לטפח אוריינות אצל ילדים בגיל הרך באמצעות פדגוגיה מבוססת מקום

קבלו עדכונים אחת לשבוע על פוסטים חדשים בבלוג:

Leave this field empty if you're human:

מטרת פוסט זה היא להציג באופן ראשוני למדי את האפשרות לטפח אוריינות של ילדים צעירים באמצעות חקר פעיל של המקום, של הסביבה הקרובה שבה הם חיים. בשבוע האחרון השתתפתי בדיונים במכללת לוינסקי לחינוך ובקרן רש"י על אסטרטגיות למידה שיביאו ליתר השתתפות של ילדים, גננות ומורים בה. בהקשר של הדיונים האלו התחלתי לגבש רעיון של פדגוגיה מבוססת מקום. האמת היא שבמהלך שנים רבות אני מטפחת רעיונות של למידה רלוונטית ומשמעותית מהסביבה הקרובה מבלי לדעת בעצמי שקיים ענף (לא מאוד מפותח אבל קיים) של פדגוגיה או למידה מבוססת מקום. בפוסט זה אציע ואדגים איך ניתן לתרום לטיפוח אוריינות באמצעות אסטרטגית למידה מבוססת מקום. אני מתכננת בהמשך להרחיב באמצעות פוסטים נוספים על יישום סוג זה של פדגוגיה מבוססת מקום בחינוך לגיל הרך. על כן מדובר בפוסט ראשוני בכיוון.

אציג בפוסט זה הגדרות מקובלות של אוריינות ושל פדגוגיה מבוססת מקום ומספר דוגמאות שמציגות ילדים שמייצגים את המקום שבו הם חיים- את סביבתם הפיזית והתרבותית. זאת לצד צילומים מהסביבה הקרובה שעשויים לשמש בסיס לחקר שלה.

הגדרות אוריינות

אוריינות מתייחסת ליכולת של אנשים בכל גיל, כולל ילדים צעירים, להבין ולהפיק מסרים באמצעות סימנים שהם מוסכמים לרוב. מדובר בתהליך שמתחיל להתפתח בלידה. מידת השליטה של ילדים בכישורים אוריניים משפיעה על איכות הלמידה שלהם במסגרות החינוך ולא פחות מכך על התפקוד וההשתלבות היומיומית בחברה. ההגדרות לקוחות מפרקים שונים מגיליון 20 של כתב העת "במכללה" של מכללת דויד ילין משנת 2008, שהתמקד רובו ככולו באוריינות בחינוך לגיל הרך.

ילדים מפתחים כישורים ומיומנויות אוריניים שכלולים בקריאה ובכתיבה מרגע לידתם. הם מפגינים יכולות אורייניות הרבה לפני שהם שולטים במערכת הכתב הפורמלית שמייצגת את השפה שאותה מדברים בבסביבתם. חוקרים בתחום האוריינות מבליטים את ההבדל בין רכישת מיומנויות אורייניות "מוגבלות" (כגון זיהוי אותיות , מודעות פונולוגית) שכלולות בלמידה אוריינית, לבין כישורים מורחבים ומורכבים שנוגעים להבנת הנקרא שהיא עצמה מתבססת על עושר של אוצר מילים. ואכן, ארגון הספריות האמריקני הרחיב את הגדרת האוריינות לשימוש מיומן בסוגים שונים של אינפורמציה מילולית ואינפורמציה חזותית. האדם האורייני מסוגל לבצע את הפעולות שלהלן: להבין איזה סוג של מידע נחוץ לו, להשיג את המידע ממקורות שונים, להבין את המידע שקיבל ולהעריך אותו בביקורתיות, לערוך אינטגרציה של מידע שהושג ממקורות שונים, לשמר את המידע לאורך זמן, לחלוק את המידע עם אנשים נוספים, ולהשתמש במידע כדי לקבל החלטות, לפתור בעיות פרקטיות ולהעלות שאלות וכיווני חשיבה חדשים (1989, ALA בתוך סנו וגוברמן, 2008, עמ' 13-14).

מתוך המאמר של טולצינסקי (2008) ניתן ללמוד כי "הבדלים ביכולת הקריאה אינם קשורים באופן הדוק לעוני, לשימוש עיקרי ביד ימין או שמאל, לדיאלקט, למין, למנת משכל, לגיל מנטלי או לכל נסיבות אחרות שהן, שקשה לשנותן. תחת זאת יש לייחס אותם ללימוד ולהתנסות – ובמיוחד ללימוד ולהתנסות בחומר כתוב ובתפיסות של חומר כתוב. יש לייחסם להבדלים שבכוחנו לסלק באמצעות הוראה, בתנאי כמובן שיש לנו הידע, הרגישות והתמיכה לעשות כן " . טולשצינסקי מדגישה ש"המחקר מאשר את קיומו של קשר משמעותי בין הסביבה האוריינית הביתית המוקדמת של ילדים קטנים לבין מיומנויות הקריאה שלהם."

