יום הילד הבינלאומי נועד להעלות מודעות לזכויות הילד ולרווחתו, אך מצוין בתאריכים שונים ברחבי העולם בשל מסורות מקומיות, החלטות מדיניות והיסטוריה ייחודית לכל מדינה. בישראל הוא מצוין ב-20 בנובמבר, בהתאם להמלצת האו"ם משנת 1954.
אני חושבת שהמודעות לזכויות הילד והילדה ולרווחתם חייבת להוביל לפעולות בקרב מוסדות חינוך, משפחות ומוסדות רווחה להבטחת זכויות הילדים. אין להסתפק בעמדה פאסיבית אלא יש לאמץ פעולה אקטיבית בנושא.
לקראת יום הילד הבינלאומי 2025 אני מבקשת להתייחס לשתי סוגיות, האחת ממוקדת והשנייה כללית:
- ההכרח להשאיר את הילדה היימנוט קסאו בתודעה הציבורית כל הזמן עד שהיא תימצא;
- דרבון לכך שבכל כיתה, גן, מוסד חינוכי תיעשה בדיקה דקדקנית הנוגעת לרווחתם ותנאי הלמידה של כל ילד וילדה וייבנו תוכניות ויינקטו צעדים מותאמים ושיטתיים לשיפור תנאי החיים והרווחה של ילדים יחידים או קבוצות שמסיבות שונות זכויותיהם לרווחה רגשית וחברתית וללמידה משמעותית אינן ממוצות.
- להמשיך לשמור את היימנוט קסאו בתודעה ולפעול כדי למצוא אותה
לפני שאתעמק במשמעות יום הילד הבינלאומי ואתייחס לפעולות שעלינו לעשות במסגרות החינוך ובמשפחות (כל אחת ואחד מאיתנו בסביבתו הקרובה) כל ימות השנה כדי ליישם את העקרונות המנחים של היום הזה, אני מבקשת להזכיר לכולנו שהילדה בת התשע היימנוט קסאו שנעלמה ממרכז הקליטה בצפת ב- 25.02.24 טרם נמצאה. זאת למרות מאמצי חיפוש נרחבים של המשטרה ופרסים מטעם הסוכנות היהודית שהובטחו למי שיצביע על מקום הימצאה. החלק הכואב בפרשה הכל כך עגומה הזו הוא שאי הימצאותה של היימנוט אינו מובלט די הצורך בציבוריות הישראלית. המאבק לגילוי והשבת החטופים מעזה בעקבות אירועי השבעה באוקטובר לימדו אותנו כחברה משהו על סולידריות ועל השפעת המאבק הציבורי על המאמצים בישראל ובעולם להחזיר חטופים. ואכן הקדשתי את הפוסט לציון יום הילד הבינלאומי בנובמבר 2023 לסוגיית הילדים החטופים בעזה.
נזכור שמטרת יום הילד הבינלאומי היא בין היתר: "גיוס התקשורת למודעות וקידום מעמדם וזכויותיהם של הילדים ברחבי העולם בקרב הציבור והעלאת המודעות לזכויות הילד בקרב הילדים עצמם."(ויקיפדיה). את התקשורת ואת הציבור יש לגייס כדי לא להשכיח את העובדה שהיימנוט, ילדה בת תשע, נעלמה ועוד לא נמצאה.
בהשראת המאבק להשבת החטופים אני מציעה שנעצב, נפיץ ונענוד צמיד עם שמה של היימנוט ותאריך היעלמותה ושייקבע שעון דיגיטאלי באינטרנט ובמקום מרכזי ובולט בתל אביב כדי להזכיר לכולנו שילדה בישראל נעלמה. אני משערת שהסוכנות היהודית שהציעה פרסים כספיים למי שימצא את הילדה, עשויה להוביל ולממן את המבצע הזה להשארת היימנוט כנעדרת מביתה וממשפחתה בתודעה הציבורית עד שהיא תימצא.
