השפעתו של התפקוד או הויסות הרגשי על ההישגים הלימודיים כמו גם על הצלחה בתחומי חיים מגוונים וה-well being הכללי, הוכרה משכבר. Thorndike הגדיר כבר ב- 1920 את ה"אינטליגנציה החברתית" כיכולת המנחה גברים ונשים, בנים ובנות—להבין אחד את השני ולהתנהג בחכמה בקשרים שלהם עם אנשים אחרים. בשנים האחרונות, עם פרסום סיפרו של גולמן (1996) והמאמרים של Salovey & Mayer , (1997, 1990) גברה המודעות לצורך לטפח את הויסות הרגשי-חברתי של הילדים בנוסף לטיפוח החשיבה המופשטת שלהם. בפוסט זה אציג על בסיס פרק מתוך הספר "אינטליגנציה רגשית" שכתבתי ופורסם על ידי הוצא אח ומכון מופ"ת בשנת 2005 :
1.הגדרות של אינטליגנציה רגשית;
2. גורמים המשפיעים על התפתחותה
3. מה מנבאת האינטליגנציה הרגשית?
4. מהן מטרות הטיפוח של האינטליגנציה הרגשית?
ההגדרה של האינטליגנציה הרגשית ?
האינטליגנציה הרגשית עוסקת בשילוב שבין החשיבה לרגשות , באופן שבו מגויסת החשיבה הרציונלית לפתרון בעיות רגשיות ובין- אישיות. במקביל, היכולת להרגיש מגוון של רגשות ולהיות "מחוברים" אליהם מעשירה ומפתחת את החשיבה. Mayer & Salovey (1997) הגדירו את האינטליגנציה הרגשית כ"יכולת להבחין, להתחבר ולהפיק רגשות בדרך שתומכת בחשיבה, להבין רגשות וידע רגשי, ולווסת רגשות בדרך מחושבת על מנת להביא לגדילה רגשית וקוגניטיבית" ( עמ' 5 ).
דהיינו האינטליגנציה הרגשית מתייחסת לארבע יכולות בסיסיות שכל אחת מהן מחייבת קיומו של שילוב בין היבטים רגשיים ל היבטים קוגניטיביים: תפיסה וזיהוי של רגשותינו אנו ושל רגשות זולתנו, היכולת להטמיע את הרגשות בתוך התהליכים התפיסתיים והקוגניטיביים שלנו ולהבין את השפעתם עליהם, היכולת להבין ולנתח רגשות מורכבים והיכולת לנהל או לוסת רגשות (שלנו ושל הזולת).
הכישורים הכלולים בתוך האינטליגנציה הרגשית (על פי Mayer & Salovey, 1997 )
מאייר וסאלובי (1997, עמ' 11 ) הציגו מדרג התפתחותי של ארבע קטיגוריות של כישורים הכלולים באינטליגנציה הרגשית . כישורים אלה שימשו בסיס לבניית כלי המדידה מצד אחד ועשויים להוות מוקדים להערכה והתערבות מד שני.
ארבע הקטיגוריות של יכולות ( (שכלולות כמצוין קודם בהגדרת האינטליגנציה הרגשית) (abilitiesמה"נמוכה" או הבסיסית ביותר עד המפותחת , המורכבת ביותר הן: 1. היכולת להבחין ברגשות של עצמך ושל זולתך ולהעריך כמו גם להביע רגשות; 2. היכולת להטמיע רגשות בתהליכים פיזיולוגיים וקוגניטיביים ולהיות מודע להשפעת הרגשות על החשיבה; 3. היכולת להבין ולנתח רגשות ומידע רגשי; 4. היכולת לוסת רגשות באופן שמוביל לגדילה רגשית וקוגניטיבית.
ראוי לציין שהמדרג ההתפתחותי המוצע על ידי מאייר וסאלובי הוא הגיוני , אבל הוא לא זכה לביסוס מחקרי. דהיינו, ההצעה לדרג את ארבע הקטיגוריות באופן התפתחותי ואת היכולות הכלולות בהן, היא פרי של היסק תאורטי , ללא ביסוס אמפירי.
כל אחת מארבע הקטיגוריות הראשיות מכילה סדרה של יכולות, שהן עצמן מאורגנות על פי מאייר וסאלובי באופן מדורג מהרמה הנמוכה ביותר עד הרמה הגבוהה ביותר.
