ילדים מיטיבים ללמוד באמצעות חקר פעיל של ספרי ילדים ומבוגרים לא מפסיקים לשפר את התיווך שלהם!

אני ממשיכה בפוסט זה לטפל בסוגיה שבה התחלתי לטפל בפוסט האחרון : טיפוח כישורי חשיבה ולמידה אצל ילדים בגיל הרך באמצעות חקר פעיל. גם הפעם אדגים מתוך חקר פעיל של ספרי ילדים ואראה כיצד מפתחים ילדים צעירים באמצעות שיח שיתופי מונחה על ידי הגננת כישורי חשיבה ולמידה וגם ידע על כישורי שפה תוך כדי הניסיון להבין את משמעות הספר-על תכניו והמבנה שלו. בנוסף, אדרש לסוגיית התיווך של הגננת תוך שאצביע על היבטים מקדמי למידה וחשיבה בתיווך שלה ולהיבטים של התיווך שיש לשפרם. הנחת העבודה העומדת מאחורי ניתוח זה היא שבכל זמן נתון  כישורי התיווך של כל אחד ואחת מאיתנו- כהורים או כגננות -מתאפיינים הן בחוזקות והן בנקודות לשיפור. הנחת עבודה נוספת שלי היא שה"מצטיינים" שבינינו בודקים את עצמנו כל הזמן ולא מפסיקים להתלהב מהילדים ולשפר את כישורי התיווך שלנו!

אדגים למטה מתוך הקריאה השלישית של הספר "תירס חם" מאת מרים רות עם ילדים בתחילת גן חובה. הגננת גם הפעם היא רבקה שטיינברג-אותה גננת מופלאה שאת קריאתה החוזרת של הספר "גברת דווקא" הצגתי בפוסט הקודם.  לקראת הקריאה השלישית של הספר הכינה רבקה צילומים של הספר בגודל המקורי שלו. כל אחד מהילדים קיבל עותק מצולם של הספר. במקביל הונח על השולחן הספר ה"מקורי" . לפני שהילדים  והגננת התחילו לקרוא את הספר הם  חקרו בעניין רב את העותקים שרבקה העמידה לרשותם. בעקבות חקר זה הם שאלו את רבקה שאלות רבות: "איך צילמה את הספר?", "האם הספר שהם קיבלו זהה למקור?" למה הצילום שעומד לרשותם איננו צבעוני? בשלב כלשהו הילד איתם אמר: "פה (בצילום) הכריכה לא עבה; היא אותו דבר כמו שאר הדפים". כבר בשלב זה ניתן לראות שהחקר מעורר שאלות והתייחסות למאפיין  של מבנה הספר שהם מכירים משכבר, הכריכה של הספר עבה יותר (לרוב) מהדפים הכלולים בו.

d7aad799d7a8d7a1 d797d79d1

אציג בהמשך קטע מתוך תמלול השיח המונחה שקיימה רבקה עם קבוצת הילדים תוך שהיא קוראת מהספר ה"מקורי" והילדים עוקבים אחרי הקריאה תוך עיון בעותק שלהם.

1. הגננת: אני אקרא עכשיו מהספר שלי ואתם יכולים לעקוב אחרי [הטקסט – ק"ט] בספר שלכם.

2. בן ושיר עקבו ממש עם האצבע מילה אחרי מילה.

3. גל הקשיב ותמיד אמרתי לו מתי להפוך את הדף.

4. איתם: יש דפים שכתוב ויש דפים שיש רק תמונה.

5. הגננת: האם התמונה מתאימה למה שכתוב?

6. איתם: כן.

7. שובל: יש חלק שכל הזמן חוזר.

d7aad799d7a8d7a1 d797d79d d7a4d796d79ed795d79f d797d795d796d7a8

8. הגננת: נכון – בים בם בם.

  • תירס חם
  • תירס חם
  • בים בם בם.

9. איזבל: יש את השם של יהב, כמו בגן שלנו.

10. בן: אבל בסיפור זו בת ואצלנו בגן זה בן.

