שימוש בתלקיט בגן ובבית הספר חשוב תמיד ובמיוחד בשנת תשפ"ו

קבלו עדכונים אחת לשבוע על פוסטים חדשים בבלוג:

Leave this field empty if you're human:

בפוסט זה אני מבקשת להחיות רעיון לא חדש: שימוש בפורטפוליו או תלקיט ככלי להערכת התפתחות ולמידה. מעקב אחרי התפתחות הילדים, הלמידה שלהם, המצב הרגשי והחברתי חשוב תמיד ובמיוחד בשנת תשפ"ו, שנת לימודים שאליה מגיעים הילדים אחרי שנתיים מתישות של מלחמה מתמשכת. לצד קשיים רגשיים של הילדים וההורים מסתמנים גם פערים בכל הנוגע להישגים לימודיים. הנפגעים ביותר הם ילדים של משרתי מילואים, של משפחות מפונות, של משפחות במצב סוציו אקונומי נמוך וילדים ממשפחות ערביות (על פי דו"ח טאוב הסוקר את השפעות מלחמת חרבות ברזל על ילדים והורים). היותו של התלקיט כלי דינאמי ופתוח שנועד להתחקות אחרי התפתחות הילדים מאפשר לכלול בו חלק, "חוצץ", המתייחס לאמירות והתייחסויות של הילדים למצב הביטחוני, למלחמה. הכללת מידע מסוג זה עשויה לשפוך אור על האופן שבו חווים, מבינים, ומפרשים הילדים את המצב ועשוי לסמן כיוונים של תיווך ותמיכה בהם. לדעתי, מעקב אחרי התפתחות הילדים באמצעות תלקיט הוא דינמי, עשיר, משמעותי ומסמן באופן ברור יותר ממבדקים כמותיים כיווני התערבות מותאמים לטובת התפתחותם. המניע לעריכת תלקיט אמור להיות עניין כן בהתפתחותם ובהשפעת החינוך שלנו על התפתחותם. מניע זה שונה ממניע "רגיל" ונפוץ הרבה יותר ש"מיפוי" תפקוד והתפתחות הילדים הוא דרישה של המערכת.

מהו תלקיט?

התלקיט הוא אוסף של תיעודים שעיון בהם מאפשר לעקוב ולהסיק על התפתחות, למידה ושינוי אצל הילד\ה, הגננת או המורה או אצל הסטודנט\ית. בעוד הפרופיל האישי מתמקד באיסוף מידע בנקודת זמן מסוימת (נניח בתחילת השנה), התלקיט מתמקד בתהליך השינוי והלמידה המתאפשר על ידי השוואה בין תיעודים הנאספים בנקודות זמן שונות. על כן מדובר בתהליך הערכה דינמי. התלקיט על החומרים הכלולים בו מאפשר גם לילד עצמו להתבונן ולהסיק על תהליכים שעבר, וגם לגננת והמורה להשתמש בחומרים אלו כדי להעריך למידה, כדי להתאים דרכי הוראה לילדים, כדי לשתף את ההורים וצוות חינוכי אחר בלמידה שהתרחשה אצל הילד או קבוצת לומדים.

חשוב להבין שהחומר המצוי בתלקיט הוא חומר מאורגן, ממוין לפי שיקולי דעת ולא אוסף מקרי של פריטים. תהליך של איסוף מידע בהקשר של פעילויותיהם הטבעיות היומיומיות של הילדים על מנת לקבל תמונה מייצגת של כישוריהם ושל התקדמותם. נדרש תכנון לגבי החומרים הנאספים על מנת לאפשר השוואה בין הפריטים השונים. לדוגמה, ציור חופשי של הילד פעם בחודש, ציור של בן אדם 6 פעמים בשנה, תיעוד של משחק חופשי במרכז הבניה או במרכז משק הבית (תלוי במקום שבו הילד או הילדה פעילים), תמלולים של פעילות קבוצתית המתמקדת בקריאת ספר, ציורים המייצגים נושאים של ספרים שנקראו, תיעודים של כתיבה חופשית של הילדים בנקודות זמן שונות.

