טיפוח חוסן בחינוך לגיל הרך ובהכשרת גננות

קבלו עדכונים אחת לשבוע על פוסטים חדשים בבלוג:

Leave this field empty if you're human:

כתבתי בבלוג הזה לא מעט בעבר על חוסן ודרכי טיפוחו. בפוסט הזה אדגיש מעבר להגדרות ועקרונות לטיפוח חוסן גם דרכים מעשיות לטיפוח חוסן בחינוך לגיל הרך (במעונות יום ובגני ילדים) כמו גם בהכשרת גננות. בעבר התייחסתי בבלוג בפוסטים שונים לדרכים לטיפוח חוסן בחינוך לגיל הרך אבל כמעט ולא התייחסתי לאופן שבו ניתן לדעתי  לטפל בסוגיה זו בהכשרת גננות ומורים.  טיפוח החוסן  בהכשרת מורים אמורה  להתמקד בשני היבטים: הן באופן שבו תורמים לטיפוח החוסן של הסטודנטיות והסטודנטים להוראה והן כיצד ניתן להכשיר אותם לטפח את חוסנם של הילדים שאותם הם מחנכות ומחנכים. חלק גדול ממה שכתבתי בנושא טיפוח החוסן מתבסס על ניסיון מצטבר בהוראה במכללה אקדמית חמדת שקבעה את הפדגוגיה של חוסן כ"אג'נדה" מרכזית שלה. אציין גם שכתיבת הפוסט הייתה בעידודה של ד"ר מירב אייזנברג, ממכללת אחווה, בעקבות הרצאה לגננות, סטודנטיות ומדריכות פדגוגיות מהמכללה האקדמית אחווה.

בימים אלה , ימי משבר ביטחוני וחברתי מתמשך בחברה הישראלית, החוסן מצטייר כרכיב עם "יחסי ציבור" מצוינים. ואכן, נחוץ חוסן כדי להתמודד עם ריבוי הבעיות והקשיים שהחיים מזמנים לנו.  בפוסט זה מובלט העניין שהחוסן הוא תוצר של התמודדויות מוצלחות עם בעיות וקשיים. משמעות הדבר היא  שעל מנת לגבש חוסן  הכרחי להתמקד בכישורי פתרון בעיות, באסטרטגיות התמודדות עם בעיות. באמונות המשפיעות על דרכי ההתמודדות שלנו עם בעיות. לכן, הכרחי להדגיש בחינוך לגיל הרך ובהכשרת הגננות את הצורך לזהות בעיות וקשיים נפוצים בתחומי התפקוד השונים וללמוד דרכים שיטתיות להתמודד איתם. חשוב ביותר לא להימנע מלדבר על בעיות וקשיים. היו שנים שמשום מה(אף פעם לא הבנתי את זה) מחנכים ומכשירי מורים דיברו על הימנעות מדיבור על בעיות  ועל הצורך לנקוט  "לשון נקיה"-לדבר על אתגרים. בעיות קיימות והימנעות מדיבור עליהן רק מביא להתמהמהות במציאת דרכים לפתור אותן.

פוסט זה יכלול אפוא שלושה חלקים:

1. על חוסן , הגורמים המשפיעים עליו(הן גורמם מגנים והן גורמים מעכבים גיבוש חוסן והשלכותיו על התפתותם העתידית של הילדים;
2. עקרונות ודרכים מעשיות לטיפוח חוסנם של הילדים בחינוך לגיל הרך-כולל הרחבה על שתי פרקטיקות(הערכת היכולת של כל ילד וילדה להתמודד עם בעיות וקריאה חזורת בקבוצות קטנות והטרוגניות)
3. דרכים לטפח חוסן בהכשרת גננות(כולל אירוע של סטודנטית התורמת לטיפוח חוסן של ילד הלכה למעשה)

על חוסן כתוצר של התמודדויות יומיומיות ומקצועיות טובות עם בעיות

נזכיר שחוסן מוגדר כיכולת של יחיד, קהילה או מדינה להתנהג באופן אדפטיבי בעת משבר או בעקבות הפרעה כדי לשוב לרמת תפקוד קודמת או משופרת. חוסן כרוך ביכולת להזדקף מחדש (bounce back), לחזור לתפקוד טוב ואף משופר אחרי משברים. יש לזכור שהחוסן איננו מאפיין אישי מולד אלא יכולת שהולכת ונבנית במהלך החיים אגב התמודדויות עם אתגרים, שינויים ומשברים!

קיימת חשיבות להשקיע בטיפוח חוסן [דהיינו בהתמודדות עם קשיים ובעיות] כבר מהגיל הרך על מנת שילדים יצאו לחיים מצוידים באמונה ביכולת שלהם להתמודד עם קשיים, בעיות ואתגרים, עם ניסיון מצטבר של התמודדויות עם בעיות יומיומיות (תפקודיות , לימודיות וחברתיות), ומצוידים באסטרטגיות התמודדות. חשוב גם שהורים ומחנכים יבינו שהיכולת של ילדים להתמודד עם בעיות מתפתחת בהדרגה והיא חייבת להתבסס על תשתית של קשרים בין אישיים טובים הכוללים אמונה של הילדים בכך שניתן לסמוך על המבוגרים סביבם לצד אמונה של ילדים שהמבוגרים סביבם סומכים עליהם ומבינים שטעויות ואי הצלחות הם חלק אינטגרלי מתהליך הלמידה (Fostering resilience in young children-Collet,V.S).