ניתן לראות בקטע המצוטט שהילדים מסיקים באופן פעיל מסקנות כשמתאפשר להם לחקור את הספר באופן פעיל וכשהקריאה מתנהלת בצורת שיח שיתופי.  הילד איתם מראה עקביות בעניין שלו במבנה הספר. בעוד שלפני התחלת הקריאה עצמה הוא התייחס לעוביים של הדפים לעומת הכריכה ולעוביה של הכריכה המצולמת לעומת הכריכה המקורית-בשורה 4 רואים שהוא מבחין בכך שיש דפים בספר המכילים  טקסט חזותי בלבד(יש דפים שבהם יש רק תמונה), לעומת דפים אחרים שבהם הטקסט הוא  מילולי. למרות שהגננת התייחסה כאן למסקנתו של איתם והזמינה אותו להשוות בין מידת ההתאמה של הטקסט המילולי לזה החזותי (בשורה 5), היא לא הזמינה את כל הילדים להתבונן בספר, לחקור אותו ולהתעמק ביחסי הגומלין בין המילים לאיורים בתהליך הפקת המשמעות על הספר.

בהמשך, שובל מבחינה בפזמון החוזר :"יש חלק שכל הזמן חוזר" (שורה 7). שוב מסקנה של ילדה על היבט שקשור למבנה הטקסט. גם כאן רבקה מתייחסת לדבריה ומדקלמת את הפזמון החוזר :" בים בם בם .." אבל איננה מרחיבה, מסבירה לילדים שמדובר בפזמון חוזר ומעודדת אותם לחקור את הישנותו של הפזמון החוזר בספר זה. אחד ההיבטים המענינים בספר זה הוא שהפזמון החוזר מופיע בו בואריאציות שונות כפועל יוצא של התקדמות הסיפור. ולכן היה מקום להתעמק בו יותר משהדבר נעשה.

בהמשך, ניתן לראות  בשורות 9-10 שיח נחמד בין איזבל לבן על השם "יהב". איזבל  מסיקה תוך שהיא קוראת את השם יהב ששם זה זהה לשם של אחד מילדי הגן. בן מתייחס לדבריה בצורה עניינית באומרו שההבדל הוא שבסיפור יהב היא בת בעוד שבגן לומד הבן יהב.

בעקבות הקריאות החוזרות הילדים כתבו וציירו. אחד הילדים כתב את הפזמון החוזר, כתיבה שמייצגת גם את הטקסט המילולי וגם את המבנה של הפזמון החוזר.

d7aad799d7a8d7a1 d797d79d d7a4d796d79ed795d79f d797d795d796d7a8 d799d79cd793d799d79d e1612436985299

ילדה אחרת ציירה ציור שמתייחס לשלבים המאוחרים של הסיפור כשהילדים אוכלים תירם חם בביתו של הסבא תוך שהיא מוסיפה את הטקסט "חם מהד" (חם מאוד) בכתיבה פונטית.

d7aad799d7a8d7a1 d797d79d d7a6d799d795d7a8 d799d79cd793d794 d791d7a2d7a7d791d795d7aa d7a7d7a8d799d790d7aa d794d7a1d7a4d7a8

מהעיון בעבודות הילדים ניתן לראות שאף שהם היו שותפים לאותה חוויה של קריאה חוזרת כל אחד מתמקד בעבודתו בתוכן אחר, בתוכן או צורה המעניינים אותו (בפזמון החוזר או באכילת התירס החם). התבוננות זו מלמדת אותנו על הפרספקטיבות של הילדים ועל כך שיש שונות בין מה מעניין את הילדים. זאת ועוד, ניתן ללמוד מהתיעוד שילדים שונים במידת היזמה שהם מגלים, במידת הנכונות להגיב לדברי ילדים אחרים, ביכולת לעקוב אחרי הטקסט.

