שימוש מושכל בבינה מלאכותית מחייב אמינות וחשיבה ביקורתית

קבלו עדכונים אחת לשבוע על פוסטים חדשים בבלוג:

Leave this field empty if you're human:

הבינה המלאכותית (AI) היא עובדה קיימת, היא כאן להישאר. הפקת פוסט זה נשענת בחלקה על בינה מלאכותית. מעבר לבאז התקשורתי (המוצדק) סביב הבינה המלאכותית, אני נחשפת באופן תדיר להצעת השתלמויות והדרכות במכללות להוראה שבהן אני מלמדת שמטרתן לרכוש כלים של שימוש בכלי AI מגוונים. לצד השימוש המבורך ב- AI החוסך עבודה ומאפשר התקדמות מהירה במשימות, כמו גם מידע שימושי על בסיס יומיומי, חשוב להיות ערים גם לצורך לטפח לצד מיומנויות של שימוש ב- AI, תפיסות וכישורים אשר יגנו הן על המשתמשים והן על הצרכנים מפני שטחיות וחשיבה רדודה מצד אחד והונאות קטנות וגדולות מצד שני.

בפוסט זה אני מבקשת להדגיש שלושה דברים: 1. המחויבות ללמידה ולהבנה של ילדים ובמוגרים;2. ההכרח לפעול ולחנך לאמינות בתהליך הצגת נתונים, תפיסות ודעות הן בשיח בעל פה ובעיקר בטקסטים כתובים (הגשת עבודות במכללות ואוניברסיטאות בין היתר וגם מאמרים מקצועיים); 3. חשיבה ביקורתית בשעה שמקשיבים להצגת דברים גם בשיח בין אישי שוטף, גם בתקשורת וגם בקריאת מאמרים מקצועיים.

על המחויבות ללמידה והבנה אצל כולנו ובמערכת החינוך

אני מודה שבעת כתיבת שורות אלה אני כותבת מ"פוזיציה" -פוזיציה של מרצה במכללות להוראה. מהפוזיציה הזו אני שואפת שהסטודנטיות שלי (והסטודנטים המזדמנים המאוד מעטים שאני נתקלת בהם) לא רק ייחשפו לתיאוריות ולמידע הקשור בחינוך, בין היתר על תיאוריות למידה, אלא יטפחו את יכולת הלמידה של עצמן ויתרה מזו יגבשו כישורים לטיפוח רווחה רגשית ולמידה משמעותית בקרב הילדים שאותם הן מלמדות בהווה וילמדו בעתיד. מזכירה מתוך פוסט שכתבתי בעבר על למידה משמעותית שמדובר בלמידה המלווה בהבנה. מזכירה שאלו הם מאפייניה המרכזיים של הלמידה המשמעותית:

• למידה שמלווה בחשיבה ומובילה להבנה;
• הלמידה היא משמעותית כשהידע החדש מופנם ומחובר לידע הקיים של הלומד;
• הלמידה המשמעותית הפוכה במשמעותה ללמידת השינון;
• למידה משמעותית מותאמת ללומד, להקשר, לתרבות ולקהילה.

כדי שלמידה משמעותית במובן זה תתקיים, ילדים וסטודנטים צריכים תיווך הניתן או אמור להינתן על ידי אנשים בעלי ידע וכישורים גבוהים יותר משיש ללומדים בתחום הדעת הנלמד. זה אומר שבמכללות להוראה חשוב שנלמד את הסטודנטיות והסטודנטים שלנו גם ידע דיסציפלינארי וגם על רווחה רגשית ועל תהליכי למידה בדרך מעניינת שגורמת למועמדים להתעניין בילדים, בידע ובתהליכי הלמידה של הלומדים ולחדד את כישורי הלמידה והחשיבה של עצמם. באופן שבו מתנהלות מערכות חינוך בדרגות הגיל השונות (לרבות במכללות להוראה) בארץ ובכל העולם תהליך הלמידה כרוך בשימוש במבחנים והגשת עבודות לצורך ציונים. ציונים עוברים הם תנאי להפיכת סטודנטים למורים, לקבלת תעודת בגרות ותעודות השכלה.

