תכננתי לקראת סוף הבוע ההזה לכתוב פוסטים על נושאים שהעסיקו אותי לאחרונה. על סיור במחלבה ,גבינות ניצן" ועל שיקולים ערכיים בכללם מוסריים המנחים אותנו במעשה החינוך היומיומי עם ילדים, בעיקר באשר לצורך להטיל משמעת על הילדים. עם זאת בסופ"ש הדרמטי שבו התקבלה החלטה על החזרת החטופים המדורגת הכרוכה גם בהפסקת אש מול עזה חשבתי ביני לבין עצמי שאין מצב לא לכתוב על מה שעובר עלינו כמבוגרים ועל האופן שבו ראוי לתווך את אירועי התקופה הקרובה לילדים צעירים. וזאת לנוכח חשיבות העניין וגם אי הוודאות הקיצונית המלווה למימוש המדורג של עסקת החטופים.
החל מהשבעה באוקטובר 2023, במהלך 470 ימים, החברה הישראליית מצויה בטלטלה רגשית. מלחמה בזירות שונות, חיילים שנהרגים ונפצעים, ומעל הכל הטראומה הלאומית שמתמקדת בכך שכ251 אנשים נחטפו לעזה. ביניהם אזרחים לרוב ומעט חיילות וחיילים, נשים וגברים, קשישים , בוגרים וצעירים וגם נערות ונערים, ילדות וילדים ופעוטות. בין 24 בנובמבר 2023 לבין אחד בדצמבר 2023 שוחררו 117 חטופים ישראלים ובעלי אזרחות זרה ובהם רוב הילדים והנערים ונשים רבות. איראל וכפיר ביבס הם הילדים היחידים שעדיין מצויים בעזה ואין מידע בדוק שהתפרסם לגבי מצבם ומצב הוריהם. ב1.12.2023 קרסה הפסקת האש. עד ינואר 2025 חולצו מעזה 8 חטופים חיים ו-40 גופות חטופים. יש לזכור שבמנין החטופים שאנו מצפים לשובם אברה מנגיסטו והישאם א-סייד שמצויים ברשות החמאס במשך עשור וגם גופותיהם של הדר גולדין ואורון שאול שנהרגו במבצע צוק איתן בקיץ 2014 וגופותיהם נחטפו לעזה.
תמונות החטופים מוצגות במרחב הציבורי כמעט בכל חלקי הארץ. הסמלים שמקושרים עם החטופים נפוצים בכל מקום. כסאות פלאסטיק צהובים עם תמונות החטופים מוצגים בפארקים ובצמתים. המאבק של משפחות החטופים מגובות על ידי אזרחים רבים מאוד נוכח מאוד בחיינו. הניסיון לגבש עסקה נוספת לטובת שחרור החטופים(החיים והמתים) בתיווך קטר, מצרים וארה"ב נמשך במהלך כל חודשי המלחמה. נוסח של עסקה מדורגת דומה לזו שנחתמה לאחרונה הוצעה כבר באפריל 2024 אבל לא הבשילה לכדי הסכם. החברה הישראלית המפולגת בשל נושאים פוליטיים רבים עוד מלפני השבעה באוקטובר.
בסקר של מכון ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה פורסם(ב15.1.2025) שרוב הציבור (57.5%) תומך בעסקה כוללת לשחרור כול החטופים בתמורה לסיום המלחמה. בפילוח מחנות פוליטיים (יהודים): בשמאל ובמרכז רוב גדול תומכים בעסקה כוללת, בימין ישנו רוב (54%) התומכים בעסקה כלשהי (מלאה או חלקית) לעומת 39% בלבד התומכים בהמשך הלחץ הצבאי על חמאס. דהיינו גם בנושא שלכאורה נמצא בקונצנזוס ישנו רוב בעד העסקה אבל אחוזים ניכרים בחברה עדיין מתנגדים לה.