- .היכולת להבחין, להעריך ולהביע רגשות
- היכולת לזהות רגשות על ידי פענוח האיתותים הפיזיולוגיים, התחושות והמחשבות
של העצמי (להיות קשוב לעצמי)
- היכולת לזהות רגשות של אחרים, כמו גם ביטויים רגשיים בספרות, יצירות אמנות,
מוסיקה, דיבור , שפת גוף, התנהגות (להיות קשוב לרגשותיהם של האחרים)
- היכולת להביע רגשות וצרכים הקשורים אליהם
- היכולת להבחין בין רגשות שונים ובין הבעה אותנטית של רגשות לבין העמדת פנים
(של עצמי ושל האחרים)
דוגמאות :
- יכולת של מורה לזהות שהיא נעלבת בשעה שהורה מבקר את מקצועיותה.
- היכולת של מרצה לזהות מבוכה אצל סטודנט שלא הבין שאלה ולהבחין בינה
לבין זלזול במרצה.
ג. יכולת של מורה להבחין בין הערכה אמיתית של תלמיד להתייחסותה אליו לבין
העמדת פנים של הערכה שבאה מתוך חנופה או פחד מביקורת.
ד. היכולת להביע צורך בתמיכה ובייעוץ מקצועיים בשעה שאנו חשים חסרי יכולת
להתמודד.
2 תרומת הרגשות לחשיבה על ידי הטמעתם בתוך התהליכים הפיזיולוגיים והקוגניטיביים.
- הרגשות יוצרים סדר עדיפויות בחשיבה על ידי מיקוד הקשב למידע חשוב
- הרגשות הם חזקים ונגישים דיים כך שהם משמשים כעזרים לשיפוט ולזיכרון
- המעברים השכיחים בין מצבי רוח שונים- בין אופטימי לפסימי ולהפך- מעודדים
הסתכלות מזוויות ראייה שונות
- מצבים רגשיים שונים מעודדים ומאפשרים דרכי חשיבה מיוחדות (לדוגמה, אושר
מעודד יצירתיות, חשש ודאגה מעודדים חשיבה אנליטית )
דוגמאות:
- מורה מרגישה אי נוחות במהלך השיחה עם אמו של תלמיד, שיחה שמתמקדת בנושא טכני(מסיבת חנוכה) שלכאורה איננו "צריך" לעורר רגשות מיוחדים. אי הנוחות שהמורה מרגישה גורמת לה להיות קשובה יותר לבת שיחה ולהבחין בכך שזרועות האם "מעוטרות" בפצעים כחולים.
ב. מורה שהילד הפרטי שלו אובחן כלקוי למידה ערני יותר לביטויי לקות למידה
בקרב תלמידיו בכיתה.
3 הבנה וניתוח של רגשות; שימוש בידע רגשי
- היכולת לתייג(labeling) רגשות ולהכיר בקשרים בין מלים לבין הרגשות, ולהבחין בין ביטויים המתייחסים לרגשות שונים
- היכולת לפרש את המשמעות הרגשית ביחס למצבים ולאירועים שונים
- היכולת להבין רגשות מורכבים
- היכולת להכיר במעברים השכיחים בין מצב רגשי אחד למשנהו (בעצמי ובאחרים)
דוגמאות:
- מורה מבין שתלמיד תיכון מצטיין שמקבל תמיד ציונים מעל 95 מגלה לפני מבחנים, חשש וחרדה הקשורים לפחד מכישלון לצד שמחה וגאווה בהישגיו הלימודיים הגבוהים יותר מאשר תלמיד אחר שציוניו נעים סביב ה- 80 ולעתים רחוקות מקבל גם 60.
- מרצה מבין שציונים גבוהים הניתנים לסטודנטים בקלות גורמים אמנם לשמחה מיידית וליחס חביב של הסטודנטים למרצה, אך גורמים להפחתת ההערכה של הסטודנטים למרצה ולהישגיהם שלהם, בהמשך.
4 ויסות מחושב של רגשות לטיפוח גדילה רגשית וקוגניטיבית
- היכולת להישאר פתוח לרגשות נעימים ובלתי נעימים (ולא להדחיק רגשות בלתי נעימים)
- היכולת להיות מעורב או מנותק מרגש כלשהו בדרך מחושבת ונשלטת, על פי נסיבות
המצב
- היכולת לוסת רגשות, באופן מחושב, ביחס לעצמי או לאחרים
- היכולת להתמודד עם רגשות (של עצמי ושל האחרים) על ידי מיתון הרגשות הבלתי
נעימים והגברת החיוביים, מבלי להדחיק או "לנפח" את המידע שהרגשות נושאים.
