אני מבקשת להציג בפוסט זה ספר ילדים חדש יחסית (התפרסם בעברית בשנת 2022) ששבה את ליבי. מדובר בספר "למה אתה לא פורח?" של קתרינה מקיורובה, בהוצאת מטר. תרגמה לעברית נעמי בן-גור. הספר פורסם לראשונה בפראג בשנת 2016. אני חייבת תודה לסטודנטית שלי מהמכללה האקדמית חמדת, שילת צביון, חובבת ספרי ילדים מושבעת, שהכירה לי בהתלהבות את הספר לפני שבועות אחדים.
הספר "למה אתה לא פורח?" הוא picture book קלאסי שבו הטקסט המילולי מספר סיפור חלקי בלבד. הבנה מלאה של הסיפור מחייבת עיון באיורים המעניינים של הספר. בדומה ל- picture books אחרים, גם במקרה זה המחברת היא שאיירה את הספר. מקיורובה מוכרת כמאיירת מוכשרת. זאת ועוד, העלילה מתרחשת בשני מישורים פיזיים: מעל הקרקע ומתחת לפני הקרקע. כדי להבין מה קורה הכרחי להתבונן בשני המישורים האלו. גיבור הסיפור הוא דובי המגלה בוקר אחד בגינתו צמח חדש, בעל גבעולים ועלים ירוקים כמו שאר הצמחים, אבל בניגוד אליהם הוא נטול פרחים. הסיפור מעל פני הקרקע מתמקד במאמצים של הדובי להביא לכך שהצמח שלו יפרח. המאמצים כוללים מעבר להשקיה וחשיפה לשמש גם הצעת קצת תה, אמירת "לילה טוב" בכל ערב ואפילו הרצאה מלומדת בנושא "איך פורחים?". כל אלו ללא הועיל. עד שלבסוף תלש הדובי את הצמח מהאדמה וגילה מעין קערה כתומה מחוברת לגבעול. הדובי הסיק שמדובר בצמח שצומח הפוך: הפרח באדמה והגבעול והעלים מחוצה לה וייצב אותו על דשא גינתו. הדובי נרגע והוא מרוצה ש"הבין" מה קורה לצמח שלו.
הסבר משכנע יותר לטבעו המוזר של הצמח שצומח הפוך מצוי בהתבוננות בהתרחשות הדינאמית מאוד המתרחשת מתחת לפני הקרקע שאליה הדובי לא מודע לחלוטין בשום שלב של הסיפור. אחרת לא היה כל כך מרוצה ורגוע בסוף.
אני לא רוצה לקלקל את הנאת הגילוי של הקוראים בפוסט שיתעניינו כמוני בספר, ולא אגלה על ההתרחשות המדהימה מתחת לפני הקרקע, המסופרת אך ורק באיורים. אתן רק שני רמזים: 1. התבוננות בכריכת הספר חושפת כבר מההתחלה את ההתרחשות התת קרקעית;. 2. הצמח המוזר הוא גזר.
מדובר בספר סוחף ומשעשע המלמד משהו על התודעה (האנושית אני מניחה יותר מאשר על התודעה הדובית או הארנבית). הספר מלמד על מה שקורה כשמסתכלים על סיפור מנקודת מבט אחת בלבד, מנקודת המבט של ההתרחשות הגלויה, "מעל הקרקע". אני מפנה לפוסט קודם שכתבתי על קריאה חזורת ותיאוריית המיינד.
על קוגניציה חברתית ותיאוריית המיינד (ToM)
הסקירה מתבססת על הגדרות מתוך ה- Encyclopedia of early childhood development שנכתבו על ידי Janet Wilde Astington ו-Margaret J. Edward. חלקה של הסקירה מתבססת גם על הפרק "התיאוריה של הילד על התודעה" מתוך סרוף ושות' (1998, עמ' 418-419).
קוגניציה חברתית מתייחסת ליכולת להבין מה עומד מאחורי אינטראקציות חברתיות. בליבה של הקוגניציה החברתית מצויה היכולת להבין שבני אדם הם יצורים תבוניים שמחזיקים בכוונות, מניעים, רגשות ומחשבות. תיאוריית המיינד (ToM) מתייחסת לאופן שבו אנשים בכלל וילדים בפרט מבינים את התודעה האנושית.
עצם ההבנה שהתודעה קייימת ושלכוונות, רגשות, ומחשבות השפעה על ההתנהגות בכלל ועל ההתנהגות החברתית בפרט, משפיעה באופן דרמטי על איכות הקשרים הבין אישיים בין אנשים. במקרים שבהם, בשל לקות נוירולוגית, תפקודים אלו נפגעים (כמו במקרה של ילדים עם אוטיזם) אנחנו עדים לפגיעה קשה בתפקוד החברתי שלהם.
אנחנו משתמשים בתיאורית התודעה שלנו כדי להבין ולהסביר את ההתנהגות שלנו ואת התנהגות של הזולת. לעתים אנחנו מסבירים לזולת מה שעובר עלינו, על כוונותינו, מחשבותינו ורצונותינו. ולעתים מוטל על הזולת לשער מה עובר עלינו. לשפה המתפתחת תפקיד מאוד מרכזי בהבעת ההבנה לגבי התודעה ובשיפור האינטראקציות החברתיות. מילים כגון "התכוונתי"\ "לא התכוונתי", אני (או את\אתה\אתם\הם) "זוכרת"\ "לא זוכרת", "יודעת"\"לא יודעת", "חושבת", "מפחדת", "משעמם לי" וכו' מבטאות מצבי תודעה.
ילדים בונים את התיאוריה שלהם לגבי איך התודעה "עובדת" באופן הדרגתי תוך שהם משתמשים בשילוב בין הבסיס הביולוגי של הקוגניציה לבין התנסויותיהם באינטראקציות: שמיעת מבוגרים שמשתמשים במילות תודעה, עיסוק במשחק דמיוני, חוויות תודעתיות שלהם שהאינטראקציות עם מבוגרים וילדים אחרים מספקות להם תיאור מילולי.
בפוסט שהפניתי אליו על קריאה חוזרת ותיאוריית המיינד ישנה הרחבה בנוגע לאופן שבו קריאת ספרי ילדים מייצגת ותורמת לטיפוח הקוגניציה החברתית של הילדים.
המשך על קריאת הספר "למה אתה לא פורח?"
ניצן, הנכד שלי שיהיה בן שלוש בקרוב, אהב מאוד את הספר ובעיקר הצחיקה אותו הצעתו של הדובי להשקות את הצמח המוזר בתה.
אני ממליצה על הספר המקסים הזה בחום. הסתבר לי שמאז יציאתו הראשונית לאור בפראג הוא תורגם לשפות רבות נוספות על עברית: אנגלית, ארמנית, קוראנית, שוודית, סינית, צרפתית, ספרדית, ערבית, בולגרית ועוד.
לסיום צילום של מחברת הספר קתרינה מקיורובה.
תודה לך פרופ' קלודי על השיתוף המרענן של הספר המסקרן המקסים, אשר שולח את כולנו אל חוויות ילדותנו והתובנות הראשוניות של לימוד הסובב אותנו.
בהוקרה ✍ אשר וינשטיין
משורר עברי ויזם חברתי
תודה רבה אשר על ההתייחסות. זה ספר ילדים שממש שווה עיון.