סיכום שנת תשפ"ד במסגרות חינוך לגיל הרך

מטרת הפוסט לעצור ולחשוב על אופי הפעילויות בסוף שנת הלימודים תשפ"ד. תמיד ובשנת תשפ"ד במיוחד חשוב לתכנן ולבצע פעילויות סיום שנה משמעותיות שיתרמו לארגון קוגניטיבי ורגשי של החוויות והלמידה במהלך השנה, לפני המעבר לחופש הגדול.

נשאלת השאלה מהו אופי הפעילויות והחיים במסגרות חינוך בסוף השנה, פחות או יותר אחרי פסח?  בפוסט זה אתייחס לפרקטיקות קיימות לעומת פרקטיקות רצויות בעיניי וכן לפעילויות סיכום עם הילדים עם הצוות ועם עצמנו. אתמקד בעיקר בחינוך לגיל הרך אבל חלק מהתהליכים חלים כמובן על דרגות החינוך הגבוהות יותר.. הצעתי שאותה אפרט בהמשך הוא יצירת "תלקיט" אישי, תלקיט של גן, תלקיט של ישוב/קהילה שמייצג את סיכום שנת תשפ"ד. אציין שבשנה זו, שנת תשפ"ד, שנת מלחמת חרבות ברזל שהחלה בשמחת תורה, ב"שבת השחורה" 7.10 משרד החינוך החליט להקדיש את הלמידה במסגרות החינוך בתקופה שבין אחרי פסח ל"יום האחדות"(החל בתאריך 9.6.2024) לנושא "גבורה ותקומה". עבודה על "גבורה ותקומה" נועדה להתייחס בצורה אינטגרטיבית לימי הלאום הטעונים בתקופה זו (יום הזיכרון לשואה, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולקורבנות פעולות האיבה, יום העצמאות, יום האחדות). דעתי היא -כפי שהצגתי אותה בפוסט המתמקד בהיערכות ליום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולקורבנות פעולות האיבה, שאמנם נדרשת עבודת ואינטגרטיבית בתקופה זו, אבל לא כזו המונחתת באמצעות מסרים "מלמעלה" ומנסה לכפות על התודעה מסרים של תקומה וגבורה, אלא פעילות רפלקטיבית ואינטגרטיבית שמטרתה מצד אחד לתרום לארגון קוגניטיבי ורגשי בקרב ילדים וצוותי חינוך, ומצד שני לספק משוב למחנכות בחינוך לגיל הרך ובאמצעותן לקובעי המדיניות לגבי הלך המחשבות של הילדים והצוותים בחינוך לגיל הרך בסוף שנת הלימודים המורכבת הזו. מידע זה על האופן שבו חוו וחווים הילדים והצוותים החינוכיים את שנת תשפ"ד באזורים שונים בישראל עשוי לשמש את קובעי המדיניות בתכנון פעולותיו והנחיותיו בשנת הלימודים תשפ"ה. דעתי היא שההיערכות לשנת הלימודים תשפ"ה חייבת לתת מענה לצרכים שיעלו מהשטח במהלך ובסוף שנת תשפ"ד.

מהי המשמעות של סוף שנת הלימודים?

סוף שנת הלימודים מהווה סיכום תקופה, ומעבר לחופשה בטווח הקצר. עבור הילדים מדובר במעבר לדרגת חינוך גבוהה יותר אחרי חופשת הקיץ ועבור הצוות החינוכי בגנים ובבתי ספר  מדובר בהוראה של  קבוצות ילדים נוספות. נשאלת השאלה כיצד לסיים את שנת הלימודים? התשובה לשאלה זו נגזרת במידה רבה מהאופן שבו אנחנו מבינים את המשמעות של סוף השנה ומהאופן שבו אנו מבינים את מטרות תקופה זו.