דוגמאות:
- מרצה נעלב מההשוואות התכופות שהסטודנטים שלו עורכים בינו לבין המרצה שלימד אותם בשנה הקודמת ויחד עם זאת מנהל עם הסטודנטים דיאלוג ידידותי, מאתגר ומתייחס אל הסטודנטים בהוגנות.
- גננת חוששת שילד אפילפטי יקבל התקף במהלך יום הלימודים בגן, ויחד עם זאת היא מאפשרת לו פעילות תקינה כשל יתר הילדים ומנחה גם את שאר חברות הצוות לנהוג בהתאם.
מה ניתן ללמוד מן ההגדרה? מהי משמעותה של האינטליגנציה הרגשית?
- אדם שהוא בעל אינטליגנציה רגשית גבוהה הוא אדם אשר קשוב למידע רגשי מתוך עצמו ובד בבד קשוב למידע המופק על ידי אנשים בסביבתו; בנוסף, אדם זה מבין מידע רגשי ומודע להשפעת הרגשות על ההתנהגות בכלל ועל אורח התנהגותו בפרט; זאת ועוד, אדם זה משתמש באינפורמציה רגשית וחברתית לשם קבלת החלטות, וגם מיטיב לווסת את הביטוי הרגשי של עצמו ושל זולתו באופן שמותאם לכל סיטואציה. אדם בעל אינטליגנציה רגשית גבוהה מיטיב "לקרוא את המפה" הרגשית והחברתית סביבו ומנתב את עצמו במצבים רגשיים בדרך שמצמיחה גדילה רגשית אצלו ואצל זולתו. גדילה רגשית משמעותה לחוש עושר של רגשות, להבחין ביניהם, להבין את רגשות הזולת ולהרבות להשתמש בכישורים הרגשיים בצורה גמישה , בצורה שמצמיחה הרמוניה רגשית עם הסביבה ופיתוח של יכולות למידה ממנה.
- האינטליגנציה הרגשית איננה מנוגדת, אם כי היא כמובן איננה חופפת ל-אינטליגנציה אנליטית (IQ ). קיימת אפשרות שאדם יהיה בעל אינטליגנציה אנליטית גבוהה במיוחד (IQ גבוה) ובמקביל בעל אינטליגנציה רגשית נמוכה להפליא. אדם זה עשוי להיות גאון במתימטיקה ובמחשבים ולא להבין דבר בכל הקשור להתנהלות חברתית ורגשית ראויה. לעומת זאת, למרבה הצער, אינטליגנציה רגשית גבוהה במיוחד מתבססת על רמה ממוצעת של הבנה קוגניטיבית. ייתכן כמובן מצב שבו אדם יהיה בעל אינטליגנציה רגשית גבוהה במיוחד ובעל IQ ממוצע; לעומת זאת, לא ייתכן מצב שבו אדם מפגר יהיה בעל אינטליגנציה רגשית גבוהה משום שהאינטליגנציה הרגשית מחייבת עיבוד יעיל של סמלים המבטאים רגשות פעולה נבונה על בסיס המידע הרגשי.
- האינטליגנציה הרגשית מתגבשת, פועלת ונבחנת בהקשר מערכתי, בין-אישי והיא משפיעה על איכות האינטראקציות בין אנשים. לכן, הדיון באינטליגנציה הרגשית ויישומיה החינוכיים חייב לדעתנו להתמקד גם בכישורי המבוגרים (מחנכים פורמליים והורים) ובקשרי הגומלין ביניהם לבין הילדים.
מה איננו אינטליגנציה רגשית ?
חלק מן המאמץ להגדיר מושג כלשהו, לא כל שכן מושג מורכב כאינטליגנציה הרגשית, כולל גם את הניסיון להגדיר מימדים קרובים אך שונים ממנו. רשימת המימדים שהאינטליגנציה הרגשית צריכה להיבדל מהם מתבססת בחלקה על סקירת הספרות (על מאמריהם של מאייר וסאלובי (מאייר וסאלובי, 1997 ; מאייר, קרוסו וסאלובי, 2000; מאייר, 2001) ובחלקה על דוגמאות שהוזכרו בסדנאות שערכתי.
