טיפוח חוסן בחינוך לגיל הרך: בבית ובמסגרת החינוכית

קבלו עדכונים אחת לשבוע על פוסטים חדשים בבלוג:

Leave this field empty if you're human:

במסגרת סדרת פוסטים המתמקדים בחוסן בכוונתי להקדיש פוסט זה לטיפוח חוסן בחינוך לגיל הרך, הן בקרב משפחות והן כחלק מתהליכי העבודה היומיומיים במסגרות חינוך לגיל הרך. נזכיר שחוסן מוגדר כיכולת של יחיד, קהילה או מדינה להתנהג באופן אדפטיבי בעת משבר או בעקבות הפרעה כדי לשוב לרמת תפקוד קודמת או משופרת. חוסן כרוך ביכולת להזדקף מחדש (bounce back), לחזור לתפקוד אחרי משבר. יש לזכור שהחוסן איננו מאפיין אישי מולד אלא משהו שהולך ונבנה במהלך החיים אגב התמודדויות עם אתגרים, שינויים ומשברים! זה משהו שהולך ומתפתח אגב ניהול נכון של גורמי סיכון שהם חלק מהחיים. חוסן מתפתח על בסיס קשרים בין אישיים טובים ותמיכה, ולפי אן מסטן (Ann Masten)  הוא יותר נפוץ ממה נדמה לנו. מדובר בתהליך ממושך של בניית חוסן ולא משהו שקורה במועד מסוים ( Masten, A. (2013). Global Perspectives on Resilience in Children and Youth. Child Development).

קיימת חשיבות להשקיע בטיפוח חוסן כבר מהגיל הרך על מנת שילדים יצאו לחיים מצוידים באמונה ביכולת שלהם להתמודד עם קשיים, בעיות ואתגרים, עם ניסיון מצטבר של התמודדויות עם בעיות יומיומיות (תפקודיות , לימודיות וחברתיות), ומצוידים באסטרטגיות התמודדות. חשוב גם שהורים ומחנכים יבינו שהיכולת של ילדים להתמודד עם בעיות מתפתחת בהדרגה והיא חייבת להתבסס על תשתית של קשרים בין אישיים טובים הכוללים אמון של הילד שניתן לסמוך במבוגרים סביבו לצד אמון של אותו ילד שהמבוגרים סביבו סומכים עליו ומבינים שטעויות ואי הצלחות הם חלק אינטגרלי מתהליך הלמידה (Fostering resilience in young children-Collet,V.S).

בנוסף לקשר בין אישי עם מבוגרים התורמים לביסוס האמון בעולם והביטחון העצמי, מאוד חשוב שבסביבת הילד (בתוך הגן והבית וגם בחוץ במרחב הפתוח) יהיו הזדמנויות חקר, שילוב בין צעצועים מוכרים וחדשים, אתגרים. ראוי מאוד לציין גם שהסביבה החוץ גנית והמרחב הפתוח בכלל (חצרות בתים, רחובות, גינות ציבוריות) טומנת בחובה הזדמנויות חקר והתמודדות רבות שחשוב שהמבוגרים לא יחסמו אותן.

מוקד נוסף של פעילות שבתיווך נכון עשוי להביא לטיפוח יכולות התמודדות של ילדים הוא תחום האוריינות. לסוגיית טיפוח החוסן בגיל הרך באמצעות טיפוח אוריינות אקדיש פוסט נפרד.

