בפוסט זה אני מציגה ספר ילדים שיצא ממש לאחרונה בשנת 2025 בהוצאת מטר. הספר נקרא דוב וחיות שאפשר לראות מאת ליאו טימרס (Leo Timmers) שגם אייר את הספר. מדובר בספר תמונות (picture book) קלאסי, ספר שהבנת המשמעויות החבויות בו מחייבת התבוננות משולבת בטקסט המילולי ובאיורים. הספר נכתב בהולנדית ותורגם לשפות רבות. הוא תורגם לעברית על ידי נעמי בן-גור. שמו של הספר בהולנדית De bril van Beer שמשמעותו "משקפי הדוב". הספר תורגם גם לאנגלית ושמו באנגלית Bear's lost glasses, בתרגום חופשי "משקפי הדוב שהלכו לאיבוד". אני חושבת שעיון וחשיבה על תרגומי הכותרת בהולנדית ועל תרגומי הכותרת לאנגלית ולעברית עשויים לחשוף חלק ממשמעות הספר. בעוד הכותרת המקורית בהולנדית והכותרת המתורגמת לאנגלית קונקרטיות ומבליטות את משקפי הדוב (המצויות או האבודות) הכותרת בעברית דוב וחיות שאפשר לראות מסקרנת ורומזת על כך שאולי הספר מתמקד בראייה, בפרספקטיבות ולא במשקפיים כחפץ. הדבר המסקרן מאוד הנוסף הוא שמשקפי הדוב בכריכה הקדמית והאחורית בספר המודפס מורכבים מעדשות שחורות הנראות אטומות לחלוטין ומבריקות, בעוד עדשות המשקפיים שהדוב מרכיב מעל דפי הספר שקופים כיאה למשקפי ראייה. הניגוד הזה בין עדשות שחורות ואטומות לבין עדשות שקופות מעורר את השאלה לגבי תרומתם או אי תרומתם למה שרואה או לא רואה הדוב.
ועכשיו לעלילת הספר. הדוב אינו מוצא את משקפיו, בלעדיהם לדבריו קשה לו לראות. הוא יוצא מביתו המטופח למדי כדי לבדוק שמא שכח את משקפיו אצל הג'ירף חברו הטוב. בדרכו לבית הג'ירף, דרך המצטיירת כמוכרת לו ביותר, נדמה לדוב שהוא רואה איל מקורנן, קרוקודיל (מעניינת הבחירה במילה קרוקודיל ולא תנין בתרגום העברי של הספר), פיל ופלמינגו. לבסוף נדמה לו שהוא רואה נחש שאחרי בדיקה ושיחה קצרה איתו מסתבר שהוא לא אחר מהג'ירף. חברו הג'ירף מרכיב לדוב את המשקפיים (שהקוראים הבחינו מתחילת הספר שהיו מורכבות על מצחו במקום על עיניו). הדוב שמח לגלות ששב לראות היטב באמצעות המשקפיים. הדוב אסיר תודה על כך שחברו הרכיב לו את המשקפים. הג'ירף הסבלני והטוב אינו טורח להבהיר שהמשקפים היו מונחים כל הזמן על מצחו של דוב. אחרי החיבוק דוב מספר לחברו על החיות הנפלאות שבמפתיע ראה בדרכו: אייל, קרוקודיל, פיל פלמינגו. הג'ירף מבקש להצטרף לדוב כדי לראות את החיות המעניינות שראה בדרכו אליו. ובדרך פלא בדרכם חזרה החברים לא הצליחו לראות את החיות. הדוב שואל את עצמו שמא משהו מקולקל במשקפיו. עולה השאלה האם המציאות ה"אמיתית" היא זו שהדוב רואה עם המשקפים או בלי המשקפיים. בסוף הספר רמז לכך שהדוב ממשיך לג'נגל עם מיקום משקפיו ובעקבות זאת לראות את המציאות באופן אשר נותן דרור לדמיונו.
מדובר אפוא בספר יפה , מסקרן וחכם המדבר אלינו באמצעות מעט מילים מדודות המשלימות את האיורים. האיורים מיטיבים לייצג את ההבעות הרגשיות של הגיבורים -הדוב והג'ירף, ואת מערכת היחסים ביניהם. מסתבר שיצורים שונים אינם רואים את המציאות עין בעין ואף אותה חיה אינה רואה את אותם דברים באותם מקומות בזמנים שונים. זהו ספר על פרספקטיבות ועל על ידידות אמיצה המכילה שונות בין בעלי חיים.
המחבר ליאו טימרס נולד בשנת 1970 בבלגיה ויוצר בהולנד. באתרים שונים מסופר שהוא התחיל ליצור קומיקס בילדותו (באתר אחד קראתי שבגיל 8-9 שנים והאתר אחר בגיל 11). החל את דרכו כמאייר ובהמשך כתב ואייר ספרי ילדים שזיכו אותו בפרסים.
