פוסט זה מתפרסם בסמוך ליום זכויות הילד או יום הילד הבינלאומי החל בתאריך 20.11.2022. בפוסט נטען שיש במעבר האחריות של חינוך התינוקות והפעוטות לאחריות משרד הכלכלה(או הרווחה או התעשיה) פגיעה של ממש, פגיעה מיורת בזכויות הילדים הצעירים.
פורסמה בתקשורת התייחסות מעוררת התנגדות מובנת לכוונת השותפות בקואליציה המסתמנת לדרוש את החזרת האחריות על חינוך לידה עד שלוש למשרד הכלכלה. ליאור דיטל מדה מרקר כתב על כך גם ב- 16.11.2022 וגם ב17.11.2022. דרישה זו להחזיר את האחריות על חינוכם של התינוקות והפעוטות למשרד הכלכלה לא מובנת בעליל, והיא מנוגדת לעיקרון שעל המדינה לפעול לטובתם של הילדות והילדים (הצעירים והמבוגרים) החיים בה.
הטיפול בחינוך ילדים בני לידה עד שלוש סבל מהזנחה במשך כל שנות קיומה של מדינת ישראל. הקביעה שהאחריות על חינוכם תימסר למשרד הרווחה, למשרד הכלכלה או למשרד התעשייה הייתה אחת הקביעות הבעייתיות ביותר בנוגע לחינוך במדינה. התפיסה לפיה תינוקות ופעוטות אינם זקוקים לחינוך איכותי ולטיפול ולחינוך של מחנכות שעברו סינון וקיבלו הכשרה ראויה היא תפיסה בעייתית מאוד שאינה זוכה לתמיכה מאף פוליטיקאי ואיש חינוך שמבין את מאפייני הגיל ואת הצרכים של ילדים. יתרה מזו, היעדר פיקוח מקצועי ואינטנסיבי על דרכי הפעולה של מסגרות החינוך לגיל הרך לא בא בחשבון. ראינו את התוצאות של חוסר ההסדרה של החינוך לידה עד שלוש : פגיעה קשה בתינוקות ופעוטות על ידי כוח אדם שלא עבר שום סינון ומסגרות חינוך ללא כל פיקוח.
המשבר המתמשך המאפיין את חינוך לידה עד שלוש מתבטא בכמה מאפיינים בולטים:
1. רק כ- 24-25% מהתינוקות ופעוטות נמצאים במעונות של ארגוני הנשים המפוקחים- לגבי היתר המדינה לא ממש יודעת מה קורה: חלקם נמצאים בגני ילדים פרטיים יקרים ואחרים בבתים ובסידורים לא מוסדרים שלא ברור מהי איכותם.
2. המטפלות במעונות היוום עובדות בתנאים קשים ביותר: שכרן נמוך, קבוצות הילדים המשויכות לכל מטפלת גדולות הרבה מעל ומעבר לסטנדרטים של ה-OECD. כפועל יוצא מכך רבות מהמטפלות שחוקות.
3. עד המעבר למשרד החינוך נדרשה מהמטפלות הכשרה מינימלית של כמה עשרות שעות כחלק מקבלת סוג 1 או סוג 2 של משרד הרווחה (כאילו מדובר בטכנאיות ולא במחנכות); מטפלות אלה כמעט שאינן עוברות סינון רציני כי מעונות היום מתקשים לגייס עובדות.
4. בעקבות כל המאפיינים הקודמים התגלו בשנים האחרונות מקרים רבים של התעללות בתינוקות ובפעוטות במסגרות פרטיות או במעונות תחת אחריות משרד הרווחה או משרד הכלכלה או משרד הכלכלה .