על חשיבות ההתמקדות בהתמודדות עם בעיות (coping) כחלק מתהליך בניית החוסן

באירועים הרשומים למטה מוצגות התמודדויות של ילדים, הורים ומחנכים עם בעיות יומיומיות שהן חלק מחיי היומיום של כולנו. היופי בעניין הוא ש"החינוך" שלנו להתמודדות עם בעיות מחייב בעיקר שנהיה מודעים לחשיבות העניין ושנפקח עיניים להתמודדויות יומיומיות של ילדים עם משימות שגרתיות. לא נדרשות פעילויות מיוחדות לטיפוח החוסן. חשוב שנחשוב לגבי כל מקרה האם ההתמודדות  עם הבעיה של על הפרק אפקטיבית. נשאל את עצמנו באיזו מידה ההתמודדות של הילד והתיווך שלנו בכל סיטואציה תורמים להתמודדות משופרת של הילד במצבים דומים בעתיד. יתרה מזו נשאל את עצמנו באיזו מידה ההתמודדויות של הילד והתיווך שלנו בהווה יביאו לנכונות של הילד להתנסות באירועים דומים בעתיד מתוך אמונה ביכולות שלו עצמו. נשאל את עצמנו גם מהם השיקולים שמנחים את החלטותינו וכן מהן החלופות האפשריות להתמודדות עם אותן הבעיות.

•  ילד בן 5 מנסה להרכיב פאזל של 50 חלקים. הוא נראה מתמקד בדמויות. מנסה לחבר שני חלקים של פנים ולא הולך לו. עוזב את השולחן לפעילות אחרת.
• ילדה בת 3 בוכה ומסרבת לשתף פעולה בבוקר בתהליך ההלבשה כי איננה רוצה ללכת לגן החדש.
• ילדה בת 5 מתקשה לטפס על מתקן בחצר. מתקשה, נופלת. לא עוזבת, מנסה שוב ושוב . הולכת סביב המתקן. מביאה כיסא מהגן ובסופו של דבר מצליחה לטפס.
• ילד בכיתה א' מתקשה לכתוב את אותיות שהתבקש ומשרבט ומוציא קולות.
• ילד בן שלוש וחצי מתבונן בקבוצת ילדים הבונה בכיף מבנה ענק מקוביות; הילדים לא שמים לב לניסיונותיו להצטרף לקבוצה. אחרי זמן מה מגיח הילד מאחור והורס את מבנה הקוביות; הילדים כועסים עליו מאוד, מתלוננים אצל הגננת והגננת מענישה אותו שיישאר על ידה ולא יצא לחצר בהמשך היום;
• ילדה בת חמש רואה שני ילדים נלחמים זה בזה תוך שעלולים לקבל מכות רציניות. היא רצה לגננת וממבקשת שהגננת תיגש לילדים הניצים בחצר;
• אימא של יונתן בן השלוש אומרת לו שאסור לו עוד חטיף או ממתק כי אכל מספיק חטיפים באותה שבת. יונתן מגיב בצרחות אימים. אחרי חמש דקות שנראו כמו נצח אימא שלו מוותרת ונותנת לו חטיף נוסף- אחרון בהחלט לאותה שבת!
• אבא של פעוטה בת שנתיים מחליט להחזיר אותה הביתה אחרי שהיא פרצה בבכי בבוקר עם היכנסה לפעוטון.
• מורה בכיתה א' נכנסת לכיתה, מברכת את הילדים ומבקשת מהם להוציא מחברות לתחילת השיעור. ערן מקפץ ומוציא קולות. המורה מתעלמת מקולותיו של ערן, מרימה מעט את הקול וממשיכה להנחות את הילדים לגבי המשימה. ערן יוצא מהחדר והמורה ממשיכה (שולחת הודעה למזכירת בית הספר לשים עין על ערן). תוך שתי דקות ערן שב לכיתה, נוחת על כיסאו וצועק: "מה להוציא?". המורה ניגשת אליו ומשיבה לו תוך שהיא מלטפת את ראשו.
• הגננת מנחה את המפגש עם כל ילדי הגן. ליאת זזה ומפריעה לילדים שיושבים משני צדדיה. הגננת מתעלמת בהתחלה ואחר כך מבקשת ממנה לצאת מהמפגש (תוך שהיא מאותת לסייעת לשים לב לליאת).

