החלטתי לכתוב את הפוסט בעקבות ריבוי מקרי הפטירה של פעוטות לא מחוסנים שנדבקו בחצבת. נוספו לכך דיבורים בלתי מבוססים על זיקות בין חיסונים לעליה בשכיחות האוטיזם, כמו גם האמירה של הנשיא טראמפ שצריכת תרופות להורדת חום ונגד כאבים על בסיס פרצטמול (טיילנול בארה"ב ואקמול, דקסמול ודומיהם בישראל) בזמן ההיריון מעלה את הסיכון של לידת תינוקות עם אוטיזם והפרעות נוירו-התפתחותיות נוספות. הדיון בנושא הפעוטות הלא מחוסנים לחצבת שנפטרו עלה לאחרונה בשיחה לא פורמלית במהלך סיור לימודי עם פרופ' אורנה שץ אופנהיימר (דיקנית הפקולטה לחינוך במכללה האקדמית חמדת) וד"ר מיכל אילן, קלינאית תקשורת ומרצה בנושא התפתחות שפה באקדמית חמדת. השיחה התקיימה בעקבות עדכון של מיכל תוך כדי שיחה בינינו על פרסום בדבר מקרה פטירה נוסף של פעוט לא מחוסן שנדבק בחצבת. שלושתנו הזדעזענו מהמקרה. מיכל שיתפה בקיומו של מידע מוטה ומטעה המתפרסם ברשתות חברתיות בדבר ה"סכנה" המתלווה לחיסונים- מידע המשפיע על החלטת של הורים לא לחסן את ילדיהם. נכון שרבים מהמקרים אירועו בחברה החרדית, שחלקים ממנה ממעטים לחסן תינוקות, אבל כפי שמיכל ציינה, התופעה של הסתמכות על מידע לא מדויק כבסיס להימנעות מחיסונים נפוצה בקהלים נוספים. בשיחה עם אורנה ומיכל עלתה גם ההמלצה של הנשיא טראמפ שהדהדה את ההמלצה של שר הבריאות שלו רוברט קנדי ג'וניור לנשים בהריון לא לצרוך טיילנול .
נזכרתי גם במשבר מגפת הקורונה במהלכו אנשים רבים, רבים מידי, שוב לא רק מהמגזר החרדי, סרבו להתחסן. נראה כי ההחלטות לא להיענות להמלצות אנשי מקצוע (מדענים, רופאים סוכנויות לבריאות) מתבססת אצל חלק מהאנשים בחלקה על מידע שהם צורכים ברשתות החברתיות ואצל חלק אחר באמונות חזקות שלהם שאינן מבוססות על ממצאים מדעיים. בסופו של דבר חשוב לזכור שמה שעזר לצאת ממשבר הקורונה בעולם ובישראל הוא מבצעי החיסונים (כזכור בישראל ניתנו בסופו של דבר כחמישה חיסונים וכניסה למוסדות ציבוריים הותנתה בהצגת תעודת חיסון). המאסה הקריטית של מחוסנים סייעה בישראל ובעולם לחזור לחיים רגילים: הן במערכת החינוך והן בעולם התעסוקה, המסחר והתרבות. יש לציין גם שבחודשיים האחרונים ישנה עלייה בתחלואת הקורונה בישראל.
הבעיה בעיניי קשורה לעצם מהות החיים ומהות המדע שאינן מבטיחות לאף אחד אף פעם וודאות מוחלטת. החלטות בכלל והחלטות על מדיניות בריאות מתקבלות על בסיס ממצאים מחקריים כשעלינו לזכור כל הזמן שאמת במדע היא אמת כל עוד לא הוכח אחרת. אין במדע אמת מוחלטת. לדוגמה, בנוהל של גופי בריאות בעולם, בטיחות חיסונים גבוהה מהווה תנאי בסיסי לאישורם. עם זאת, מן הידועות הוא שלחיסונים שונים תופעות לוואי. ההגנה שלהם מפני הידבקות במחלות גבוהה מאוד אבל היא איננה הרמטית. הבעיה עם חשיבה שאיננה רציונלית היא שאם חיסון או החלטה כלשהי אינם נותנים מענה של 100%, זה אומר שהם לא יעילים ולכן יש לוותר עליהם. דעות כאלה מובעות ברשתות החברתיות ומופצות לעתים על ידי מנהיגים של קבוצות דתיות קיצוניות, ומשפיעות על תהליך קבלת ההחלטות של אנשים רבים ביניהם הורים המחליטים על מתן חיסונים לילדיהם הצעירים.