ישנם שלושה היבטים שהם חשובים מאוד בניהול התלקיט: 1. שהגננות או המורות תבהרנה לעצמן ולצוותיהן או לסטודנטיות להוראה מהי המטרה של התלקיט (החומר הנאסף אמור לתעד את התפקוד ואת ההתקדמות ); 2. חשוב לתכנן את סוג התיעודים ואת המועדים הרצויים כדי לאפשר השוואה ביניהם; 3. הכרחי שכל תיעוד ילווה בניתוח ומסקנות הנכתבים בסמוך למועד הפקתו של התיעוד. הזמן כידוע מוגבל ואיסוף תיעודים בדרך המתוארת לוקח זמן. עדיף להפחית בכמות התיעודים מאשר לאסוף תיעודים רבים ללא חשיבה – תיעודים שאינם מלווים בניתוח ומסקנות.

תכולת וארגון התלקיט עבור תלמידי גן וכיתות בית ספר יסודי

כל תיעוד שמוכנס בסופו של דבר לתלקיט צריך לכלול את שם הילד, התאריך, תיאור ההקשר ששימש זירה לגיבוש התיעוד וכן את שם איש הצוות שהתבונן בילד. חשוב שבתלקיט שנתי לא יהיו יותר מ- 20 תיעודים (כשניים לחודש לימודים) מלווים במסקנות. גם חשוב שלא יהיו פחות מ-8-10 תיעודים שנאספו במהלך השנה.

אני מציעה לסמן באמצעות חוצצים או מדבקות את החודשים-כל חוצץ ומדבקה יציין חודשיים (לדוגמה ספטמבר-אוקטובר 2025, נובמבר-דצמבר 2025, ינואר פברואר 2026, מרץ אפריל 2026, מאי יוני 2026).

אני מציעה לקיים שיחה עם כל ילד כל ארבעה חודשים, להסתכל יחד בתלקיט ולסכם יחד איתו מה נראה שעניין אותו בתקופה הזו, מה נראה שהוא למד ומה היה רוצה שילמד בעתיד. את סיכום השיחה הזו אני מציעה להוסיף לתלקיט.

להלן סוגי תיעודים שניתן לכלול בתלקיט

1. ציורים חופשיים שמעוררים עניין מיוחד: כולל תאריך וסיפור הציור או פרטים הידועים לצוות שמלווים את תהליך היצירה ציורי אדם (לא מכוונים)- כ-3-4 במהלך השנה כולה; אם הילדים מנדבים סיפור שעומד מאחורי הציור שלהם חשוב שהתיאור שלהם יצורף לציורים(כדף נפרד ולא באופן שמשנה את הציור עצמו).
2. צילומים של פעילות ילדים; כדאי צילום של אותו סוג פעילות בנקודות זמן שונות. של לוח ובו מועד התיעוד של הילדים;
3. תיעוד של תצפיות במשחק חופשי: לרבות מסקנות מהתצפית ומה הסיבה  לכלול אותם בתלקיט;
4. תיעודים שמייצגים כתיבה אותנטית של ילדים בכמה נקודות זמן במהלך השנה;
5. תמלולים שמתעדים קטעים של שיח (מתוך תצפיות) בין הילד לבין הצוות החינוכי ובין הילדים בינם לבין עצמם;
6. . תיועד של אירועים משמעותיים שבהם מעורבים ילדים שמקרינים במיוחד על תפקוד, למידה, הישג או נקודה לשיפור. אותו אירוע עשוי להיות נכלל בתלקיט של הילדים השונים אשר השתתפו האיוע המתועד. ניתוח האירוע הוא חלק אינטגרלי של התיעוד.
7. אמירות משמעותיות של הילדים על המלחמה כמו גם על סיטואציות מיוחדות-אמירות שמאירות את אופן ההסתכלות שלהם את העולם (יש לציין תאריך ואת מאפייני הסיטואציה שבה נאמרו הדברים).