חשוב שילדים יתרגלו מגיל צעיר שבעיות הן חלק מהקיום ורצוי שלא נימנע מלזהות אותן, להכיר בקיומן ולהתמודד איתן. בעיות אינן נעלמות מאליהן ולכן חשוב לפתח דרכים להתמודד עם בעיות. חשוב לציין שפתרון בעיות (הן בדרך שיתופית והן בכוחות עצמנו) נמנה עם הכישורים שחשוב לטפח במאה ה-21 כחלק מהניסיון להתמודד עם השינויים המהירים ועם אי הוודאות המאפיינים את העידן הזה.  אחד הדברים החשובים ביותר הוא לבדוק איך אנחנו מתמודדים עם אותן הבעיות. בעוד שאת הבעיות כאמור לא ניתן להעלים, ניתן לגבש דרכים להתמודד איתן. כהורים ומחנכים חשוב שנתעמק הן בדרך שבה אנחנו עצמנו מתמודדים עם בעיות והן באופן שבו הילדים מתמודדים עם בעיות. אחד היעדים החשובים ביותר בחינוך הוא לטפח בקרב הילדים דרכים להתמודדות פעילה ומותאמת עם בעיות.

אחד היעדים החשובים ביותר בחינוך הוא ללמד ילדים להאמין ביכולותיהם (מסוגלות עצמית) להתמודד עם בעיות. וכמובן לסגל לעצמם רפרטואר עשיר של דרכי התמודדות עם בעיות מגוונות. מציאת דרכי ההתמודדות, עם זאת, תלויה במידה רבה באמונות המסוגלות העצמית שלנו. אמונות אלו מושפעות מהיסטוריית ההתמודדות עם בעיות. על כן מדובר בתהליכים מעגליים : יותר התמודדויות מוצלחות עם בעיות מביאות לעלייה באמונה שלנו לפתור בעיות בעצמנו ואמונות המסוגלות העצמית מניעות אותנו להתמודד טוב יותר עם בעיות! לשם כך עלינו ועל הילדים לדעת להבחין בין דרכי התמודדות טובות לבין דרכי התמודדות הרסניות או בלתי אפקטיביות עם בעיות. 

הערכת כישורים של התמודדות עם בעיות כבסיס להתאמת התייחסות מטפחת חוסן לילדים

כבסיס לטיפוח חוסן של ילדים כפרטים, אני מציעה שבהיעדר זמן להערכה של כישורים אחרים של הילדים, יוקדש בכל מקרה זמן להערכת יכולת ההתמודדות של כל ילד וילדה עם שני סוגים של בעיות: 1. בעיות תפקודיות ולימודיות; 2. בעיות חברתיות. מוצע לעשות זאת משום שבקבוצות גדולות של ילדים (כאופייני בגני הילדים בישראל) קיימת תמיד האפשרות שנפספס ילדים שנמנעים מהתמודדויות עם קשיים מבלי להפריע לסביבה. הימנעות מהתמודדות אקטיבית עם בעיות מחבלת באפשרות לגבש חוסן. לשם הערכת יכולת הילדים להתמודד עם בעיות אני מציעה להשתמש בחלקים המוקדשים להערכת בעיות בכלי הנקרא CORׁCHILD OBSERVATION RECORD שפותח על ידי High Scope . הערכת היכולת של הילדים להתמודד עם בעיות מתבססת על תצפיות על כל ילד וילדה בסיטואציות יומיות תוך כדי התמודדות עם בעיות בסביבתם הטבעית. ניתן לצפות בילדים במהלך משחק, מטלות של עזרה עצמית, פעולות מונחות. בעקבות עריכת מספר תצפיות נותנים לכל ילד "ציון" מ-1 עד 5 בהתאם למה שמיטיב לאפיין את התמודדותו או התמודדותה עם בעיות. ניתן להיעזר בהיגדים המגדירים כל אחד מהציונים בסולם מ-1 עד 5. היותו של הכלי בנוי התפתחותית, כאשר הציון 1 מסמן את דרך ההתמודדות הפחות טובה והציון 5 את דרך ההתמודדות הטובה ביותר, מסייעת בכך שהכלי לא רק מתאר את התפקוד העכשווי של הילד אלא גם מסמן את השלב הבא בסולם ההתמודדות עם בעיות שאליו שואפים שהילד יגיע. יצוין שכלי זה נועד לילדים בגיל הגן (3 עד 6). להלן הצגת שני הסולמות הכלולים בגרסה מוקדמת של COR (מציגה את הגרסה הזו כיוון שהיא מיטיבה להתמקד בהתמודדות עם בעיות) . ניתן כמובן להעריך באמצעות תצפיות את יכולתם של ילדים להתמודד עם בעיות גם ללא הישענות על ה-COR.

