אני שבה וכותבת על קריאה דיאלוגית חוזרת בקבוצות קטנות קבועות והטרוגניות כיוון שמדובר בפעילות מועדפת עם ילדים בגיל הרך תמיד – ורצויה ואפשרית גם בימים אלה של סגר שלישי שנכפה עלינו.
על חלוקה לקבוצות קטנות והטרוגניות : בסגר ובמצב רגיל
החלוקה לקבוצות קבועות ,ובניית קבוצות הטרוגניות במסגרות חינוך חשובה תמיד וקריטית בשנה זו של משבר הקורונה-שנה שבה נפגע המרקם החברתי בגנים ובכיתות. שנה שבה ילדים נמצאים בבתים ללא מסגרת ושבים למסגרות החינוך לזמן מה אחרי הסגרים השונים. בקבוצה הקטנה , הקבועה וההטרוגנית ישנה הזדמנות לשיח מעמיק על סוגיה או נושא. ידע ותפיסות הולכים ומתגבשים במהלך השיח הקבוצתי-בתנאי שהוא שיח דיאלוגי אותנטי. המשתתפים בקבוצה כזו עשויים לבטא עמדות, תפיסות ותובנות, לקבל התייחסות אליהן ולהתייחס לדברי עמיתיהם. זאת ועוד, בקבוצה הטרוגנית מבחינת כישורי הילדים, מתאפשרת למידה של ילדים מילדים אחרים ונמנעת הדבקה של סטיגמה שמוצמדת דרך קבע על קבוצות שנחשבות ל"חלשות". הסטיגה משפיעה על הדימוי של הילדים בעיני עמיתיהם ומשפיעה גם על הדימוי העצמי שלהם. זאת ועוד, לא כל כך ברור לי על איזה בסיס תדענה גננות ומורות לסווג ילדים על בסיס יכולות.
קבוצות הומוגניות מתמקדות לרוב בתרגול מיומנויות פשוטות-בתחום האורייני: מודעות פונולוגית, זיהוי אותיות ועוד. קבוצות אלו אינן מטפחות חשיבה אנליטית או ביקורתית.
זאת ועוד, במהלך הסגר חלק די גדול מהפעילויות מתנהל בזום. מפגשים בנוכחות כל הכיתה או הגן בלתי יעילים בעליל לשמירת הקשר בין הילדים הצעירים או לטיפוח שפתי וקוגניטיבי. וזאת משום שמפגשים במליאה מקשים על השתתפות פעילה של הילדים ועל שיח רציף איתם וביניהם.
זאת אומרת, גם בסגר, חשוב להשקיע מאמץ ולחלק את הגן או את הכיתה לקבוצות קטנות קבועות והטרוגניות.
תרגול מיומנויות איננו מתאים כלל לפעילות זום. מה שכן עשוי להתאים ולהעשיר את הילדים תמיד ובתקופת משבר הקורונה במיוחד היא קריאה דיאלוגית חוזרת של ספרי תמונות שהילדים מתעניינים בהם במיוחד.
מזכירה שוב מה אמר מלגוצי, מייס רגו אמיליה על עבודה בקבוצות קטנות והרציונל של קבוצות אלו:
"אנו רואים בקשרים הבין אישיים אסטרטגיה ארגונית תשתיתית של מערכת החינוך שלנו לגיל הרך…ואנו מחשיבים את הקבוצות הקטנות כצורת הארגון המיטבית שעומדת בבסיס חינוך שמתבסס על קשרים בין אישיים…ארגון של עבודה לפי קבוצות קטנות הינו הרבה מעבר לכלי טכני פשוט; הוא מהווה הקשר תרבותי המכיל בתוכו חיות ומספר אין סופי של אפשרויות. במסודות חינוך לילדים צעירים, עבודה בקבוצות קטנות מעודדת תהליכי שינוי והתפתחות והיא[אם מיושם "כמו שצריך] מסגרת שילדים אוהבים…אינטראקציות בין ילדים הן חוויה תשתיתית במהלך שנות החיים הראשונות. אינטראקציה היא צורך, שאיפה, הכרח קיומי שכל ילד נושא בתוכו"(Malaguzzi, 1993, 11-12).
מבקשת להדגיש שהעניין שעולה מדבריו של מלגוצ'י הוא שהדבר החשוב ביותר בחינוך לגיל הרך הוא הקשר הבין אידי עם ובין הילדים. והקבוצות הקטנות והקבועות הן אלו שמאפשרות את בניית התשתית ששנחוצה לבניית קשרים בין אישיים טובים. בתנאי סגר הסכנה היא ניתו מהילדים. ניתוק בין הילדים. ולכן כל כך חשוב לקיים עבודה בקבוצות קטנות בתקופת הסגר!
להלן הגדרות מפורטות של מקרה פרטי של עבודה בקבוצות קטנות וקבועות: קריאה חזורת של ספרי ילדים. מציעה שייעשה שימוש גם בספרי ספריית פיג'מה בקריאה החוזרת.
מהי קריאה חוזרת?