תיעודים שהם חלון למה מעניין את הילדים שראויים להיכלל בתלקיט

אני מציגה למטה יצירה מקושטת הכוללת ציור חופשי של הנכד שלי ניצן בן החמש ורבע. את היצירה הכין לפני כשבועיים בסוף יולי 2025 בקייטנה המתקיימת בגן הילדים שלו. ניצן סיפר שצייר את אימא מסתכלת בטלוויזיה. האמת היא שניצן עצמו חובב מושבע של טלוויזיה. את הציור המעניין והיפה הזה הצמדתי עם מגנטים על המקרר. ניצו שהבחין בהתלהבותי מהציור נוהג להעלים אותו מידי פעם, אבל בעקבות בקשותיי הוא מתרצה ומחזיר לי את הציור. מי שהאירה את עיניי לחשיבות הסוציולוגית של הציור היא אלודי, בתי המאומצת לא פורמאלית, ושותפתי יחד עם מיכל בתי לניהול הבלוג. אלודי עצמה היא מורה לאנגלית. תוך כדי התבוננות בציור של ניצן היא אמרה: "תראי מה מעניין את הילדים היום : טלוויזיה, מסכים. פעם ציור חופשי של ילדים כלל בית, שמיים, עצים". הערתה והארתה של אלודי פקחה באמת את עיניי וסיקרנה וממשיכה לסקרן אותי. נשאלה ההשאלה עד כמה ציורים של ילדי גן חופשיים הכוללים מסכים נפוצים היום? בכוונתי לבדוק זאת. בכל מקרה, אני חושבת שהיצירה\הציור של ניצן ראוי שייכלל בתלקיט המציג אותו ואת התפתחותו בגן. הציור פותח צוהר למה שבאמת מעניין את הילד. איני מתייחסת לנוצות הצבעוניות שבמסגרת כיוון שהללו הוכתבו על ידי המחנכות לפי מיטב הבנתי ואני לא ממש יודעת איך ניצן רואה ומתייחס אל המסגרת הצבעונית הזו.

התייחסויות ספונטניות של ילדים בגיל הגן על אירועי המלחמה

אציג בהמשך אזכורים וקטעי שיח בין ילדים במשחק חופשי בשנת הלימודים 2023-2024 או כחלק מקריאה חוזרת המלמדים על זה שהמלחמה מצויה עמוק בתודעתם של הילדים ולכן ראוי לדעתי להכניס אזכורים מסוג זה לתלקיטים של הילדים הרלוונטיים ולתלקיט הגן. אני חושבת שהגננת ס' שהייתה בזמן האירועים המוצגים סטודנטית לתואר שני במכללה האקדמית חמדת, גילתה יכולת הקשבה, עניין כן בדברי הילדים ושיקול דעת פדגוגי ראוי לציון. ד"ר איריס גלילי הנחתה את הסמינריון של תואר שני בנושא אקלים גן מיטבי והתיעודים המוצגים היו חלק מהעבודה הסמינריונית של ס', הגננת. המעניין באזכורים של הילדים על המלחמה הוא שהן נלקחו משיח המתמקד באקלים גן וקשרים בין הילדים בעקבות קריאה חוזרת של סיפורים הנוגעים לקשרים בין חיות המייצגים מערכות יחסים מתוך הספר "ג'ונגל השלום" שכתבה איריס גלילי, ראש התוכנית החוג לגיל הרך באקדמית חמדת וחברתי. זאת אומרת, שהעיסוק בגן לא התמקד כלל במלחמה אלא באינטראקציות בין אישיות המוצגות בספר והבאות לידי ביטוי באופן טבעי בין ילדי הגן.

המעניין הוא שהגננת ס' לא הסתפקה בקריאה חוזרת של סיפורי ג'ונגל השלום אלא בתיאום מלא עם הילדים הפכה את נושא הג'ונגל והקשרים הבין אישיים בין הילדים למעין "פרויקט שנתי". גן הילדים הפך למעין מעבדת מחקר על ג'ונגלים וכל הילדים השתתפו בפעילויות שונות הקשורות לנושא לפי בחירתם. זה מה שכתבה ס' בסוף השנה עם הגשת העבודה הסמינריונית שלה:

