך מעניין את ניצן) ולכן ההקלדות שלה היו בצעים שונים.

מסיים משהו ומחזיר 1 1
ניצן משתלט על המחשב שלי. צילום: אלודי הוטייה
משתלט לסבתא על הנייד 1
ניצן מתמהמה להשיב לי את המחשב-צילום אלודי הוטייה

העמדתי לרשות ניצן בביתנו מקלדת ישנה שאיננה בשימוש ואיננה מחוברת למחשב, וכן עכבר שהתקלקל. הוא מתעניין מעט בפריטים אלה ופעילותו בהם נמשכת זמן קצר. זאת הייתה סיבה נוספת להעמיד לרשותו מחשב פועל, את "הדבר האמיתי" להתנסות. בצילומים המוצגים למעלה ניתן לראות את מנח הידיים ומנח הגוף המדויקים בעת הפעלת המחשב. כישורים אלה התגבשו עקב שילוב בין התבוננות במבוגרים שמפעילים מחשב לבין ההתנסות האישית שלו, כשהללו מונעים על ידי הרצון העז של ניצן להפעיל את המחשב. לא כל כך רואים בצילום את הברק בעיניים (פניו טושטשו כדי שאי אפשר יהיה לזהותו) המשקף את העניין במחשב. בהקשר השימוש בטכנולוגיה, אציין עוד שניצן "חוטף" את השלט ומדליק מידי פיעם את הטלוויזיה . הוא גם מגלה עניין רב במדיח הכלים ולא אחת משבש את פעולתו על ידי לחיצה על כפתורי ההפעלה (במקרים שבהם אני לא מספיק זריזה לבלום את "מזימותיו").

עיסוק במשחק סימבולי איננו מחייב שימוש חפצים דומים בצורתם לרפרנטים לחפצים האמיתיים

במשחק הסימבולי באה לידי ביטוי "היכולת של הפעוט להשתמש באובייקט אחד כדי לייצג אובייקט אחר, בייצור אובייקטים דמיוניים ללא הגירוי מוחשי בסביבה המידית"(ויקיפדיה). לדוגמה, ניצן מרבה להשתמש בחפצים שונים כדי לדבר בטלפון עם הוריו. "האלו אבא", "האלו אימא". לשם כך, הוא עשוי לקחת קוביית עץ או מקל פלסטיק. הוא עושה זאת כל הזמן. בסביבה הביתית מצויים גם טלפונים ניידים ישנים. ניצן איננו בוחר בהם כדי "לדבר" בטלפון עם הוריו. הטלפונים הישנים האלה, כאשר אינם טעונים, אינם מעוררים את העניין שלו. יש לנו גם טלפון מחוגה ישן שעורר את העניין שלו- פריט כמעט ארכיוני. ניצני גם מרבה להאכיל אנשים באופן דימיוני וגם לעתים באמת, לא רק כמשחק סימבולי. במקביל הוא עומד על כך שיאכל לבד, שלא יאכילו אותו, אבל הוא מוכן להאכיל אחרים.

לסיכום חלק זה ניתן לראות שפעוטות במאה ה-21 עוסקים במשחק סימבולי כמו שעשו פעוטות מאז ומעולם, וגם חוקרים ומתפעלים אמצעים טכנולוגיים הנמצאים בסביבתם ולומדים את מאפייניהם דרך פעולה עצמאית והתבוננות במבוגרים שמפעילים אותם. פעילות אחת איננה באה על חשבון השנייה ולכל אחת מהפעולות האלה תרומה להתפתחות החברתית והקוגניטיבית של הפעוטות. פעולת המשחק הסימבולי יש בה כדי לטפח הבנה חברתית וקוגניטיבית. היא מאפשרת לפעוט להיכנס לנעליו של הזולת. היא תורמת לתחושת המסוגלות העצמית שלו. לשימוש בטכנולוגיה יש מן הטיפוח של סיבתיות, הבנת העולם והדרך שבה הוא פועל וגם טיפוח תקשורת עם הזולת כיוון שהפעלת מחשב ומכשירים אחרים מחייבים בגיל הזה תקשורת עם אנשים אחרים, לרוב המבוגרים שמטפלים בפעוט. גם עיסוק בפעולות אלה שיש להן "משוב" לדוגמה ההקלדה במחשב שמביאה לרישום סימנים, תורמת לתחושת המסוגלות העצמית של הפעוטות.

