בניית שגרת חיים, לימודים ורווחה רגשית בעקבות המלחמה: הפניה לפוסטים רלוונטיים

קבלו עדכונים אחת לשבוע על פוסטים חדשים בבלוג:

Leave this field empty if you're human:

אחרי שמחת תורה חזרנו לסוג של שגרה. במהלך החופשה נחתם הסכם הפסקת אש עם החמאס. בעקבות ההסכם שוחררו בערב שמחת תורה, 13.10.2025, כל החטופים החיים וארבעה חטופים חללים. מאז נמשך סוג של טפטוף של החזרת חטופים חללים שנפסק לפני קצת יותר משבוע. תהליך זה של החזרה הדרגתית שעליה אין לנו שליטה מתישה עד מאוד את משפחות החטופים החללים. לפני ימים אחדים עקב הפרות של חמאס התקיימו תקיפות במשך כיומיים אחריהן הוכרז שוב על הפסקת אש. במהלך ההפרות של הפסקת האש נהרגו שלושה חיילים.

החזרה לחיים וללימודים אחרי אירועי המלחמה וההסכמים בעקבותיה מביאים לסוג של הירגעות דרוכה.

אחרי תקופה כל כך ממושכת חשוב כמחנכים בכלל וכמחנכים בחינוך לגיל הרך בפרט, לתת את הדעת לקשיים שאנחנו עשויים להיתקל בהם במסגרות החינוך. חשוב שנזכור שאנחנו לא חוזרים ל"שגרה רגילה" אלא לשגרה מאופיינת במתח מסוים, תשישות לצד הקלה על כך שבכל זאת אנחנו מצויים בתקופה של הפסקת אש.

מטרת פוסט זה היא להציע אוסף של פוסטים שנכתבו בשנים האחרונות בבלוג, שמצטיירים בעיניי כרלוונטיים לתקופה הנוכחית ולקשיים שעמם אנחנו מתמודדים. התלבטתי רבות לגבי כותרת הפוסט הזה. בהתחלה עלתה האפשרות להתייחס להתמודדות עם פוסט טראומה בעקבות הטראומה של אירועי המלחמה המתמשכת. ואכן השתמשתי במונח פוסט טראומה כמונח חיפוש בבלוג שלי.  אחרי השקעת מחשבה סברתי שעדיף להתייחס למונח כללי ו"מחייב" פחות כקשיים בעקבות המלחמה המתמשכת ודרכי התמודדות איתם. תוך כדי הכנת הפוסט המארגן הזה, הכנה שארכה שעות רבות, חשבתי שראוי להוסיף הפניה גם לפוסטים המתמקדים בדרכי עבודה המתייחסות לגן כולו(או לכיתה) כיחידה ארגונית ולא רק להתמקדות בהתמודדות עם בעיות וקשיים ספציפיים שלהם זיקה למלחמה המתמשכת. וזאת כיוון שהטיפול בבעיות ספציפיות חייב להיעשות כחלק מביצוע המשימות המרובות האחרות המוטלות על הגננת.

מבט- על ההיערכות המיוחדת לשנת תשפ"ו בצל המלחמה

המיוחד בהיערכות לשנת הלימודים תשפ"ו במסגרות חינוך לגיל הרך

בפוסט זה אני מציגה מטרות וצעדים להיערכות לשנת הלימודים תשפ"ו במסגרות חינוך לגיל הרך. מטרות וצעדים הנוגעים לצוות, להורים ולילדים. אני מדגישה בפוסט גם את המיוחד בשנת תשפ"ו שנה שבה הצוותים, ההורים והילדים מגיעים עייפים נפשית ולעמים אולי אדישים. לאור זאת חשוב ביותר שהצוות יתעשת ויתגייס תודעתית להתנהלות במהלך שנת לימודים זו. המפתח להצלחת ההיערכות מצוי בעיניי ביכולת של הצוות לעבוד כיחידה מלוכדת ומתואמת שחותרת להשגת מטרות חינוכיות. חשוב שהצוות יתמקד בקשיים צפויים וייערך לקראתם. יש להשקיע כל מאמץ להימנע מוויכוחים פומביים עם הורים, לא משנה מי צודק. הודגשו גם צעדים הנוגעים לקשר עם הורי הילדים. חשוב ביותר לשוחח עם כל הורה לפני תחילת שנת הלימודים כדי להתחיל לבנות קשר של אמון. את אסיפת ההורים רצוי לערוך לפני תחילת שנת הלימודים על מנת שהילדים והוריהם יגיעו עם יותר ביטחון לגן. באשר לילדים, חשוב לאפשר להם משחק חופשי, להכיר להם את הסביבה הפיזית ולעבוד מהיום הראשון בקבוצות קטנות קבועות והטרוגניות המקלות על יצירת קשרים בין אישיים עם ובין הילדים. חשוב להציג להורים מה תוכנית הפעולה בגן במקרה של אזעקות בזמן הפעילות של הגן.