גורמים מגנים התומכים בטיפוח חוסן

בספרות המקצועית מוזכרים גורמים שנמצאו כתומכים בגיבוש חוסן בכלל ושל ילדים בפרט. להלן גורמים שנמצא שתורמים בחוסן. היכרות עם גורמים אלה מאפשרת לרתום אותם הן  בעבודה חינוכית בכלל, ובחינוך לגיל הרך בפרט והן בהכשרת הגננות והמורים. להלן פירוט הגורמים שנמצא שתורמים לגיבוש החוסן:

• בניית של קשרים טובים ותומכים עם מבוגרים משמעותיים(הורים, מחנכים-סגנון סמכותי שמשלב בין חום והכלה והכוונה וגבולות על ההתנהגות תורם לוויסות רגשי, לתחושת אוטונומיה ולהתמודדות טובה עם קשיים.
• תמיכה בבניית תחושת מסוגלות עצמית ותחושת שליטה על החיים שלך על ידי עידוד אוטונומיה ותמיכה בהתמודדות ופתרון בעיות כחלק מהפעילות השוטפת במסגרות החינוך, בבית, במוסדות להכשרת מורים.
• זימון הזדמנויות לחזק כישורים של הסתגלות למצבים, של התמודדות(coping) עם אתגרים וקשיים תורמת לטיפוח יכולת של וויסות עצמי; חשוב לא "להקל" על הילדים ולהימנע ומתן משימות טכניות, משעממות ולא מאתגרות.
• גיוס משאבים כגון אמונה באפשרות של שינוי, תקווה שבעקבות השקעה המצב ישתפר, מסורות עבודה במסגרת החינוכית התורמות לקציפות ויציבות.( Center on the Developing Child-Harvard University)

גורמי סיכון-גורמים המעכבים גיבוש חוסן

חשוב שנכיר גם בגורמי סיכון ההופכים את מלאכת גיבוש החוסן לקשה יותר. ראוי שנזהה גורמים אלה ונשקיע יותר ביכולות ההתמודדות עם בעיות וקשיים של ילדים שסביבתם עלולה לעכב את תהליך התפתחות החוסן. להלן פירוט הגורמים העלולים לעכב את התפתחות החוסן.

• עוני, מחסור או אי־יציבות משפחתית – קשיים כלכליים או רגשיים בבית.
• חשיפה לטראומה, אלימות או הזנחה – פוגעים בהתפתחות הרגשית והחברתית.
• בעיות בריאותיות של הילד או ההורה – מחלות כרוניות, דיכאון הורי ועוד.
• סביבה חינוכית לא יציבה – תחלופה גבוהה של צוות, חוסר עקביות.
• בדידות חברתית או קשיים חברתיים – פגיעה בתחושת השייכות.

תרומת החוסן להתפתחות הילדים

בחלק זה אציג בקצרה את ההשלכות המבורכות של גיבוש החוסן על התפתחותם של הילדים.

• ילדים בעלי חוסן מיטיבים לווסת את רגשותיהם, משום שהם מרגישים שיש להם שליטה עליהם. "בעלות" על חוסן גורמת להם לחוש בטוחים ומוגנים.
• כאשר ילדים לומדים "להזדקף מחדש"(bounce back) בעקבות התמודדות עם אתגרים, הם אינם מאבדים תקווה ונשארים אופטימיים. כל התמודדות מחזקת את האמונה שלהם שגם בעתיד ידעו להתמודד.
• ילדים שיש להם חוסן חוששים פחות מהסתגלות למצבים חדשים, כמו למעבר לגן אחר, או מעבר דירה.  הם מפגינים גמישות רבה בחייהם.
• בכל פעם שילד מתגבר על מכשול, רמת הביטחון העצמי, תחושת המסוגלות העצמית, שלו עולה — מה שמחזק את ההערכה העצמית שלו.
• החוסן משמש עבור ילדים כמו מגן. הוא עשוי להרחיק מחשבות שליליות, והם מאמינים שבעיות, קשיים ניתנים  לשינוי.

על חשיבות ההתמקדות בהתמודדות עם בעיות (coping) כחלק מתהליך בניית החוסן

באירועים הרשומים למטה מוצגות התמודדויות של ילדים, הורים ומחנכים עם בעיות יומיומיות שהן חלק מחיי היומיום של כולנו. היופי בעניין הוא ש"החינוך" שלנו להתמודדות עם בעיות מחייב בעיקר שנהיה מודעים לחשיבות העניין ושנפקח עיניים להתמודדויות יומיומיות של ילדים עם משימות שגרתיות. לא נדרשות פעילויות מיוחדות לטיפוח החוסן. חשוב שנחשוב לגבי כל מקרה האם ההתמודדות  עם הבעיה של על הפרק אפקטיבית. נשאל את עצמנו באיזו מידה ההתמודדות של הילד והתיווך שלנו בכל סיטואציה תורמים להתמודדות משופרת של הילד במצבים דומים בעתיד. יתרה מזו נשאל את עצמנו באיזו מידה ההתמודדויות של הילד והתיווך שלנו בהווה יביאו לנכונות של הילד להתנסות באירועים דומים בעתיד מתוך אמונה ביכולות שלו עצמו. נשאל את עצמנו גם מהם השיקולים שמנחים את החלטותינו וכן מהן החלופות האפשריות להתמודדות עם אותן הבעיות.