בצרפת, לאהיר (1995, Lahire) גילה שההבדל העיקרי בין הילדים שנידונו להיכשל לבין אלה שהצליחו כנגד כל הסיכויים, נעוץ בנגישותם לשימושים יום-יומיים יותר של כתיבה. הילדים אשר בעקבות מעמדם במשפחתם (למשל, ילדים בכורים) היו ממונים על קשרי המשפחה עם העולם החיצון, הביורוקרטי, ולפיכך אחראיים לשימושים השוטפים בקריאה וכתיבה (למשל, מילוי של טפסים רשמיים, עריכת רשימת הוצאות) היו אלה אשר הצליחו יותר בבית הספר. לעומת זאת, לילדים שלא היו מוכרים להם
השימושים השוטפים בקריאה ובכתיבה, היו הרבה יותר בעיות בבית הספר. מחקרו של לאהיר מראה כיצד בעבור חלק מן המשפחות שימוש בקריאה ובכתיבה לצרכים יום-יומיים היה עשוי להיחשב כחסר תועלת ולעתים אף כמעליב. גישה זו כלפי כתיבה, יוצרת השפעה שלילית על מידת הצלחתם של ילדים בבית הספר.(ההתייחסות לממצאיו של לאהיר על בסיס מאמרה של טולקינסקי, 2008).

טולצינסקי מצינת עוד שהמוטיבציה של הילדים ללמוד היא גורם משמעותי ביותר שמשפיע על תהליך הלמידה ועל תוצאותיו. אלפארו ושותפיו ( Alfaro et al,2009) מצאו שהמוטיבציה ללמוד עוזרת לילדים להתגבר על גורמי סיכון שמאפיינים את חייהם כדי להתקדם לימודית. חשובה המוטיבציה האינטרינזית שבה ילדים עוסקים בפעילות מתוך רצון ועניין. Logan et al, 2011 מצאו שהמוטיבציה אינטרינזית, למידה מתוך עניין אישי, נמצאה כמשפיעה יותר על יכולת הקריאה והכתיבה של תלמידים "חלשים" מאשר של קוראים מיומנים.

מכל הסיבות האלו מוצע בפוסט זה שיש מקום לעודד למידה אוריינית באמצעות חקר הסביבה הקרובה- דהיינו באמצעות פדגוגיה מבוססת מקום.

פדגוגיה מבוססת מקום

מדובר בגישה פדגוגית שבאה לטפח למידה מתוך חקר הסביבה הקרובה שבה חיים הילדים. וזאת כדי להפוך את הלמידה למחוברת להקשר החיים המיידי של הילדים ורלוונטית עבורם. גישת למידה זו חשובה לכל הלומדים ובמיוחד לילדים שמרגישים תלושים במסגרות החינוך שלהם. פדגוגיית למידה מבוססת מקום מקלה כאמור על חיבורים לסביבה הקרובה ומקרבת את הלומד גם לעצמו בשעה שהוא שואל עצמו שאלות כגון: "מה מעניין אותי בסביבה? מה אני אוהב ולא אוהב בה? איך אני קשור לסביבה? איך משפחתי קשורה אליה? ואולי גם- מה אני יכול לתרום לשמירתה של סביבה או לטיפוחה?

ניתן להתייחס לסביבה מהקרוב לרחוק. להתחיל בסביבה הביתית של כל אדם (ראו דוגמה בהמשך), הסביבה שהילד גר בה(הדירה שבה כל אחד מתגורר), השטחים המשותפים של הבניין (הכניסה, המעלית, חצר הבניין) ; במקביל עבור ילדים ניתן לחקור את גן הילדים או הכיתה ובית הספר ואחר כך להתרחב לרחובות הסובבים את הבית והגן, הדרך מהגן או בית הספר הביתה וחזרה, ההגינות, הפרקים, הצמחייה, מוסדות התרבות, החנויות. באופן שרירותי אני מגדירה את הסביבה הקרובה שעשויה להיות מושא לחקר מזדמן ושיטתי כמקומות שאליהם מגיעים באופן שגרתי בהליכה.

צילמתי כדוגמה, את דלת הכניסה לדירתנו. צילום זה מראה גם את שם המשפחה והכינוי של ה"שבט" (טלטלים כוללים גם את הילדים הנכדים הפזורים מרמת גן עד באר שבע), שלט שנכתב על ידי נכדתי בת החמש וחצי לפני כחצי שנה שבו הבליטה את שמה בגדול ואחרי בקשתי גם את שמות בני הדודים שלה (איה ודורי-בקטן למעלה), המספר 17 -מספר הדירה, וגם מגנט שמשמש פרסומת למסעדת פיצה בסביבה(מגנט שהוצמד לדלת לא על ידנו).