פרקטיקות קיימות

חלק מהפרקטיקות הקיימות כוללות מסיבות סיום, לרוב בהשתתפות הורי הילדים וקניית חפצים, מזכרות כמתנות לילדים המסיימים את שנת הלימודים. לעתים קרובות-קרובות מידי לטעמי, ההכנות לקראת מסיבות הסיום הינן מרובות ולעתים קרובות, סוף חודש מאי וחודש יוני אינם מוקדשים ללמידה אלא לריבוי הכנות מפרכות למסיבה הכנות אלה מפרות את השגרה שבשנת תשפ"ד הייתה שברירית למדי ובאזורים מסוימים בישראל סבלה ועודנה סובלת ממעברים תכופים ומתקופות של חוסר רציפות עקב המלחמה והצורך להתפנות מהישובים בחלק מהאזורים בישראל. נשאלת השאלה מהי התרומה של ההכנות והמסיבות במתכונת הזו ללמידה ולרווחה הרגשית של הילדים?

בנוסף, וועדי הורים קונים כל מיני מתנות לילדים ולצוות החינוכי. חלקם עם סימון מגדרי ברור. לדוגמה, תיקים ורודים לילדות(לעתים עם הצילום שלהן בחזית) ותיקים בצבע תכלת-כחול לבנים, צעצועים מפלאסטיק לים או חפצים אחרים שלא ממש נחוצים לילדים. מנהג זה מנוגד לתפיסה של קיימות שהממסד החינוכי מנסה לטפח וגם מנציח לעתים ממש שלא לצורך אימוץ של תפקידי מגדר מסורתיים.

דעתי היא שמנהגים אלו שכוללים מסיבות שמצריכות הכנות מרובות ולא תמיד מחוברות לתהליכי הלמידה והחיים במהלך השנה החולפת, וקנייה של מתנות מיותרות אינם תורמים דבר וחצי דבר ללמידה של הילדים ולשיפור תנאיי המעבר למסגרת אחרת או לתקופה אחרת. במידה רבה, פעילויות אלו נעשות מכוח ההרגל והאינרציה מבלי שנעצור ונחשוב על תרומתן או אף על נזקים שהן מסבות.

תלקיט אישי, תלקיט גן, תלקיט ישוב כתחליף

הכרחי בעיניי להמשיך לצד הסיכומים בשגרה של משחק חופשי,ועבודה בקבוצות קטנות והטרוגניות המתמקדות בקריאה חזורת לצד סיכומי השנה והכנת תלקיטים אישיים לסוף השנה.

אני מציעה להכריז על  התקופה בין פסח לסוף שנת הלימודים כאל תקופה של סיכומים. סיכומים ההתורמיםלהמשך טיפוח של הכישורים הרגשיים, החברתיים, השפתיים הקוגניטיביים של הילדים. מציעה לערוך עם הילדים מפגשים בקבוצות קטנות ומפגשים אישיים של סיכום שנת תשפ"ד. ולסכם את השנה גם במליאת הגן או הכיתה. שאלות לסיכום עשויות להיות: מה עשינו השנה? מה למדנו השנה? אלו ספרי ילדים קראנו? באלו פרויקטים של חקר השתתפנו? אלו סרטיים ראינו? ממה נהנינו השנה? מה הפריע לנו השנה? במה השתנינו במהלך השנה? עם שיחקנו השנה? מי היו חברינו למשחק השנה?   ואחר כך נשאל גם:  מה התכניות שלנו לחופשה? מה נעשה בשנה הבאה? מה הרגשות שלנו לגבי סיום השנה וההתחלה החדשה? 