2. ערנות, זיהוי והתמודדות מתמידים עם פגיעה קטנה כגדולה של זכויות ילדים יחידים או קבוצות
כחלק מההיכרות עם הילדים בתחילת כל שנת לימודים חשוב לעשות מאמץ ממוקד לזהות מצבים שבהם ישנה הפרעה או פגיעה ברווחה הרגשית ו\או בתנאי הלמידה של ילדים יחידים או של קבוצות ילדים. מדובר בפגיעות המתרחשות במהלך אינטראקציות בין הילדים לבין עצמם (כמו מקרים שבהם ילדים מעליבים ילדים אחרים על רקע מוצאם או מראם החיצוני).
סטודנטית להוראה מאקדמית חמדת שהיא היום גננת זיהתה מצב בגן טרום חובה של הדרה בוטה של ילדה ממוצא אתיופי על ידי ילדות וילדים אחרים בגן שבו התנסתה. אותה סטודנטית בנתה בתמיכת מנהלת הגן תוכנית מערכתית לשינוי המצב, תוכנית שיושמה במהלך כחמישה שבועות. יישום התוכנית שלה הביא לשינוי המצב כך שהילדה ממוצא אתיופי הרגישה שייכת ומוגנת והילדים המדירים התנצלו ושינו את התייחסותם אליה מהקצה אל הקצה. דוגמה נוספת שהוצגה בפניי לאחרונה מתמקדת בשלילה מבנות להשתתף במשחק כדורגל בטענה שבנות לא יכולות לשחק כדורגל. במקרה הזה סטודנטית שלי מהמכללה האקדמית חמדת התערבה בחוכמה כדי לעודד השתתפות של ילדים וילדות במשחק כדורגל בדרך שכל הילדות והילדים למדו משהו על זכויות ילדים וילדות. זאת ועוד, חשוב לזהות גורמים המפריעים לילדים מסוימים ללמוד (כמו מקום ישיבה, רעש וכו'). חשוב לגייס משאבים קיימים כגון חונך או חונכת מכיתה אחרת והבטחת מקום שקט כדי לאפשר למידה לילדים שזקוקים לתנאים אלה. חשוב לזהות מצבים שבהם מחנכות ומחנכים (גננות ומורות ומורים) פוגעות בילדים מילולית, לפעמים על רקע תסכול מהתנהגות הילדים עצמם. חשוב לזהות גם מצבים המעידים על כך שילדים מסוימים מבקשים מחברים אוכל או ציוד בית ספר ולהשלים עבורם את החסר.
לשם כך נדרש להרגיש מחויבות עמוקה לרווחתם של כל הילדות והילדים, להאמין באפשרות לשפר את המצב וביכולת של המחנכים ושל הילדים להשתנות (growth mind set ), לאמץ שיטות התבוננות ומעקב אחרי הנעשה במעון, בגן או בכיתה לזיהוי מצבים שיש בהם פגיעה ברווחה רגשית או בתנאי הלמידה של הילדים, ולתכנן ולנקוט פעולות ספציפיות להסרת הפגיעה כך שכל הילדים ילמדו שיש מי ששומר על זכויותיהם. וכן ילדים ילמדו שעליהם לשמור על זכויות הזולת כשם שהם צריכים להיאבק לשמירת זכויותיהם שלהם.
כיוון שהמציאות הקיימת במסגרות החינוך איננה אף פעם מושלמת מצופה שבכל זמן נתון יינקטו פעולות ספציפיות לשמירת זכויות הילדים ולהסרת משכולים מפני מימוש זכויותיהם. אני מציעה כאמור שתיבנה מסורת שבה כל שנה ייעשה סיכום לנעשה באותה מסגרת חינוכית להבטחת זכויות הילדים ויוצגו תוכניות לשיפור המצב לקראת השנה העוקבת.
על יום הילד הבינלאומי
יום הילד הבינלאומי, הידוע גם כ"יום זכויות הילד", מוקדש לקידום זכויותיהם, רווחתם וביטחונם של ילדים ברחבי העולם. מטרתו להבטיח שלכל ילד תהיה ילדות בטוחה, בריאה ומכבדת, ללא קשר למוצאו, דתו, מינו או מצבו הכלכלי.