•  ילד בן 5 מנסה להרכיב פאזל של 50 חלקים. הוא נראה מתמקד בדמויות. מנסה לחבר שני חלקים של פנים ולא הולך לו. עוזב את השולחן לפעילות אחרת.
• ילדה בת 3 בוכה ומסרבת לשתף פעולה בבוקר בתהליך ההלבשה כי איננה רוצה ללכת לגן החדש.
• ילדה בת 5 מתקשה לטפס על מתקן בחצר. מתקשה, נופלת. לא עוזבת, מנסה שוב ושוב . הולכת סביב המתקן. מביאה כיסא מהגן ובסופו של דבר מצליחה לטפס.
• ילד בכיתה א' מתקשה לכתוב את אותיות שהתבקש ומשרבט ומוציא קולות.
• ילד בן שלוש וחצי מתבונן בקבוצת ילדים הבונה בכיף מבנה ענק מקוביות; הילדים לא שמים לב לניסיונותיו להצטרף לקבוצה. אחרי זמן מה מגיח הילד מאחור והורס את מבנה הקוביות; הילדים כועסים עליו מאוד, מתלוננים אצל הגננת והגננת מענישה אותו שיישאר על ידה ולא יצא לחצר בהמשך היום;
• ילדה בת חמש רואה שני ילדים נלחמים זה בזה תוך שעלולים לקבל מכות רציניות. היא רצה לגננת וממבקשת שהגננת תיגש לילדים הניצים בחצר;
• אימא של יונתן בן השלוש אומרת לו שאסור לו עוד חטיף או ממתק כי אכל מספיק חטיפים באותה שבת. יונתן מגיב בצרחות אימים. אחרי חמש דקות שנראו כמו נצח אימא שלו מוותרת ונותנת לו חטיף נוסף- אחרון בהחלט לאותה שבת!
• אבא של פעוטה בת שנתיים מחליט להחזיר אותה הביתה אחרי שהיא פרצה בבכי בבוקר עם היכנסה לפעוטון.
• מורה בכיתה א' נכנסת לכיתה, מברכת את הילדים ומבקשת מהם להוציא מחברות לתחילת השיעור. ערן מקפץ ומוציא קולות. המורה מתעלמת מקולותיו של ערן, מרימה מעט את הקול וממשיכה להנחות את הילדים לגבי המשימה. ערן יוצא מהחדר והמורה ממשיכה (שולחת הודעה למזכירת בית הספר לשים עין על ערן). תוך שתי דקות ערן שב לכיתה, נוחת על כיסאו וצועק: "מה להוציא?". המורה ניגשת אליו ומשיבה לו תוך שהיא מלטפת את ראשו.
• הגננת מנחה את המפגש עם כל ילדי הגן. ליאת זזה ומפריעה לילדים שיושבים משני צדדיה. הגננת מתעלמת בהתחלה ואחר כך מבקשת ממנה לצאת מהמפגש (תוך שהיא מאותת לסייעת לשים לב לליאת).

חשוב שילדים יתרגלו מגיל צעיר שבעיות הן חלק מהקיום ורצוי שלא נימנע מלזהות אותן, להכיר בקיומן ולהתמודד איתן. בעיות אינן נעלמות מאליהן ולכן חשוב לפתח דרכים להתמודד עם בעיות. חשוב לציין שפתרון בעיות (הן בדרך שיתופית והן בכוחות עצמנו) נמנה עם הכישורים שחשוב לטפח במאה ה-21 כחלק מהניסיון להתמודד עם השינויים המהירים ועם אי הוודאות המאפיינים את העידן הזה.  אחד הדברים החשובים ביותר הוא לבדוק איך אנחנו מתמודדים עם אותן הבעיות. בעוד שאת הבעיות כאמור לא ניתן להעלים, ניתן לגבש דרכים להתמודד איתן. כהורים ומחנכים חשוב שנתעמק הן בדרך שבה אנחנו עצמנו מתמודדים עם בעיות והן באופן שבו הילדים מתמודדים עם בעיות. אחד היעדים החשובים ביותר בחינוך הוא לטפח בקרב הילדים דרכים להתמודדות פעילה ומותאמת עם בעיות.

אחד היעדים החשובים ביותר בחינוך הוא ללמד ילדים להאמין ביכולותיהם (מסוגלות עצמית) להתמודד עם בעיות. וכמובן לסגל לעצמם רפרטואר עשיר של דרכי התמודדות עם בעיות מגוונות. מציאת דרכי ההתמודדות, עם זאת, תלויה במידה רבה באמונות המסוגלות העצמית שלנו. אמונות אלו מושפעות מהיסטוריית ההתמודדות עם בעיות. על כן מדובר בתהליכים מעגליים : יותר התמודדויות מוצלחות עם בעיות מביאות לעלייה באמונה שלנו לפתור בעיות בעצמנו ואמונות המסוגלות העצמית מניעות אותנו להתמודד טוב יותר עם בעיות! לשם כך עלינו ועל הילדים לדעת להבחין בין דרכי התמודדות טובות לבין דרכי התמודדות הרסניות או בלתי אפקטיביות עם בעיות. 

דרכים מעשיות לטיפוח חוסן בחינוך לגיל הרך

עקרונות ופרקטיקות חינוכיות לטיפוח חוסן בקרב ילדים צעירים

העקרונות המוצגים בפרק הזה מתבססים על פוסט קודם שלי: "זה לא חכם להגיד לילד אתה חכם: על חוסן ואמונה שהיכולת משתנה" וכן על החוברת : I can do that- Fostering resilience in young childrem. העקרונות המוצגים לטיפוח חוסן מנחים אינטראקציות עם ילדים בסיטואציות שבמרכזן קשיים, בעיות ואתגרים, ונשענים על האמונה שהיכולת האנושית בכלל ושל ילדים צעירים בפרט משתנה וניתנת לשיפור (Dweck-a growth mindset). היכולת שלנו מתבססת על התנסות ותרגול. התנסויות במצבים מאתגרים מזמנת טעויות וכישלונות לצד הצלחות. מוצעת ההתייחסות לטעויות וכישלונות כהזדמנויות ללמידה. ילדים שיש להם חוסן אינם מפחדים לטעות ולכן הם אינם מפחדים להתנסות. מבוגרים המטפחים חוסן מעודדים התמודדויות, התמדה ומתייחסים לטעויות הילדים וגם לטעויות שלהם עצמם כרכיב הכרחי בתהליך ההתמודדות עם קשיים והלמידה.

