מטרת פוסט זה להציף מה שמצטייר בעיניי כבעיה בהוראה בחלק מבתי הספר היסודיים: הפיכת מלאכת המילוי של עמודים בחוברות\ספרי לימוד למרכז העשייה הלימודית. בעצם חוברות הלימוד שנועדו להיות כלי עזר, פיגומים, הופכות לקביים. בפוסט אני מציעה גם תחליף: התמקדות בשיח מאתגר עם תלמידים על החומר הנלמד- לרבות על פתרונות בעיות ותרגילים המופיעים בחוברות הלימוד המצוינות כשלעצמן. מטרת הפוסט לעודד מורות, מורים והורים לעצור לרגע כדי לבחון את השיח שלהם עם הילדים על הנושאים הלימודיים. קל לי להדגים באמצעות למידת המתימטיקה בבית הספר היסודי אבל כוונתי ללמידה בנושאים נוספים.
אני כותבת את הפוסט בעקבות הקשבה לשיחות בין תלמידים למורות ומורים בבית ספר יסודי. כל זאת בזכות שיעורי זום שהזדמנתי אליהם. בחלק לא קטן מהמקרים רוב השיעור התמקד בהנחיות הנוגעות למספרי העמודים בחוברות שעובדים עליהם בכיתה ומספרי העמודים שיש להתמקד בהם בבית. אחד המדדים החשובים של התקדמות הילדות והילדים בעיני עצמם הוא באיזה עמוד\עמודים הם בחוברת שפה או בחוברת חשבון. יצא לי להתעמק בחוברת חשבון של כיתה ג' שבעזרתה אמורים היו הילדים ללמוד כפל וחילוק ומאוד התרשמתי מהיצירתיות של התרגילים ובכלל מהאופן שבו באמצעות תרגילים מספריים ובעיות מילוליות מנסים ללמד ילדים את הבסיס של הפעולות הללו. במקביל, הילדים שצפיתי בהם מתמודדים עם אותה חוברת התמקדו במילוי הדפים הרלוונטיים בחוברת. השיח בין הילדים לבין המורה התמקד בהסברים לכך שחלק כן הספיקו בכיתה להתקדם יותר ולמה חלק אחר מהתלמידים הספיקו פחות. זאת אומרת, גם בשיח בין התלמידים לבין עצמם, ולא רק בין ומורים ותלמידים, שאלת המיקום או ההתקדמות בחוברות מסתברת כשאלה קרדינאלית.
התופעה המדוברת שאין לי מושג מהו היקפה- אם כי אני חוששת שמדובר בתופעה נפוצה שיש לבדוק אותה- מצמצמת את תהליך ההוראה והלמידה למשהו אינסטרומנטלי מאוד שלא מוביל להבנה של מושגים, עקרונות, ואסטרטגיות למידה. המצער הוא שחלק מהתלמידים די מרוצים מהמצב הקיים. דהיינו, אחד ממקורות המוטיבציה לשינוי ושיפור המצב חסר. נזכרים לטפל בבעיה בשעה שמתפרסמות תוצאות של מבחנים בין לאומיים שבהם ישראל מדורגת נמוך. כדי להביא לשינוי של ממש בתרבות הלמידה בבית הספר היסודי הכרחי בעיניי להכיר לעומק את איכות השיח במהלך השיעורים בכיתות. וזאת כיוון שאיכות השיח בין מורה לתלמידים ובין התלמידים עצמם היא היא הבסיס ללמידה . אין ספק שבנושאים שונים הלמידה מתבססת גם על ספרי לימוד וחוברות לתרגול החומר. אבל מה שקובע את איכות הלמידה המבוססת על ספרי לימוד הוא השיח בכיתות על הנושאים הנלמדים.