ילדים במסגרות החינוך השונות ובבתים גדלים במשפחות המייצגות את הדעות השונות בנוגע למצב הפוליטי והביטחוני בישראל בכלל, ובמיוחד לגבי עסקת החטופים שהוכרז עליה בסוף השבוע ובלילה בין שישי לשבת (17-18 בינואר 2025) אושרה סופית גם על ידי ממשלת ישראל. זה אומר שיש פוטנציאל רב של מפגש בין דעות שונות ושל קונפליקטים בין מבוגרים וילדים במסגרות החינוך סביב עסקת שחרור החטופים. זאת ועוד, ילדים שהם קרובי משפחה קרובים ורחוקים של החטופים נמצאים במסגרות החינוך. באופן שקשה לתפוס אנחנו שומעים בתקשורת שמשפחות החטופים חשופות להתקפות ולעלבונות לצד זה שהם זוכים לתמיכה רבה מצד האזרחים. ילדים חשופים לכל המחזות האלה.
בנוסף, תנאיי העסקה לשחרור חטופים גרסת ינואר 2025, הם כאלה שמידי שבוע ישוחררו שלושה-ארבעה חטופים תמורת היערכות מחודשת של הצבא ושחרור אסירים ביטחוניים "כבדים". ביום האחרון של השבוע האחרון של שלב העסקה הראשון הוסכם על שחרורם של 14 חטופים. המשא ומתן על השלבים הבאים אשר יבטיחו את שחרורם של 65 חטופים נוספים(חיים ומתים) אמור להתנהל במהלך ששת השבועות של השלב הראשון לעסקה.לאור נתונים אלה מובן מאליו שמה שצפוי לנו כחברה הוא תקופה מתוחה למדי. באשר למשפחות החטופים ברור לגמרי שקשה עד בלתי אפשרי לתאר לעצמנו את החרדה והמצוקה שבה הם נתונים בכלל ובתקופה הזו בפרט.
מה עלינו לעשות כהורים וכאזרחים?
מה שיידרש מאיתנו הוא הרבה מאוד סבלנות. הכרחי לחשוב מה אנחנו אומרים לגבי המצב ולגבי העסקה כדי לא לפגוע באף אחד וכדי לא להעלות את מפלס המתח הגבוה בלאו הכי. נדרשת בעיניי תמיכה מאסיבית במשפחות החטופים והכרחי לחשוב מיליון פעם לפני שממדברים ולפני שמפרסמים פוסטים במדיה החברית. חשוב ביותר שמשפחות החטופים לא זו בלבד שלא ירגישו עוינות מצד האנשים אלא שירגישו שהן לא לבד. אחרי הכל חשוב מאוד שכל אחד מאיתנו יזכור שכל אחת ואחד מאיתנו יכול היה בנסיבות כאלה ואחרות להימצא בפוזיציה של החטופים ושל משפחותיהם.
נוסף יש להביא בחשבון שייתכנו שיגורים כנגד ישראל ואזעקות גם הצמוד לכניסת הפסקת האש לתוקפה וגם במהלכה. במהלך השבת שלפני כניסת האש לתוקפה היינו יעד לשיגורים מתימן. חשוב שבתקופה הזו נשמור על זהירות ועל תפיסה מציאותית. מבחינת רגשית חשוב לשלוט גם ברגשות שלנו וגם בדרכי הבעתם. יעזור לנו ולסביבה לא לשדר אופוריה (שמעתי פרשנות ברדיו שגורסת שיש ביטויים לאופוריה עם חתימת ההסכם; אני לא ראיתי כאלה בסביבתי! הייתי בעיקר עדה למתח) ולא עוינות כלפי המשפחות והעסקה. חשוב לגלות אחריות כאזרחים וכהורים. מתח נוסף עלול להתעורר עם פרסום שמות האסירים הפליסטינים שישתחררו בעסקה.
חשוב לגם א להפיץ שמועות וידיעות לא מבוססות
מה נעשה ונאמר לילדים בגיל הגן וראשית בית ספר יסודי?