עקרונות כלליים לתמיכה בגיבוש חוסן בחינוך לגיל הרך

• היכרות מעמיקה עם כל ילד וילדה כאדם שלם וזיהוי ילדים הזקוקים לתשומת לב מיוחדת[הצעה למוקדי "מיפוי": בין היתר התמודדות עם בעיות]
• יצירת קשרים בין אישיים עם כל אחד מהילדים, תוך חלוקת אחריות בין המבוגרים, מתחילת השנה[לפני שמתגלות בעיות]
• עידוד קשרים בין אישיים רציפים ותומכים בין הילדים לבין עצמם
• חניכה בתהליך ההתמודדות עם בעיות(בעיות לימודיות ובעיות חברתיות) כדי לחזק אימוץ של אסטרטגיות "תקינות" להתמודדות עם בעיות והפחתה או הכחדה בשימוש באסטרטגיות לא טובות להתמודדות עם בעיות
• אימוץ גישה של עבודה בקבוצות קטנות קבועות והטרוגניות בכלל ושל קריאה חוזרת של ספרי ילדים מותאמים ואיכותיים בפרט

להלן  פרקטיקות חינוכיות המאפיינות התערבויות המטפחות חוסן:

• נבחן את האמונות שלנו בכלל ולגבי מצבים וילדים ספציפיים בפרט: האם אנחנו מאמינים ביכולת ההשתנות שלהם? או שמא אנחנו ניגשים לטפל בקשיים כשאנו "נעולים על המחשבה" שאין מה לעשות? שהילד הזה לעולם לא ישתנה?
• נבחן את דרכי ההתמודדות שלנו כמבוגרים עם קשיים. הן עם קשיים אישיים והן עם קשיים מקצועיים כמורים וכגננות. האם אנחנו מתמודדים למרות הקושי? או האם אנחנו מוותרים למרות שיש לנו את היכולת להתמודד?
• נבחן את האופן שבו אנחנו עצמנו מתמודדים עם ביקורת בונה, עם טעויות ועם כישלונות.
• נלמד את הילדים להגדיר לעצמם מטרות שאפתניות לפעילויותיהם.
• נלמד נושאים מורכבים ומעניינים ורלוונטיים לילדים- בכל הגילים ובכל סוגי החינוך. לא נסתפק בטיפול שטחי בתכנים ובמצבים מורכבים.
• נעדיף העמקה והרחבה של למידה כתחליף ללמידה מהירה ו"רפרוף" על תכנים. גישת הקריאה החוזרת של טקסטים היא אסטרטגיה של קריאת ספרים וטקסטים אחרים שמבוססת על התפיסות האלו.
• נעודד התמודדות והתמדה יותר מאשר הצלחה.
• נכיר בטעויות שלנו ונלמד ילדים לחיות טוב עם הטעויות שלהם. נלמד אותם שבלי טעויות לא לומדים.
• נקרא עם הילדים קריאה חוזרת של ספרי ילדים מובחרים שמייצגים התמודדות עם קשיים מגוונים של מבוגרים וילדים.
• נעודד כתיבה ילדית וציורים הבאים להביע רגשות והתמודדויות עם אתגרים וקשיים; נעודד פיתוח אסטרטגיות מגוונות לשלב כתיבה וציור להבעת רגשות ורעיונות.
• נתייחס לתהליך הלמידה והיצירה ולא רק לתוצר.
• לא נשלים משימות במקום הילדים בשעה שהם מתקשים להתמודד.
• נבנה תוכניות התערבות מותאמות לילדים במקרים של קשיים חברתיים והתנהגותיים וניישם אותן באופן שיטתי.
• נתמקד בהתפתחות ובהתקדמות של ילדים ולא ב"שלמות".
• נעודד התמדה וחריצות ונדגיש פחות יכולות מולדות.
• נלמד ילדים ללמוד מביקורת בונה וממשוב ולתקן את ביצועיהם בהתאם. נלמד אותם גם להבחין בין ביקורת בונה שמשמעותה "אפשר וצריך לתקן" לבין ביקורת הורסת שאומרת להם: "אין מה לעשות", "אתה טיפש", "חבל על המאמץ".
• נעבוד בגן ובבית הספר בקבוצות הטרוגניות.
• נקפיד אפוא על משוב וביקורת קונסטרוקטיביים שמסמנים אפשרויות לשיפור ולא נקטול אנשים- לא כל שכן ילדים.

ממה כדאי שנימנע?