אחרי המחאה החברתית בשנת 2011 וביתר שאת בשנים האחרונות קמו מחאות כנגד האופן שבו נוהל ותפקד החינוך לידה עד שלוש במדינת ישראל. לעתים קרובות מחאות קמו בעקבות מקרים מזעזעים של התעללות שהביאו לעתים למות הפעוטות (כמו במקרה המזעזע של הריגתה של הפעוטה יסמין וינטה מהפעוטון "מאשה והדוב" מפתח תקווה). החלה גם התארגנות של אנשי מקצוע שדרשה את העברת האחריות על חינוך התינוקות והפעוטות למשרד החינוך. מספר פעמים במהלך העשור האחרון האחריות של חינוך לידה עד שלוש כמעט עברה למשרד החינוך, אבל תמיד עקב הסכמים קואליציוניים נשארה במשרד הרווחה או במשרד הכלכלה.
בשנת 2021, לפני כשנה, קרה ה"נס"- התקבלה החלטה על ידי הממשלה היוצאת להעביר, בהנהגתה של שרת החינוך יפעת שאשא-ביטון, את אחריות הטיפול בתינוקות ובפעוטות למשרד החינוך. המהלך זכה לשם "הרפורמה של מעבר הגיל הרך למשרד החינוך". ההחלטה לגבי המעבר התקבלה בממשלה ביוני 2021 והמעבר עצמו בוצע בינואר 2022. מטרות המעבר הן לשפר את תנאי החיים במסגרות החינוך לגיל הרך, לשפר את ההכשרה ואת הפיקוח. ההודעה על המעבר נעשתה במשותף על ידי שרת החינוך יפעת שאשא ביטון, שר האוצר אביגדור ליברמן ושרת הכלכלה אורנה ברביבאי. הרפורמה כללה מספר מהלכים:
- שינוי יחס התקינה בתוך מסגרות מעונות היום
- הכפלת תקני הפיקוח
- מינוי ממונה הגיל הרך בכל רשות מקומית
- הכשרות, הדרכות וליווי
- העברת תקציב לטובת בניית מעונות יום.
תוכנית מקיפה זו אמורה הייתה להיות תוכנית רב שנתית. משרד החינוך החל בבניית תשיתות ארגוניות לביצוע המהלכים. הרשויות המקומיות, ארגוני הנשים, המכללות להוראה גוייסו לטובת המהלך. במטה משרד החינוך הוקם גוף שכולל מדריכות ומפקחות בפריסה ארצית. אזכיר גם שהטיפול המפורט מעלה היה מטבעו טיפול חלקי כיוון שהוא התמקד רובו ככולו במעונות היום בלבד.
מובן לגמרי שלא כל מה שנעשה עד כה במה שקשור ליישום של הרפורמה היה מושלם. בסך הכל משרד החינוך פעל במהירות רבה מאוד כדי להקים את התשתית הארגונית המאפשרת את יישום הרפורמה. קשה מאוד להכשיר בבת אחת מדריכות, מפקחות ומטפלות שיהפכו בן לילה למומחיות לחינוך לידה עד שלוש. מעבר לכסף, המשימה המשמעותית ביותר בעיניי הוא הכשרה מעמיקה, מקצועית ורצינית של כל הדרגים העובדים בשדה שהם מצויים בלב הביצוע. וזאת כמובן על בסיס התקציבים העומדים לרשות מיישמי הרפורמה. בנוסף, יש להביא בחשבון שתהליך הבינוי של המעונות לוקח זמן.
ברור גם שאת הבעיות ביישום הרפורמה שהועלו בין היתר על ידי הגופים המפעילים, יש לאתר ויש לתקן, בצעדים מדודים ושיטתיים. זאת ועוד, ניתן לזרז או להאט את קצב היישום בהתאם לתקציבים העומדים לרשות קובעי המדיניות והרשויות המקומיות. עם זאת, הכרחי להמשיך ביישום הרפורמה תוך כדי בדיקה של הצעדים המיושמים והכנסת שיפורים מתמידים כחלק משיטת היישום.