בעיה בולטת בתהליך ההכשרה של גננות ומורים מתעוררת כאשר בקרב חלק מהסטודנטיות קבלת ציון הופכת למטרה וגיבוש ידע וכישורי חינוך והוראה הופכים ליעדים משניים. אחריות כבדה מוטלת עלינו המרצים ללמד בצורה מעניינת ולהבליט את הרלוונטיות של מה שאנחנו מלמדים לשדה החינוך ה"אמיתי". חלק מהלמידה עשוי להיות מתווך על ידי הבינה המלאכותית. אבל לא הכול. כי על מנת שנלמד אנחנו חייבים להתלבט, לעבד את הנלמד, ליישם אותו, להזיע, להתעורר רגשית ולחשוש שאולי אנחנו לא מבינים. למידה של פיסות מידע ושל כישורים שאין לנו או שבהם אנחנו שולטים באופן חלקי היא תהליך מערער וכואב לעתים. אם אנחנו חוסכים מעצמנו את "ייסורי" הלמידה המוח שלנו לא יושפע מעצם החשיפה למידע מעובד על ידי הבינה המלאכותית. נודה גם שהעתקות בזמן מבחנים והעתקות של עבודות של אחרים היו תמיד ולצערי ימשיכו להתקיים. הופעת ה-AI בזירה מאפשרת הסתייעות בתהליך שהוא לגיטימי בחלקו, להציע לפלטפורמות AI מגוונות לכתוב עבורנו חלקים של עבודות או עבודות שלמות. שוב הבעיה בפרקטיקה ההופכת לנפוצה יותר ויותר הזו היא שאנחנו מוותרים על הלמידה העוברת דרך הגוף שלנו (מוח, זיעה, כתיבה, דיון עם אנשים אחרים).

קל להציג את התהליך אם נשווה למידה אקדמית לפעולה ספורטיבית. נניח שבמקום שנרוץ, נלך או נשחק כדורסל נפעיל משחק אלקטרוני או נציג לאחרים סרטון מופק על ידי AI המציג אותנו מבצעים את הפעולות הספורטיביות. נניח שהסרטון המופק הוא באיכות גבוהה ומשכנעת. אבל היעדר המאמץ הפיזי שלנו יותיר אותנו חסרים את היתרונות של הפעילות הפיזית הממשית.

לאור הכתוב כאן הכרחי מאוד בעיניי לשכנע סטודנטיות וסטודנטים להוראה וילדים בכל הגילים לגבי הנחיצות והחשיבות של ההתנסות שלנו בתהליך הלמידה. הדגשת התהליך ולא רק התוצר או התוצאה היא הכרחית. שימוש מושכל ב-AI עשוי להשביח מאוד את התוצר. אבל עלינו לגלות אמינות וחשיבה ביקורתית בתהליך הלמידה והגשת תוצרי הלמידה.

על חשיבות האמינות בהקשר של שימוש בבינה מלאכותית בחינוך

תוך כדי כתיבת הפוסט חיפשתי הגדרות של אמינות. הייתי בטוחה שייקח לי רגע ואמשיך לנמק מדוע לדעתי הכרחי להשקיע בחינוך (בקרב סטודנטים וסטודנטיות, בקרב חברי סגל ובקרב ילדים בכל הגילים) בטיפוח אמינות כערך וכדרך התנהלות. להפתעתי גיליתי שערך האמינות בויקיפדיה בעברית מסומן כערך לא בהכרח אמין בשל היעדר מקורות. חיפשתי הגדרות גם באנגלית ולבסוף ניגשתי ל…. בינה מלאכותית. ביקשתי הגדרות של אמינות בחינוך מתוך התייחסות לביטוייה מגן הילדים עד המכללות בהוראה. ChatGPT ניגש לעבודה והכין לי מעבר להגדרה מצגת באנגלית בנושא. האמת היא שלא התכוונתי לקבל מצגת אבל הבינה המלאכותית הציעה וקיבלתי את הצעתה. ביקשתי תרגום לעברית ו- ChatGPT עשה את העבודה. אני בשלב עריכת המצגת וייתכן שאעלה אותה למדור "מצגות" בבלוג תוך ייחוס המקור ל- ChatGPT. בשלב זה הרמה של המצגת בעברית היא לא כזו שהייתי רוצה להעלות אותה.

ההגדרה בעברית בתרגום של הבינה שעבר עריכה שלי: "אמינות מתייחסת לעקביות, ליכולת שיסמכו על אדם, לאותנטיות המתבטאת בפעולות ובאינטראקציות של האדם. אדם אמין הוא מישהו שאחרים יכולים לסמוך עליו שיעמוד בהתחייבויותיו ויתנהג בצורה צפויה לאורך זמן, מה שמטפח אמון וביטחון רגשי במערכות יחסים."