"סיפורי ג'ונגל השלום היוו עבור הילדים אמצעי ריפוי. המוקד שהוקם בגן אפשר לילדים משחק חופשי, הקראה על-פי תמונות ושליפה מהזיכרון של הסיפור שהתערבב עם המציאות שחוו. רובם בחרו לשחק את הדמויות המנהיגות – אריק האריה וליה הלביאה שכנראה השרו עליהם ביטחון וחוזק. אחת הילדות – יהלי בחרה תמיד לגלם את דמות המגשרת כמו –  לינה הפילה, ליה הלביאה ותמיד הצהירה בקול: "שכולם צריכים להיות חברים". יהלי שילבה במשחק שלה גם את השיר "לו הייתי מלך" של חוה אלברשטיין, שיר החותר לשלום בין כל החיות. […]
באחת ההצגות שהילדים שיחקו בסיפור "גן השעשועים החדש" בשלב שראו את הגן מלוכלך ומוזנח הילדים החלו לצעוק בקול: "הדובונים באים, הדובונים באים." עומר עמד על הכיסא וכרז: "צבע אדום, צבא אדום". כך "החיות" הבינו שמתקרבת סכנה והתחבאו. הרגשתי שאני חייבת להבין מה קורה פה, כי בסיפור המקורי הדובונים לא מפחידים בכלל, הם רק השתוללו ולכלכו את גן השעשועים.
שאלתי: חמודים, מי הם הדובונים? עומר ענה לי: "חמאס", זיו ענה: " הרעים".  כך הבנתי למה אף אחד לא מעוניין לגלם את הדובונים."

דוגמה נוספת לאופן שבו אירועי המלחמה באים לידי ביטוי בשיח הילדים וראויה להיכלל בתלקיטים של הילדים המשתתפים בשיח, וגם מעוררים דילמה, איך להתייחס אליהם, ניתן למצוא בדיאלוג מונחה על ידי ס' הגננת על הסיפור "מחבואים" מתך הספר "ג'ונגל השלום". אחת הדמויות בסיפור הזה היא ג'ינג'י הג'ירף שכמו יתר החיות השתתפו במשחק המחבואים. יצוין גם שמפגש הקריאה החוזרת על הספר "מחבואים" התקיים במהלך המלחמה לפני עסקת החלפת החטופים בינואר פברואר 2025, כשנודע מר מורלם של הביבסים. להלן תיעוד השיח של ס' עם הילדים כחלק מהקריאה השנייה של הסיפור "מחבואים":

ס' קוראת :"אוף, אמר ג'ינגי, ייקח לי הרבה זמן למצוא את שמיל…"

סהר: הוא לא אוהב לחפש רק להתחבות (להתחבא).

אדל: אל תדאג, רונית העכברה תבוא ותחליף אותו.

"שמיל, שמיל, ש-מי-ל.."

הילדים: הוא לא יצא…

רינת: הוא חושב בליבו.

אדל: בשקט בלב.

אדם: אני הייתי אומר לשמיל לצאת. אולי שהוא יהיה הסופר וככה הוא לא צריך להתחבות.

אדל: כולם אוהבים להתחבות [להתחבא]. גם אני.

רינת: גם אני.

ס' ממשיכה לקרוא: "… בינתיים יצא גם ג'ינגי מהמחבוא שלו והתחיל לצעוק על שמיל"

ליאנה: סמדר, מה זה ג'ינגי?

דממה בקבוצה, עיני כל הילדים מופנות אליי בלי לדבר.

עומר: זה כמו הילדים החטופים שהם ג'ינג'ים…

דממה. [ס' כותבת: לא באמת ידעתי כיצד להגיב.]

עומר- סמדר את מכירה או לא? הילדים החטופים הג'ינגי'ם.

-ס' אהההה, כן הם גי'נגים.

ס' שיתפה שהופתעה מהתייחסותו של עומר והבינה שהדממה ששררה בקבוצה עם אזכור המילה "ג'ינג'י" מלמדת על מודעותם של ילדי הגן לסוגיית החטופים בכלל ולכך שאריאל וכפיר ביבס, הילים הג'ינג'ים הם בין החטופים . ס' לא הרבתה בצדק להמשיך "לחפור" בנושא הילדים החטופים. עם זאת ניתן ללמוד שכאמור הסוגיה מעסיקה את הילדים. מה שאני מנסה לומר הוא שקטע השיח הזה ראוי שייכלל בתלקיטים של כל חברי הקבוצה באותה שנה מבלי לחפור ולחקור איתם (כמו שנהגה הגננת]) ולעקוב אחרי השיח החופשי בין הילדים גם בזמן משחק חופשי במהלך אותה שנה מטרידה.