החזרת האחריות של החינוך לידה עד שלוש למשרד הכלכלה (או הרווחה או התעשיה) המוצג באופן ציני כמענה לתלונות על יישום רפורמת המעבר של החינוך לידה עד שלוש למשרד החינוך, מהווה פגיעה קשה, בלתי מוסברת ובלתי מוצדקת בתינוקות ופעוטות וכן בהורים. הרי ברור לגמרי שהחזרת האחריות למשרדים שאינם מופקדים על חינוך ילדים לא באה כדי לשמור על זכויות הילדים. להיפך, יש בה פגיעה בזכויותיהם. הבעיות קשורות הן לאיכות העובדות וההכשרה שלהן והן לצמצום הפיקוח על הנעשה במסגרות החינוך. קשה מאוד לקבל החלטה ומהלך שיש בהם פגיעה בחינוכם ובאיכות חייהם של ילדים והורים. מחויבות המדינה באמצעות הממשלה הנבחרת היא לפעול לטובת האזרחים, לא כל שכן לטובת הילדים הצעירים. לא מתקבלת על הדעת החלטה שיש בה פגיעה וודאית באיכות חייהם של הילדים הצעירים ושל המשפחות. החזרת האחריות על החינוך לידה עד שלוש למשרד הכלכלה מהווה פגיעה וודאית בילדים והליכה אחורה בכל מה שקשור לחוזה בין המדינה לאזרחיה.
*להרחבה נוספת על בעייתיות ניהול תחום חינוך לידה עד שלוש ראו פוסטים שכתבתי בעבר בנושא, שנמצאים בעמוד המוקדש לחינוך תינוקות ופעוטות.
שלום רב טל,
אני בטוחה שאת כותבת מדם ליבך את הנאמר ובהרבה מובנים אני מסכימה איתך. אבל כגננת בגן פרטי (שלמדה לתואר בסמינר בחינוך היצירתי) אני נפגעת לא פעם מהדרך שרואים בה את הגנים הפרטיים.
"חלקם נמצאים בגני ילדים פרטיים יקרים ", "מטפלות במעונות היום עובדות בתנאים קשים ביותר"- אכן, כי כדי לתת שירות איכותי, שכר גבוה לצוות, הכשרות, יועצת חינוכית ועוד – צריך לגבות שכר גבוה. יקר זו לא מילה גסה והיא לא נטולת איכות. הצוותים שלנו לא עובדים בתנאים קשים וישנם עוד גנים כמונו שרואים את כל המערכת כולל את צרכי ההורים.
לגבי סעיף שלוש שלך- יש היום קושי מאוד גדול במציאת אנשי צוות לעבודות בשוק העבודה, כל שכן לחינוך. ישנם גנים שיש בהם הכשרות לצוות מעבר לדרישות משרד החינוך. מקרי ההתעללות לא נבעו מחוסר הכשרה, הם נבעו מחוסר אנושיות!! כרמל מעודה הייתה גננת (למיטב זכרוני)
יתרה מזאת – משרד החינוך מחייב עכשיו להוציא נשות צוות ללימודים – אנחנו יודעים שגם אחרי 4 שנות לימוד בסמינר את עדיין לא יודעת ליישם בפרקטיקה בשטח את הדברים הנלמדים. הלימודים שילמדו הבנות לא יהיו משמעותיים אם מי שמנהל ומגנן בגנים שלהם לא יידע איך להעביר את הנלמד לתרגום בשטח.
מבורך הצעד שנעשה שמשרד החינוך יפקח על גילאי לידה עד שלוש, מנגד ראוי היה שמשרד החינוך ילמד קודם החלטותיו את השטח, ילמד לשתף פעולה עם הגנים הפרטיים – לא כולנו רודפי בצע ואלימות – וכשותף חינוכי יבנה ביחד איתנו תוכנית פיקוח משמעותית ולא כפי שנעשה.