מאייר וסאלובי מבקשים להבחין בין אינטליגנציה רגשית לבין מאפייני אישיות כגון אושר ואופטימיות. החוקרים מציינים כי אדם בעל אינטליגנציה רגשית גבוהה , שמיטיב להכיר את רגשות הזולת ואת רגשותיו הוא, עשוי לראות ולהבין מצבים חברתיים קשים שאחרים אינם מפרשים אותם ככאלה ופעולותיו לאור הבנתו זו אינן תמיד מוערכות על ידי אנשים אחרים. בנוסף, אדם בעל אינטליגנציה רגשית גבוהה מגלה ביקורת עצמית מתמדת בניסיון לשפר את עצמו, פעולה המלווה במתח ולאו דווקא באושר. לכן, אנשים בעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה אינם בהכרח אנשים אופטימיים או מאושרים יותר משאר הבריות.
זאת ועוד , ראוי להבחין בין אינטליגנציה רגשית לבין הנטייה להרבות בהבעת רגשות בכל הזדמנות. הבעה רגשית היא רק היבט אחד של האינטליגנציה הרגשית. ההבעה כשלעצמה איננה פותרת בעיות בין-אישיות. זאת ועוד, ראוי להתאים את ההבעה הרגשית לכל סיטואציה. ראוי לזכור שישנם מצבים שבהם מועיל לאדם להביע רגשות, לעומת מצבים אחרים שבהם הפתרון היעיל יותר הוא להימנע מהבעתם. אדם שהוא בעל אינטליגנציה רגשית גבוהה מיטיב להבין רגשות, להביע רגשות כשהבעתם מקדמת פתרונות בחיי יום-יום בכלל ובמצבים בין-אישיים בפרט. לדוגמה: מרצה במכללה או מורה בבית ספר החשה תסכול רב או אף איום על סמכותה מצד התלמידים טוב תעשה אם לא תפרוץ בבכי לפני התלמידים , למרות שהבכי הוא אמצעי ההבעה המתאים לה ביותר באותו רגע.
מנגד- אדם בעל אינטליגנציה רגשית איננו בהכרח אדם מאופק השולט דרך קבע ברגשותיו. כמו במקרה של הבעת הרגשות גם במקרה האיפוק: פעולה אינטליגנטית כוללת הערכה הולמת של המצב והתאמת הפעולה (במקרה שלנו איפוק רגשי) לנתונים של המצב. לדוגמה, הבעת כעס גלויה ותקיפה עשויה להפסיק הפרת סדר של תלמידים בכיתה. הבעה זו כשלעצמה, איננה מספקת ללא שילובה עם אמצעי פעולה נוספים העשויים לסייע להחזיר את הסדר על כנו.
מאייר וסאלובי (Mayer, Caruso & Salovey, 2000 ; Mayer, 2001) מבקשים גם להבחין בין אינטליגנציה רגשית לבין האינטליגנציה החברתית בטענה שבמקרה הראשון מדובר בעיבוד יעיל של מידע רגשי המשפיע הן על הכרעות במצבים חברתיים והן על הכרעות אישיות של הפרט(כמו התמודדות עם מבחנים או מסלול למידה וכו') ואילו במקרה השני מדובר בעיבוד של מידע חברתי המשפיע אך ורק על הכרעות במצבים חברתיים. על אף המיקוד הייחודי של האינטליגנציה הרגשית בעיבוד וויסות רגשי((Sternberg, 2001 נראה כי אבחנה זו היא מיותרת. שהרי רגשות קשורים קשר הדוק למצבים חברתיים וההתפתחות של ההבנה הרגשית והויסות הרגשי מתרחשים לרוב בהקשר חברתי. לכן, נראה בשלב זה כי האבחנה בין האינטליגנציה הרגשית לאינטליגנציה החברתית איננה אפשרית.
ביטויים של אינטליגנציה רגשית וחוסר אינטליגנציה רגשית בחיי היום יום של אנשי החינוך- דוגמאות
להלן דוגמאות אחדות הממחישות ביטויים של אינטליגנציה רגשית בחיי היום יום של המחנכים:
- מחנכת עשויה להפגין אינטליגנציה רגשית במקרה של אינטראקציה עם הורה הכועס על המסגרת החינוכית כשמתגלה ליקוי למידה אצל הילד, על ידי כך שהיא תהיה מודעת לכעס ולעלבון שהיא חשה בעקבות התייחסות ההורה, אך גם על ידי היכולת לזהות את הקושי האמיתי ואת החרדה של ההורה מפני ההתמודדות עם המצב. הבנה זאת עשויה להוביל את המחנכת להקשיב להורה, להזדהות עם הקושי שלו ולדון אתו על דרכים לברר את עניין ליקוי הלמידה מבלי להיגרר להטחת האשמות הדדית ולהתגוננות המציגה כמה הגננת היא "בסדר" לעומת ההורים המתעלמים מהקשיים של הילדים.
