הימים לפני פסח תשפ"ד הם ימים מיוחדים מאוד. ימים של המתנה. המתנה לזה שסוף סוף יתגבש ויתבצע הסכם לשחרור החטופים. המתנה לתגובה האיראנית בעקבות חיסול מהדווי בדמשק המיוחס לישראל. המתנה לפתרון בעיית המפונים בצפון ישראל שאינם יכולים לשוב לבתיהם. ההמתנה לפתרון יציב המבטיח ביטחון לתושבי עוטף עזה. על אירועים אלה אין לרובנו התושבים שליטה על המצב. אי השליטה על המצב עלול מצד אחד להלחיץ ומצד שני לשחרר מתחושת אחריות. כל מה שעלינו להכין עצמנו לאפשרויות שונות. באשר להכנות להתמודדות עם איומים ביטחוניים מדובר בעצם בהמשך שגרת החירום שבה אנחנו מצויים בחצי השנה האחרונה. בשיח עם הילדים חשוב מאוד לשמור על שגרת חיים ולא להגביר באופן מוגזם את רמת החרדה על ידי חשיפה לשיחות הנוגעות למצבים אפוקליפטים וחשיפה לחדשות בטלויזיה. מנגד חשוב בעיניי להזכיר לילדים מידי פעם שאנחנו במצב של מתח ביטחוני המחייב ערנות. כדאי בעיניי בדרך אגב להזכיר לילדים שייתכן שנשמע אזעקות והרי אנחנו יודעים מה עושים כששומעים אזעקות. להזכיר בדרך אגב שיש בממ"ד חטיפים וחומרי יצירה. תזכורות אלו עשויות לסייע עם הסלמה אפשרית ולצמצם את הערעור הנגדרם על ידי איומים המגיעים בהפתעה. על כן כהורים ומחנכים שמירה על האיזון הדק בין שגרה לבין ערנות נראית הכרחית.
מנגד אלו כאמור ימים של לפני פסח המאופיינים אצל רבים מאיתנו בפעלתנות הקשורה להכנות לחג וגם בתוכניות לטיולים ולבילוי ימי החג שבהם הילדים בחופשה(הילדים יצאו לחופשה כבר ביום שישי-חלקם רשומים לקייטנות וחלקם נשארים בבית. להבדיל מהתגובות הנדרשות מאיתנו כחלק ממהתנה שהן פאסיביות ברובן, ההכנות לפסח והתכנון לבילוי הימים שלפני החג ולימי חול המועד מחייבות אותנו לפעולה אקטיבית. לנקות רצוי עם הילדים את הבתים, לערוך קניות, לתכנן את ארוחות הגן ואתוהאם אנחנו מוזמנים ומשמינים לחג ועוד. העשייה הפעילה סביב החגים עוזרת להשתחרר מהדאגות המתלוות להמתנה המתוחה להתקפה, הסלמה אפשרית בעתיד הקרוב. עוזרת מאוד להעסיק את הילדים בדברים קונקרטיים הקשורים להתנהלותנו שאיננה בהכרח קשורה למתח הביטחוני: לסדר את החדר, להחליף בין בגדי קיץ לבגדי חור בארונות, לקבוע ולהיפגש עם חברים, לצאת קניות או לטיולים. הפעילות סביב החג מחייבת אותנו להתמקד בהווה ולהמעיט במידה מסוימת במחשבות הקשורות ל"מה יהיה" ובכך יש בהן כדי לאזן אותנו ולהפחית חרדה. לדעתי נדרש שבימים אלה הפעולות היומיומיות יהיו מידתיות. להכין אוכל אבל לא יורד מידי. לקנות בגדים אבל לא יותר ממה שצריך וכו'. המידתיות נחוצה תמיד ובמיוחד בשנה כזו שבה בכל זאת תוכניות עלולות להשתבש.
תמיד ובתקופה זו במיוחד נדרש מאוד להפעיל מנגנונים של ויסות עצמי כמבוגרים ולסייע לילדים לווסת את עצמם ולטפח את יכולות הויסות העצמי שלהם. אזכיר קודם למה אנחנו מתכוונים כשאנחנו אומרים ויסות עצמי ואז אתייחס לרלוונטיות של הויסות העצמי במצב ההתנה וההכנות לפסח המאפיין את הימים האלה.
הגדרות הויסות העצמי
אני נעזרת בהגדרות שאני מציגה כאן בפוסט קודם שכתבתי שאותו הקדשתי להגדרות של ויסות עצמי.