פתרון בעיות–התמודדות עם משימות

1. הילד איננו מזהה עדיין בעיות.
2. הילד מזהה בעיות, אבל אינו מנסה לפתור אותן – הוא מעדיף לעבור לפעילות אחרת על פני ההתמודדות עם הבעיה.
3. הילד מנסה דרך (פתרון) אחת כדי לפתור את הבעיה – אבל כשאיננו מצליח, הוא מוותר אחרי ניסיון אחד או שניים.
4. הילד מראה התמדה מסוימת, מנסה לפתור את הבעיה על ידי שימוש באלטרנטיבות אחדות.
5. הילד מנסה אלטרנטיבות שונות כדי לפתור בעיות והוא מפגין אגב כך מעורבות והתמדה.

מעורבות בפתרון בעיות בהקשר חברתי

1. הילד אינו משתף פעולה עם אחרים כדי לפתור קונפליקטים, אלא  בורח, נמנע מחיפוש אחרי פתרון או משתמש בכוח כדי לפתור אותו.
2. הילד מוצא דרכים נאותות להביא את האחרים לשים לב לקיומה של בעיה (מושך את תשומת הלב בדרך לא תוקפנית ולא בכיינית).
3. הילד פונה אל מבוגר על מנת לבקש עזרה בפתרון בעיה כלשהי.
4. הילד מנסה לעתים לפתור בעיות עם ילדים אחרים באופן עצמאי על ידי משא ומתן או בדרך מקובלת אחרת.
5. הילד פותר בדרך כלל בעיות וקונפליקטים  באופן עצמאי, באופן הנותן מענה לכל הצדדים המעורבים באותה הבעיה.

היכרות והישענות על כלי ה- COR חשובה על מנת להגביר את מודעות ההורים והמחנכות לכך שילדים צעירים בונים את יכולתם להתמודד עם בעיות באופן הדרגתי. חשוב שהתיווך שלנו והעידוד להתמודד עם אתגרים, בעיות וקשיים יותאם ליכולות ההתמודדות הבסיסיות של הילדים. בתהליך ההתבוננות והתיווך הכרחי שנכיר בעצמנו בכך שטעויות הן חלק מהתהליך. חשוב גם שנכיר בכך שתהליך ההתמודדות עם אתגרים כולל ניסוי וטעייה, והצורך להכיר דרך התנסות שיש פתרונות מתאימים יותר ומתאימים פחות לכל בעיה. למשל, בהרכבת פאזלים ילדים לומדים דרך ניסוי וטעייה לחבר חלקים של הפאזל שמתאימים מבחינת הצורה והצבע זה לזה ולעשות זאת שוב ושוב עד אשר מורכבת התמונה השלמה. תמיד בתהליך הרכבת פאזל חדש מתנסים בניסיונות כושלים של התאמת חלקים אחד לשני. תהליך התמודדות זה נכון לסיטואציות שונות. ילדים הלומדים להתלבש לבד מתבלבלים לפעמים ומכניסים את היד לפתח הצווארון תחילה. במצבים אלה חשוב לעודד את הילדים להתמיד ולנסות ולא להשלים את המלאכה במקומם. הדבר נכון גם בתהליך ראשית הקריאה והכתיבה כשילדים מתבלבלים בקריאת כתיבת אותיות או מלים. חשוב לעודד אותם להמשיך, ולהימנע( למרות שהדבר קשה לנו) מלקרוא או לכתוב במקומם.