- מרצה מבחין בחוסר הקשבה של סטודנט, שואל אותו לסיבת אי ההקשבה ובעקבות תשובתו של הסטודנט שאי ההקשבה נובעת מדרכי ההוראה שלו הוא מנסה שנות את דרך ההוראה על מנת להתאים אותה לסטודנטים.
- גננת מבחינה בכך שאחד מהילדים בגן מעדיף באופן עקבי את קרבתה של הסייעת ונראה כי ילד זה רואה בסייעת מקור לביטחון, קבלת חום ונחמה. הגננת מרגישה תחילה עלבון וקינאה, אך בבירור בינה לבין עצמה היא אומרת לעצמה שאנשים הם שונים מטבעם ולכן סביר שייתכנו התאמות טובות יותר בין ילדים מסוימים לסייעת ובין ילדים אחרים לגננת. בסופו של דבר, הגננת לומדת להכיר את היתרון שבקשר בין הילד לסייעת והיא משבחת את הסייעת על יכולתה המיוחדת לתת מענה רגשי לילד זה.
ביטויים של חוסר אינטליגנציה רגשית בחיי היום-יום של מחנכים
- מורה מטילה על ילדת כיתה ב' משימת כתיבה הנחשבת לקלה לרוב ילדי הכיתה. ילדה זאת מתקשה להשלים את המשימה(בשל ליקוי למידה לא מאובחן). היא מסתכלת על הילדים שלידה שהשלימו את המשימה ויצאו להפסקה. ילדה זאת התרגזה, לקחה את דף העבודה של חברה לספסל הלימודים וקרעה אותו. המורה התקרבה, כעסה עליה ואמרה שתעניש אותה. בעקבות זאת הילדה קראה למורתה: "מטומטמת ומכוערת". המורה נעלבה ומיהרה לכתוב פתק להורים שבו היא מדווחת על קריעת דף העבודה של הילדה ועל כך שהיא קראה לה בשמות ומבקשת מההורים לרסן את ההתנהגות של הילדה. המורה הוסיפה שבפעם הבאה שהתנהגות לא נאותה זו תחזור על עצמה הילדה תושעה מבית הספר.
- מרצה מתחילה הרצאה בנושא עבודה עם הורים שכונתה על ידה בדרך הומוריסטית " הורים עלייך, גננת" לקבוצת גננות רבת משתתפות, תוך ניסיון לשכנע אותן בנחיצותה של אמפטיה לקשיי ההורים כאמצעי הכרחי לגבש אינטראקציה תקינה עם הורי הילדים. תוך כדי הצגת טיעוניה , מתגבשים באולם כיסים של התנגדות מצד חלק מהגננות. גננות אלו טוענות שהן באו לשמוע הרצאה בנושא "ההתערבות המוגזמת של ההורים במערכת החינוך ודרכים להתמודד עמה" , ובמקום זאת המרצה בחרה להתמקד בנושא אחר שלא סוכם אתה (והוא האמפטיה עם הורי הילדים). המרצה בחרה בהערה צינית בדבר הצורך הפופוליסטי של הגננות לשמוע מה שהן רוצות לשמוע והצהירה שהיא עומדת על שלה ועל הצורך להמשיך את הרצאתה כמתוכנן. בעקבות ההתייחסות חסרת האמפטיה של המרצה כלפי מיעוט הגננות המתמרדות, עזבו אלו את האולם.
גורמים המשפיעים על התפתחותה וטיפוחה של האינטליגנציה הרגשית
התאורטיקנים הדנים בנושא האינטליגנציה הרגשית (גרדנר, ומאייר וסאלובי) מצביעים על כך ששונות בין אנשים ברמת האינטליגנציה הרגשית שלהם נובעת מהשפעה משולבת של גורמים ביולוגיים-תורשתיים וגורמים סביבתיים. משמעות השילוב בין התורשה לסביבה, היא, שחלק מאתנו נולדים עם נטייה ראשונית לפתח אינטליגנציה רגשית גבוהה יותר לעומת אנשים אחרים, שהנתונים הבסיסיים שלהם יקשו עליהם יותר לפתח כישורים הכלולים באינטליגנציה הרגשית.
עם הנטיות המולדות העשויות להשפיע על השוני הבין-אישי ברמות האינטליגנציה הרגשית נמנים הבדלים ביעילות עיבוד המידע הרגשי והחברתי כמו גם נטיות טמפרמנטליות הקשורות לשכיחותם של מצבי הרוח ושל השתנותם.