קווים מנחים לדרכי הפעולה של המבוגרים החראים"

עד כאן הצגתי תמונה של הפעילות של פעוטות, על יכולותיהם ותחומי העניין שלהם. נשאלת השאלה מה עלינו כמבוגרים "אחראים" לעשות? מהו תפקידנו ובעיקר מהן מטרות פעולותינו?

אתחיל במטרה: המטרה של דרכי פעולתנו היא להבטיח רווחה רגשית וחברתית וביטחון פיזי לצד טיפוח קוגניטיבי וחברתי, וגם טיפוח מה שקרוי "קוגניציה חברתית"-הבנת העולם מפרספקטיבות שונות. חשוב גם לתרום את תרומתנו להשתלבות ההדרגתית של הילדים בעולם האמיתי. לשם כך חשוב, בין היתר בהקשר הפוסט הנוכחי, להכיר בחשיבות המשחק הסימבולי של הפעוטות ולראות ביוזמות הפעוטות ליזום סוג כזה של משחק ביטוי ל"התפתחות טובה" ולפעולה מאוד רצויה. חשוב לא פחות להבין שפעוטות לומדים מתוך התבוננות בנו, כמו גם מתוך התנסות פעילה שלהם. חשוב בעיניי לאפשר התבוננות במבוגרים מפעילים מכשירים שונים (מחשבים לדוגמה) מתוך אינטראקציה ערנית עם הפעוט. הדוגמה השכיחה של התבוננות מעמיקה בטלפון הנייד על ידי מבוגרים בשעה שהפעוט נמצא בסביבה משדרת נתק מהסביבה. חשוב לשתף פעולה עם המשחק הסיבולי של הילדים ולהשתתף בו אם הילד מערב אותנו במשחק. לדוגמה, ניתן לקיים שיחה דימיונית איתו בטלפון. חשוב להכיר בכך שהילד אינו זקוק לחפצים הנראים כמו במציאות על מנת להיות מעורב במשחק סימבולי. אין צורך בקניית מטבחים, דברי מאכל וכו' שנראים כמו במציאות. החפצים האמיתיים שהילד נתקל בהם בסביבה ה"טבעית" די מספיקים להצתת המשחק הסימבולי. להגיב להאכלה ולומר שהאוכל טעים או חמוץ וכו'. ניתן ורצוי להעמיד לרשות הפעוטות והילדים היותר בוגרים "גרוטאות"(מכשירים שיצאו מכלל שימוש). הללו עשויות לשמש אותם למשחק כזה או אחר. אבל הנקודה המרכזית היא שמעורבות הפעוט במשחק הסימבולי איננה מחייבת הימצאות של חפצים מסוימים בסביבה.

באשר לסוציאליזציה ושימוש ב"טכנולוגיה", אני חושבת שרצוי לאפשר הפעלה של מכשירים "אמיתיים" כגון מחשבים או הדלקה מבוקרת של מכשירים "בטיחותיים". הפעלה של מכשירים יש בה מן ההעצמה לדעתי. הילד מקבל משוב לפעולותיו מהמכשיר, דבר אשר מעודד אותו להתמיד לפעול. כל זה כמובן במידה. מתוך התבוננות שלי אני מסיקה שמי שצריך גבולות ברורים וחדים על השימוש בטכנולוגיה, במיוחד בנוכחות הילדים, הם המבוגרים שאינם יכולים לעמוד בפיתוי להציץ כל הזמן במכשירים הסלולריים שלהם. ואכן אני חושבת שהמבוגרים חייבים לבקר את השימוש שלהם במכשירים בנוכחות הילדים ואנשים אחרים כדי לא לפגוע בתקשורת הבין אישית. הכרחי לזכור שגם המשחק הסימבולי וגם הפעלת המכשירים חייבים להיות מלווים בהשגחה מתמדת וצמודה על מעשי הפעוטות. יש להכיר בכך שפעוטות אינם מכירים בסכנות. ככלל אסור להסיר מבט מפעולות הפעוטות בכל רגע נתון. את זאת יש לזכור. אבל חשוב לזכור גם שהשמירה המתמדת על הביטחון הפיזי של הפעוטות איננה צריכה למנוע התנסות מבוקרת ובטוחה בעולם. ילדים לומדים להיזהר מתוך התנסות ולא מתוך מניעה של פעילות.

כתיבת תגובה

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.