המיוחד בהיערכות לשנת הלימודים תשפ"ו -ההרצאה המוקלטת

בפוסט זה הפניה להרצאה מוקלטת המתכתבת עם הפוסט הקודם המציג היערכות לשנת תשפ"ו בעקבות המלחמה המתמשכת. סתם פרט מעניין: בהרצאה המוקלטת  הדגמה של מבחן הגפרורים כ"אבחון" עצמי של מידת השחיקה.

קשיים צפויים בעקבות המלחמה המתמשכת ודרכי התמודדות איתם

התמודדות עם פחדים בגיל הרך-בימים רגילים ובמצבי חירום

פוסט זה מתמקד בפחדים של ילדים צעירים. הפחד מוצג כתופעה טבעית ששומרת על הילד ומשקפת גם את האופן שבו מבין הילד את העולם. שכיחות ועוצמת הפחד תלויות גם בהבדלים בין אישיים שקשורים לטמפרמנט ולאופי ההתנסויות של הילדים. ילדים צעירים המתגוררים בדרום הארץ מנוסים הרבה יותר מהילדים במרכז בכל הקשור להתמודדות עם איומים ביטחוניים. מצד אחד התנסותם זו מביאה לרמות חרדה ופחדים גבוהות יותר, אבל מצד שני נראה שהם הרבה יותר "יעילים" בהתמודדויותיהם היומיומיות עם האיומים. כדרך התמודדות עם פחדים הזכרנו שחשוב להכיר בפחד ולתת לגיטימציה לביטוי מילולי ישיר של הפחד בקרב בנים ובנות כאחד. בנוסף חשוב למצוא איזון בין מתן הרגשת ביטחון לילד, בכך שהוא לא מתמודד עם העולם לבד ושאנחנו תומכים בו, לבין עידוד של התקרבות למצבים שנראים בעיניו מאימים וזאת על מנת לא לצמצם את טווח ההתנסות שלו. נזכור שליווי ילד פוחד מחייב אותנו לאמפתיה וגילוי סבלנות.

מודל שלושת השלבים להתמודדות עם אירועים טראומטיים -והתייחסויות למודל

אני מציגה בפוסט זה מודל שמצטייר כאפקטיבי שהוצע על ידי ד"ר תמר ורטה- זהבי להתמודדות עם אירועים טראומטיים בכלל, לרבות עם אירועים טראומטיים הקשורים למלחמה שאנו מצויים בה. במודל המכונה מודל "שלושת האלפים" מדובר בשלושה שלבים הכוללים אוורור, אינפורמציה וארגון. לצד ההיגיון והתועלת המסתמנת מיישום המודל העליתי בפוסט זה מספר התייחסויות מתוך התבוננות אוהדת אבל מעט ביקורתית. שלוש הנקודות שהעליתי קשורות לצורך לדבר על הבעה רגשית מדויקת יותר מאשר על סתם אוורור שעלול להציף רגשית, על כך שהמודל מתאים לשיח דיאדי ולא לשיח קבוצתי (ייתכן שהדבר נאמר בהרצאה בזמן שלא נוכחתי בו) כדי למנוע הידבקות רגשית, ועל כך שהעיבוד הרגשי של האירוע אינו מתנהל תמיד בשלבים סדורים.