עם זאת, לסביבה ולאינטראקציה בין הגורמים הביולוגיים לגורמים הסביבתיים השפעה ניכרת על הישגיהם של האנשים ועל האופן שבו ממומש הפוטנציאל המולד שלהם. יש להכיר בכך, שכמו בתפקוד בתחום ה- IQ, גם בתפקוד בתחום האינטליגנציה הרגשית, רוב הילדים (כמו גם רוב האנשים בכלל) פועלים ביומיום ברמה הנמוכה מיכולותיהם המולדות. יתרה מזו, הכישורים המרכזיים הכלולים באינטליגנציה הרגשית מתפתחים רובם ככולם בהקשר חברתי, בין-אישי. על כן, תפקיד המחנכים(הורים, מטפלות, גננות ומורים) הוא לסייע לילדים לשפר את הכישורים הרגשיים והבין-אישיים ועל ידי כך להקטין את הפער בין פוטנציאל האינטליגנציה הרגשית המולד לבין ההישגים היומיומיים שמבטאים את האינטליגנציה הרגשית שלהם. בעקבות זאת, אנו מציעים ביחידה זו להחיל את מושג ה- ZPD (טווחי התפתחות מקורבים) שנטבע על ידי ויגוצקי ( Vygotzky , 1978) בהקשר לתפקוד הקוגניטיבי, גם תפקוד הרגשי-חברתי, היינו- אנו מציעים כי הילד עשוי להגיע להישגי אינטליגנציה רגשית גבוהים יותר בסיוע ובהדרכת מבוגרים וילדים בעלי יכולת גבוהה יותר, בהשוואה להישגים אליהם הוא יכול להגיע בכוחות עצמו.
השאלה המתבקשת היא, אפוא, כיצד יכולים המבקשים לתרום למיצוי הפוטנציאל הרגשי-קוגניטיבי של הילדים (בגבולות המאפיינים הביולוגיים) לשיפור הכישורים הכלולים בתוך האינטליגנציה הרגשית שלהם ?
גולמן (1997) ומאייר וסאלובי (1997) הציעו דוגמאות מרובות המשקפות את ניסיונותיהם של מחנכים לתרום לשיפור האינטליגנציה הרגשית. עם זאת, החוקרים לא הציעו מערך מאורגן של קריטריונים אשר עשוי לאפיין אינטראקציות מטפחות אינטליגנציה רגשית.
חלקה השני של יחידת הוראה זו יציג גישות שונות לטיפוח כישורי האינטליגנציה הרגשית של תלמידים ולהכשרת מחנכים למילוי משימה חשובה זו.
מה מנבאה האינטליגנציה הרגשית ?
אחד התחומים שבהם מתגלה פער גדול ומשמעותי בין הספרות הפופולרית לבין הספרות
המחקרית מתבטא בהצהרות לגבי יכולת הניבוי של האינטליגנציה הרגשית. הספרות הפופולרית, שמייצגה המרכזי והבולט הוא גולמן(1997), מצהירה שהאינטליגנציה הרגשית מבטיחה אושר הצלחה בכל תחומי החיים והיא אף כפולה בחשיבותה מהאינטליגנציה האנליטית הידועה(IQ). מאייר וסאלובי טוענים לעומת זאת, על בסיס ממצאים אמפיריים ראשוניים שאינטליגנציה רגשית גבוהה נמצאה קשורה לגילויי אמפטיה(על בסיס דיווח עצמי של הנבדקים), התמודדות טובה יותר עם מצבי לחץ, חום ותמיכה הורית(על בסיס דיווח עצמי) ובמידה מועטה יותר עם הבעה של שביעות רצון מהחיים ( Mayer, Caruso & Salovey, 2000 ). מעניין לציין שהחוקרים מדווחים על מציאת קשר שלילי בין אינטליגנציה רגשית לבין הנטייה להרבות בקריאה של ספרות פופולרית שכוללת "עצות ורצפטים" למצבים אישיים ((SELF-HELP. שאלון הEQ -I של בר און נמצא קשור להסתגלות למקומות העבודה. ממצאים אלו כפופים לאיכות המדידה של האינטליגנציה הרגשית שכאמור היא עדיין מוטלת בספק. הטענה של מאייר וסאלובי (Mayer, 2001 ) היא שהאינטליגנציה הרגשית תורמת לכל היותר בין 5% ל—10% להסבר ההסתגלות של האנשים. תרומה זו עשויה להיות משמעותית וחשובה אך היא לבטח נופלת מהמתאמים המקובלים בין IQ ( r=.50 עד r=80/ ) לבין הישגים אקדמיים ובין היוקרה של פרופסיות לבין ה- IQ הממוצע של האנשים העוסקים בו.
