היערכות לתחילת שנת לימודים היא חלק אינטגרלי מהתכנון השנתי במסגרות החינוך לגיל הרך בכל שנה. זהו ביטוי מובהק של חשיבה פרואקטיבית: לאפשר למחשבות על תרחישים עתידיים להשפיע על מעשינו בהווה. אבל יש להודות על האמת: ימי היערכות לפני תחילת השנה הם חלק מהשגרה הארגונית במערכת החינוך. היותם חלק מהשגרה עלול להפוך את ההיערכות למעשה טכני ללא חשיבה ותכנון העשויים באמת לאפשר עשייה חינוכית מותאמת למאפייני תחילת כל שנת לימודים.
מטרת פוסט זה היא לדרבן לחשיבה מעמיקה על משמעות ההיערכות לתחילת שנת לימודים חדשה בכלל, ובמיוחד להיערכות לשנת הלימודים תשפ"ו – שנה שכל ביטוי הקשור למתח, לחץ, דכדוך לאומי מתאים כדי לתאר אותה.
בכל שנה, אני מתייחסת בבלוג למעבר המשמעותי הזה מהחופש הגדול לתחילת שנת הלימודים. אלא שחשבתי שהשנה, שנת תשפ"ו, חשוב כאמור להשקיע יותר מחשבה בהתאמת ההכנות למאפייני התקופה, כדי שניטיב לעשות את העבודה החינוכית שלנו.
השפעות המלחמה על ילדים והורים בקיצור (דו"ח מרכז טאוב)
מרכז טאוב פרסם בדצמבר 2024 דו"ח "ילדים בגיל הרך והוריהם לאורך המלחמה" (שותפים לכתיבת הדוח הם דנה שי, יעל נבון, כרמל בלנק ויוסי שביט). מדובר בדו"ח שסוקר את השפעות המלחמה לפני ההחמרה שחלה במהלך המלחמה הקצרה והעצימה עם איראן. מהדו"ח ניתן ללמוד על השפעה שלילית על המצב הנפשי והלימודי של הילדים ושל ההורים. מודגש בדו"ח שילדים בגיל הרך פגיעים יותר מילדים בבית ספר יסודי עקב הפלסטיות של המוח שרגיש יותר לסטרס ולאינטראקציות עם הורים ומחנכים. בדו"ח מוצגים גורמים שנקשרו לסטרס גבוה ובשל כך להשפעה שלילית יותר על הילדים: 1. משך הזמן שמסגרות החינוך היו סגורות בשל המלחמה; ככל שמשך הזמן של ניתוק ממסגרות חינוך גבוה יותר כך ההשפעה שלילית יותר על הילדים; 2. פינוי מהבתים עקב המלחמה (בגלים השונים: פינוי בדרום עקב ה-7 באוקטובר, פינוי בצפון עקב המלחמה עם חיזבאללה, פינוי ב-15 ישובים עקב המלחמה עם איראן- פינוי שלא סוקר בדו"ח של מרכז טאוב) – ילדים והורים שפונו מבתיהם נפגעו רגשית יותר מילדים והורים שלא פונו, כשהשפעת הקשיים ניכרת גם כחצי שנה אחרי מועד הפינוי;3. תפקוד המשפחות עקב שירות מילואים של אחד ההורים – נמצא שהימצאות ממושכת של אחד מבני הזוג בשירות מילואים מעלה את רמת הסטרס המשפחתי גם עקב הדאגה ללוחמים וגם עקב קושי של ממש לתפקד לאורך זמן כ"הורה יחיד"; 4. הורים באוכלוסיה הערבית בישראל-"מצבם של הורים מהאוכלוסייה הערבית בזמן המלחמה חמור מאוד. ממצאי הסקר מעידים על רמות גבוהות יותר של תסמיני דיכאון, חרדה וסטרס בקרבם בהשוואה להורים יהודים, וגם על פגיעה חמורה יותר במצבם הכלכלי במחצית הראשונה של שנת 2024"( עמ' 181).