ככלל, חשוב שאנשים ילמדו להבחין בין התנהלות שמבוססת ממצאי מחקר (כמו הנחיות של התנהלות בעת מגפה, שימוש בחיסונים שעברו סדרות של בדיקות) לבין קבלת החלטות שקשורות לטעם אישי. קבלת החלטות על בסיס ממצאים מביאה בחשבון אפשרות של טעויות או ממצאים שקיימת אפשרות שיופרכו בעתיד. עם זאת, ישנה הבנה שהמסקנות מבוססות ממצאים. המקבלים החלטות בדרך זו מקפידים לבדוק את מקור המידע ולהסתמך על מקורות מקצועיים, מוסמכים. ואוסיף גם שתמיד עוזר לאמץ גישה ביקורתית. בנושאים חשובים יש להצליב מידע: כאשר תמיד המקור הוא מקור מקצועי מוסמך. לדוגמה משרדי הבריאות בישראל או במדינות אחרות בנוגע לחיסונים.
בחיפושיי אחרי מקורות מהימנים בעניין חיסוני החצבת והקשר בין תרופות מבוססות פרצטמול ואוטיזם חיפשתי מקורות מידע באינטרנט. עלו כתבות עיתונאיות רבות המפריכות את טענותיו של טראמפ בנודע לקשר בין צריכת תרופות מבוססות פרצטמול במהלך ההיריון ואוטיזם כמו גם בדבר השפעות חיסונים בכלל והחיסון נגד חצבת בפרט. בנוסף למקורות אלה נכנסתי לאתר של מכון דוידסון במכון ויצמן על מנת לבדוק את מידע המופיע בעיתונות.
נחזור לחצבת. באתר של מכון דוידסון ניתן למצוא כתבות על מחלת החצבת שנכתבו על ידי ד"ר ארז גרטי. כתבות שנכתבו בעקבות התפרצויות קודמות של המחלה כמו גם בעקבות ההתפרצות הנוכחית. חצבת מוצגת כמחלה הזיהומית המדבקת והמסוכנת ביותר מבין המחלות הוויראליות. מצוין שתשעה מתוך עשרה אנשים לא מחוסנים הנחשפים לאדם חולה ידבקו בסופו של דבר בחצבת. החצבת מסכנת חיים בעיקר בריכוזי אוכלוסיה לא מחוסנים. תינוקות ופעוטות פגיעים במיוחד. הפתרון לטיפול במחלה זו נגיש: חיסון נגד חצבת כחלק מהחיסון המרובע (נגד חצבת, חזרת ואדמת, להן נוסף גם חיסון נגד אבעבועות רוח). החיסון ניתן בשתי מנות: בגיל שנה בטיפת חלב ובגיל שש בבית ספר. כדי להגדיל את ההגנה על פעוטות הציע משרד הבריאות מנה נוספת לתינוקות בני 6 עד 11 חודשים באזורים שבהם יש התפרצות של המחלה. משרד הבריאות מציע גם למבוגרים שקיבלו בעבר רק מנת חיסון אחת כנגד חצבת לקבל מנת חיסון נוספת נגד המחלה. חשוב לציין גם שבמקומות שבהם יש רוב של אנשים מבוגרים וצעירים מחוסנים כנגד חצבת הדבר מעניק לכל הקהילה מעין "חסינות עדר". דהיינו כל מי שמתחסן תורם גם לחסינות שלו שלו נגד המחלה וגם ל"מטרית החיסון" של הקהילה. במקביל אחוזי חיסון נמוכים בקהילה מסכנים את הבלתי מחוסנים כיוון שפוגעים ב"חסינות העדר". כבר בשנת 2012 קבע ד"ר ארז גרטי שהימנעות מחיסון היא כמו משחק באש!