• מהצגת תפיסה שהכול נתון ואין מה לעשות.
• מהעברת מסר לילדים שהם "חלשים" ואין טעם שינסו להתמודד.
• מהעברת מסר לילדים ולהוריהם שבעיות התנהגות בגיל צעיר הן גזירת גורל ואין מה לעשות.
• מתיעול ילדים למשימות קלות ולא מאתגרות.
• מעבודה מתמדת בהקבצות שמתמקדות ברמת הכישורים הנמדדת של הילדים.
• מהעצמה של הצלחות מתוך התעלמות מהתהליך.
• מהדגשה של "כישלונות" מבלי לסמן דרך לשיפור. לא חשוב כמה נמוכים הישגי הילדים, הכרחי שנציב להם יעד לשיפור!
• מעידוד של פרפקציוניזם שמתעלם מתהליך ומהמחירים שהאדם משלם.
• לא נימנע מלהשתמש  בשפה שמדברת על בעיות וקשיים. חשוב להכין ילדים לחיים ולעולם שבו הם צפויים להתמודד עם בעיות וקשיים מצוידים באמונה שתמיד כדאי לנסות להתמודד.
• מהרעפה מוגזמת של חיזוקים "חלולים" שמדברים על תכונות קבועות: "כמה אתה יפה, מוצלח, חכם".
• מהשלמת משימות במקום הילדים בשעה שהם מתקשים.

פרקטיקות חינוכיות התומכות בטיפוח חוסנם של הילדים בחינוך לגיל הרך

הערכת כישורים של התמודדות עם בעיות כבסיס להתאמת התייחסות מטפחת חוסן לילדים

כבסיס לטיפוח חוסן של ילדים כפרטים, אני מציעה שבהיעדר זמן להערכה של כישורים אחרים של הילדים, יוקדש בכל מקרה זמן להערכת יכולת ההתמודדות של כל ילד וילדה עם שני סוגים של בעיות: 1. בעיות תפקודיות ולימודיות; 2. בעיות חברתיות. מוצע לעשות זאת משום שבקבוצות גדולות של ילדים (כאופייני בגני הילדים בישראל) קיימת תמיד האפשרות שנפספס ילדים שנמנעים מהתמודדויות עם קשיים מבלי להפריע לסביבה. הימנעות מהתמודדות אקטיבית עם בעיות מחבלת באפשרות לגבש חוסן. לשם הערכת יכולת הילדים להתמודד עם בעיות אני מציעה להשתמש בחלקים המוקדשים להערכת בעיות בכלי הנקרא CORׁCHILD OBSERVATION RECORD שפותח על ידי High Scope . הערכת היכולת של הילדים להתמודד עם בעיות מתבססת על תצפיות על כל ילד וילדה בסיטואציות יומיות תוך כדי התמודדות עם בעיות בסביבתם הטבעית. ניתן לצפות בילדים במהלך משחק, מטלות של עזרה עצמית, פעולות מונחות. בעקבות עריכת מספר תצפיות נותנים לכל ילד "ציון" מ-1 עד 5 בהתאם למה שמיטיב לאפיין את התמודדותו או התמודדותה עם בעיות. ניתן להיעזר בהיגדים המגדירים כל אחד מהציונים בסולם מ-1 עד 5. היותו של הכלי בנוי התפתחותית, כאשר הציון 1 מסמן את דרך ההתמודדות הפחות טובה והציון 5 את דרך ההתמודדות הטובה ביותר, מסייעת בכך שהכלי לא רק מתאר את התפקוד העכשווי של הילד אלא גם מסמן את השלב הבא בסולם ההתמודדות עם בעיות שאליו שואפים שהילד יגיע. יצוין שכלי זה נועד לילדים בגיל הגן (3 עד 6). להלן הצגת שני הסולמות הכלולים בגרסה מוקדמת של COR (מציגה את הגרסה הזו כיוון שהיא מיטיבה להתמקד בהתמודדות עם בעיות) . ניתן כמובן להעריך באמצעות תצפיות את יכולתם של ילדים להתמודד עם בעיות גם ללא הישענות על ה-COR.

פתרון בעיות–התמודדות עם משימות

1. הילד איננו מזהה עדיין בעיות.
2. הילד מזהה בעיות, אבל אינו מנסה לפתור אותן – הוא מעדיף לעבור לפעילות אחרת על פני ההתמודדות עם הבעיה.
3. הילד מנסה דרך (פתרון) אחת כדי לפתור את הבעיה – אבל כשאיננו מצליח, הוא מוותר אחרי ניסיון אחד או שניים.
4. הילד מראה התמדה מסוימת, מנסה לפתור את הבעיה על ידי שימוש באלטרנטיבות אחדות.
5. הילד מנסה אלטרנטיבות שונות כדי לפתור בעיות והוא מפגין אגב כך מעורבות והתמדה.

מעורבות בפתרון בעיות בהקשר חברתי

1. הילד אינו משתף פעולה עם אחרים כדי לפתור קונפליקטים, אלא  בורח, נמנע מחיפוש אחרי פתרון או משתמש בכוח כדי לפתור אותו.
2. הילד מוצא דרכים נאותות להביא את האחרים לשים לב לקיומה של בעיה (מושך את תשומת הלב בדרך לא תוקפנית ולא בכיינית).
3. הילד פונה אל מבוגר על מנת לבקש עזרה בפתרון בעיה כלשהי.
4. הילד מנסה לעתים לפתור בעיות עם ילדים אחרים באופן עצמאי על ידי משא ומתן או בדרך מקובלת אחרת.
5. הילד פותר בדרך כלל בעיות וקונפליקטים  באופן עצמאי, באופן הנותן מענה לכל הצדדים המעורבים באותה הבעיה.