שחיקה נפשית ודאגנות ועצבנות כמאפייני התקופה האחרונה
אני חושבת שמה שמייחד את הלך הרוח בתקופה זו, מעל ומעבר ל"דברים" הרגילים ואין ספק שישפיע על ההיערכות לקראת שנת הלימודים החדשה, הוא תחושת השחיקה הנפשית של החברה הישראלית בעקבות כמעט שנתיים של מלחמה. לצד השחיקה יש הסובלים מחששות, מדאגות. במהלך השנתיים האחרונות היו תקופות שבהן העורף הותקף באמצעות טילים בעוצמות שונות; חיילים נפלו ונופלים בחזיתות השונות והמלחמה בעזה ממשיכה להביא לאובדן חיי חיילים. לבסוף, נכון לזמן כתיבת הפוסט, 50 חטופים, ביניהם 20 חטופים חיים נמצאים עדיין במנהרות החמאס וטרם גובשו הסכמות על העסקה שאמורה להחזיר אותם הביתה ולהביא לסיום המלחמה. כל אלה גובים מחיר כבד מכל האוכלוסייה ומחיר כבד במיוחד ממשפחות המגויסים למילואים וממשפחות החיילים בסדיר, ממשפחות החטופים ומהמשפחות השכולות. כל אלה נדמה לי שפוגעים בתחושת התקווה שדברים יסתדרו, שיהיה בקרוב טוב יותר במקומותינו, שיש בשביל מה להתאמץ כל אחד מהמקום ומהתפקיד שלו.
שחיקה נפשית היא מצב מתמשך של תשישות הנגרמת על ידי לחץ נפשי כרוני מופרז ומתמשך, אך בניגוד למצב של לחץ נפשי, שמעורר בדרך כלל דאגה וחרדות שחיקה נפשית מתבטאת בעיקר בנתק מעצמנו ומהסביבה ובתחושה של אובדן משמעות. בעצם היא עלולה להוביל לסוג של אדישות, לחוסר יוזמה. מנגד ניתן להבחין באנשים יותר חרדים, יותר עצבניים. מספיק להסתובב במרחב הציבורי הישראלי כדי להבחין בתגובות עצבניות לא ממש פרופורציונליות במפגש עם תסכולים שהם חלק מהיומיום. המתנה ממושכת לתור בסופרמרקט או בפקק תנועה, אי קבלת תשובה מיידית או מספקת גוררות תגובות אגרסיביות חסרות פרופורציה.
ובחזרה לתפקוד מערכות החינוך. חשוב לזכור שבמשבר המתמשך הנוכחי צוותים חינוכיים, הורי ילדים וילדים מושפעים מהמתח המתמשך. ילדים צעירים מושפעים במידה רבה מתגובות המבוגרים סביבם (הורים, מחנכות ומחנכים) אך הם גם חשים את המתח הביטחוני באופן ישיר. אלא שחשוב מאוד שנזכור גם שההבדל בין הורים וילדים לבין צוותים החינוכיים הוא שמורות, גננות, מנהלות מעונות יום נושאות באחריות לתפקוד המסגרות החינוכיות. האחריות מכתיבה את הצורך להגדיר מטרות לדרכי הפעולה של המסגרת החינוכית מתוך כוונה ושאיפה לממש אותן במהלך שנת הלימודים. הצורך להגדיר מטרות ולממש אותן והפעולה העקבית והשיטתית שמקרבת אנשים למימוש מטרותיהם הוא הוא הרכיב המרכזי שבונה את תחושת התקווה. התעשתות אישית כדי להיטיב להתארגן לקראת שנת הלימודים עשויה לסייע לחלץ אותנו מההתבוססות באדישות מזה ובעצבנות מזה.
כדי שניטיב לתפקד יעזור מאוד שנבחין בין האחריות והתפקוד שלהו לבין אחריות ותפקוד המדינה, הממשלה וכו'. בעוד שאין לנו שליטה על המתרחש במדינה (דבר שמגביר את תחושת השחיקה והחוסר אונים שלנו) יש לנו בהחלט שליטה על התפקוד המקצועי שלנו. תפקידי חינוך והוראה הם תפקידים המחייבים מנהיגות ונטילת יוזמה. אני חושבת שתפקידי הוראה נמנים עם התפקידים שעשויים למלא את העוסקים בהם בתחושת משמעות. יש בכוחן של מורות גננות מטפלות מנהלות במעון יום להשפיע על הרווחה הנפשית, על הלמידה ועל המשך ההתפתחות של הילדים תמיד, ובמיוחד בגיל הרך. ההשפעה עשויה להיות חיובית או שלילית על כן חשוב שהעוסקים בהוראה בכל שכבות הגיל ועד אחד כמה וכמה בחינוך לגיל הרך.