באשר לזיקה בין חיסונים לבין שכיחות של אוטיזם-נתחיל מהסוף: לא נמצא כל קשר בין חיסונים לאוטיזם, למרות מחקרים רבים שנעשו בנושא". טענה ראשונית בנוגע לזיקה בין חיסונים לאוטיזם התבססה על מחקר המוגדר כשערורייתי ונטען לגביו שתוצאותיו זויפו. מדובר במחקר של ד"ר אנדרו וויקפילד (Wakefield) שפורסם בכתב עת היוקרתי Lancet. בעקבות הביקורת שנמתחה על אופן ביצוע המחקר, שבו השתתפו רק 12 נבדקים שעלתה טענה שנבחרו מראש באופן שיבסס את טענת הקשר בין חיסונים לאוטיזם וגם עלתה טענה של אינטרסים כלכליים של וויקפילד, כתב העת משך חזרה את המחקר- אירוע מאוד מאוד נדיר בכתבי עת מדעיים. על בסיס המחקר הבעייתי הזה הסתמכו אלה שהפיצו פייק ניוז בדבר זיקה בין חיסונים לאוטיזם. מחקרים רבים שנערכו בעקבות מחקרו של וויקפילד לא מצאו קשר בין חיסונים לבין שכיחות האוטיזם באוכלוסיה.
בנוסף, נציין שבאתר מכון דוידסון ישנה התייחסות למחקרים הנוגעים לזיקות אפשריות בין נטילת תרופות מבוססות פרצומול במהלך ההריון לבין לידה של תינוקות עם אוטיזם והפרעות נאורו התפתחותיות נוספות. ד"ר יונת אשחר סיכמה במאמרה במכון דוידסון ב- 25.9.2025 את ממצאי המחקרים השונים במתמקדים בסוגיה זו ואת המסקנות המתבקשות מהם. במקרה של השפעה אפשרית של נטילת תרופות מבוססות פרצטמול כנגד כאבים וחום במהלך הריון לבין עליה בשכיחות הפרעות נוירו- התפתחותיות (אוטיזם ו-ADHD) של ילדים שאימהותיהם נטלו את התרופות האלה. מחקרים רבים שנערכו מצאו בחלקים שכיחות מעט יותר גבוהה של אוטיזם בקרב ילדים שאימהותיהם נטלו כמויות גדולות של פרצטמול, אבל באף מחקר לא נמצא קשר סיבתי בין נטילת פרצטמול לשכיחות גבוהה של הפרעות אלה. לפני כשנה פורסם מאמר סקירה שניתח ממצאים של 46 מחקרים שהתמקדו בזיקות אפשריות בין פרצטמול לבין שכיחות הפרעות נוירולוגיות התפתחותיות. ב-27 מחקרים נמצא מתאם נמוך אך מובהק בין נטילת פרצטמול על ידי האימהות בזמן ההיריון לבין השכיחות הפרעות נוירולוגיות התפתחותיות בקרב הילדים. ב-9 מחקרים נוספים לא נמצאה שום זיקה בין נטילת תרופות מבוססות פרצטמול לבין שכיחות של הפרעות נוירו-התפתחותיות. בארבעה מחקרים נמצא קשר שלילי בין נטילת פרצטמול לבין שכיחות של הפרעות אלה (דהיינו ככל שהאימהות נטלו יותר תרופות מבוססות פרצטמול כך שכיחות ההפרעות הנאורו התפתחותיות הייתה נמוכה יותר). דהיינו לא נמצא שהפרצטמול גרם לאוטיזם או ל-ADHD. במאמר של ד"ר יונת אשחר מוצגים גם ממצאיו של מחקר ענק שנערך בשוודיה בשנת 2024 שבו בנוסף לבדיקת מתאמים בין נטילת תרופות מבוססות פרצטמול במהלך ההיריון לשכיחות הפרעות נאורו התפתחותיות בקרב הילדים, נבדקה השפעת נטילת התרופות על הופעת הפרעות נוירו התפתחותיות בקרב אחים (כאשר האם נטלה תרופות מבוססות פרצטמול במהלך ההיריון עם אחד האחים ולא נטלה תרופות כאלה במהלך ההיריון עם האח או האחות). במחקר מבוקר זה לא נמצא כל הבדל בין שכיחות ההפרעות בין האחים (כלומר, מסיקים החוקרים שלנטילת התרופה לא הייתה השפעה על שכיחות ההפרעות הנאורו התפתחותיות). בשורה התחתונה ניתן לקבוע שלא נמצא קשר שיטתי בין נטילת תרופות מבוססות פרצטמול לבין שכיחות של הפרעות נוירו-התפתחותיות. ממצאי המחקר אינם מצדיקים לפי ד"ר אשחר המלצה שנשים בהריון יימנעו בנטילת תרופות להורדת חום ושיכוך כאבים המבוססות על פרצטמול במהלך ההיריון. יתרה מזו רופאים גורסים שאי טיפול בחום ובכאבים עלול להביא לנזקים להתפתחות העובר מעל ומעבר למה שמיוחד לתרופות עצמן.