ניתן לראות בצילום גם השתתפות פעילה של נורית בשלט שהיא כתבה וגם ניצלתי את הצילום כדי לעודד את נורית לקרוא הן את השלט שלה ואת השלט הפורמאלי ואת מספר הדירה, והשארתי את קריאת מגנט הפרסום לפעם אחרת.

מוסיפה גם צילום של מרכז הבניה מגן הילדים שנוהל על ידי תמר לפני שנים רבות, בירוחם ובו מוצגים שלטים שהוכנו על ידי הילדים.

כשמדובר בחקר ובלמידה מתוך הסביבה, מדובר בחקר מגוון של תופעות: ניתן ללמוד על החי והצומח בסביבה ושינויים שמתרחשים בה במהלך השנה. ניתן ללמוד על חזות וארגון הרחובות, הבתים אזורי המסחר בסביבה הקרובה, על מוסדות התרבות בה. ניתן להתבונן בגראפיטי שמופיע בסביבה. אחד הערוצים של למידה על הסביבה הקרובה הוא הערוץ האורייני. להתמקד בטקסטים הכתובים הן בסביבה הביתית והן בסביבה הציבורית הסובבת את את הילד ואת משפחתו.

אני מציעה אפוא שאחת האסטרטגיות הפדגוגיות המרכזיות לעידוד למידה אוריינית תהיה למידה מבוססת מקום. וזאת כדי להפוך את הלמידה למסקרנת ומענינת עבור כל ילד וילדה ומחוברת לעצמו למשפחתו ולתרבותו. בדרך זו תהיה לילד מוטיבציה לפענח את הכתב כדי להבין את המשמעות של שלטים, כותרות עיתונים וספרים ספרים, מודעות, גראפיטי וכו. זיהוי האותיות והחיבור בין צליליהן לבין הסימן הגראפי שלהן (מודעות פונולוגית) , קריאת מילים ומשפטים יהפכו לאמצעים להשגת מטרות הלמידה ה"אמיתית" ולא מיומנויות אורייניות תלושות.

במקביל לקריאה רצוי מאוד לעודד כתיבה שקשורה לתפקוד היומיומי בסביבה הקרובה. לכתוב כותרות לציורים שהילדים מציירים, ליצור שלטי כניסה לבית, כתיבת כתובת שאליה רוצים להגיע ועוד. באמצעות הכתיבה משדרים לילדים שהם משתתפים פעילים בסביבה שבה הם חיים ולא רק לומדים את הקיים. התפיסה המוצגת היא של סביבה דינאמית שלתושבים בה יש השפעה על עיצובה: היא מייצגת אותם ונבנית גם על בסיס השתתפותם הפעילה בה (ראו דוגמה של שלט שנכתב על ידי נורית נכדתי).

להלן ציור חופשי של ילדה מירוחם. הילדה (שלמדה בגן של אולגה) ציירה מיוזמתה את הסביבה הגיאוגרפית של ירוחם, את המדבר שבלבו נמצאת ירוחם באופן שהיא פרשה אותו. עברו שנים רבות מאז הלמידה המשותפת עם גננות ירוחם ואני מתרגשת כל פעם מחדש לראות את ביטויי הלמידה המשמעותית של הילדים.

ילדה אחרת בגן ממלכתי דתי מצאה לנכון לצייר את האופן שבו היא פירשה את עקדת יצחק. מיוזמתה ציירה והוסיפה את הכיתוב לציור. כך ניתן לראות שהילדים מייצגים בעבודותיהם את התרבות שאותה הם סופגים בבית ובגן הילדים. גם כאן ניתן לראות בציור ביטוי של העניין והיכולת של הילדה שציירה אותו וגם ללמוד על המקורות התרבותיים שמזינים אותה.

האמת היא שביומים שלנו כמעט כולנו מאמצים סוג זה של למידה בצורה מזדמנת. ילדים מבקשים שנעזור להם לפענח שלט זה או אחר תוך כדי הליכה איתם ברחוב; הם מבקשים שנעזור להם לקרוא מילים שמופיעות על אריזות של מוצרים, או שהם מתנדבים לקרוא כותרות של ספרים. לעתים קרובות הם "מתנדבים" לכתוב: רשימות קניות, רשימות מוזמנים למסיבת יום הולדת, שלט כניסה לבית ועוד.

מה שחשוב בעיניי לעודד כחלק מפדגוגיה מבוססת מקום הוא גישה שיטתית של חקר של למידה אוריינית במהלך חודשים או שנת למידה שלמה. לעודד פרויקטים של חקר סביב נושאים שמעניינים את הילדים ואגב כך לטפח גם כישורים אורייניים, גם ידע על הסביבה וגם למידה של חקר. לראות בחקר הסביבה הזדמנות פז ללמוד על הסביבה, לפתח כישורים אורייניים ולחבר את הילדים לעצמם ולתרבותם. על פרויקטים כאלו, שאינם רבים לצערי – אכתוב בפוסטים נוספים בהמשך.