החלטתי לכתוב את הפוסט בעקבות התבוננות בילדי גן המביאים בסוף כל שבוע הביתה ערמות של ציורים שהילדים יצרו בגני הילדים. בערמה המתקבלת בבית (לעתים קרובות בסוף כל שבוע) מצוי שילוב של ציורים חופשיים של הילד, שבלונות שהילד צבע ולעתים אסמבלז'ים. אני מציעה קודם כל להבחין בין ציורים חופשיים שתמיד מלמדים אותנו משהו על הילד לבין שבלונות שהילדים צובעים. צביעת ציורים שבלוניים אינה מלמדת אותנו רבות על הילד (מלבד על יכולותיהם המוטוריות ולעתים גם היכולת שלהם לשמור על גבולות). בפוסט זה אני מתייחסת בעיקר לציורים חופשיים ולא למילוי שבלונות. השאלה שעלתה לי בעקבות הכרה בחשיבות הפעילות של היצירה החופשית של הילדים היא מה עושים עם התוצרים הרבים המתקבלים בגן ובבית?
המחשבה החיובית הראשונה היא שריבוי עבודות של הילדים מלמד על ריבוי עשייה מבורכת המתמקדת ביצירה חופשית. עצם העיסוק של הילדים בגיל הגן בציור והבעה חופשית בחומרים (ראו לדוגמה מצגת של סיגל עמיר, מדריכה לאמנות במשרד החינוך, אודות האמנות והיצירה כאורח חיים בגן הילדים) תורמת רבות לרווחתם הרגשית ולהתפתחותם.
להלן סיכום המתמקד בתרומת הציור החופשי להתפתחות והרווחה הרגשית של הילדים שהוכן בעזרת copilot, בעקבות בקשתי שיתמקד בתרומת הציור החופשי להתפתחות הילדים בגן. עידוד ציור חופשי יומיומי בגן הילדים מהווה נורמה עבודה חיונית, שכן הוא תורם להתפתחות רגשית, קוגניטיבית וחברתית של הילדים, ומאפשר להם לבטא את עצמם באופן חופשי ויצירתי.
התרומה של הציור החופשי כאורח חיים בגן (רשימת מקורות ממוספרת בסוף הבלוג)
- התפתחות רגשית: ציור חופשי הוא כלי ביטוי רגשי בלתי מילולי. הוא מאפשר לילד לשחרר מתחים, להביע מחשבות ורגשות, ולעיתים אף לחשוף מצוקות או קשיים2,5.
- חיזוק תחושת מסוגלות: מחקרים מראים שעידוד ציור באמצעות "יצירת הצלחות" מעלה את תחושת החוללות העצמית של הילד, כלומר את האמונה ביכולתו להתמודד עם משימות3,4.
- פיתוח חשיבה יצירתית: ציור חופשי מעודד דמיון, חשיבה מקורית וגמישות מחשבתית – מיומנויות קריטיות להתפתחות עתידית1.
- מיומנויות מוטוריות וקוגניטיביות: שימוש בחומרי יצירה שונים מחזק את המוטוריקה העדינה, תורם להבנת סדר וארגון, ומפתח כישורי תכנון2.
- כלי אבחוני לגננת: ציורים יכולים לשמש "שפה ללא מילים" המאפשרת לגננת לזהות מצוקה או קושי אצל הילד בזמן אמת5.
- תרומה חברתית: ציור חופשי במסגרת קבוצתית מעודד שיתוף פעולה, הקשבה לאחר, והבנה של שונות בין ילדים1.
מה עושים עם תוצרי היצירה של הילדים?
התרשמותי היא שבמסגרות החינוך מוקדשת הרבה יותר חשיבה (בצדק רב) לתכנון המקום והזמן ובדרכי ההגשה של הפעילות של הילדים ביצירה חופשית מאשר לשאלה מה עושים עם התוצרים. בעומס המוטל על הצוותים החינוכיים בגנים אני לגמרי מבינה את סדר העדיפויות של הקדשת תשומת לב ואפשור תהליך היצירה יותר מאשר להתעסקות עם התוצרים.