כתבתי כבר כמה פעמים מאז תחילת המלחמה שקשה מאוד עד בלתי אפשרי להסביר לילדים צעירים את עניין החטופים במלחמה הזו. מדובר במצב מערער ביטחון. אבל ברור לגמרי שילדים חשופים לסביבה וקולטים את העניין. יש וודאות שרוב הילדים מודעים לזה שיש חטופים. האופן שבו הם מבינים או מסבירים לעצמם את העניין תלוי בתפיסתם כמו גם למה שהסבירו להם.
אני חושבת שלא ראוי להתעלם מעסקת החטופים שהיא אירוע מאוד משמעותי המשפיע על חיי אנשים. באשר לאופן תיווך העסקה והחזרת החטופים העומדת על הפרק חשוב עד מאוד להקשיב לילדים ולנסות להבין איך הם מבינים את המצב ולהתאים את ההסבר לפרשנות שלהם. אני לא חושבת שיש להסביר למליאת הגן והכיתה את עניין העסקה. הייתי מבקשת שבקבוצות קטנות של ילדי גן חובה וכיתות א'-ב' יציירו או יכתבו מהי בעיניהם עסקת החטופים. מה הם יודעים על העסקה ואלו שאלות יש להם לגבי העסקה הנרקמת.
נסביר לילדים גם שבמצב המתלווה לעסקה יש פחות סיכון שנשמע אזעקות אבל שקיימת עדיין אפשרות שיהיו אזעקות ונמשיך לגלות זהירות.
ניצור קשר עם הורי הילדים ונסביר להם מה אנחנו הולכים לעשות בגן ובכיתה. נבקש מהורי הילדים לשתף אותנו לגבי אמירות מיוחדות של ילדים ולגבי מידע רלוונטי לגבי המשפחות. בעיניי חשוב מאוד לתווך לילדים שהעסקה היא מעשה של דאגה לאנשים ומאמץ להחזיר אותם הביתה. נסביר להם שצםויתהליך שיקום ארוך ושבתי חולים נערכיםלקראת קליטתם.
מאוד חשוב לסכם עם המשפחה שהילדים לא יהיו שותפים למתח הבלתי האפשרי הכרוך בזהות ובמצב חטופים המוחזרים. לכן חשוב לא לחשוף אותם בצורה בלתי מבוקרת לתקשורת.
חשוב גם לתאם עם צוות גני הילדים את דרכי התיווך של העסקה. חשוב לא לדבר מעל ראשי ההילדים במסגרות החינוך ובבתים.
עלינו לזכור שמדובר בהיערכות לתקופה ממשוכת של שבועות רבים. רק השלב הראשון כולל שבעה שבועות ואם כפי שאני מקווה נעבור לשלבים המתקדמים יותר עד להחזרת אחרון החטופים הביתה. משך זמן ביצוע העסקה עלולה להימשך מספר חודשים. זה אומר שהכרחי שנבנה שגרה של הקשבה יומיומית לדברי הילדים ולתיווך רגיש ומותאם אישית לאורך זמן. לצד ההקשבה נדרשים מאיתנו איפוק וסבלנות. לכל אורך התקופה הזו יש לתעד את דברי הילדים. אני חושבת שתמיד יש לאפשר לילדים הבעה חופשית בציורים ובמשחק. בתקופה זו במיוחד יש להציע פעילויות פתוחות ולעקוב אחרי האמירות והמשחק של הילדים על מנת שנהיה מודעים מה הם מבינים ומה מטריד אותם. במקביל אני מציעה להימנע לחלוטין משיחות על עניינים טעונים רגשית בכלל ועל עסקת החטופים במיוחד במליאת הגן או בשיעור פרונטלי בבית הספר. התיווך חייב להיות מותאם להתייחסויות הילדים וחשוב שננגיש את עצמנו לשאלותייהם של הילדים. חשוב במסגרות החינוך לבנות שגרה שבועית לתקשורת עם הילדים על עיסקת החטופים עד להשלמתה.