יצור תלקיט אישי (לכל ילד ואני מציעה גם לכל איש/אשת צוות אם יסכימו) , תלקיט גן , תלקיט קהילה על אירועי תשפ"ד. הייתי אומרת לילדים שבימים אלה של זיכרון אנחנו רוצים לזכור מה היה לנו השנה-שהיא שנה מיוחדת וקשה לכולנו. באותו מעמד הייתי מסבירה לילדים שכל אחד יבנה תלקיט אישי ושאנחנו כגן או ככיתה נבנה תלקיט של אירועים מיוחדים בגן ואף בקהילה. לשם כך ניתן לבקש מכל ילד להביא שניים שלושה צילומים מיוחדים שלו בבית בשנה האחרונה ולהסביר מדוע הוא בחר אותם. הייתי מבקשת צילומים שמזכירים דברים משמחים שקרו להם וגם צילומים שמייצגים דברים עצובים שקרו להם. בנוסף הייתי מתחילה לאסוף עם הילדים ציור אחד בכל שבוע מהתקופה מפסח עד סוף יוני ולבקש לכתוב את סיפור שעומד מאחורי הציור. בקבוצות הייתי ממקדת את השאלות לדיון על: 1. מה היה לנו השנה? 2. מה למדנו השנה? 3. מה ספרי הילדים שקראנו השנה? 4. מה הדברים שאתה הכי זוכר שהיו לך השנה? 5. מהו הדבר הכי משמח שהיה לך השנה? 6. מהו הדבר הכי עצוב שהיה לך השנה? 7. מי שני המבוגרים (מהמשפחה, מהגן, מהטלויזיה מכל מקום) שאותם ואת מעשיהם אתה זוכר השנה? 8. מי שני הילדים (מהמשפחה, מהגן, מהקהילה, מהטלויזיה) שאתה הכי זוכר השנה? 9. מה עזר לך להתמודד עם דברים עצובים?10. מה אתה מבקש מאיתנו הצוות בגן שנעשה כדי לעזור לך להתמודד עם דברים עצובים? אופן ההתנהלות של המפגשים הקבוצתיים בהתאם למה שיעלה בשיחות אישיות וקבוצתיות עם הילדים. את הציורים, הצילומים והתשובות של כל ילד יש להכניס לתלקיט האישי שלו. כל קבוצה תבחר תיעודים מרכזיים שתרצה להכניס לתלקיט הגן. כל הקבוצות ירכיבו לבסוף את תלקיט הגן שלהן. חשוב שבכל גן קבוצות הילדים מונחות על ידי הצוות יוכלו להגדיר מי עזר ותמך בהם אישית, בגן, בקהילה ובמדינה בתקופה הזו. חשוב גם שיגדירו במה הם כיחידים וכגן יכולים לסייע לתרום למישהו שירגיש יותר טוב(לילד בגן, לאח או אחות, למישהו בקהילה). על בסיס מסקנות של גנים שיעבדו בדרך זו ניתן היה לגבש המלצות על פעולות נחוצות לחיזוק הילדים והגנים בכלל ועל עבודה בחודש ה"גבורה והתקומה " בשנה הבאה.

הכנה לפרידה מהגן, מהילדים, מהצוות

ילדים צעירים יש להכין בצורה מוחשית לסיום הלמידה במסגרת מסוימת ולמעבר למסגרת אחרת. איתם נדרש לשוחח שוב ושוב על מה עשינו השנה ומה נעשה בהמשך. שימוש בצילומים כבסיס לשיחות מומלץ ביותר.  חשוב לחזור שוב ושוב על העניין שבקרוב ייפרדו מהמסגרת: מהילדים, מהמבוגרים ומהבנה הפיזי. חשוב להכיר להם את המקום של מסגרת החינוך החדשה. חשוב להכיר להם את שמות האנשים שיהיו המחנכים שלהם בעתיד. ביקורים תכופים במסגרת החינוך החדשה ושיחות על המעבר עשויים בהחלט להקל על המעבר. חשוב גם לאפשר הבעה כנה של רגשות בין אם מדובר בעצב, התרגשות או שמחה או כל ערבוב ביניהם. שהרי יש בכל סיום ערבוב של תוגה ושמחה. התרגשות לקראת החדש וגעגועים למוכר. על כן חשוב לעדכן את ההורים בפעולות הנעשות כחלקמסיכום השנה ולבקש את שיתוף הפעולה שלהם בהכנת הילד לפרידה ולמעבר לחופשה ואחר כך למסגרתצ החינוכית האחרת.