חדורי הבנה שתפקידי ההוראה בחינוך לגיל הרך משמעותיים ומחויבות לעשות מה שניתן כדי ליצור תנאים לרווחה רגשית, שייכות ולמידה לכל ילד וילדה, ניגשים להיערך לשנת הלימודים תשפ"ו.
בפוסט הזה אתייחס מצד אחד לבעיות וקשיים מיוחדים הנגזרים מהמצב הביטחוני המעורער המתמשך במדינת ישראל בשנתיים האחרונות , ומצד שני אתייחס למשמעות המעבר לשנת לימודים חדשה ולאופן שבו כדאי לגשת לסוגית ההיערכות בכל שנה.
מטרות העבודה בתחילת שנת הלימודים וצעדי ההיערכות הנגזרים מהן
אציג בקצרה את מטרות העבודה בתחילת השנה עבור ילדים, הורים וצוות. צעדי ההיערכות לתחילת השנה נגזרים ממטרות אלה. מזמינה לעיין בפוסט הכללי יותר היערכות לתחילת השנה בגני הילדים-כחלק מהתכנון השנתי בבלוג זה.
מטרות בנוגע לילדים (לעבודה בחודשיים הראשונים של שנת הלימודים)
- לגבש קשר טוב עם המחנכות, קשר המאופיין על ידי שילוב של חום ותמיכה, גבולות על ההתנהגות ופתיחות להביע רגשות, רעיונות, מחשבות; לראות בלפחות אשת צוות אחת כתובת של ממש
- להתחיל לגבש קשרים טובים עם ילדים אחרים ואף חברות קרובה עם ילדים אחדים
- שהילדים ירגישו ביטחון ושייכות לגן ויכירו את כללי ההתנהגות ויסגלו לעצמם הרגלים הנוגעים לאוכל, שירותים לצד הרגלי למידה
- ללמוד כללי התנהגות והרגלים
- הצוות החינוכי יכיר את תחומי העניין, נקודות חוזק מיוחדות וכן את התפתחות הילדים כבסיס לבניית תוכנית עשייה חינוכית שנתית ההולמת את הרכב הילדים בגן.
מטרות בנוגע להורי הילדים
- יצירת קשר של אמון עם הורי הילדים
- גיבוש הסכמה לגבי ערוצי תקשורת (פנים אל פנים, טלפון, מייל וכו)
- יצירת אוירה של זמינות לשאלות/פניות ההורים
- גיבוש הסכמות לגבי כללי התנהלות של ההורים מול הגן: לדוגמה, זמני הגעה ודרכי פרידה מהילדים בתחילת השנה ובכלל, לקיחת הילדים בזמן
מטרות בנוגע לצוות החינוכי
- לחזק את מחויבות נשות הצוות ליצירת תנאי ביטחון רגשי ושייכות עבור כל ילד וילדה במסגרת החינוכית
- להגביר את מודעתו נשות הצוות למאפייני המעבר האופייניים לתחילת שנת הלימודים בכלל ולקשיים מיוחדים שעשויים להתעורר כחלק מהמעבר בשנת תשפ"ו
- להגביר את המודעות של נשות הצוות לצורך לגבש תוכנית היערכות אשר תאפשר הסתגלות של הילדים ויצירת תנאי למידה לכל אחד מהם
- להגביר את מודעות נשות הצוות למאפייני התקשורת שלהן עם מבוגרים (הורי ילדים בכלל) ולדברים שעלולים לגרום להן להגיב בצורה של ויכוח פומבי בשיחותיהן עם הורי הילדים
- להגביר את מודעות נשות הצוות לצורך להפגין עקביות בכל הקשור להתנהלות מול הילדים ולדיווחי אמת להורים.
מה הקשיים המיוחדים הצפויים בתחילת שנת תשפ"ו ומה דרכי התמודדות אפשריות איתם?