לסיכום, מהתבוננות בתמלול השיח ובעבודות הילדים ניתן ללמוד שעידוד של חקר הספר ושל שיח מונחה בין הילדים תוך קריאתו החוזרת, מובילה לטיפוח כישורי חשיבה (כגון הסקת מסקנות; שאלת שאלות; הפקת משמעות מתוכן חזותי ומילולי)-לצד חיזוק כישורים אורייניים "מוגבלים" (ראו פוסט קודם) שמתבטאים בפענוח מילים ואותיות . זאת ועוד, ניתן ללמוד שכל ילד מתבונן בספר לאורך הקריאה מתוך הפרספקטיבה האישית שלו, מונחה על ידי מה שמעניין אותו. יש המתבוננים יותר בצורה (איתם), יש הערים להיבטים חברתיים (כגון הילדה ששמה לב שכתוב בספר שם של ילד זהה לשם של ילד בגן שלהם) ויש המתעניינים בעלילה(הילדה שציירה את הציור וכתבה "חם מהד".

ניתן ללמוד שרבקה הגננת אפשרה חקר פעיל של הספר ושיח בין הילדים והתייחסה לכל שאלה ואמירה של הילדים-הייתה לחלוטין הדדית ליוזמותיהם; זאת ועוד, היא עקבה אחרי הילדים והבחינה בהבדלים בין הילדים ביכולת ה"אצבוע" שלהם שמשקפת שונות בקשב ובוויסות עצמי של הילדים. רבקה ידעה להתאים את התייחסויותיה לשונות ביכולת הילדים לעקוב אחרי הטקסט הכתוב: לאפשר אצבוע לאלו שידעו לעשות זאת בכוחות עצמם ולהנחות באופן שקט ולא מבליט את גל (שורה 3) שנראה שבשלב זה לא הופך את הדף באופן עצמאי. עם זאת, אפשר היה לעודד שיח מעמיק יותר על הטקסט עצמו ובמיוחד על נקודות התייחסות שהועלו על ידי הילדים. לדוגמה, רצוי היה להרחיב בעניין הפזמון החוזר, צורותיו המגוונות בספר ותפקידו .

אתייחס לבסוף ל"שיטות" קריאה אפשריות ולצורך לחשוב על היתרונות והחסרונות של כל אחת מהן. בקריאה זו החליטה רבקה לחלק עותקי הספר לילדים תוך שהיא מווסתת את קצב הקריאה לפי התקדמותם של הילדים במעקב אחרי הכתוב. היתרון של שיטת קריאה זו שבה לכל ילד עותק של הספר היא שהיא מעודדת חקר פעיל של הספר והיא עשויה לקדם כישורים של ויסות עצמי. החסרונות האפשריים של שיטת קריאה זו  הם: אפשרות של הפחתת העניין במשמעות ותוכן הסיפור ופגיעה אפשרית בשיח הרציף בין הילדים. דעתי היא שיש מקום לגוון בשיטות ושאין שיטה טובה ונכונה ושיטה גרועה ולא נכונה. חשוב שנהיה ערים ליתרונות ולחסרונות של השיטות השונות ושניטיב להתאים אותן לילדים שעמם אנו עובדים ולספר המוקרא. חשוב בכל מקרה שנזכור שהמטרה היא שהילדים ילמדו על ספרים, משמעויותיהם, המבנה שלהם מתוך חקר פעיל ושיח שיתופי עם חבריהם ועם מבוגרים שאכפת להם!

לפוסט הזה יש 2 תגובות

  1. אשר וינשטיין

    פרופ' קלודי יקרה, תודה על הפוסט החשוב, הפותח צוהר לחוויות הקריאה המודרכת של ספרי הילדים ע"י ילדי הגן, ומחוויה אישית כסופר ילדים, יזמתי במסגרת שעת סופר שקיימתי לפני מספר שנים עם ילדיי כיתה ב' בבי"ס ברחובות עיר מגוריי, בנוסף לבקשה לצייר את חוויותיהם גם לכתוב מכתבים אישיים לגיבורי ספרי
    "מחנכים את המפלצת" ("אוריון" 7/2018, עריכה ואיורים: נורית יובל) העוסק בסוגיית הביוש והחרמות ("השיימינג") של ילדים כלפי חבריהם, מכתבים מעניינים ויצירתיים שכתבו כל הילדים בעיקר אל "המפלצת" המאיימת על כולם.
    בברכה, אשר וינשטיין
    משורר עברי ויזם חברתי

    1. clodieta

      תודה רבה אדר על התגובה ועל השיתוף החשוב. קלודי

כתיבת תגובה

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.