על תיווך ככישור ליבה בהוראה והכשרת המורים כתבתי רבות בבלוג שלי בעבר. אזכיר שתיווך הוא פעולה מכוונת שחוצצת, מתווכת בין הילד לבין העולם, שמטרתה להביא ללמידה משמעותית, לטיפוח היכולת לפתור בעיות בצורה טובה יותר, ושל היכולת להיטיב להסתגל לדרישות ה"עולם". תיאורטית, התיווך מתייחס בעיקר לנעשה על ידי מחנך או ילד אחר, בעל יכולת גבוהה יותר, במטרה להביא ללמידה אצל הלומד; מטרת הפעולה היא "שדרוג" החשיבה של הלומד באמצעות אינטראקציות עם הורה, מחנך, ילד אחר בעל יכולת גבוהה יותר בשילוב אינטראקציה עם הסביבה הפיזית. התיווך בא אפוא לידי ביטוי באינטראקציות עם לומדים, או באינטראקציות מונחות בין לומדים, או בארגון ועיצוב הסביבה הפיזית באופן שמעודד חקר ומאפשר למידה. יכולתנו כמחנכים, גננות, מורים, הורים להביא ילדים באמצעות תיווך איכותי להישגים ממשיים שקשורים להבנת העולם ולתפקוד בו, מעל ומעבר למה שהוא יכול להשיג בכוחות עצמו. תיווך הוא כישור שמשמעותו יכולת הנגשת העולם לילדים תוך הכנסת ההתאמות הנדרשות כדי שהגירוי, התופעה בעולם יהיו משמעותיים לכל לומד ספציפי. רכיב הכרחי נוסף באינטראקציות התיווך הוא היכולת שלו לאתגר ילדים, לעורר לחשיבה.
פרופ' טלי נחליאלי, ראש תוכנית תואר שני בחשיבה מתמטית באקדמיה לוינסקי-וינגייט, היא שותפה בצוות חשיבה העומדת בראש תוכנית מחשב"ה ( מהלכים מעודדי חשיבה בהוראת המתימטיקה). שותפה נוספת בתוכנית היא פרופ' עינת הד מצוינים מהטכניון. תוכנית זו מעודדת שיח מתמטי מעורר מחשבה בכיתות. שני אלמנטים הכלולים בשיח זה הם: 1. הסתכלות על טעויות כהזדמנויות ללמידה, כפתח לשיח פורה עם התלמיד; 2. דרישה להנמקות אשר הובילו לפתרון הבעיה כתחליף להסתפקות במשוב לתלמיד לגבי נכונות הפתרון שאליו הוא הגיע.
סיכום
לסיכום, אני מזמינה את המורות, המורים וההורים להקשיב לשיח הלמידה בינם לבין הילדים. וכן לשיח בין הילדים לבין עצמם. וזאת כדי לבחון את איכות הלמידה המתרחשת בכיתות ובבתים. חשוב לבדוק אם באינטראקציות עם ובין הילדים מתפתח שיח מעמיק על מושגים, בעיות, רעיונות. יש לבדוק גם אם בשיח זה יש מקום להנמקות, להסברים ולתיקון טעויות. אחד המוקדים הספציפיים שיש לבדוק הוא באיזו מידה השיח עם הילדים מצטמצם לשיח הנוגע למספרי העמודים בחוברות הלימוד. אם השיח מצומצם יש לנסות לשנות כיוון ולעודד ילדים לנמק תשובות, להתווכח ביניהם עליהן, להגן על פתרונותיהם, לנמק ביקורת על פתרון הבעיות שלהם ושל חבריהם. יכול מאוד להיות שילדים רבים המורגלים להשקיע את רוב זמן הלמידה שלהם במילוי עמודים בחוברת יתנגדו תחילה לסגנון למידה אחר- לסגנון למידה מבוסס שיח. לשיח שמעורר לחשיבה ומעמיד את הילדים במצב זמני של ערעור, של חוסר וודאות עקב אי ידיעה ראשונית. אבל יש לזכור שלמידה משמעותית כרוכה בהתמודדות עם חוויה של אי ידיעה, של אתגר וקושי. אם השיח מתבונן בטעויות כרכיבים הכרחיים בתהליך הלמידה הילדים עצמם יסכימו להשתתף בשיח כזה לטובתם ויתייחסו לחוברות הלימוד ככלי ער ולא כחזות הכול.
אני מבקשת אפוא באמצעות הפוסט לעודד מורות, מורים והורים לעצור ולהתבונן בשיח ביניהם לבין הילדים סביב הלמידה . לבדוק באיזו מידה מדובר בשיח אינסטרומנטאלי המתמקד במספרי העמודים בחוברות או במהות: בתוכן התשובות או הפתרונות המוצעים על ידי הילדים על ההנמקות שהם מציעים. יש משהו בזה שהחוברות למיניהן ממכרות. מילויין איננו מחייב לרוב שיח. שיתוף פעולה של הילדים עם מילוי החוברות במהלך שנת הלימודים ובחופשות מרגיע את ההורים ואת המורים. העניין הוא שעצם פעולת המילוי של החוברות, מצוינות ככל שיהיו, איננו מספיק ואיננו מוביל להבנה מעמיקה של החומר. מילוי החוברות הוא סוג של תחזוקה שוטפת ולא למידה משמעותית.