היכרות והישענות על כלי ה- COR חשובה על מנת להגביר את מודעות ההורים והמחנכות לכך שילדים צעירים בונים את יכולתם להתמודד עם בעיות באופן הדרגתי. חשוב שהתיווך שלנו והעידוד להתמודד עם אתגרים, בעיות וקשיים יותאם ליכולות ההתמודדות הבסיסיות של הילדים. בתהליך ההתבוננות והתיווך הכרחי שנכיר בעצמנו בכך שטעויות הן חלק מהתהליך. חשוב גם שנכיר בכך שתהליך ההתמודדות עם אתגרים כולל ניסוי וטעייה, והצורך להכיר דרך התנסות שיש פתרונות מתאימים יותר ומתאימים פחות לכל בעיה. למשל, בהרכבת פאזלים ילדים לומדים דרך ניסוי וטעייה לחבר חלקים של הפאזל שמתאימים מבחינת הצורה והצבע זה לזה ולעשות זאת שוב ושוב עד אשר מורכבת התמונה השלמה. תמיד בתהליך הרכבת פאזל חדש מתנסים בניסיונות כושלים של התאמת חלקים אחד לשני. תהליך התמודדות זה נכון לסיטואציות שונות. ילדים הלומדים להתלבש לבד מתבלבלים לפעמים ומכניסים את היד לפתח הצווארון תחילה. במצבים אלה חשוב לעודד את הילדים להתמיד ולנסות ולא להשלים את המלאכה במקומם. הדבר נכון גם בתהליך ראשית הקריאה והכתיבה כשילדים מתבלבלים בקריאת כתיבת אותיות או מלים. חשוב לעודד אותם להמשיך, ולהימנע( למרות שהדבר קשה לנו) מלקרוא או לכתוב במקומם.

קריאה חוזרת של ספרי ילדים כאחת הדרכים לעודד בנייה של חוסן

לקריאה חוזרת של ספרי ילדים בכלל ושל ספרי תמונות בפרט תרומה של ממש לבניית החוסן של ילדים. טענתי היא שיש בקריאה חוזרת בקבוצות קטנות, קבועות והטרוגניות את כל האלמנטים הדרושים לבניית חוסן: 1. יצירת קשרים טובים עם הילדים שמבוססים על חום, הכלה והצבת גבולות על ההתנהגות- וזאת בקבוצה הקטנה והאינטימית שבמסגרתה נערכת הקריאה החוזרת; 2. יצירת קשרים טובים בין הילדים ובניית תשתית של תמיכה; 3. עידוד של פתרון בעיות ואסטרטגיות התמודדות עם אתגרים ובעיות המתעוררים בהתנהלות של הקבוצה והנידונים סביב נושאים העולים מקריאת הספר. התמודדויות אלה תומכות בגיבוש וחיזוק המסוגלות העצמית של הילדים.

בניית החוסן מתחילה בהרכבת קבוצות הטרוגניות מבחינת יכולת וקשיים. הנחת היסוד היא שילדים יכולים ללמוד מילדים אחרים בהנחיית מבוגר קשוב ותומך לא פחות מאשר ממבוגרים. יש בהרכב הטרוגני של קבוצות מסר של אמון ביכולת. כל ילד יכול בסיוע מבוגר להתגבר על קשיים ולהבין בסופו של דבר את הספר. לכן הכלל בקריאה חוזרת הוא שלא מרחיקים ילדים מהקבוצה כאשר מתעורר קושי. גננת או מורה אמורה למצוא דרכים להתמודד עם קשיים המתעוררים בתוך הקבוצה ולא להרחיק ילדים. בין אם מדובר בבעיות התנהגות של ילדים ובין אם יש ילד בקבוצה המכיר את הספר. ניתן להתייחס להיכרות עם הספר כיתרון בקריאתו החוזרת לילדים.

שנית, הדבר כרוך בבחירת ספרי ילדים. חשוב לבחור ספרי ילדים שילדים אוהבים ושמותאמים לתחומי העניין שלהם. מועיל במיוחד לבחור ספרי ילדים המציגים התמודדות עם קושי, בעיה המטרידה את הילדים באותה עת. לדוגמה, אם יש בקבוצה ילדים החוששים מחושך ומהליכה לישון בשל כך ובשל גורמים אחרים, אנחנו עשויים לקרוא איתם ספרים בנושא: לאן הולכות הדאגות בלילות של אנתוני בראון או פחדרון בארון של מרסר מאיר. הספר ארץ יצורי הפרא של מוריס סנדק מציג התמודדות שכיחה בקרב ילדים עם קונפליקטים יומיומיים עם הורים בעזרת דמיון . לאחרונה כתבתי על הספר משעמם לי מאת מייקל בלק, שמציג התמודדות שכיחה בימים אלה של שהייה ממושכת בבית עם תחושת של שעמום. ספר מעניין ומתוחכם נוסף שכתבתי עליו די מזמן הוא "למה אתה לא פורח" מאת קתרינה מקיורובה, המציג בצורה מבריקה התמודדות עם קושי הנובע מהתעלמות מפרספקטיבות שונות.

אני מבקשת להזכיר גם שקריאה קבוצתית של ספר נבחר נועדה להביא להבנת הטקסט, לשיח חברתי, להתבוננות פנימית ולהבנה עצמית. לשם כך, הכרחי להסיר מחיצות בין הילד לספר, בין הילד לעצמו, בין הילד לנפשות האחרות. שיטות נוקשות של קריאה בונות לעתים בלא משים מחיצות כאלו. בשיטות נוקשות אני מתכוונת ליצירת כללים מלאכותיים לקריאה חוזרת של ספר; כללים כגון: תמיד מתחילים את הקריאה בניתוח מעמיק של הכריכה של הספר; או תמיד קוראים קריאה ראשונה רציפה של הספר שבה לא מאפשרים שאלות של הילדים; או תמיד בסוף מחזור של הקראה מבקשים מהילדים להציע דרך להציג את הספר. בעיניי הכי חשוב בסוף ההקראות הוא לשאול את הילדים איך הם מבינים את הסיפור. מה למדו ממנו. לא מתחייבת עשיית המשך אלא המטרה היא להביא להבנה מעמיקה של הספר. המטרה היא שכל ילד וילדה שהשתתפו בקריאה החוזרת יבינו על מה מדבר הספר.