אף שקשה למצוא הגדרה מוסכמת של ויסות עצמי נדמה שאנשים יודעים לאפיין את כישורי הויסות העצמי של אנשים מבוגרים ושל ילדים שאיתם הן נמצאים בקשר. באשר לאפיון העצמי שלנו בנוגע ליכולות הויסות העצמי שלנו, הדבר תלוי במידה רבה במידת המודעות העצמית שלנו. צימרמן (Zimmerman, 2000), בהתבסס על התיאוריה של בנדורה מגדיר ויסות עצמי כמכלול התהליכים המלווים את מימוש המטרות השונות שאדם מגדיר לעצמו, החל בניסוחן וכלה בביצוען ובהערכה של התוצאות. בלב התפיסה של הויסות העצמי נמצא הקשר בין תהליכים קוגניטיביים ואסטרטגיות למידה (מחשבות/התנהגויות/רגשות שעשויים לאפשר הבנה ורכישה של ידע ומיומנויות) לבין מוטיבציה ומטה קוגניציה (חשיבה של חשיבה). צימרמן (2000) רואה ברגשות מרכיב אינטגרלי של הויסות העצמי. המחקרים רבים מקשרים בין ויסות עצמי למסוגלות עצמית, אופטימיות וחרדה; ככל שאדם מיטיב לווסת עצמו, כך גוברת תחושת המסוגלות העצמית והאופטימיות שלו; במקביל היעדר יכולת לווסת עצמו מתקשרת לרגשות של חרדה(טל,2005). אנשים וילדים שמיטיבים לווסת את עצמם מסוגלים לשקול תוצאות עתידיות בהחליטם איך לפעול; חושבים על דרכים אפשריות לעקוף מכשול; מסוגלים לשלוט בהבעת רגשות; מסוגלים להתרכז יותר; מסוגלים לעשות כמה דברים פשוטים במקביל. אחד הביטויים הבולטים ליכולת של ויסות עצמי אצל ילדים הוא היכולת להיענות לכללי התנהגות שהמבוגרים מציבים.
ברונסון (Bronson, 2000) מסבירה מהם המקורות של צמיחת תהליכי הויסות העצמי. לדבריה, אנשים מפגינים עניין ספונטאני בשליטה על גופם, בפעולותיהם ובעיבוד הקוגניטיבי ופתרון הבעיות שלהם . זאת ועוד, אנשים נהנים מכך שהם יכולים להשפיע על אובייקטים, אנשים ואירועים בסביבתם. יתרה מזו, אנשים מגדירים לעצמם מטרות ונהנים לממש אותן. היכולת להגדיר מטרות ולפעול באופן מכוון למימושן , תוך בקרה עצמית והכנסת תיקונים בביצוע לפי הצורך, מעלה את "מפלס" תחושת המסוגלות העצמית תפקוד שהוגדר על ידי בנדורה(Bandura, 1997). תחושת המסוגלות העצמית מתקשרת לאמון ביכולת להגדיר ולממש מטרות שאתה מציב לעצמך.
בהכירה בכך שיכולת הויסות העצמי של אנשים מושפעת משילוב בין גרומים טמפרמנטאלים מודלים לבין מאפיינים סביבתיים, מציעה ברונסון(Bronson, 2000, ברגר, קופמן והניק, 2008) מאפיינים של סביבה שעשויה לתמוך בהתפתחוטת של ויסות עצמיובקרב ילדים :
- על הסביבה להיות עקבית, מסודרת ובטוחה מצד אחד ומגרה ומעניינת בובזמן;
- על הסביבה להיות קשובה, נענית ורגישה לצורכי הזולת, והילד במיוחד, ולנקודת המבט של הזולת;
- על הסביבה להשרות ביטחון ועידוד;
- על הסביבה להציב גבולות וסטנדרטים ברורים ולאכוף אותם בתקיפות;
- על המבוגרים בסביבה לשמש דגם לחיקוי בכל הנוגע לויסות עצמי;
- על הסביבה לספק הזדמנויות לפיתוח של ויסות עצמי והכוונה עצמית.
איך הבנה של ויסות עצמי יכולה לעזור לנו בימים אלה?
חשוב בימים אלה כמבוגרים להבחין בין מצבים שיש לנן שליטה עליהם לבין מצבים שאין לנו עליהם שליטה עליהם ולהציב מטרות ברורות לגבי ההתנהלות בימים אלה במצבים שיש לנו עליהם שליטה. למשל, עלינו ועל ילדינו לדעת איך לנהוג במצב של אזעקה ומנגד להתעסק במה שנחוץ לקראת החג. אציין שבחלק מבתי הספר ילדים התבקשו לקחת את ספרי ומחברותיהם השמורים בדרך כלל בלוקרים בבתי הספר הביתה כדי להיערך למצב שהלמידה תתנהל אחרי פסח מרחוק.
בנוסף, חשוב להיות קשובים לשאלות ולהבעות הרגשות של הילדים ושל אנשים אחרים בסביבה הזקוקים לההיענות אליהם. כאשר מדובר בילדים צעירים, יש להקשיב לשאלותיהם על המצב ולא לספק מידע על תרחישים מאיימים. דעתי היא שיש להבטיח לילדים שוב ושוב שאנחנו כאן בשבילם ונדע איך לנהוג במצבים שונים ואנחנו אלו שאחראים ונגיד להם בשעת הצורך מה לעשות. חשוב שנדגיש שעל הילדים להקשיב להנחיות שלנו אבל שהם לא אחראים על ההחלטות מה לעשות.
חשוב גם להמשיך לשמור על שגרה וגבולות בבית. יש להתנהל בצורה מווסתת כמבוגרים ולא לשתף את הילדים בדאגות מהמצב ויש לצפות מהילדים לשמור על כללי ההתנהגות והגבולות המקובלים. נשתף את הילדים בהכנות לחג ונעודד אותם להשלים מטלות ושיעורי בית שהוטלו עליהם במסגרות הלימודים.
נאפשר פעולות הפגה כחלק מהשגרה היומיומית ככל שהדבר איננו סותר הנחיות של פיקוד העורף. אחרי השלמת כתיבת הפוסט יצא דובר צה"ל בהודעה על איסור פעילויות חינוכיות כלשהן לכל הגילים בארבעים ושמונה השעות הקרובות. הדבר מחייב אותנו כמובן. עקב כך יש להסביר לילדים שהזהירות מחייבת שינוי תוכניות ולכן ישארו מחר בבית.