השבוע אני מבקשת להציג ספר ילדים חדש, עוד מעט נעבור דירה – שהוא ספרה הראשון של מיכל רשף. איירה את הספר אנינדיטה סרקר. גיבורי הספר הם הילד או הילדה שחר…ולא אחר מאשר עצלני ,בובת עצלן ששחר קשור[או קשורה]אליה במיוחד. מיכל רשף, הסופרת, ביקשה להדגיש בהתכתבות שלי איתה, שהדמות של שחר אוירה ונכתבה כך שכל ילד או ילדה יוכלו להחליט אם שחר הוא/היא בן או בת. שחר המצטייר/ת מהספר כילד/ה בגיל הגן, הוא/היא גם המספר/ת. על כן ספר ילדים זה מציג לנו כיצד מצטייר מעבר הדירה בעיני הילדים. המבוגרים, האחראים מן הסתם להחלטה לעבור דירה (אימא ואבא) מיוצגים בטקסט פעמיים בלבד. "כל הזמן ההורים שלי אומרים "עוד מעט נעבור דירה", ובהמשך, "עכשיו הבית מלא ארגזים.\ חלק מהצעצועים שלי כבר בתוכם, \ ואימא ואבא אומרים שבעוד כמה ימים \ נארוז את כולם". יתרה מזו בכפולה זו שבה מוזכרים ההורים ניתן לראות תמונה של ההורים ללא תווי פנים כלל.
הספר מתחיל בהצגת הבית שממנו עוברים מתוך הפרספקטיבה של שחר. מדובר בבית שבו שחר נולד/ה, הבית היחיד שיש לו/לה. בתיווך של שחר אנחנו מכירים את רהיטי הבית, את הצעצועים המועדפים על שחר (בראש ובראשונה עצלני), כמו גם פעילויות חביבות עליו/עליה (ציור, בניה בקוביות). בשלב הבא שחר מציג/ה לנו את הבית בתהליך של הכנה לקראת מעבר הדירה. הכול, הכול ארוז וקשה למצוא פריטים בתוך הארגזים האלה. יתרה מזו, ערמות הארגזים מטילים צל בלילה ומפחידים לפרקים. הבעיה המרכזית של שחר בשלב זה, מעבר לדאגה והחשש הטבעי לקראת מעבר הדירה, היא שעצלני החביב עליו/עליה ביותר נעלם באחד הארגזים.
בשלב הבא מגיע שלב ההובלות, מעבר הדירה עצמו, שלב שבו מוזכרים סבא וסבתא שבאים להושיט יד. שחר משתף/משתפת אותנו ברגשות המתלווים לשלב זה, רגשות מעורבים: "זה גם כיף \ו גם מפחיד \ וגם שונה \ וגם מרגש." .אנחנו נפרדים משחר בשלב שבו הוא/היא מדמיין/מדמיינת לעצמו/לעצמה איך ייראה הבית ה"אחר". שחר מדמיין/מדמיינת לעצמו/לעצמה בפרטי פרטים את הבית האחר על תכולתו ועל הפריטים המוכרים המועברים אליו מהבית ששחר מכיר/ה. וברור שמה ששחר מדמיין/מדמיינת יותר מכל הוא את עצלני חוזר אליו/אליה ומתלווה אליו/אליה לכל מקום.
הספר מצליח להעביר בצורה אמפתית את מעבר הדירהמהפרספקטיבה של הילד, על כל מורכבות הרגשות המתלווים למעבר הדירה. על הקושי להיפרד מהמוכר ועל ההתרגשות להכיר את החדש האחר. ומה שחשוב לזכור ודי מובן לשחר עצמו/עצמה הוא שהמשפחה עוברת לבית אחר, אבל יש המון דברים הממשיכים ללוות את הילדים: ההורים, סבא וסבתא, עצלני כמובן וגם כל הרהיטים וצעצועים המוכרים העוזרים להסתגל לסביבה החדשה.
קריאה חוזרת של הספר היא בעיניי כלי חשוב עבור ילדות וילדים המצויים במצב של הכנה לקראת מעבר דירה. חשוב שבני המשפחה הקוראים את הספר עם הילדים ישכילו להקשיב לפרשנות הילדים את הספר ועליהם להיות קשובים במיוחד להבעות הרגשיות של כל ילד וילדה. רגשותיהם והמילים והדרכים שבאמצעותם הם יביעו אותם עשויים להיות שונים מאלה של שחר.