להלן צפי לקשיים שאני צופה (לא מדובר כמובן ברשימה ממצה של קשיים):
- נשות צוות מוטרדות ושחוקות בגלל המצב; לעתים חסרות סבלנות
- הורים במילואים ובנות/בני זוג שמתמודדים גם עם הדאגה לבני הזוג וגם עם ניהול הבית, חינוך הילדים והעבודה
- משפחות שפונו מבתיהם בעקבות ירי טילים
- הורים דאגנים במיוחד, חסרי סבלנות ונוטים להתפרצויות באינטראקציות עם צוות הגן (תסמינים של פוסט טראומה)
- ילדים מגיעים עם רגישות לרעשים, פחדים עקב ההתנסויות שונות בחודשים האחרונים
- ילדים המגיעים עם פחות התנסות בקריאה משותפת ועם מיעוט יחסי של כישורים אורייניים וחשבוניים (ילדים שחשופים באופן כללי לפחות תיווך טבעי בבתים)
הצעות לצעדים מרכזיים כחלק מההיערכות בתחילת השנה
צעדים הנוגעים לצוות
מפגשי צוות: במפגשים אלה תושג הסכמה על מטרות ההיערכות. מציעה שבמפגשים עם הצוות יוצע לכל אשת צוות לשתף בציפיותיה מחברותיה לצוות בתחילת השנה ויוצע שנשות הצוות יכתוב או יציגו בעל פה אירועים ממשיים קשים בתחילת השנה בשנים הקודמות. כמו כן חשוב לנסות להבין מה עבר עעל כל אשת צוות בשנתיים האחרונות. חשוב שכל אשת צוות תשתף לגבי חששותיה והקשיים הצפויים שהיא רואה. במסגרת מפגשי הצוות חשוב לגבש יחד דרכי התמודדות מקדמות בנוגע לאירועים משנים קודמות ותושקע מחשבה לגבי דרכי התמודדות עם קשיים. מומלץ לתעד ולכתוב סיכומים של המפגשים האלה כיוון שמדובר בסיכומים אשר יסייעו בהתמודדות בעתיד.
הכרחי לגבש הסכמה לגבי דרכי תקשורת והתעדכנות בין נשות הצוות: בעיקר בין הגננת המשלימה לבין מנהלת הגן. חשוב לגבש דרכי התנהלות מתואמות אשר ינחו את עבודת הצוותים בימי השבוע השונים. חשוב לגבש מנגנוני עדכון לגבי התנהלות הגן והילדים והקשר עם הורי הילדים ודיווח על קשיים כדרך שגרה. ניתן לעשות זאת בקבוצת ואטסאפ או מחברת קשר. חשוב שהעדכונים בין נשות הצוות יתנהלו כל הזמן ולא רק סביב בעיות.(גם סביב בעיות). חשוב לעשות זאת בתחילת השנה וגם בהמשך השנה.
חשוב להסכים על דרכי דיווח להורי הילדים: רק מנהלת הגן יוצרת קשר עם ההורים לגבי קשיים מיוחדים או דיווח מסכם על תפקוד הילד. הגננת המשלימה עשויה לדווח על ההתנהגות של הילד ביום העבודה אבל לא מעבר לכך.
חשוב להחליט על סדר יום מוסכם ועל כללי התנהגות. חשוב ביותר בעיניי להחליט על חלוקן הגן לקבוצות קטנות וקבועות מהיום הראשון ללימודים עם חלוקת אחריות על הקבוצות בין מנהלת הגן לבין הגננות המשלימות.
חשוב ביותר להסכים על חלוקת אחריות בין גננות לסייעות בנוגע לאינטראקציות עם ילדים בכלל וטיפול במקרים של אי כיבוד כללי התנהגות מצד הילדים בפרט.
חשוב לגבש כללי התנהלות הנוגעים לדיווח שוטף להורי הילדים על התנהלות ילדיהם בגן בימים הראשונים.
אף שהדבר לא מקובל אני מציעה בחום לשתף את צוות הצהרון במפגשים. אף שמדובר בשיוך ארגוני שונה מאשר של צוות הגנים בבוקר מתחייב שיתוף פעולה והתעדכנות שוטפת בין צוות הבוקר לבין צוות אחה"צ כיון שמדובר בילדים והורים משותפים.
חשוב ביותר לסכם עם כל נשות הצוות ש: א. לא מנהלים ויכוחים פומביים מעל ראשי הילדים וההורים עם הורים אף פעם. במקרים של תלונות קולניות של הורים חשוב לקבוע מועד לשיח אישי ולא להיגרר לוויכוחים פומביים.