שיתוף הצוות החינוכי בתכנון וביצוע פעילויות סיכום לסוף השנה

בתהליך הסיכומים, חשוב מאוד לשתף את הצוות. הן בניהול השיחות עם הילדים והן בייצוג של נוכחותם בתלקיטים של הילדים. חשוב להרגיל ילדים שאנשים שהיו בסביבתם  הם חלק מהתמונה שיש להתייחס אליה. הילדים עצמם יהיו אלו אשר יחליטו איזה ביטוי לתת  לקשר עם מבוגרים וילדים שהיו חלק מסביבתם במשך שנה שלמה. בנוסף, בישיבות צוות חשוב לסכם עם נשות הצוות את השנה: סביב השאלה מה היה לנו השנה באופן אישי ובמסגרת החינוכית? מה עזר לנו לעבוד כצוות ומה עלינו לשפר. יש לכלול את התייחסויות כל נשות הצוות לתלקיט הגן.

שיתוף הורי/משפחות הילדים בפעילויות סיכום השנה

לבסוף חשוב שנשתף את ההורים בסיכומים אלו. הן בלמידה על האופן שבו ההורים חוו את הקשר איתנו במסגרת החינוכית, והן בעידוד שההורים יעזרו לילדים לסכם את שנת הלימדוים מהפרספקטיבה של מה שהתרחש בבית. לאור חוסר הרציפות בלמידה בחלק מהאזורים הייתי מציעה להורים לקרוא לילדים קריאה חזורת אספרי ילדים-גם את ספרי ספרית פיג'מה וגם ספרי ילדים נוספים. חשוב שההורים והילדיםיכירוגםאת הספריות הקהילתיות המצויות ברבות מהגינות הציבוריות בישראל וישאלו ולשאילו ספרים במהלך כל חודשי הקיץ והשנה.

במקרים שדרשו במהלך שנת תשפ"ד טיפול מקצועי בילדים ובמשפחות שנפגעו הכרחי לבדוק מי ימשיך לתמוך בילדים ובמשפחות במהלך חודשי הקיץ ולעתים נחוץ קשר טלפוני עם מישהי מצוות הגן במהלך תקופה זו לשמירה על קציפות.

סיכום והערכה של דרכי העבודה של הצוותים החינוכיים בשנת תשפ"ד

נדבך חשוב בסיכום כולל את הסיכום וההערכה שלנו את העבודה שלנו בשנת תשפ"ד. הכרחי להתייחס למה עבר על כל אשת צוות ועל הצוות כולו מבחינה אישית ומקצועית בשנה זו. חשובה התייחסות לדרכי התמודדות עם המתח הביטחוני המתמשך ועם אובדן אישי ובחברה. הכרחי לגבש תובנות הנוגעות לדרכי העבודה בשנת תשפ"ד אש רינחו את ההיערכות לעבודה החינוכית בשנת תשפ"ה. תלקיט הגן עשוי להוות סיכום נאה לעבודה בתשפ"ד ולמען ההמשכיות הייתי מתחילה כבר עם תלקיט הגן תשפ"ה. במסמך הראשון בתלקיט תשפ"ה יכלול את התובנות מדרכי העבודה בשנת תשפ"ד. המסמך הבא יהיה היערכות לשנת תשפ"ה. רכיב משעותי בתכנון מסוג זה הוא להביא בחשבון את אי הוודאות המשפיע על כולנו.