חזרתי לויקיפדיה ומביאה גם את הגדרת האמינות משם: "אמינות היא המידה בה אפשר להאמין לדבר מה. דיווח אמין הוא דיווח, שהוקפד שלא יהיו בו שקרים  או  שגיאות (יש הדורשים, כחלק מהתנאים הבסיסיים, שגם לא יושמטו מהדיווח תכנים באופן סלקטיבי ומניפולטיבי רק כדי ליצור הטיה בקרב ציבור הנחשפים אליו). אדם אמין הוא אדם המקפיד לדווח דיווחים אמינים."

ההגדרה בויקיפדיה משקפת בצורה ישירה יותר את מה שרציתי לכתוב ביחס לתרבות הגשת עבודות ומבחנים במוסדות החינוך בכלל ובעזרת הבינה המלאכותית בפרט. חשוב שכשאדם טוען טענות וכאשר תלמידים וסטודנטים כותבים עבודות הם יציגו בבהירות את טענותיהם מתוך חשיפה שקופה של המקורות שבהם השתמשו. וכאשר מדווחים על התרחשויות בסביבתם בעיקר כאשר מדובר על התנהגות או התנהלות בעייתית חשוב מאוד לחנך לדיווח אמיתי מבלי לסלף עובדות וללא מניפולציות. לשם כך חשוב שמחנכים יתייחסו לתהליכים ולא רק לתוצרים. חשוב להעריך דיווח אמת ולא רק "להעניש" על תוצאה לא טובה (בין אם מדובר בעבודה שכתובה לא מספיק טוב או בהתנהגות לא מקובלת). החינוך לדיווח אמין של התנהלות ושל כתיבה הנסמכת על מקורות מזוהים המבינה באופן ברור בין הטענות והרעיונות של הכותבים לבין אלו של המקורות .

לפי התרשמותי במסגרות החינוך ובמכללות להוראה לא מושקע מאמץ מספיק כדי לטפח בקרב הלומדים (תלמידים וסטודנטים) מחויבות עמוקה אישית לאמינות באופן שהוא בסיס לאמון בתלמיד ובסטודנט. מושקע בחלק מהמקרים מאמץ בהנחיות הנוגעות להיבטים טכניים בדיווח והסתמכות על מקורות ללא התייחסות להיבט המהותי הנוגע להכרח שבדיווחים אמינים בין בנוגע לעובדות ובין בנוגע להסתמכות על מקורות. בהקשר השימוש בבינה מלאכותית חשוב בעיניי מעבר לשיח עם תלמידים ועם סטודנטים לחייב ציון השימוש בפלטפורמות הבינה המלאכותית השונות בהגשה של עבודה כתובה. חשוב לא להסתפק בציון מקורות בסוף העבודה אלא להנחות לציין מקורות מסוג זה בשאלות וחלקים ספציפיים של העבודה.

על כן מה שנדרש הוא שילוב של הסבר חוזר ונשנה על חשיבות האמינות בדיווח כמו גם סובלנות לטעויות הנובעות מהתנהלות אוטונומית של התלמיד והסטודנט כאשר הוא סומך על עצמו, לצד ניסוח הנחיות ברורות לגבי דיווח אמין של הסתמכות על מקורות. זאת ועוד, חשוב מאוד לעודד ילדים בכל גיל ובמיוחד תלמידים בבתי ספר וסטודנטים במכללות להשוות מקורות כאשר מדובר בעבודות כתובות ולדווח תמיד אמת כאשר מדובר בהתנהלות, בהתנהגות. לשם כך כאמור בקביעת ההשלכות יש להביא בחשבון לא רק את ההשלכות את התוצאות אלא את מידת הכנות והאותנטיות של הדיווח. האמור כאן מוביל להתייחסות לחשיבות הטיפוח של חשיבה ביקורתית שאליה אפנה בהמשך.

על חשיבות החשיבה הביקורתית בכלל ובהקשר של צריכת בינה מלאכותית בפרט

החלק בפוסט המתמקד בחשיבה ביקורתית נלקח ברובו מפוסט שכתבתי לפני שנים אחדות בבלוג שבו התמקדתי בחשיבה ביקורתית והתמודדות עם חשיבה ביקורתית.