על התמודדות מאוזנת של המשפחה עם אתגרי החזרה ממילואים -הרצאה של ד"ר רוני ברגר

בפוסט זה ישנה התייחסות ואף הפניה להרצאה של ד"ר רוני ברגר בנושא התמודדות המשפחות עם השיבה של חיילי  וחיילות המילואים לחיק המשפחה אחרי היעדרות ממושכת. בהרצאה הסביר רוני ברגר על המשמעות של החזרה ממילואים ממושכים עבור החייל או החיילת וגם המשמעות של החזרה הזו עבור המשפחה. בהמשך הוא התייחס לקשיים שעשויים לצוץ בתקופת החזרה מהמילואים. ולבסוף הוא הציע עקרונות פעולה שעשויים לסייע למעבר הדרגתי ומוצלח שיחזיר את המשפחה לפעולה תפקודית ומתואמת. אני התייחסתי  בפוסט קצת גם להכנה של ילדים צעירים לקראת שיבה של ההורה הביתה.

בניית חוסן אישי וקהילתי להתמודדות עם טראומה ולשיפור התפקוד היומיומי הפניה לאתר "אתם איתי אונליין"-

הפניה לאתר "אתם איתי אונליין" ובו ילדים בני 4 עד 12 יכולים לקבל טיפול אונליין בטראומה ובניית חוסן. האתר נבנה על ידי פסיכיאטרים ואנשי טיפול נוספים המומחים בטיפול בטראומה ופוסט טראומה (ד"ר לילך רחמים, ניצה נקש ופרופ' נתי לאור).

טיפוח חוסן בחינוך לגיל הרך: בבית ובמסגרת

בפוסט זה נטען שטיפוח חוסן מהגיל הרך הכרחי על מנת שילדים יצאו לחיים מצוידים באמונה ביכולת שלהם להתמודד עם קשיים, בעיות ואתגרים, עם ניסיון מצטבר של התמודדויות עם בעיות יומיומיות (תפקודיות , לימודיות וחברתיות), ומצוידים באסטרטגיות התמודדות. טיפוח חוסן מחייב קשרים בין אישיים טובים בין הורים מחנכים וילדים צעירים- קשרים שמצד אחד תורמים לבניית האמון של הילד במבוגרים ובעולם ומצד שני משדרים לילד שסומכים עליו בהתמודדויותיו. על בסיס קשרים בין אישיים טובים מתחייב ליווי ועידוד של פתרון בעיות הצצות באופן טבעי בחיי היום יום. בפוסט נטען שהיכולת של ילדים צעירים להתמודד עם בעיות נבנית בהדרגה תוך כדי התנסות בהתמודדות עם אתגרים. לשם כך חשוב לעודד התנסות מרובה הכרוכה בניסוי וטעייה. בפוסט נטען שחשוב ללמד ילדים לקבל את הטעויות והכישלונות שלהם כחלק מתהליך הלמידה ואף לראות בהם הזדמנויות בתהליך הלמידה לכל החיים והשיפור העצמי התמידי. הוצגו בפוסט עקרונות מנחים למחנכות והורים לטיפוח החוסן של הילדים כמו גם הנחיות כיצד להימנע מפעולות ומסרים המחבלים בגיבושו. עם העקרונות המרכזיים לעידוד חוסן נמנים ההכרח שמבוגרים יבחנו את תפיסת החוסן ודרכי ההתמודדות שלהם עצמם עם בעיות ושיהוו דוגמה אישית להתמודדות אפקטיבית ולשליטה עצמית תוך כדי ההתמודדות. בנוסף הודגש הצורך לעודד התמודדות על ידי התייחסות לתהליך יותר מאשר לתוצר, לעידוד התמדה של הילדים, ולמסגור טעויות וכישלונות כהזדמנויות למידה ושיפור עצמי. מקביל זאת נימנע מלהתייחס ליכולת כדבר קבוע שלא ניתן לשיפור. נימנע מהתייחסות לבעיות הקשורות לילדים כמכת גורל, נמנע מהשלמת משימות במקום הילדים במקרים שבהם הם מתקשים להשלים אותן.