אנחנו כבר מכירים את ההתנהלות הדורסנית והמתנשאת של משרד החינוך מול הגנים הפרטיים אחרי מצעד העגלות שבו החליטו לקחת את גילאי 3 לגני העירייה. ומה יצא מזה? האם ראוי שילדים בגיל 3 שעדיין אינם כולם גמולים, שעדיין זקוקים לתווך רגשי וחברתי צמוד יהיו במסגרת גדולה שבה אין יכולת באמת לקדם אותם? כי גם בגני עירייה אין מספיק אנשי צוות שיתנו מענה הולם – גם לא בבתי ספר. לא חסרות בעיות קשות באף מסגרת שמשרד החינוך נמצא בה – אז נא לא להפוך את הגנים הפרטיים לאם כל הצרות.
האם את יודעת שיצאה החלטה לא להאכיל תינוקות בטרמפולינות או סל קל? באיזה אופן אמורה אשת צוות להאכיל תינוקות שעוד לא יודעים לשבת? משרד החינוך הציע על פוף. אכילה על הידיים .
כתוצאה מכך הרבה גנים כולל שלי לא יכניסו תינוקות לגן שנה הבאה. נתחיל מגילאי שנה ומעלה. מה שישאיר אמהות בבית. בנוסף בעקבות השכר שעלה לעובדות- 45 ומעלה לשעה, והרגולציות הנוספות, נאלץ לעלות את שכר הלימוד .
חשוב שיהיה פיקוח, חשוב שילדים חסרי ישע יקבלו יחס אנושי חם ומקדם ויתנו הזדמנות לכל הורה לפרנס את ביתו ולהנות מחינוך מיטבי – מהצד השני ראוי לראות בנו שותפים מקצועים!!! ולא רק בעלי עסק. אנחנו מכירות את השטח, את צרכי הילדים, מנהלות שיחות עם הורים ותומכות בהם, מקדמות ילדים ומאתרות ילדים עם קשיים התפתחותיים, עשרים שנה שמנו את הילדים של הגן לפני הילדים שלנו – כי ככה זה שאתה בעל עסק ואיש חינוך, האחריות שלך גדולה יותר –
אז כואב לקרוא התיחסות חד צדדית לגורמים המטפלים במסירות רבה בגילאי לידה עד שלוש.
שלום אורנה,
הפוסט שכתבתי לא כוון כנגד הגנים הפרטיים שאת מצוקותיהם(לפחות את מקצתם) אני מכירה. אני מודעת לכך שקשה כלכלית להחזיק גן פרטי היום. . אנ בהחלט מאמינה שיש לראות בגננות הפרטיות שותפות למהלכים שונים הנעשים בחינוך לידה עד שלוש.התייחסותי לשכר הלימוד המשולם לגנים פרטיים לא בא ממקום של ביוקרת על גובה השכר הנקבע על ידי הגנים אלא ממקום שבו המדינה לא דואגת לתנאים שיוויוניים לחינוך הילדים הבאים משכבות אוכלוסיה שונות. אני לא חשובת שהאחריות על חינוכם של הילדים מלידה עד שלוש שהוריהם אינם יכולים לשלם שכר לימוד בגנים פרטיים מוטלת על כתפי הגננות הפרטיות. המדינה חייבת לבנות תשתית שתאפשר חינוך סביר לכל הילדים.
אני משערת שמשרד החינוך איננו חף מבעיות ומטעויות ועליו ללמוד לעבוד עם כל מי שנוגע לחינוך לידה עד שלוש. כמו כ גוף ארגוני עליו ללמוד את התחום ולהתקדם לאט לאט. ולמרות כל אלה אני משוכנעת שלטווח הרחוק מקומו של החינוך לידה עד שלוש במשרד החינוך כמו חינוכם של הילדים הבוגרים יותר.
המטרה איננה פגיעה בגנים פרטיים -המטרה היא בנייה הדרגתית של חינוך לידה עד שלוש לכול. חשוב לתבוע ממשרד החינוך ללמוד ולהשתפר אבל בעיניי אין ללכת אחורנית ולהחזיר את האחריות על חינוכם של ילדים למשרדים שאין להם נגיעה לחינוך.
קלודי טל
תודה על התגובה המפורטת. מסכימה עם הנאמר.
תודה לך.