חשוב להדגיש שהחינוך צריך לאפשר ללומד  לשקול את הראיות שעומדות לרשותו, להיות מסוגל להבחין בין אמיתי למזויף, בין נכון ללא נכון, בין המציאותי לדמיוני, בין עובדות לפיקציה. תפקיד החינוך הינו אפוא ללמד לחשוב בצורה אינטנסיבית וביקורתית.

בבסיסה החשיבה הביקורתית כוללת ניתוח והערכה רציונליים; היא מלווה בסקפטיות, ומחייבת גישה נעדרת הטיות בתהליך בחינת הראיות. החשיבה הביקורתית מייצגת יכולת של ניהול עצמי: היא בעלת מכוונות עצמית, משמעת עצמית, מנוטרת ומתוקנת על ידי היחיד. הפעלה של חשיבה ביקורתית מחייבת כישורים תקשורתיים, כישורים של פתרון בעיות לצד הנכונות להתגבר על אגוצנטריות וסוציוצנטריות. וזאת כיוון שהאדם המפעיל כישורים של חשיבה ביקורתית אמור לגשת אל הראיות עם "ראש נקי" ושקול, מונע על ידי הרצון להבין את הסוגיה שעל הפרק ולפתור בעיות, ולא מונע על ידי הרצון להוכיח תזות קיימות שמבליטות בצורה כזו או אחרת את החשיבות העצמית.

החשיבה הביקורתית היא אפוא חשיבה הגיונית ורפלקטיבית ובמרכזה הצורך להחליט למה להאמין ומה לעשות. מדובר במאמץ מתמיד לבדוק כל אמונה וצורת ידע קיימות לאור ראיות שתומכות בהן או מפריכות אותן על מנת להסיק מסקנות על בסיסן (Glaser, 1941 מתוך ויקיפדיה).

אדם שפיתח את כישור החשיבה הביקורתית הוא אדם עם נטייה לחפש היגיון בכל דבר ולבסס את דבריו על ראיות תוך שהוא מאמץ גישה שיטתית לפתרון בעיות. חשוב להדגיש שאף שהחשיבה הביקורתית נשענת על מגוון רחב של כישורים קוגניטיביים ואפקטיביים,  הרכיב הקריטי של חשיבה ביקורתית מתייחס לנכונות להתייחס בספקנות לטענות; להימנע מלקבל טענות כמובנות מאליהן מבלי לבחון אותן. 

בהקשר השימוש בבינה מלאכותית הכרחי שצרכני המידע יבחנו טענות המוצגות להם וישוו בין מקורות שונים. בהקשר להוראה חשוב שגם תלמידים וסטודנטים וגם מורים ומרצים ייגשו להוראה ולכתיבת ובדיקת עבודות בגישה ביקורתית. חשוב להבחין בין מצבים שבהם שימוש בבינה מלאכותית לגיטימית לבין מצבים שבהם היא איננה כזו( למשל לא סביר להיעזר בבינה מלאכותית במקרים שבהם מתבקשים תיעודים אותנטיים מהשדה כגון תצפיות, כתיבת אירועים, ראיונות). וזאת כיוון שמטרת משימות אלה היא לגבש גישה רפלקטיבית אותנטית לפרקטיקה החינוכית. זאת ועוד, הניתוח הרפלקטיבי של התלמיד או הסטודנט הכרחי. הגשת מסקנות של הבינה המלאכותית פוטרת את התלמיד ואת הסטודנט מחשיבה. בתפקוד היומיומי בשדה נדרשת גישה רפלקטיבית מבוססת ידע להתמודדות עם מצבים מורכבים. הגשת עבודות במהלך הלימודים שבהן הסטודנט להוראה איננו מפעיל חשיבה רפלקטיבית איננה מכשירה את הסטודנטים להוראה להתמודדות חינוכית מיטבית בשדה. המטרה איננה לקבל ציון ולעבור הלאה. במצב זה מרצים ומורים מחויבים להפעיל חשיבה בנוגע למשימות הניתנות לתלמידים ולסטודנטים ולרלוונטיות שלהן עבור הלומדים. במקביל, בחינת העבודות חייבת להיות מלווה בחשיבה ביקורתית החוסמת עד כמה שאפשר הגשות סתמיות שהינן תוצר בלעדי של בינה מלאכותית.

לסיכום, הבינה המלאכותית מקלה עלינו; אולי מקלה יותר מידי. אבל היא כאן להישאר ועלינו לתת את הדעת במעערכת החינוך כיצד להיערך לשימוש בה בדרך אמינה המלווה בחשיבה ביקורתית.