צעדים הנוגעים להורי הילדים
חשוב עוד יותר מאשר בכל שנה לקיים שיחות אישיות עם הורי הילדים לפני תחילת שנת הלימודים. חשוב ביותר לתאם ציפיות ולעודד את הורי הילדים לעדכן בפרטים על הילדים ורגישויות על הילדים והמשפחה שרצוי שהצוות החינוכי ידע. בשיחות אלה יש להציג דרכי תקשורת ולהזמין הורים להתקשר במקרים של קושי או התלבטות. חשוב להכיר כמו בכל שנה מאפיינים של כל ילד (דף היכרות מצורף) וחשוב במיוחד לשאול כל הורה שמגיע על קורותיהם במלחמה ואלו דברים מיוחדים על הילד ועל המשפחה רצוי שהגננת והמורה תכיר
בנוסף יש לקיים אספת הורים לפני תחילת שנת הלימודים. באספה זו תהיה הזדמנות להורים להכיר את צוות הגן ואת הסביבה הפיזית. רעיון טוב להזמין את הורי הילדים לערוך סיור בגן (גם בתוך הגן וגם בחצר הגן). אני חושבת שהאספה לפני תחילת שנת הלימודים עשויה לחזק את הביטחון של ההורים ביטחון שמתווך בהמשך לילדים. הדבר נכון תמיד ובמיוחד בתקופה מתוחה זו. באספת ההורים חשוב גם להתייחס לאופן ההתנהלות של המסגרת החינוכית במקרה של אזעקה בזמן הלימודים.
חשוב להפגין הן בשיחות האישיות והן באספת ההורים שילוב של זמינות ורצון להקשיב להורים ולצד הצגה ברורה של ציפיות מההורים: לשתף בפרטים שחשוב שהצוות החינוכי ידע: עדכון לגבי מי מורשה לקחת את הילד/מהגן, לעמוד בלוחות הזמנים ולפנות אל הצוות באופן אישי ולא באופן פומבי.
יש להציג להורים בבירור מי הכתובת להתייעצות (מנהלת הגן).
כמו כן יש להבהיר שהגננת המשלימה עשויה לתת דיווח על ההתנהלות של הילד או הילדה באותו יום אבל לא על עניינים שהם מעבר להתנהלות הרגילה באותו יום.
חשוב להסביר בשיחות האישיות וגם באספת ההורים שלפני תחילת השנה איך תתנהל העבודה במסגרות החינוך ואיך תתנהל התקשורת עם ההורים. באספת ההורים תוצג גם דרך ההשתתפות הרצויה של ההורים בעשייה בגן: בנטילת חלק בפעילויות, בארגון ימי הולדת וכו'. חשוב מאוד להציג דרכי התנהלות סביב הפרידה מהילדים בבוקר והמפגש איתם בסוף היום. באספת ההורים יתבקשו הורי הילדים למלא פרטים על הילד (בפוסט אחר יש הצעה של כרטיס אישי). במקרה של הורים גרושים יש לבקש תיעוד חתום על ידי שני ההורים הנוגע להסדרי הראייה שלהם, כמו כן חשוב ביותר לבקש מההורים שיכתבו למי יש לפנות במקרה חירום אם לא משיגים אותם.
צעדים הנוגעים לילדים
חשוב שבימים הראשונים הילדים "יסיירו" בקבוצות בגן ויכירו את המרכזים ואת הציוד של הגן.
יש לאפשר משחק חופשי מתחילת השנה וחשוב ביותר לצפות במשחק הילדים ולתעד את התצפיות. יש לקבוע זמנים קבועים לתצפיות אשר יקיפו את כל הילדים. חשוב מאוד לאפשר גם ציור חופשי לא מכוון ולא שבלוני.יש להנחות את כל הצוות לא להתערב ביצירות של הילדים.