לסיכום החלק הזה ניתן לראות שתיעודים מתוך הפעילויות "הרגילות" של הילדים (בין אם מדובר בציור חופשי, שיח בין הילדים במשחק חופשי בעקבות קריאת סיפור או שיח כחלק מקריאה דיאלוגית חוזרת בקבוצה קטנה), עשויים לשמש כחלון לתודעת הילדים, למה מעניין ומעסיק אותם וככאלה ראוי שנכלול אותם בתלקיטים של הילדים. לשם כך נדרשת עמדה מתבוננת ומקשיבה מצד הגננות והמורות וגם נכונות לאמץ תלקיטים ככלים טובים לשיקוף ומעקב הפעילות וההתפתחות של הילדים.

השוואה בין תיעודי ילדים הכלולים בתלקיט במהלך הזמן כדי ללמוד על התפתחותם

להבנת התועלת שבהשוואות תיעודים מובא להלן שקף המציג ארבעה ציורי איש של ילד בן שלוש בגן טרום טרום חובה. בכל המקרים הגננת ביקשה מהילד לצייר ילד או ילדה. הציורים נלקחו בזמנו מתלקיטו של אותו ילד. הגננת שלו כמו יתר גננות ירוחם השתתפו בהשתלמות שבה דיברנו בין היתר על תלקיטים. הציור הראשון הוא מספטמבר והאחרון מינואר בשנה העוקבת. ברור מההתבוננות בצילומי הציורים שמדובר בציור חופשי. מרגשת ההתפתחות ביכולת של הילד לייצג בציור דמות של אדם במהלך ארבעה חודשים בלבד. הציור הראשון כולל שרבוט שבו ניתן כבר להבחין בעיגול. בציור השני מצייר הילד מספר עיגולים כשמשות. בציור השלישי דמות האדם כראשן מכוסה בשרבוט כתום. בציור הרביעי ישנם כמה ציורי אדם : אחד משוכלל שבו מופיעים שתי עיניים, אף ופה לצד גוף ודמויות אחרות כוללות רק חלק מפרטי הפנים (אני לא זוכרת מה היה סדר הציור ולא רוצה לפתח את את ההסבר שלא על בסיס נתונים). אני מתרגשת מחדש כל פעם כשאני מתבוננת בארבעת הציורים האלה (לקח לי זמן רב כחלק מכתיבת פוסט השבוע למצוא אותם במחשב שלי). וזאת כיוון שניתן לראות בהם בבירור התפתחות של ייצוג האדם שמקבילה במידה כזו או אחרת לתפיסה והתבוננות עצמית. מה שסייע לראות את ההתפתחות הוא הבקשה החוזרת של הגננת בערך פעם בחודש שהילד יצייר ילד או ילדה (זה היה חלק מבקשותיי אז לעיצוב התלקיטים).

• להלן דוגמה של כתיבה שמהווה שחזור של סיפור של תלמיד כיתה ג'. התיעוד היא של המורה שלו חירות שביצעה פרויקט בנושא ניהול כיתה לשיפור התפקוד האורייני של תלמידי כיתה ג' באמצעות קריאה חוזרת של ספרי ילדים ושחזורם. בכיתה זו היה ריבוי של ילדים שלא רכשו את הקריאה בשילוב של ריבוי בעיות התנהגות. לשם כך בוצע הפרויקט של חירות בהנחייתי ובו היא עקבה אחרי התפקוד האורייני של תלמידי כיתתה במהלך שנת לימודים אחת. הדוגמה המופיעה בהמשך היא של שתי דוגמאות כתיבה של אחד התלמידים י' בשתי נקודות זמן שונות.

זה מה שחירות המורה של י' כתבה בעקבות בחינת תוכנית הפעולה שהיא ביצעה בכיתתה. "כאשר קיבלתי את סיפורו של י' (שחזור הספר רותי מגלה את האמת שהילד השתתף בהקראתו החוזרת), נדהמתי לראות שהוא כתב יותר מ- 13 שורות בעמוד פוליו. יש לציין שהשחזור שהוא כתב היה אחד הטובים בכיתה!".