ניהול מוסרי של כיתה בשירות פדגוגיה של חוסן

פדגוגיה של חוסן משלבת בין תמיכה רגשית ואקדמית, עידוד לאוטונומיה, פיתוח תחושת מסוגלות וסביבה לימודית מכילה, מאתגרת ומשמעותית. פדגוגיה של חוסן מתמקדת בעידוד התמודדות עם בעיות ואתגרים. מורים משחקים תפקיד מרכזי בכך שהם יוצרים אווירה חיובית ובטוחה בכיתה, ומעניקים לתלמידים כלים רגשיים ואקדמיים להתמודדות עם קשיים ולשגשוג, וכל זאת על בסיס יצירת קשר בין אישי איתם המבוסס על אמון ותמיכה, חופש הבעה של רגשות ומחשבות והצבת גבולות על ההתנהגות. פדגוגיה של חוסן כוללת גם עידוד של בניית קשרים בין אישיים שוויוניים בין התלמידים לבין עצמם כבסיס להתמודדויות ותמיכה רגשית. הטענה בפוסט היא  שפדגוגיה של חוסן מחייבת ניהול מוסרי של כיתה הנשען בחלקו על חוסנה של הגננת או המורה. ניתן להגדיר את ניהול הכיתה כמעין כישור – על שמבטא את היכולת של המורה\הגננת להנהיג את הכיתה\גן שלה, על הילדים ועל אנשי הצוות העובדים לצדה, בשיתוף הורים, תוך ניצול תנאי המקום הפיזי והזמן הנתונים, להשגת רווחה רגשית ותנאי למידה טובים ומותאמים לכל ילד וילדה. במודל ניהול מוסרי של כיתה שהוצע על ידי (טל, 2010) נטען שניהול כיתה אפקטיבי מתבטא ביכולת לשנות החלטות ודרכי עבודה בעת התמודדות עם קשיים, לאור רפלקציה על פעולות העבר, וזאת במגמה להבטיח רווחה רגשית, הרגשת שייכות ולמידה של ילד או ילדים מבלי להפריע לאווירה הכללית של הכיתה (טל, 2010). בפוסט זה הצגתי את מאפייני פדגוגיה של חוסן בזיקה ליצירת סביבה המעודדת התמודדות עם קשיים מתוך מתן מענה לצורכי האוטונומיה, המסוגלות והחיסור לאנשים. זאת ועוד, הראיתי כיצד הפעלת תפיסות וכישורים הכלולים בניהול מוסרי של כיתה תומכת ביישום פדגוגיה של חוסן. לבסוף הדגמתי את הזיקה בין ניהול מוסרי של כיתה לפדגוגיה של חוסן באירוע שדווח על ידי סטודנטית להוראה בחינוך לגיל הרך. תוך כדי כתיבת הפוסט עדכנתי את מודל ניהול מוסרי של כיתה כדי להדגיש את היותו כלי לטיפוח חוסנם של התלמידים והצוות החינוכי כאחד.

תכנון שנתי לטיפוח כישורים חברתיים ולמניעת בעיות התנהגות

הפוסט מציע לגננות מודל של תכנון שנתי לפיתוח כישורים חברתיים. מודל זה כולל ערוצים של פעולות חינוכיות המבוססים על תהליכים שמתווים את הדרך לקראת השגת המטרות הרצויות. בפוסט מוצעים גם קווים מנחים להערכתה של תכנית זו. גננות ומפקחות מוזמנות ליישם את התוכנית, להכניס בה שינויים. בפוסט מוצגת הצעה של תכנון שנתי שעשוי להנחות את דרכי העבודה בגן הילדים (ניתן אולי עם שינויים שנוגעים להקשר בית הספר ליישמו גם בכיתות א'-ג'). הטריגר לכתיבתו  טמון בהתייחסויות חוזרות ונשנות של גננות ומורות שהעומס המאפיין את עבודתן היומיומית, הן אינן מספיקות לערוך תצפיות שיטתיות על הילדים. כמו כן מושמעת לעתים קרובות הטענה שהמספר הרב של הילדים מקשה על ביצוע עבודה בקבוצות קטנות וקבועות. במהלך השנים המאמר שעומד בבסיס הפוסט שימש גננות רבות ואף ישובים שלמים בארגון העבודה החינוכית בדרך שמאפשרת היכרות טובה עם כל ילד וילדה, טיפוח לימודי וחברתי, זיהוי בעיות וקשיים וטיפול שיטתי בהם.