כדי שהקריאה החוזרת תצליח להביא כל ילד וילדה להפיק תועלת ממנה יש לנקוט בצעדים הבאים:

• מעודדים שיח בין הילדים על נושאי הספר, איוריו, השפה , שבה כתוב הספר
  • מצפים לאמירות, התייחסויות, שאלות בלתי צפויות של הילדים
  • מאפשרים דיון והעמקה על סוגיות שהילדים מעלים
  • מארגנים סביבה שמאפשרת קריאה והקשבה
  • מתאמים את הפעולות עם השותפות: סייעות, משלימות, סטודנטיות
  • משתפים את הורי הילדים

אביא כאן דוגמה מרגשת של עדות של ילד א' כחלק מתהליך סיכום של קריאה חוזרת של הסטודנטית לי גוילי ממכללת לוינסקי(מרכז אקדמי לוינסקי-וינגייט היום) בהדרכת ד"ר סיגל טיש וד"ר בתיה אפלפלד.  בפרויקט שנה ג', קראו הילדים בקבוצות קטנות והטרוגניות את הספר "וניל על המצח ותות על האף" של מאיר שלו. הילדים בהנחיית הסטודנטית הפיקו סרטון תהליך חינוכי שכלל קשיים והתגברות על קשיים. להלן תגובת הילד א':

"התביישתי קצת שיראו אותי אבל התגברתי וזה עשה לי רגש בלב. רגש של חברות… הסרט בהתחלה היה די מביך, אבל אחרי שהתחלנו את החזרות ועד היום צילומים החברים שלי עזרו לי להתגבר על פחד הבמה שלי ושכחתי שיש לי פחד במה. היה לי כיף ממש לעשות את הסרט הזה, אם לא היינו עושים את הסרט כנראה לא הייתי מצליח להתגבר על הפחד הזה. אתם חברים טובים וטובי לב".

מעדותו של א' ניתן ללמוד  על כוחה של הקבוצה הקטנה ההטרוגנית המונחית המתמקדת בקריאה חוזרת לגיבוש החוסן של אחד ממשתתפיה שהתמודד עם קשיים והתגבר עליהם בסיוע חבריו לקבוצה.

הצעות להכשרת גננות\מורים לטיפוח חוסן

ועתה נציג בקצרה הצעות להכשרת גננות שמטרתן שסטודנטיות להוראה תצאנה עם מודעות לחשיבות התמיכה בהתמודדות עם בעיות ומסוגלות עצמית לצד "ארגז כלים" שיסייעו להם במילוי משימות אלה בעתיד בהיותן גננות.

• יצירת קשרים בין אישיים קרובים עם כל סטודנטית וסטודנט(גם בשיעורים המקצועיים ולא רק בהדרכה): קשרים של אמון שבהם יש פתיחות להקשיב להצעות, לשאלות  ולהשגות הסטודנטים
• להדגיש במשוב לסטודנטים שיפור בלמידה, דרכי פעולה והתמודדות יותר מאשר הישגים.
• להכניס לחומר הנלמד התייחסות לחשיבות הקשרים הבין אישיים בין מורים לתלמידים  וחשיבות הקשרים בין הילדים לבין עצמם(כישרות חברתית)והתמקדות באסטרטגיות התמודדות כחלק מהלמידה בעיקר בקורסים/סמינריונים של ניהול כיתה
• לבסס את הלמידה גם על כתיבת אירועים על ידי סטודנטיות הוראה מתוך ההתנסות שלהם-אירועים המשקפים חוסן לצד אירועים המשקפים פספוס הזדמנויות לטיפוח חוסן אצל הילדים.
• ללמד סטודנטיות להוראה להבחין בין סיטואציות בכיתה שיש להם עליהן שליטה  לבין סיטואציות שאינן בשליטתן ולזהות אצלן ואצל תלמידיהם אסטרטגיות מתאימות להתמודדות עם סוגי הקשיים המתעוררים וגם אסטרטגיות תקינות ובלתי תקינות
• לבסס את הלמידה על ניתוח של תיעוד אינטראקציות של גננות/סטודנטיות עם הילדים בפעילויות מונחות וניתוח שלהן
• לטעת בסטודנטים בהוראה ובילדים אמונה בכך שיכולותיהם לרבות יכולות ההתמודדות עם קשיים ניתנת לשיפור(growth mindset)
• לעודד עבודה בקבוצות קטנות קבועות  והטרוגניות כבסיס ללמידה, לחיזוק קשרים בין אישיים בין צוותי ההוראה לתלמידים ובין התלמידים וכבסיס לטיפוח כישורים חברתיים וכישורי התמודדות עם קשיים התורמים לטיפוח החוסן.

אביא כאן דוגמה של אירוע המתעד התנהלות תומכת חוסן של סטודנטית שנה ג' בחינוך לגיל הרך מהמכללה האקדמית חמדת. הסטודנטית כינתה את האירוע "ילד במתנה" ונימקה מיוזמתה בסוף כתיבת האירוע מדוע  זו כותרתו של האירוע.