- קריאה דיאלוגית חוזרת של ספר אהוב על קבוצת ילדים הטרוגנית מבחינת רמת הכישורים, עד אשר כל אחד מהילדים מכיר את הספר על בוריו ומסוגל "לקרוא" אותו לילדים אחרים או לספר אותו, תוך התבוננות בספר
- על הקבוצה להיות קבועה לכל מחזור של הקראה
- הקבצת הילדים נעשית על בסיס עניין משותף
- יוצרים שיח קבוצתי שמאפשר לכל אחד להתבטא
- יוצרים שיח בין הילדים ותיווך רגיש, מארגן ומעשיר ע"י הגננת או המורה
על התהליכים שעומדים בלב הקיראה דיאלוגית חוזרת
- קריאה חוזרת של ספר היא הזדמנות פז להבניה משותפת וייחודית של ידע מכיוון שהיא מזמנת שילוב של תודעות שמתבוננות ומפרשות באופן רציף אותו טקסט. ההתבוננות החוזרת באותו ספר מאפשרת למשתתפים, לגלות פרטים, התייחסויות ומחשבות כל פעם מחדש. הקראה חוזרת של ספרים מספקת הקשר משמעותי להעשרה לשונית וללמידת כישורים אורייניים לצד תרומתה החשובה לטיפוח חשיבה אנליטית ויצירתית, לפיתוח מיומנויות חברתיות וגם להגברת הביטחון העצמי של הילדים.
מה שחשוב לזכור בהנחית קריאה חוזרת הוא שכולם שותפים להתבוננות בספר ולשיח וכל משתתף מפתח את תובנותיו בעקבות ההשתתפות בקריאה החזורת.
כדוגמה לכך אני מביאה דוגמה של שלושה ציורים של שלושה ילדים שצוירו עם סיום הקריאה החוזרת של "כיפה אדומה" .
ניתן לראות שאחת הילדות ציירה את כיפה אדומה במפגש עם הזאב בקצה היער; ילדה אחרת ציירה מפגש בין כיפה אדומה לזאב בצמוד לביתה של סבתא. ואילו ילד נוסף בחר להתמקד בדאגה לסבתא בציור קודר שכותרתו "סבתא חלא", בציירו את הסבתא שוכבת במיטה. ייתכן מאוד שהשהחיים האישיים של הילד מתמזגים עם הסיפור שהוקרא והובילו לייצוג של ההזדהות האישית של הילד עם דמויות הסיפור.
קריאה דיאלוגית חזורת-למה?
- המחקר מגלה ששליטה באוצר מילים, בעיקר מילים נדירות מנבא הצלחה עתידית בלימודים
- שליטה בשפה ואוריינות כלי למוביליות חברתית
- למידת אוצר מילים: הן בדרך ישירה והן בדרך מזדמנת באמצעות שיח מעמיק ולא בדרך שאלות ותשובות
- טיפוח כישורים רגשיים וחברתיים הכרחית בגיל הרך
- הקראה חוזרת של ספרי ילדים מותאמים לקבוצות קבועות , קטנות והטרוגניות של ילדים עשויה להביא בו זמנית הן לטיפוח שפתי ואורייני והן לטיפוח רגשי וחברתי
קריאה חוזרת-איך נערכים ליישומה במסגרת החינוכית ?
- יוזמה ואמונה בדרך עבודה זו[רכיב המנהיגות]
- גיוס צוות הגן
- חלוקת הגן/הכיתה לקבוצות קטנות וקבועות והטרוגניות בשיתוף הצוות+חלוקת אחריות בין נשות הצוות על הנחית הקבוצות
- החלטה על ספרי הילדים המוקראים לקבוצות [מתוך ניסיון להתאים את הספרים לתחומי העניין של הילדים]
- תכנון זמן ומקום לקריאה החוזרת
- קביעת דרך לשיתוף ההורים בתהליך, בספרים
- תיעוד תהליכי העבודה בגן ושיתופי פעולה עם הורי הילדים
קריאה חוזרת-איך מנהלים את השיח בקבוצה?
- תרומת הקראת הספרים לילדים צעירים תלויה באיכות התיווך ובאינטנסיביות של התהליך
- יש לזכור שחשיפה מהירה לספרים איננה בהכרח תורמת
- מאיר וחוב'(Meyer et al, 1994) מציעים שקריאת ספרים לילדים אינה משפיעה על התפתחותם האוריינית כמעשה של קסם; אלא שאיכות האינטראקציה בעת הקריאה היא זו שעשויה להביא לתוצאות המצופות.
- בשעת הקריאה החוזרת נדרש להתמקד
- נדרש להתמקד בעיקר
- העיקר במקרה קריאת הספרים הוא הפקת משמעות באמצעות שיח עמיתים מונחה
- כל היתר הוא בשוליים של התהליך
- זה אומר שאנו מתכווננים בתהליך ללמידה של הפקת משמעות מתוך התבוננות בספר, ושיח עמיתים מונחה
נדרש חיבור לספר, לעצמי ולנפשות האחרות
- נזכור שקריאה קבוצתית של ספר נבחר נועדה להביא להבנת הטקסט, לשיח חברתי, להתבוננות פנימית ולהבנה עצמית…
- לשם כך, הכרחי להסיר מחיצות בין הילד לספר, בין הילד לעצמו, בין הילד לנפשות האחרות
- שיטות נוקשות של קריאה בונות לעתים בלא משים מחיצות כאלו
לסיכום, הקריאה החזורת בקבוצות קטנות וקבועות טבעית לילדים, מעוררת בהם עניין, מחזקת קשרים בין אישיים בין הידלים ותורמת תרומה משמעותית להתפתחות השפה והאוריינות. קריאה חזורת בקבוצות קטנות קבועות והטרוגניות אפרית גם בימי הסגר. מדובר במתווה רציף של פעילויות וחשוב לקיימן בתדירות של פעמיים בקבוע לכל קבוצה. גם פעם בשבוע זה אפשרי.
אסיים בהמלצת ספרים. ניתן ורצוי להעמיד במרכז הקריאה החזורת את ספרי ספריית פיג'מה.
ועכשיו מספר ספרים שאני אוהבת במיוחד…