היסטוריה עולמית של יום הילד (בעזרת copilot)
- 1856: הכומר צ'ארלס לאונרד במסצ'וסטס יזם את "יום הוורדים", שהפך לימים ל"יום הילד" הראשון.
- 1923–1929: טורקיה החלה לציין את יום הילד ב-23 באפריל, והוא הפך לחג לאומי רשמי.
- 1950: מדינות רבות אימצו את ה-1 ביוני כיום הילד, תחת השם "יום ההגנה על ילדים".
- 1954: האו"ם המליץ למדינות לציין את יום הילד הבינלאומי, והציע את ה- 20 בנובמבר כיום סמלי.
מדוע מצוין בתאריכים שונים? (בעזרת copilot)
- 20 בנובמבר: תאריך זה נבחר על ידי האו"ם לציון יום הילד הבינלאומי , משום שבו התקבלה אמנת זכויות הילד בשנת 1989 – מסמך משפטי מחייב שנחתם על ידי רוב מדינות העולם, כולל ישראל.
- 1 ביוני: מדינות רבות, בעיקר במזרח אירופה ובאסיה, מציינות את יום הילד ביום זה, בעקבות מסורת סובייטית.
- 23 באפריל בטורקיה, 8 במאי בדרום קוריאה, 14 בנובמבר בהודו – כל מדינה בחרה תאריך בהתאם להיסטוריה המקומית או דמויות מופת לאומיות.
יום הילד בישראל (copilot)
בישראל מציינים את יום הילד הבינלאומי ב- 20 בנובמבר, בהתאם להחלטת האו"ם. המדינה אשררה את אמנת זכויות הילד בשנת 1991, ומאז מתקיימות פעילויות חינוכיות, דיונים ציבוריים והעלאת מודעות לזכויות ילדים, במיוחד בהקשרים של חינוך, בריאות, ביטחון אישי והגנה מפני אלימות.
על זכויות הילד (שחזור מפוסט משנת 2019)
בשנת 1989 התקבלה באו"ם בעקבות דיונים שנמשכו כעשור האמנה בדבר זכויות הילד אמנה שבאה להבטיח זכויות ילדים במדינות העולם. רוב מדינות העולם חתמו ואישררו את האמנה. האמנה נחתמה על ידי ישראל בשנת 1990 ואושררה בשנת 1991. סרטון של נועם נער בן 15 שמציג את תפיסתו את זכויות הילד הוצג ביום העיון במכללת לוינסקי על ידי גב' טובה בן ארי.
המידע בחלק זה מתבסס על האתר my rights
על פי סעיפיה, ילד הינו כל יצור אנושי מתחת לגיל 18 (אלא אם חוק מדינה קבע אחרת) והיא מבטאת הסכמה רחבה והגדרה של זכויות ילדים תוך התייחסות לפן הפוליטי, לפן הכלכלי, לפן התרבותי ולפן האזרחי שלהם. בנוסף, היא מגדירה וקובעת את החובות המוטלות על המדינות כלפי הילדים.
עקרונות מרכזיים באמנת זכויות הילד הבינלאומית
האמנה מתבססת על חמישה עקרונות מרכזיים מהם נגזרות זכויותיהם של הילדים וחובות המדינה כלפיהם:
- עקרון השוויון – המגן על ילדים מפני אפליה במדינות בהן הם חיים ללא הבדלים בין היתר של אמונה, דת, מין, גזע, מצב בריאותי ומצב שכלי.
- עקרון ההשתתפות – המבטיח כי במדינות השונות תינתן לילד הזכות להביע את דעתו בחופשיות בכל הליך הקשור אליו.
- עקרון טובת הילד – המגדיר קדימות וערך עליון לטובת הילד מול זכויות ואינטרסים של אחרים.
- עקרון החיים, ההישרדות וההתפתחות – אי נטילת חיי ילדים, צמצום הגורמים המביאים לתמותה שלהם, הבטחת תנאי חיים מינימאליים ואיסור גורף על שימוש באלימות כלפיהם. עקרון ההתפתחות מתייחס לסיוע של המדינות להורי הילדים על מנת להבטיח את התפתחותם.