רקע לאירוע הספציפי: באחד הבקרים כשהגעתי[לגן] הגננת הצמידה אותי לילד שהסייעת הרפואית שלו לא הגיעה לגן. חשוב לי לציין שזהו ילד על הרצף האוטיסטי בתפקוד גבוה. כחלק מהעשייה בגן הגננת נתנה לי משחק. וביקשה שאני אשחק עם הילדים כולל הילד שאותו היא הצמידה לי.

תיאור האירוע על ידי הסטודנטית(הכותבת בגוף ראשון): המשחק התנהל בצורה כזו במרחב הגן  מפוזרים חישוקים כל ילד מטיל קובייה והמספר  שיצא כך הם קופצים בין החישוקים. אביחי (שם בדוי) הילד שהוצמדתי אליו שיחק עם הילדים אך היה לו קושי במילוי אחר הוראות המשחק, וכך שכשהגיע תורו, אביחי הטיל את הקובייה קפץ בחישוקים אבל לא חזר לעמוד בתור אלא זרק שוב את הקובייה והמשיך. הילדים התחילו לכעוס על אביחי.

כאשר ראיתי זאת ניגשתי לאביחי ואמרתי לו "אביחי אני רוצה להסביר לך שוב את הוראות המשחק".  כשהסברתי לאביחי, אביחי זרק את הקובייה וחזר לעמוד בתור הרגשתי שאביחי הבין אך חשבתי לעצמי שעדיין צריך לבדוק שאכן הוא באמת הבין את הוראות המשחק.

כשהגיע תורו של אביחי נתתי תזכורת בנקודות לכל הילדים כדי שהוראות המשחק יתחדדו עוד יותר ובנוסף לעזור לאביחי במשחק ושחס וחלילה לא התבייש. הרגשתי שהפעם השלישית חידדה לאביחי את כללי המשחק וגם לכל הילדים והמשחק לא נהרס…

מדוע מכונה האירוע ילד במתנה? בטח את תוהה עם עצמך למה נתתי כותרת ״ילד במתנה״ כפי שציינתי בתחילת האירוע אביחי הוא ילד עם אוטיזם קל והוא מלמד את הילדים והצוות איך להתנהג לילדים כאלה. הוא מלמד אותנו שיעור לחיים ולכן בחרתי בכותרת ״ילד במתנה״.

סיכום

בפוסט זה נטען שטיפוח חוסן מהגיל הרך הכרחי על מנת שילדים יצאו לחיים מצוידים באמונה ביכולת שלהם להתמודד עם קשיים, בעיות ואתגרים, עם ניסיון מצטבר של התמודדויות עם בעיות יומיומיות (תפקודיות , לימודיות וחברתיות), ומצוידים באסטרטגיות התמודדות עם קשיים. טיפוח חוסן מחייב קשרים בין אישיים טובים בין הורים מחנכים וילדים צעירים- קשרים שמצד אחד תורמים לבניית האמון של הילד במבוגרים ובעולם ומצד שני משדרים לילד שסומכים עליו בהתמודדויותיו. על בסיס קשרים בין אישיים טובים מתחייב ליווי ועידוד של פתרון בעיות הצצות באופן טבעי בחיי היום יום כמו גם תמיכה ביכולת ההתמודדות עם אתגרים לימודיים. בפוסט נטען שהיכולת של ילדים צעירים להתמודד עם בעיות נבנית בהדרגה תוך כדי התנסות בהתמודדות עם אתגרים. לשם כך חשוב לעודד התנסות מרובה הכרוכה בניסוי וטעייה. בפוסט נטען שחשוב ללמד ילדים לקבל את הטעויות והכישלונות שלהם כחלק מתהליך הלמידה ואף לראות בהם הזדמנויות בתהליך הלמידה לכל החיים והשיפור העצמי התמידי. הוצגו בפוסט עקרונות מנחים למחנכות לטיפוח החוסן של הילדים בחינוך לגיל הרך,  כמו גם הנחיות כיצד להימנע מפעולות ומסרים המחבלים בגיבושו. עם העקרונות המרכזיים לעידוד חוסן נמנים ההכרח שמבוגרים יבחנו את תפיסת החוסן ודרכי ההתמודדות שלהם עצמם עם בעיות ושיהוו דוגמה אישית להתמודדות אפקטיבית ולשליטה עצמית תוך כדי ההתמודדות. בנוסף הודגש הצורך לעודד התמודדות על ידי התייחסות לתהליך יותר מאשר לתוצר, לעידוד התמדה של הילדים, ולמסגור טעויות וכישלונות כהזדמנויות למידה ושיפור עצמי. מקביל זאת נימנע מלהתייחס ליכולת כדבר קבוע שלא ניתן לשיפור. נימנע מהתייחסות לבעיות הקשורות לילדים כמכת גורל, נמנע מהשלמת משימות במקום הילדים במקרים שבהם הם מתקשים להשלים אותן. בנוסף הוצגו בפוסט פרקטיקות חינוכיות בחינוך לגיל הרך: כגון מיפוי יכולות התמודדות עכשוויות של ילדים עם קשיים והטמעת קריאה חוזרת בקבוצות קטנות קבועות והטרוגניות כדרך חיים בגני ילדים. לבסוף הוצגו דרכים לתרום לגיבוש חוסנן בהכשרת הגננות. במקרה זה דובר הן על דרכים לתרום לגיבוש חוסנם של הסטודנטים והסטודנטיות כמו גם ידע כיצד לתרום לגיבוש חוסנם של הילדים.