תלקיט של סטודנטיות להוראה, מורות וגננות

ההנחה העומדת מאחורי ההצעה שגם סגלי הוראה ינהלו תלקיט מידי שנה, היא שמורות וגננות כמו גם סטודנטיות וסטודנטים להוראה הם אנשים לומדים. מוקדי העבודה המרכזיים של מי שעוסק בהוראה הם היכולת לבנות קשרים בין אישיים טובים עם תלמידים, צוות והורים והיכולת ליצור הזדמנויות למידה בקרב ילדים. הידע, ההתייחסות המילולית והרגשית, התפיסות של המורה והילדים מוצאים ביטוי באינטראקציות המתקיימות בין ועם הילדים. לכן לדעתי פורטפוליו של גננות, מורות וסטודנטיות להוראה צריך לכלול תיעודים של שיח רציף, רצוי בקבוצה קטנה בנושא זה או אחר. אני מציעה שבתלקיט כזה של נשות הוראה יימצאו לפחות ארבעה תמלולי שיח קבוצתי עם שתי קבוצות שונות בשתי נקודות זמן שונות, וזאת על מנת לאפשר השוואה. ניתוח התמלילים עשוי ללמד הן על השתנות באינטראקציה עם התלמידים והן על למידה של הילדים אשר השתתפו בקבוצות.

יש להביא בחשבון שהלמידה בגן או בכיתה מתרחשת כחלק מניהול שוטף של אותן מסגרות. החיים בכיתה מזמנים סיטואציות מאתגרות המחייבות חשיבה. לכן אני מציעה שבתלקיט יופיעו לפחות ארבעה אירועים משמעותיים שמחייבים חשיבה לרבות ניתוח שלהם והתייחסות מאוחרת של צעדים שננקטו להתמודדות עם האתגרים המופיעים באירועים אלה.

הנוהג שאני מציעה איננו שגור במסגרות החינוך אבל ניהול תלקיט מקצועי שנה אחרי שנה עשוי לתרום לפיתוח כישורי הוראה ולשיפור מתמיד שלהם. בהקשר של הכשרת סגלי הוראה אני חושבת שתלקיט רב-שנתי (קראתי לו פעם תלקיט מתגלגל) עשוי לאפשר התחקות אחרי ההתפתחות הפרופסיונלית של הסטודנטים להוראה בעיני עצמם וגם בעיני המדריכות והמדריכים שלהם.

ניהול תלקיטי גן תמיד ובשנים מאתגרות כמו השנים האחרונות עשוי ללמד על נושאים שמעסיקים את הילדים ואת הצוות, מצד אחד ולספק בסיס לניתוח תהליך קבלת ההחלטות והתפתחותו במהלך השנה מצד שני.

בכל מקרה אני חושבת שניהול תלקיטים לאורך שנים הן עבור הילדים והן עבור סגלי ההוראה עשוי לסייע לשיפור מתמיד של ההוראה, ושל הלמידה של הילדים והמבוגרים המלמדים אותם. אני גם חושבת שהילדים יכולים וצריכים להיות שותפים לאיסוף התיעודים לתלקיטים שלהם ולבחינה תקופתית שלהם. הם עצמם יכולים ללמוד על הדרך שעשו ולהציב לעצמם יעדים ללמידה בעתיד.

לסיכום, בפוסט זה הצגתי את האפשרות של ניהול תלקיט להיכרות עם תחומי העניין ולהערכת ושיפור הלמידה וההתפתחות של תלמידים, סטודנטים להוראה, גננות ומורות ומורים. הדוגמאות שהצגתי בחלק המתמקד בתלקיטים לילדים באות להבליט את אפשרויות הלמידה מהשוואות בין תיעודים שנבחרו בקפידה. חשבתי שחשוב לכתוב פוסט זה בתחילת שנת הלימודים כדי לדרבן גננות ומורות לאמץ דרך עבודה זו מתוך שכנוע עצמי ורצון ולא כיוון שהממסד כפה זאת עליהן. לא מדובר בהליך טכני של איסוף מידע אלא בדרך הערכה שמאפשרת להתחקות אחרי תהליכי למידה.