- עקרון הכשרים המתפתחים – מתייחס למניעה של חשיפת הילדים לפעולות שאינן הולמות את גילם ומצבם הנפשי והשכלי.
הזכויות הנגזרות מחמשת העקרונות המרכזיים מתייחסות ל:
- לזכות לחיי משפחה,
- זכויות אזרחיות,
- וחירויות, ביניהן הזכות לזהות והזכות להבעה עצמית,
- זכויות הקשורות בילדים עם מוגבלויות,
- זכויות הקשורות בפנאי, חינוך ותרבות,
- זכותם של הילדים להגנה מיוחדת והזכות למניעת ניצולם,
- זכותם להצלה ועוד.
זכויות הילד בישראל
ישראל אישררה את חתימתה על האמנה לזכויות הילד בשנת 1991. עוד בטרם חתמה על אמנה זו נחקקו בישראל חוקים שבאים לשמור על זכויות הילדות והילדים בה, כמו חוק חינוך חובה וחינם. כמו כן, הוקמה בישראל בשנת 1997 על ידי שר המשפטים הוועדה לבחינת עקרונות יסוד בתחום הילד ויישומן בחקיקה והמשפט, בראשותה של השופטת סביונה רוטלוי. אחד החוקים שחוקק בישראל כדי לתת ביטוי לזכויות התלמידים בישראל הוא החוק לזכויות התלמיד.
המדינות שחתמו על האמנה בדבר זכויות הילד התחייבו להגיש לאו"ם דו"חות תקופתיים שנוגעים לאופן שבו מיושמות ונשמרות זכויות הילדים במדינות השונות. ישראל הגישה לאחרונה דו"ח כזה לאו"ם בשנת 2010. בחינת הדו"ח העלתה ביקורת על כך שישראל לא בנתה מנגנונים לבחינה מתמקדת ושיטתית של יישום זכויות הילד בישראל.
זכויות התלמיד בישראל
חוק זה שחוקק בשנת 2000 כולל התייחסות לזכותו של כל ילד ונער לחינוך ולאי הפליה מטעמים של השתייכות עדתית, ארצות מוצא, רקע כלכלי-חברתי, השקפה פוליטית בין של הילד ובין של הוריו. בשנת 2015 התקבל תיקון לחוק משנת 2015- (מאמר טובה בן ארי) שאוסר על הפליה של תלמידים והורים מטעמים של נטיה מינית וזהות מגדרית.
מבקשת לבסוף להפנות לפוסט של אריה קיזל :" זכויות התלמיד אל מול זכויות כל הבאים בשערי בית הספר", שמתבונן בצורה ביקורתית על יישום זכויות התלמיד במערכת החינוך במיוחד על רקע של התנגשות אפשרית בין מימוש זכויות התלמיד לאלו של מורים.
סיכום
לסיכום, בפוסט זה מובלט הצורך להתמיד בהשארת היעלמותה של היימנוט קסאו בתודעה עד אשר תימצא. בנוסף, הפוסט מזמין הורים ומחנכים לעצור ולחשוב על האופן שבו מיושמות זכויות אדם וזכויות של ילדים בסביבתם הקרובה. ברור שבמסגרות חינוך יש לבחון את האופן שבו זכויות של ילדים שונים מיושמות באופן שאיננו מתנגש עם זכויותיהם של ילדים אחרים. יתרה מזו, לעובדים במערכות החינוך השונות זכויות משלהם שיש לבחון גם את אופן יישומן. נדרשת בישראל בניה של רשות א-מפלגתית שבוחנת את האופן שבו מיושמות ונשמרות זכויות הילדים והנערים במדינה. ברמה האישית נדרשת ערנות של כל הורה ואיש חינוך הן לשמירה על זכויות ילדיהם האישיים והן לשמירת הזכויות של ילדים אחרים בסביבה. חוסנה של חברה אזרחית נבחנת גם על ידי הגיבוש החברתי והסולידריות שלה. לכן חשובה התגייסות של הורים "חזקים" ושל מורים לשמירת זכויותיהם של כל הילדים כולם בבית, במסגרת החינוך ובמדינה.