ניהול גורמי חוסן וסיכון במלחמה – גם באמצעות קריאה חוזרת

חוסן פירושו בניית כלים להתמודדות עם אתגרים, שינויים וקשיים על בסיס ויסות רגשי, תחושת מסוגלות עצמית וכלים להבנה טובה של המציאות. חשוב להפנים את החשיבות והתרומה לחוסן של מתן ביטוי לקשיים, בעיות, רגשות שליליים. הקריאה החוזרת בקבוצה קטנה, הטרוגנית וקבועה היא בסיס לשיפור קשרים בין אישיים עם ובין הילדים. הדיון המעמיק עם ובין הילדים, החוזר ונשנה על  ספרי ילדים, מכין אותם להתמודדויות עתידיות, מלמד אותם להקשיב ולהיעזר באחרים וגם לעזור להם. דיון זה הוא הזדמנות להביע ולעבד רגשות וחוויות וגם משמש זירה לטיפוח משמעותי של אוריינות שבונה תשתית לקריאה עצמאית בעתיד. בפוסט הדגשתי גם את החשיבות של שימוש שיטתי סדיר בספרי ספרית פיג'מה ו"מכתבת אלפאנוס" לעידוד קריאה חוזרת בבית ובגן הילדים ובכיתות א'-ב'.

חוסן של משפחה בשגרה ובחירום

בפוסט זה המוקדש לסוגיית החוסן, הצבעתי על כך שמעבר לאנשים יחידים המגבשים ומפגינים חוסן, יש להתייחס לחוסן של מוסדות או ארגונים שאליהם משתייכים האנשים: חוסן של משפחות ושל גנים ובתי ספר. בפוסט זה התעמקתי בחוסן משפחתי תוך הצגת התהליכים והרכיבים שהציגה Froma Walsh. הצגתי בפוסט את תשעת הרכיבים של מודל החוסן המשפחתי המחולקים לחמש קטגוריות שהוצגו על ידי Walsh ( מערכת אמונות, דפוסים ארגוניים המאופיינים בגמישות ושמירה וחיזוק הדבק המחבר בין בני המשפחה, תקשורת בין אישית ישירה ובהירה, תהליכי פתרון בעיות שותפים לבני המשפחה המיטיבים להגיע לזיהוי והגדרות מוסכמות של הבעיה ודרכי הפתרון שלה, גיבוש של תהליכים של טיפול עצמי במשפחה תוך זיהוי ושימוש בחוזקות ומשאבים). אחרי הצגת המודל של Walsh לחוסן משפחתי הדגמתי את התהליכים באמצעות התמודדות עם שני אתגרים: משפחתיים: א. הסתמנות של אבחון אוטיזם של אחד מילדי המשפחה; ב. התגייסות המשפחה לגייס תמיכה ציבורית וממשלתית להחזרת בן משפחה חטוף בעזה. אני חושבת שהתהליכים המוצגים מציעים אפשרויות ריאליות של חוסן משפחות במצבים מאתגרים מאוד: ניתן לזהות שבמצבים המאתגרים המוצגים בני המשפחה מתגייסים כיחידים וכיחידה ארגונית לקידום המטרה המשפחתית המשותפת מתוך הכרת המציאות והתגייסות משמעותית לגיבוש אמונות ונקיטה בפעולות המצויים רובם ככולם בשליטתם. המשפחות מכירות בכך שאוטיזם כן או לא והימצאות בן משפחה חטוף זה משהו ממשי שהמשפחה מתמודדת איתו . יתרה מזו מדובר בבעיה ומשימה של המשפחה כולה. המשפחות מכירות בכך שעצם קיום האתגר איננו תלוי בהם. כן תלוי בהם מה עושים כדי להתמודד עם האתגר בצורה שתסייע לבן המשפחה הזקוק לעזרה ותחזק את המשפחה כיחידה הנלחמת לטובת שגשוג כל אחד מהיחידים המשתייכים לה. לצורך כך מתקיימת תקשורת שוטפת הן בתוך המשפחה והן עם גורמים מחוץ למשפחה שיכולים לסייע. מה שמניע את תהליך ההתמודדות עם האתגרים הוא האמונה בזכותם של בני המשפחה לזכות לטיפול והתייחסות כמו גם האמונה ביכולת להביא לשינוי משמעותי במצב בן המשפחה הזקוק לתמיכה ושל המשפחה כולה.