עקרונות כלליים לטיפוח חוסן בקרב ילדים צעירים

העקרונות המוצגים בפרק הזה מתבססים על פוסט קודם שלי: "זה לא חכם להגיד לילד אתה חכם: על חוסן ואמונה שהיכולת משתנה" וכן על החוברת : I can do that- Fostering resilience in young childrem. העקרונות המוצגים לטיפוח חוסן מנחים אינטראקציות עם ילדים בסיטואציות שבמרכזן קשיים, בעיות ואתגרים, ונשענים על האמונה שהיכולת האנושית בכלל ושל ילדים צעירים בפרט משתנה וניתנת לשיפור (Dweck-a growth mindset). היכולת שלנו מתבססת על התנסות ותרגול. התנסויות במצבים מאתגרים מזמנת טעויות וכישלונות לצד הצלחות. מוצעת ההתייחסות לטעויות וכישלונות כהזדמנויות ללמידה. ילדים שיש להם חוסן אינם מפחדים לטעות ולכן הם אינם מפחדים להתנסות. מבוגרים המטפחים חוסן מעודדים התמודדויות, התמדה ומתייחסים לטעויות הילדים וגם לטעויות שלהם עצמם כרכיב הכרחי בתהליך ההתמודדות עם קשיים והלמידה.

להלן עקרונות המאפיינים התערבויות המטפחות חוסן:

• נבחן את האמונות שלנו בכלל ולגבי מצבים וילדים ספציפיים בפרט: האם אנחנו מאמינים ביכולת ההשתנות שלהם? או שמא אנחנו ניגשים לטפל בקשיים כשאנו "נעולים על המחשבה" שאין מה לעשות? שהילד הזה לעולם לא ישתנה?
• נבחן את דרכי ההתמודדות שלנו כמבוגרים עם קשיים. הן עם קשיים אישיים והן עם קשיים מקצועיים כמורים וכגננות. האם אנחנו מתמודדים למרות הקושי? או האם אנחנו מוותרים למרות שיש לנו את היכולת להתמודד?
• נבחן את האופן שבו אנחנו עצמנו מתמודדים עם ביקורת בונה, עם טעויות ועם כישלונות.
• נלמד את הילדים להגדיר לעצמם מטרות שאפתניות לפעילויותיהם.
• נלמד נושאים מורכבים ומעניינים ורלוונטיים לילדים- בכל הגילים ובכל סוגי החינוך. לא נסתפק בטיפול שטחי בתכנים ובמצבים מורכבים.
• נעדיף העמקה והרחבה של למידה כתחליף ללמידה מהירה ו"רפרוף" על תכנים. גישת הקריאה החוזרת של טקסטים היא אסטרטגיה של קריאת ספרים וטקסטים אחרים שמבוססת על התפיסות האלו.
• נעודד התמודדות והתמדה יותר מאשר הצלחה.
• נכיר בטעויות שלנו ונלמד ילדים לחיות טוב עם הטעויות שלהם. נלמד אותם שבלי טעויות לא לומדים.
• נקרא עם הילדים קריאה חוזרת של ספרי ילדים מובחרים שמייצגים התמודדות עם קשיים מגוונים של מבוגרים וילדים.
• נעודד כתיבה ילדית וציורים הבאים להביע רגשות והתמודדויות עם אתגרים וקשיים; נעודד פיתוח אסטרטגיות מגוונות לשלב כתיבה וציור להבעת רגשות ורעיונות.
• נתייחס לתהליך הלמידה והיצירה ולא רק לתוצר.
• לא נשלים משימות במקום הילדים בשעה שהם מתקשים להתמודד.
• נבנה תוכניות התערבות מותאמות לילדים במקרים של קשיים חברתיים והתנהגותיים וניישם אותן באופן שיטתי.
• נתמקד בהתפתחות ובהתקדמות של ילדים ולא ב"שלמות".
• נעודד התמדה וחריצות ונדגיש פחות יכולות מולדות.
• נלמד ילדים ללמוד מביקורת בונה וממשוב ולתקן את ביצועיהם בהתאם. נלמד אותם גם להבחין בין ביקורת בונה שמשמעותה "אפשר וצריך לתקן" לבין ביקורת הורסת שאומרת להם: "אין מה לעשות", "אתה טיפש", "חבל על המאמץ".
• נעבוד בגן ובבית הספר בקבוצות הטרוגניות.
• נקפיד אפוא על משוב וביקורת קונסטרוקטיביים שמסמנים אפשרויות לשיפור ולא נקטול אנשים- לא כל שכן ילדים.