חשובה חלוקה לקבוצות קטנות, קבועות והטרוגניות מהיום הראשון ללימודים. כדאי לסמן באמצעות מדבקה (של צבעים לדוגמה) את השיוך הקבוצתי. וזאת כדי שהילדים ידעו לזהות את קבוצת ההשתייכות שלהם. הפעילות בקבוצות קטנות (לא יותר מחמישה ילדים ובמקרים מסוימים בגני חובה ומעלה שישה) וקבועות נועדה להיכרות עם ובין הילדים ולבניית תשתית ליצירת קשרים בין אישיים ולמידה משמעותית. בתחילה השנה חשוב לגבש כללי התנהגות בקבוצה ובגן. יש לחזור על הכללים בכל מפגש על מנת להביא להפנמתם. בנוסף חשוב שהילדים יספרו במה הם אוהבים לשחק, מה נעים ומה לא נעים להם. אני מציעה בחום לכלול במפגשים הקבוצתיים קריאה חזרות של ספרי ילדים. קריאה דיאלוגית במהלכה קולם של הילדים יישמע.
חשוב מאוד שיהיה ברור תוך כחודש וחצי מי המחנכת שכל ילד רואה בה כתובת קרובה במיוחד. בנוסף חשוב שהצוות ישים לב לחברויות בין ילדים. נדרשת כבר מהימים הראשונים חניכה של מבוגר במקרים שבהם ילדים אחדים אינם מוצאים את עצמם ואינם מתחברים לילדים אחרים. בנוסף על המחנכות לעקוב ולחנוך מפגשים בין ילדים שאינם מכבדים גבולות של ילדים אחרים.
חשוב ביותר להיות קשובים לשיחות בין הילדים בשעת משחק חופשי וסביב ציורים חופשיים על מנת להבין מה מעסיק אותם, מה מעניין אותם, מה מפחיד אותם.
לבסוף במציאות החיים במדינה היום נדרש תרגול של התנהלות בשעת אזעקות אם יהיו כאלה בשעות הפעילות של המסגרות החינוכיות.
סיכום
הצגתי בפוסט זה מטרות וצעדים להיערכות לשנת הלימודים תשפ"ו במסגרות חינוך לגיל הרך. מטרות וצעדים הנוגעים לצוות, להורים ולילדים. הדגשתי גם את המיוחד בשנה הנוכחית שנה שבה הצוותים, ההורים והילדים מגיעים עייפים נפשית ולעמים אולי אדישים. לאור זאת חשוב ביותר שהצוות יתעשת ויתגייס תודעתית לתחילת השנה. המפתח להצלחת ההיערכות מצוי בעיניי ביכולת של הצוות לעבוד כיחידה מלוכדת ומתואמת שחותרת להשגת מטרות חינוכיות. חשוב שהצוות יתמקד בקשיים צפויים וייערך לקראתם. יש להשקיע כל מאמץ להימנע מוויכוחים פומביים עם הורים לא משנה מי צודק. הודגשו גם צעדים הנוגעים לקשר עם הורי הילדים. חשוב ביותר לשוחח עם כל הורה לפני תחילת שנת הלימודים כדי להחיל לבנות קשר של אמון. את אספת ההורים רצוי לערוך לפני תחילת שנת הלימודים על מנת שהילדים והוריהם יגיעו עם יותר ביטחון לגן. באשר לילדים חשוב לאפשר להם משחק חופשי, להכיר להם את הסביבה הפיזית ולעבוד מהיום הראשון בקבוצות קטנות קבועות והטרוגניות המקלות על יצירת קשרים בין אישיים עם ובין הילדים. חשוב להציג להורים מה תוכנית הפעולה בגן במקרה של אזעקות בזמן הפעילות של הגן.
לרשימת פוסטים בנושא היערכות לתחילת השנה
- תכנון שנתי לטיפוח כישורים חברתיים ולמניעת בעיות התנהגות
- מהפרט אל הכלל -תכנון שנתי לטיפוח כישורים חברתיים ולמניעת אלימות טל(2006)
- איך להתחיל את שנת הלימודים ברגל ימין
- היערכות לתחילת השנה בגני הילדים-כחלק מהתכנון השנתי
- היערכות שמקדמת היכרות טובה עם הילדים ושותפות עם הוריהם
- היכרות עם הילדים מתחילת השנה כבסיס ליצירת קשר איתם והתאמת תוכנית עבודה עבורם
- כלים להיכרות עם ילדים: מיפוי- כרטיס אישי
- תלקיט בגן ובבית הספר עדיף על מבדק או פרופיל אישי