ויסות עצמי רגשי של הורים מסייע בהתמודדותם של ילדים עם לחצים ומשברים

פוסט זה מתמקד בוויסות העצמי של הורי הילדים ובמשתמע של מטפלות, גננות ומורים, ובהשפעתו על הרווחה הרגשית של הילדים ועל היכולת שלהם להתמודד עם מצבים מתסכלים בכלל ועם מצבים משבריים דוגמת משבר הקורונה במיוחד. החלטתי לכתוב את הפוסט בעקבות מאמר מחקר וחשוב של מעיין שורר וליאת ליבוביץ (Shorer & Leibovich, 2020) שנערך ובישראל ומצא מתאם חיובי בין הוויסות הרגשי של ההורים בזמן משבר הקורונה לבין הוויסות העצמי וההתמודדות של הילדים עם לחץ.

הפניה לספרי ילדים רלוונטיים

"שירת הטריגר-על צלילים שמבהילים" מאת לילך קיפניס

בפוסט זה אני מציגה את ספרה של לילך קיפניס "שירת הטריגר" בעקבות פרסום הגרסה המעודכנת אחרי הירצחה בטבח השביעי לאוקטובר, על צלילים שמבהילים. הספר "שירת הטריגר" הוא ספר בחרוזים המציג זרימת תודעה והתמודדות של ילדים שחוו חשיפה ממושכת לשיגורי טילים ואזעקות בנגב המערבי. הספר פורסם לראשונה בחודש מאי 2021 והודפס בקיבוץ בארי, ונעשה בו שימוש נרחב במועצת אשכול ככלי טיפולי עם ילדים שחיו בצל איומי הטילים. לילך קיפניס, מחברת ומפיקת הספר, המלווה באיוריה העדינים והאקספרסיביים של ליה ביקל, הייתה עובדת סוציאלית במרכז חוסן באשכול ועבדה במשך שנים עם ילדים ובני נוער. הספר נותן קול וביטוי לילדים המתמודדים בחיי היומיום שלהם עם מה שאנו קוראים בשפה מקצועית "פוסט טראומה", המתבטאת בחרדה ראשונית לא מאובחנת מצלילים שהם חלק מהיומיום: רעם ביום סוער, טריקת דלת, בום של אימונים, בום על קולי, משאית העוברת מעל פסי האטה, זיקוקים של יום העצמאות. מעבר להכרה מכבדת ועמוקה בכך שקולות וצלילים מעוררים חרדה בקרב הילדים, הספר מבטא גישה של העצמה

החייל הסודי של מנחם מאת אסתי הרמתי

בפוסט השבוע אני מבקשת להציג את ספר הילדים "החייל הסודי" של מנחם מאת אסתי הרמתי. הרמתי אחראית גם להפקת האיורים של הספר בהתבסס על AI. הספר יצא לאור בשנת 2024 אף שנכתב לפני השבעה באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. הספר מתמקד במפגש בין הקהילה ובתוכה ילדי גן, צוות גן ילדים שכן, ו"סתם" שכנים, עם ביטויי הפוסט טראומה של חייל השב משדה הקרב. הסיפור במרכז הספר מתמקד במנחם, פנסיונר פוסט טראומטי ממלחמת יום כיפור ובילדי גן הילדים השכן לביתו ולבית רעייתו מיקי הגובל באותו גן ילדים. הסיפור המסופר בספר מתבסס על מקרה אמיתי

