בפוסט זה אני מציגה ספר חדש, שימי והשמשונים (Scotty And The Scotties) מאת גבריאל אונס ( Gabriel Evans) בהוצאת מטר. מדובר בספר שנכתב באנגלית בשנת 2025, ואף תורגם ופורסם בעברית בשנת 2025! הספר תורגם לעברית על ידי נעמי בן-גור.
גיבור הספר הוא שימי (Scotty במקור) יצור מסוג כלב (עם נפש של עכבר) המשתייך למשפחה גדולה ואוהבת של שמשונים כמוהו. "אף על פי ששימי אהב להיות שייך למשפחת השמשונים, הוא אהב גם לעשות דברים משלו." אלא שהוא הבחין בכך שבכל פעם שהוא יזם דבר מה ייחודי משלו, בני משפחתו השמשונים חיקו אותו. שימי לא התייאש וניסה בכל מיני דרכים להבליט את ייחודיותו: קנה וחבש כובע מיוחד, התחיל לצייר ועוד. השמשונים עשו את אותם הדברים: רכשו וחבשו כובעים זהים לאלו של שימי, התחילו פתאום כולם לצייר. שימי היה מבואס מאוד מזה שהשמשונים לא אפשרו לו (מכוונות טובות כמובן) להיראות שונה ולעשות דברים שמייחדים אותו. כל זאת עד אשר הופיע יצור זר שנראה שונה מהשמשונים. שימי שמח תחילה על המפגש עם היצור הזר( שלא נגלה את זהותו – הקוראים יגלו זאת בעצמם). מהר מאוד גילה שהיצור הזר היה נחוש לחסל אותו. מי שנחלץ לעזרתו של שימי הם משפחת השמשונים שרדפו והבריחו את הזר. לא זו בלבד ששימי שמח לגלות את יתרונות הקהילה, אלא שכל אחד מהשמשונים למד לעשות דברים משל עצמו. "רוב הזמן"-לא תמיד כמובן.
הספר שימי והשמשונים הצטייר בעיניי כספר "יפה" (איוריו חכמים, מתוחכמים ומבטיחים לקוראים "רציניים" תגליות מעניינות בעקבות התבוננות מעמיקה בהם). הכתיבה מעניינת ומושכת. הנכד שלי ניצן, בן החמש וחצי, אהב מאוד מאוד את הספר ובעזרת עיניו הסקרניות למדתי להינות עוד יותר מהספר ולגלות פרטים מוכמנים באיורים.
הסוגיה העומדת במרכז הספר היא הצורך בהבלטת האינדיוידואליות, הייחודיות של הפרט. מדובר באפשרות לבטא אינדיוידואליות על רקע קשר טוב עם הקהילה, עם המשפחה. הייחודיות של כל פרט איננה מייתרת את הצורך בהשתייכות, אלא מוצגת כצורך בולט ומרכזי נוסף. מעניינים במיוחד האמצעים החזותיים המבליטים הן את השונות והן את ההשתייכות ובזה היתרון של ה- picture books.
חשוב לציין שכמו ברבים מה- picture books, האיכותיים הסופר הוא גם המאייר. גבריאל אונס הוא אמן אוסטרלי, סופר ומאייר שספריו מתורגמים לשפות רבות.
האמת היא שכחלק מעיון ראשוני בספר (מבלי לקרוא את הצגתו על גבי הכריכה האחורית ואת דף ההסבר על הספר) עלתה לי המחשבה ששימי והשימשונים די דומה לספר הילדים בנצי מאת דויד מק קיי, הסופר והמאייר הבריטי הותיק והמוכר. התעמקות בספר גילתה ששימי והשמשונים מציג סוגיה שונה ומשלימה לסוגיה המוצגת בספר בנצי. בעוד שבנצי, כמו ספרי ילדים אחרים מתמקד בצורך בשייכות על אף השונות, "שימי והשמשונים" מציג כאמור את הצורך להבליט את האינדידוידואליות, את הייחודיות על בסיס של השתייכות. בסופו של דבר מה שנדרש הוא גם תחושה של ייחודיות וגם השתייכות. חלק מהאנשים סובלים מכך שזהותם האישית נמחקת ונלחמים על הבלטת ייחודיותם כאינדיוידואל בעוד אחרים מתקשים להשתייך ולהתקבל על אף השונות על ידי הקהילה שלהם.
המלצתי לגננות לקרוא עם ילדי הגן את שני הספרים בזה אחר זה ולעודד אותם לערוך השוואה ביניהם. זו המלצה שבכוונתי ליישם בעצמי בקורסים שאני מלמדת השנה: קורס תיווך שבו אני מבליטה את מאפייני אינטראציות בין מבוגרים לילדים בקריאה חוזרת של ספרים, עם סטודנטיות בתואר ראשון באקדמית חמדת) ובקורס "חינוך מכיל" עם סטודנטיות תואר שני במרכז האקדמי לוינסקי וינגייט. אעשה זאת תוך הצגת שני הספרים:" שימי והשמשונים" ו"בנצי".