אין מניעה לקיים מסיבות סיום שנה-חשוב גם בשנה קשה כזו לחגוג

אין מניעה לקיים מפגשים או מסיבות סיום. חשוב גם לחגוג. אבל  לא נראה לי סביר שהפעילות החינוכית במסגרת החינוך תושבת למשך למעלה מחודש למען חזרות למסיבות. הכננות מרובות למסיבות מיותרות בעיניי הן בחינוך לגיל הרך והן בסוף בית הספר היסודי או בסוף החטיבה.   במפגשים ופעילויות של סיום השנה ניתן לתת ביטוי לטעם של האנשים שמרכיבים כל קהילה וקהילה. הרכב השירים, הריקודים, המופעים הוא פועל יוצא של החלטות משותפות למחנכים, ילדים והורים. ובלבד שיהיה בהם הנאה, אפשרות של השתתפות של כל הילדים וסיכום של למידה ולא פעילויות למען עשיית רושם.

סיכום

פוסט זה מזמין לחשיבה על הפרקטיקות החינוכיות הנהוגות בסוף שנת הלימודים. זאת ועוד,  הצעתי שנחשוב עם הילדים, הצוות וההורים על השפעות מלחמת חרבות ברזל והמתח הביטחוני המתמשך על חיי הילדים ההורים, הצוות ועל הפעילות בגן. חשוב שנסכם איך השפיע המשבר הביטחוני על הקשר עם הילדים ועם ההורים ועל תפקוד הצוות החינוכי. בפוסט ביקשתי להרהר על מסיבות הסיום וההכנות לקראתן ועל קניית המתנות כפרקטיקות שאין בעיניי תרומה של ממש ללמידה של הילדים. יתרה מזו, יש בהכנות המרובות למסיבות הסיום סוג של ביטול זמן למידה והתנסות יקר. הצעתי כתחליף להכריז על סוף השנה כתקופת סיכומים והזמנה לחשיבה רפלקטיבית על הנעשה, מצד אחד, והפניית זרקור על חשיבה של מה שיהיה, מצד שני.  הצעתי כאפשרות לאגד את תוצרי הרפלקציות האלו לתוך תלקיט אישי משמעותי שכל ילד וילדה ייקחו הביתה כל שנה, בסוף השנה. בין אם התלקיט מוחשי ובין אם הוא . הצעתי גם שיורכב תלקיט של גן ותלקיט של קהילה על מנת לסייע גם למבוגרים לארגן תודעתית את חוויות השנה המורכבת הזו וגם כבסיס לקבלת החלטות על עשייה חינוכית בשנת תשפ"ה. הצעתי שהילדים, הצוות וההורים יהיו שותפים לתהליך. הצעתי גם לערוך מסיבות או מפגשי סיום שאינם מצריכים ביטול זמן לימודי יקר. אם יש בבית ספר כלשהו מגמת תיאטרון וההכנות הן חלק מהפעילות למידה ממוסדת זה דבר אחר.  מסיבות ומתנות מיותרות אינן תורמות דבר להכנה התודעתית של הילד למעבר לתקופה הבאה בחייו ולעיבוד חוויות מטלטלות שעברו עליו במהלך השנה. מה שאני מציעה הוא עניין של החלטה פנימית שלנו. הדבר אינו מצריך תקציבים מיוחדים. נהפוך הוא. דרך חלופית של ציון שנה עשויה לחסוך כספים ומאמצים שאינם תורמים תרומה של ממש למישהו. חשוב שנפסיק לפעול באופן אוטומטי ונתחיל לחשוב. האמת היא ש"חישוב מסלול מחדש" לגבי  תכנון הפעילות בסוף השנה מחייב תכנון שנתי שונה. מחייב  שנתכנן את שנת הפעילות כך שיהיו לנו חומרים זמינים שישמשו את הילדים ואותנו לסיכום אמיתי של השנה וחשיבה על השנה הבאה.  אבל חשוב מתישהו להתחיל להרהר ולחשוב מחדש על הפעילות החינוכית בסוף השנה. חשוב ביותר לגבש תובנות לגבי המשמעות של שנת תשפ"ד ולשתף את קובעי המדיניות במשרד החינוך בתובנות אלה.