איך מתמודדים עם מידע מוטעה הנוגע לחיסונים ונטילת תרופות המשפיעות על תהליך קבלת ההחלטות ועל בריאות הציבור?
במציאות בעשור השלישי של המאה ה-21 עלינו להתמודד עם רשתות חברתיות המהוות מגבירי קול בלתי מפוקחים של פייק ניוז, של תכנים אלימים, של המלצות בלתי אחראיות (כמו זו של טראמפ) שאינם מתבססים על מידע מהימן. לאור זאת, מתעורר הצורך לחנך ציבורים רחבים לברור מידע ולהבחין בין מידע מבוסס (שאיננו תמיד מספיק "אטרקטיבי" בשל מורכבותו) לבין שמועות ופייק ניוז. אחד הרעיונות שאני מבקשת לקדם בפוסט זה הוא להתחיל בכך שבתוכניות להכשרת מורים וגננות במכללות להוראה ייכלל קורס שמטרתו לחנך לחשיבה רציונלית ולגלות ביקורתיות כלפי מידע שאיננו מבוסס מקצועית ומחקרית. אני חושבת שבקורס כזה חשוב שסטודנטים להוראה כצרכני מידע בעצמם וכסוכני סוציאליזציה, יתנסו בעצמם בהשוואה פעילה בין מידע מבוסס מחקרית לבין מידע המופיע במגוון רשתות חברתיות או בפשקוילים. חשוב ביותר שכחלק מקורס כזה ייבדקו עמדות הסטודנטיות והסטודנטים, המשימות ייכללו השוואת מידע ממקורות שונים, ניתוח והסקת מסקנות. נדרש לטפח בקרב קהלים גדולים חשיבה ביקורתית, הרגל של בדיקת מקורות והצלבת מידע לפני קבלת החלטות שלהן השפעה משמעותית על הבריאות או על התפקוד שלנו. הכרחי להרגיל מבוגרים וילדים לבחון את מקורות המידע שלהם ולא להתמסר להמלצות ומידעים ללא בדיקה מוקדמת. הבעיה עם ממצאי המחקר המבוקר היא שהממצאים אינם חותכים וחד משמעיים וקשה לציבור להתמודד עם מורכבות. לכן ההעדפה להמלצות חד משמעיות וגורפות מבלי להזדקק "לשבור אתה ראש" ולבדוק את מהימנות המידע. חינוך לצריכה מבוקרת של מקורות מידע תוך הפעלת חשיבה ביקורתית היא הכרח. מציעה כאמור להתחיל להנחיל כישורים כאלה בקרב סטודנטים במכללות להוראה (בהיותם סוכני סוציאליזציה) אבל לא רק בקרבם.
עניין החיסונים הוא עוד סיבה שאני מאמין כי כן טוב היות האדם לבדו. ככה הבעיות האלה אינן שלי ואני מושפע פחות.