טיפוח האינטליגנציה הרגשית- מטרות
נשאלת השאלה מהן מטרות הטיפוח של תלמידים בהקשר של אינטליגנציה רגשית, דהיינו למה אנו שואפים להביא את התלמידים בתחום התפקודים המקשרים בין התחום הרגשי-חברתי לבין התחום הקוגניטיבי ? הכישורים הכלולים באינטליגנציה רגשית עשויים להנחות אותנו בהגדרת מטרות אלו. יתרה מזו, הדרוג ההתפתחותי של הכישורים המוצגים על ידי מאייר וסאלווי מנחה אותנו לגבי רצף היעדים הרצוי.
משתמע מהגדרת המרכיבים הכלולים בתוך האינטליגנציה הרגשית כי עלינו :
- לטפח את היכולת של התלמידים לזהות את רגשותיהם ואת רגשות הזולת;
- לקבל רגשות חיוביים ושלילים של עצמם , של חבריהם ושל האנשים האחרים עמם הם נמצאים בקשר ;
- להכיר בהשפעת הרגשות השונים על התנהגותם ועל התנהגות האנשים האחרים עמם הם בקשר ;
- לשקול את תגובותיהם באופן אשר ישפר את התפקוד האישי שלהם במגוון של מצבים יומיומיים וישאיר ערוצי תקשורת פתוחים עם הזולת;
- לווסת את רגשותינו במגוון של מצבים באופן שיאפשר את התאמת ההבעה הרגשית למאפייניהם הייחודיים של המצב, האירוע או האנשים שבתוכם אנו פועלים.
אנו טוענים שהמבוגרים העובדים עם תלמידים בנושאים רגשיים ובין-אישיים חייבים לפעול בעצמם בדרך הנגזרת מאותם כישורים . דהיינו, המחנכים עצמם, על דפוסי ההתמודדות והתגובה שלהם , הם הכלים המרכזיים העשויים להביא לטיפוח האינטליגנציה הרגשית של הילדים או לעיכוב או לחסימה בדרך לטיפוח אינטליגנציה זו. טענתנו זאת נסמכת על אזהרתה של סאארני (Saarni, 1997 ) כי טיפוחן של מסוגלות רגשית של ילדים בסביבה עוינת ובלתי מאורגנת מבחינה רגשית איננו אפשרי. לדוגמה, נראה בלתי אפשרי לטפח אצל תלמידים את היכולת לקבל רגשות שליליים ולפעול בדרך שקולה בשעת כעס אם המחנך עצמו מתקשה להתמודד עם ביקורת מצד תלמידיו או שהוא עצמו פוגע באנשים בשעת כעס.
לכן אנו מציעים כי כל תוכנית שמבקשת לטפח כישורים של אינטליגנציה רגשית בקרב תלמידים תחייב כתנאי מוקדם ליישומה הכשרה הולמת של המחנכים-הכשרה שתשאף לשפר עד כמה שאפשר את כישורי האינטליגנציה הרגשית של המחנכים עצמם. בעקבות זאת מטרות טיפוח כישורי האינטליגנציה הרגשית של תלמידים הופכות גם למטרות ההכשרה של המחנכים.
יחידת ההוראה הנוכחית מציעה תאוריה גישת התערבות וגישת וכלי הכשרה שעשויים לשמש את סגלי המכללות להוראה בפיתוח כישורי אינטליגנציה רגשית של סטודנטיות להוראה או של מחנכות ותיקות הבאות להשתלם ולהשלים תארים במכללות .