ממה שאני יודעת לרוב מרגילים את הילדים להכניס את יצירותיהם למגרה שלהם. תהליך המעבר למגרה איננו מפוקח לרוב על ידי צוותים חינוכיים. לעתים קרובות, נשות הצוות נוהגות לכתוב על היצירה את שם הילד .
לפני שאעלה את מחשבותיי על מה ניתן לעשות בתוצרי היצירה של הילדים אתייחס לשאלה מה ניתן ללמוד על התבוננות בהם? ולא סתם מה ניתן ללמוד אלא מה הילדים עצמם, הצוותים החינוכיים וההורים יכולים ללמוד מהתבוננות בתוצרים יחידים או בסדרה של תוצרים?
ככל שהיצירה חופשית באמת התוצר המתקבל מהווה "חלון" לתודעה של הילד (מונח שעשרות שנים אני משתמשת בו בעקבות קריאת ספרה של Violet Oaklander Windows to our Children). התוצר של היצירה החופשית מלמד אותנו מה מעניין את הילד או הילדה, מה מעסיק אותו או אותה ולעתים מה מפריע להם. בנוסף התבוננות חוזרת בתוצרים עשויה ללמד על התפתחות גראפו-מוטורית, על התפתחות בארגון וכו'.
בעיניי חשוב מאוד לאפשר יצירה חופשית וללמד את הילדים לשתף אותנו במחשבותיהם על העומד מאחורי היצירה שלהם. ככל שהילדים יזמו שיתוף מבוגרים משמעותיים (צוותים חינוכיים, הורים) יצירותיהם כך ייטב. בנוסף מבוגרים עשויים להפגין עניין ביצירות הילדים באמצעות הזמנה שהילדים יספרו משהו על ציור. בהבעת העניין חשוב מאוד שניקח בחשבון שילדים רבים עשויים לפרש את הבעת העניין שלנו כחקירה ויירתעו לשוחח איתנו על היצירה. חשוב שנבין שהילדים עצמם יחליטו אם וכמה ובמה לשתף אותנו. זו זכות שלהם לשתף במחשבותיהם.
בנוסף, חשוב ביותר בעיניי בעיקר בגני הילדים אבל גם בבתים להתרגל לכתוב תאריכים על יצירות הילדים. חשוב לבקש מהילדים רשות לכתוב את התאריכים וחשוב שהתאריך יירשם במקום שאיננו "מתערב" ביצירה. לרישום התאריך ערך רב למעקב אחרי התפתחות הילד .
הצעתי בעבר ומציעה גם כאן להשתמש בגני ילדים בתלקיטים (פורטפוליו) ככלי מרכזי לעקב ולהערכה של התפתחות ולמידה, תחומי עניין של כל ילד וילדה. ניתן ורצוי לכלול בתלקיט חלק מופרד בחוצץ של ציורים חופשיים. היתרון של התלקיט הוא שהוא אוסף מאורגן של תיעודים. חשוב לסדר את הציורים בתלקיט בסדר כרונולוגי. ארגון ראוי של התלקיט מחייב כמובן רישום בזמן אמת של תאריכי הציורים. זאת ועוד, התלקיט מחייב סלקציה בחירת התיעודים המאוחסנים בו. ראוי לכלול בו בכל שנה מספר מוגדר של ציורים, נניח ציור בכל חודש. זאת ועוד, חשוב ביותר שהילד יהיה שותף לבחירת הציורים המוכנסים ומונצחים בתלקיט. חשוב שהילד יבחר אבל במקביל חשוב שנפעיל שיקול דעת כמחנכים ונשכנע את הילד להכניס לתלקיט גם תיעודים שצוותי החינוך בוחרים.
בבתים אני מציעה לכל הפחות להכניס ציורים מרכזיים של הילד שאותם הוא מביא מהגן או כאלו שהוא יוצר בבית, לתיקיה מסודרת. חשוב שהילד יהיה שותף להחלטה מה מוכנס לתיקיה ומה לא. איסוף התוצרים הוא גם ביטוי להערכה ליצירתיות וליצרנות של הילדים וגם יצירת הזדמנות להתבונן בהן כדי להעריך שינויים בתחומי עניין והתפתחות.