"אבא טנק" מאת דוד סוסנובסקי

"אבא טנק" מאת דוד סוסנובסקי היא יצירה אמנותית מרשימה וכלי עבודה, כלי טיפולי ברשות משפחות המתמודדות עם פוסט טראומה. "אבא טנק", ספר ילדים שאותו הגה, כתב ואייר דוד סוסנובסקי שהוא מעצב גרפי, נשוי ואב לשני בנים וגם מוכר כסובל מהלם קרב בעקבות שירותו בצבא בג'נין במבצע "חומת מגן" בשנת 2002. הספר יצא לאור בנובמבר 2023 בהוצאת "גם וגם". הילד יובל הוא המספר בספר. אביו של יובל, כמו מחבר הספר דוד סוסנובסקי, מרבה לשבת בחדר העבודה שלו ולצייר. יום אחד, אחרי שהמשפחה שבה מהים הבחין יובל שעל שולחן העבודה של האב מפוזרים ציורים רבים של טנקים. שווה לקרוא. הילד יובל הוא המספר בספר. אביו של יובל , כמו מחבר הספר דוד סוסנובסקי, מרבה לשבת בחדר העבודה שלו ולצייר. יום אחד אחרי שהמשפחה שבה מהים הבחין יובל שעל שולחן העבודה של האב מפוזרים ציורים רבים של טנקים. הספר מתמקד בשיח בין יובל לאביו על העומד מאחורי ציורי הטנקים וההתנהגות הבלתי מוסברת לפרקים של האב.

שובו של מוג'ו מאת לישי מירן לביא, מרי מילמן ומליסה סטולר

ספר שובו של מוג'ו נכתב על ידי לישי מירן לביא בעזרת מרי מילמן ומליסה סטולר, איורים עוזי בנימין. הוא פורסם גם כיוזמת אנו-מוזיאון העם היהודי ופורסם על ידי ספרי ניב. הספר אויר על ידימ עוזי בנימין. במרכז הספר סיפור ההיעלמות של אב המשפחה והכלב מוג'ו מחצר ביתם הפסטורלי בעקבות סופה נוראית, פראית, חסרת תקדים בעוצמתה, ש"אף אחד לא חווה כזו מעולם". הסופה "התפתלה בין שבילי הקיבוץ" והביאה לחורבן. אנשים ובעלי חיים עפו לכל עבר. הרוחות "סחררו בני אדם ןחיות סחור-סחור"."פרגולות התרוצצו". הגג של ביתה של משפחת לב עף, אבד. חפצים התפזרו לכל עבר. משפחת לב יחד עם שכנים נוספים הסתתרה במקלט. עם שוך הסערה, האם ושתי בנותיה הבחינו שאב המשפחה והכלב מוג'ו נעלמו. בליווי שכניהן האם ובנותיה הצעירות החלו לקרוא לאבא ולכלב ולחפש אותם. מוגנב בטקסט גם המשפט "אנשים הראו את התמונות שלהם" . "היה קשה ובודד לחכות" שאבא ומוג'ו יתגלו.

מר ייאוש וגברת יהב מאת אשר וינשטיין

הספר החדש "מר ייאוש וגברת יהב" של אשר וינשטיין, איורים יונת קציר (בהוצאת אוריון). ספר זה מדבר אל הילדים באמצעות הטקסט המילולי הכולל חרוזים שמן הסתם מושכים את הילדים והאיורים המרהיבים המיטיבים לייצג את הטקסט המילולי. הספר חושף מאבק בין שמחה ותקווה לבין ייאוש ועגמומיות; זהו ספר שעשוי להיכלל במגמה לטפח בקרב הילדים כישורים רגשיים וחברתיים (SEL-Social Emotional Learning).

כשמועכים אותי-ספר ילדים מאת בריאנה קרזו

הספר "כשמועכים אותי" הוא ספר המדבר בדרך אמנותית מעניינת ומשכנעת על התמודדויות עם מעיכות, אתגרים תקיפות ואסונות טבע המביאה לשדרוג המצב (מה שנקרא בהגדרת החוסן "להזדקף") גם בזכות שיתופי פעולה בין גורמים וגם מתוך שמירה על הזהות האישית.