לסיכום, "לידתה" של האינטליגנציה הרגשית כתחום מחקר ונושא חינוכי פופולריים היא חלק מהמגמה המחקרית האופיינית ל25- השנים האחרונות להתמקד בשילוב ובהשפעות הגומלין בין המערכת הרגשית לבין המערכת הקוגניטיבית. האינטליגנציה הרגשית מתייחסת ליכולת להבין ולהשתמש במידע רגשי כדי לפתור בעיות מורכבות בתחום הרגשי והבין-אישי. האינטליגנציה הרגשית הוגדרה בשנות ה- 90 על ידי החוקרים מאייר וסאלובי. חוקרים אלו שוקדים על עידון ההגדרה ,על פיתוח של כלים למדידתה ועל עריכת מחקרים המנסים לקשור בין רמות שונות של אינטליגנציה רגשית לבין תפקודי חיים מגוונים(הצלחה בעבודה, תחושת רווחה כללית, הסתגלות חברתית ועוד). במקביל למחקר המדעי והזהיר של מאייר וסאלובי התפתחה בשנים האחרונות מגמה פופולרית המציעה הגדרות מרחיבות של האינטליגנציה הרגשית והמציגות אותה כמעין תרופת פלא למגוון רחב של בעיות אנוש. מגמה שלישית שמהווה מעין תגובת נגד ל"רעש" הגדול שקם סביב הפצתם של הרעיונות הכלולים באינטליגנציה הרגשית שוללת את קיומה של זו מכל וכל. ביחידת ההוראה הנוכחית אנו מאמצים את הגדרותיהם של מאייר וסאלובי ומציעים ליישמם בתהליכי הכשרת המחנכים. בין אם יפותח מבחן המודד את האינטליגנציה הרגשית ובין אם לאו אנו מכירים בחשיבותה הרבה של הכשרת מחנכים שמודעים לרגשות שלהם ושל הזולת, שמיטיבים להבין מצבים בין-אישים מורכבים ושמוציאים אל הפועל פתרונות הנותנים מענה לצרכים הרגשיים של כל המשתתפים באינטראקציות הבין-אישיות.
תרגילים
ענו על השאלות הבאות:
- מה זו אינטליגנציה רגשית?
- מה איננה אינטליגנציה רגשית ?
- מהם הכישורים הכלולים באינטליגנציה רגשית ?
- הדגימו ביטויים שונים של אינטליגנציה רגשית גבוהה שאופייניים לתפקודם של ילדים בגילים שונים, לתפקודם של מחנכים, לתפקודם של מדריכים ומרצים במכללה ( ניתן להיעזר בטבלה מס' 1 להצגת תשובותיכם).
- הדגימו ביטויים של אינטליגנציה רגשית נמוכה שאופייניים לתפקודם של ילדים בגילים שונים, לתפקודם של מחנכים , לתפקודם של מדריכים ומרצים במכללה.
אחרי השלמת התשובות לשאלות השוו בין תשובותיכם אלו לבין התשובות הראשוניות שנתתם בטרם קראתם את הפרק. מה אתם לומדים מן ההשוואה בין תשובותיכם הראשוניות לבין תשובותיכם הבאות בעקבות קריאת הפרק.
- צפו בפעילות של כיתת לימוד והגדירו ביטויים של אינטליגנציה רגשית האופיינית לתלמידים ולמחנכים (ניתן לכתוב את הדוגמאות הלקוחות מתוך התצפית בטבלה מס' 1).
טבלה מס' 1
דוגמאות של התנהגויות המבטאות אינטליגנציה רגשית הבאות לידי ביטוי בתפקוד תלמידים, מחנכים, מדריכים ומרצים
| אינטליגנציה רגשית גבוהה | אינטליגנציה רגשית נמוכה | |
| תלמידים (ציינו את גילם) | ||
| גננות, מורים | ||
| מדריכים פדגוגיים | ||
| מרצים במכללה |
רשימת מקורות
Goleman, D. (1998 ). Working with emotional intelligence. New York: Bantam.
Mayer, J.D. (2001 ). A field guide to emotional intelligence. In Ciarrochi, J., Forgas, J.P & Mayer, J.D. (Editors). Emotional Intelligence in everyday life: A scientific inquiry. Psychology Press.
Mayer, J.D., Caruso, R.D. & Salovey, P. (2000 ). E motional Intelligence meets traditional standards for an intelligence. Intelligence, 27(4), 267-298.
Mayer, J.D. & Salovey, P. (1997). In P. Salovey & D. Sluyter (Eds.). What is emotional intelligence ? In P. Salovey & D. Sluyter (Editors).?Emotional development and emotional intelligence: implications for educators. New York: Basic Books.
Mayer, J.D. & Salovey, P. (1993). The intelligence of the emotional intelligence. Intelligence, 17(4), 433-442.
Thorndike, E. L. (1920). Intelligence and its uses. Harper’s Magazine, 140, 227-235.
Vygotsky, L. (1978). Mind in Society. Harvard University Press.
כרגיל, תודה רבה. ממש מרתק. בלי להסס העברתי לבנות המשפחה הצעירות, שמגדלות עכשיו את הדור הבא שלנו [ שמונה עכשיו ].