בעבר הייתה פחות הערכה לדעתי לביטוי האישי של הילדים המיוצר בציוריהם. בזמנים אלה צוותי חינוך והורים לא נרתעו מזריקת יצירות ילדים לפי מיטב הבנתם. בשנים האחרונות יש לכולנו מעין רתיעה לזרוק תוצרים של ילדים. לכן אני מניחה שצוותי גני הילדים שולחים הביתה ערמות של תיעודים לא מאורגנים ולא ממוינים-תוצרים הנאספים במגרות האישיות של הילדים.
מה שנדרש אפוא הוא השקעה של חשיבה על ארגון התוצרים של הילדים בדרך שמכבדת את היצירתיות של הילדים מצד אחד ומאפשרת לערוך מעקב כלשהו על התפתחות תהליך היצירה שלו או שלה. אני שבה ואומרת שערמות בלתי ממוינות של יצירות אינן מאפשרות לעשות בהן שימוש מושכל ולתת ביטוי ראוי לחשיבה ולעשייה של הילדים.
על כן הפוסט הוא הזמנה לעזור ולחשוב על מה עושים עם יצירות הילדים בעידן חשוב שבו מעריכים את הערך של היצירות האלה.
מקורות
1 אמנות ויצירה כאורח חיים בגן הילדים. https://meyda.education.gov.il/files/PreSchool/sadnaemda.pdf
2 יצירה חופשית לגיל הרך | כרמית אלון. https://www.carmitalon.co.il/post/free-creation-for-infants
3 עידוד ציורי ילדים בגן באמצעות יצירת הצלחות. https://www.shaanan.ac.il/wp-content/uploads/2018/08/Laor/Ktav_Et/Shnaton/K-20/20-20 katz %26 karsko.pdf
4 באמצעות יצירת הצלחות עידוד ציורי ילדים בגן. https://abcdocz.com/doc/2766150/באמצעות-יצירת-הצלחות-עידוד-ציורי-ילדים-בגן
5 מהי התרומה של פענוח ציורי ילדים לגננות – ד"ר מיקה קופלר. https://drmkuffler.co.il/איך-פענוח-ציורי-ילדים-מסייע-לגננות-בעב/
"התרשמותי היא שבמסגרות החינוך מוקדשת הרבה יותר חשיבה (בצדק רב) לתכנון המקום והזמן ובדרכי ההגשה של הפעילות של הילדים ביצירה חופשית מאשר לשאלה מה עושים עם התוצרים. בעומס המוטל על הצוותים החינוכיים בגנים אני לגמרי מבינה את סדר העדיפויות של הקדשת תשומת לב ואפשור תהליך היצירה יותר מאשר להתעסקות עם התוצרים."
האם לדעתך לצוותים יש בכלל את הכלים לנתח את התוצרים? אין לי הכרות עמוקה עם גננים\ות אבל כאלה שכן יצא לי להכיר אינם דוברי אנגלית (כלומר, מוגבלים בקריאת מאמרים) וגם אינם בעלי סקרנות יוצאת דופן. אני לא יודעת מה לומדים במסגרת תואר ראשון בחינוך לילדי גן, אבל קשה לי להאמין שזה מכסה רמת הבנה כל כך גבוהה כמו שהצגת כאן בפוסט. אשמח לדעת שאני טועה…
חשוב בעיניי לא לוותר ולדון בפרקטיקות חינוכיות חשובות כמו התייחסות ליצירות הילדים. אני לא מתכוונת שעל הגננות לעסוק בפיענוח ציורים. מה שנאי מתכוונת הוא לאפשר הבעה חופשית, להפגין עניין ביצירות ולהקשיב למה שיש לילדים לספר על יצירותיהם. לא רואה בכלל בעיה שצוותים חינוכיים יעשו את זה.
אני מציעה להורים לסרוק את היצירות של הילדים ולהעלות אותן לאלבום דיגיטלי. כך ניתן ‘לדפדף’ ביצירות בכל עת, וליהנות מהידיעה שהן מקבלות מקום של כבוד והן נשמרות בצורה בטוחה ומסודרת.