ממה כדאי שנימנע?

• מהצגת תפיסה שהכול נתון ואין מה לעשות.
• מהעברת מסר לילדים שהם "חלשים" ואין טעם שינסו להתמודד.
• מהעברת מסר לילדים ולהוריהם שבעיות התנהגות בגיל צעיר הן גזירת גורל ואין מה לעשות.
• מתיעול ילדים למשימות קלות ולא מאתגרות.
• מעבודה מתמדת בהקבצות שמתמקדות ברמת הכישורים הנמדדת של הילדים.
• מהעצמה של הצלחות מתוך התעלמות מהתהליך.
• מהדגשה של "כישלונות" מבלי לסמן דרך לשיפור. לא חשוב כמה נמוכים הישגי הילדים, הכרחי שנציב להם יעד לשיפור!
• מעידוד של פרפקציוניזם שמתעלם מתהליך ומהמחירים שהאדם משלם.
• לא נימנע מלהשתמש  בשפה שמדברת על בעיות וקשיים. חשוב להכין ילדים לחיים ולעולם שבו הם צפויים להתמודד עם בעיות וקשיים מצוידים באמונה שתמיד כדאי לנסות להתמודד.
• מהרעפה מוגזמת של חיזוקים "חלולים" שמדברים על תכונות קבועות: "כמה אתה יפה, מוצלח, חכם".
• מהשלמת משימות במקום הילדים בשעה שהם מתקשים.

סיכום

בפוסט זה נטען שטיפוח חוסן מהגיל הרך הכרחי על מנת שילדים יצאו לחיים מצוידים באמונה ביכולת שלהם להתמודד עם קשיים, בעיות ואתגרים, עם ניסיון מצטבר של התמודדויות עם בעיות יומיומיות (תפקודיות , לימודיות וחברתיות), ומצוידים באסטרטגיות התמודדות. טיפוח חוסן מחייב קשרים בין אישיים טובים בין הורים מחנכים וילדים צעירים- קשרים שמצד אחד תורמים לבניית האמון של הילד במבוגרים ובעולם ומצד שני משדרים לילד שסומכים עליו בהתמודדויותיו. על בסיס קשרים בין אישיים טובים מתחייב ליווי ועידוד של פתרון בעיות הצצות באופן טבעי בחיי היום יום. בפוסט נטען שהיכולת של ילדים צעירים להתמודד עם בעיות נבנית בהדרגה תוך כדי התנסות בהתמודדות עם אתגרים. לשם כך חשוב לעודד התנסות מרובה הכרוכה בניסוי וטעייה. בפוסט נטען שחשוב ללמד ילדים לקבל את הטעויות והכישלונות שלהם כחלק מתהליך הלמידה ואף לראות בהם הזדמנויות בתהליך הלמידה לכל החיים והשיפור העצמי התמידי. הוצגו בפוסט עקרונות מנחים למחנכות והורים לטיפוח החוסן של הילדים כמו גם הנחיות כיצד להימנע מפעולות ומסרים המחבלים בגיבושו. עם העקרונות המרכזיים לעידוד חוסן נמנים ההכרח שמבוגרים יבחנו את תפיסת החוסן ודרכי ההתמודדות שלהם עצמם עם בעיות ושיהוו דוגמה אישית להתמודדות אפקטיבית ולשליטה עצמית תוך כדי ההתמודדות. בנוסף הודגש הצורך לעודד התמודדות על ידי התייחסות לתהליך יותר מאשר לתוצר, לעידוד התמדה של הילדים, ולמסגור טעויות וכישלונות כהזדמנויות למידה ושיפור עצמי. מקביל זאת נימנע מלהתייחס ליכולת כדבר קבוע שלא ניתן לשיפור. נימנע מהתייחסות לבעיות הקשורות לילדים כמכת גורל, נמנע מהשלמת משימות במקום הילדים במקרים שבהם הם מתקשים להשלים אותן.