בפוסט מוצג ספר הילדים חדש, משנת 2026, מסוג picturebook: "הארנב, הענן והגשם" מאת ניקולה או'ברן (Nicola O'Byrne). זהו ספר אומנותי יפה המבליט את חיוניות הגשם למרות שנאתו של הארנב לגשם ואי הרצון הקיצוני שלו להירטב. הברווז משמש כמי שמנסה לשכנע את הארנב שחייו ללא הגשם יהיו אומללים עד בלתי אפשריים. שווה קריאה ומעורר מחשבה על סדרי עדיפויות בחיים.

בפוסט מוצג המסע המופלא של פסנתר שהיה בבעלות הילדה ברטה בלומנטל ומשפחתה בדנציג בשנות השלושים של המאה ה-20 , מעיר הולדתם לארץ ישראל. המסע של הפסנתר מאפשר להכיר דמויות מופת, מקומות ואורחות חיים שאפיינו את הישוב בתקופת העליה החמישית. הקוראים בני ה6 עד 9 יכולים באמצעות חקר פעיל להתחקות אחרי דמויות מרכזיות המוצגות בספר. הספר מיועד לילדים בבית הספר היסודי ומאפשר לקוראים הצעירים להתחקות אחר בני העלייה החמישית ועל דמויות בארץ ישראל שתרמו לבנייתה של הארץ בדרך מעניינת.

הפוסט עוסק בחשיבות טיפוח החוסן בחינוך לגיל הרך ובהכשרת גננות ומורים. המחברת מציגה את החוסן כיכולת נרכשת המתפתחת באמצעות התמודדות עם קשיים, פתרון בעיות והתנסות באתגרים יומיומיים. הפוסט סוקר גורמים התומכים בבניית חוסן, כגון קשרים מיטיבים עם מבוגרים, תחושת מסוגלות ועידוד עצמאות, לצד גורמי סיכון העלולים לעכב את התפתחותו. בנוסף מוצגים עקרונות ודרכים מעשיות לטיפוח חוסן בקרב ילדים, ובהם עידוד התמדה, התייחסות לטעויות כהזדמנות ללמידה, פיתוח כישורי פתרון בעיות וקריאה חוזרת בקבוצות קטנות. לבסוף נדונות דרכים להכשרת אנשי חינוך שיוכלו לחזק הן את חוסנם האישי והן את חוסנם של הילדים, מתוך תפיסה המאמינה ביכולת ההתפתחות והשינוי של כל ילד וילדה.

מטרת הפוסט להדהד את קיומו  של מיזם ייחודי "אדם לאדם זה לב",  המציע דרך התמודדות עם חרמות בבתי הספר. לפי עדויות בכתבות שונות שקראתי, המיזם מצליח להביא לבניית תרבות  אחרת בכיתות שבהן התגלה לפני הפעלתו מתח חברתי, וממילא מייתר פגיעות מכוונות בילדים באמצעות חרמות. אף שהמיזם מתקיים מספר שנים, אני מודה  שלא הייתי מודעת לקיומו ואני משערת שרבים אחרים שרווחתם של הילדים ובני הנוער חשובה להם לא מודעים לקיומו.