פורמלית, שבוע הספר העברי 2025 נמשך בין 10-19 ביוני. למעשה חודש יוני כולו הפך בשנים האחרונות לחודש הספר העברי. שבוע או חודש הספר העברי הוא הזדמנות לכוון את הזרקור לחשיבות הספרים בכלל ולא פחות מכך לחשיבות גיבוש שגרות של קריאה חוזרת במסגרות החינוך ובבתי הילדים. שבוע הספר העברי הוא גם הזדמנות לחשוף ולהכיר ספרי ילדים חדשים.
נהגתי להתייחס במשך כל השנים לשבוע הספר כחג של ממש, כולל ביקורים ורכישת ספרים בדוכנים של שבוע הספר עם בנותיי כשהיו בבית, ועם הנכדים בשנים האחרונות. השנה אין ממש אווירה של שמחה בכל החגים וגם השמחה המתלווה לשבוע הספר נפגעת במידת מה.
ישנם ילדים ומבוגרים שעבורם ספרים הם חוויה משמעותית במשך כל השנה. בקרב אוכלוסייה זו הרגלי קריאה מוטמעים והם חלק מהחיים. לעומת זאת, בבתים רבים לא התבססו הרגלים של קריאת ספרים ובשנים האחרונות המסכים מהווים מתחרים רציניים לספרים מודפסים. העניין הוא שקריאה הייתה ונותרה אחת הפעילויות המרכזיות התורמות לטיפוח אורייני, להרחבת הידע על העולם ובאמצעות האוריינות ללמידה בכל תחומי הדעת.
בקרב ילדים שפחות חשופים לקריאה בבתיהם כחלק מרכזי של החיים, גן הילדים ובית הספר עשויים לתרום תרומה של ממש לטיפוח עניין בקריאה, ובעקבות זאת לגיבוש הרגלי קריאה.
לשם כך חשובה, אבל לא מספיקה, הנגישות לספרים איכותיים. בגיל הגן חשובה ההתנסות של הילדים בקריאה בקול, רצוי דיאלוגית בידי מבוגרים. ילדים צעירים תלויים בעניין הקריאה במבוגרים. כדי שקריאה תהיה אפקטיבית, כדי שתביא להיכרות מעמיקה עם המשמעות של ספרי הילדים ולתרומה נלווית לטיפוח אוריינות, חשובה ביותר קריאה חוזרת, שוב ושוב של אותו ספר, עד שהילדים מכירים אותו על בוריו ומסוגלים "לקרוא" אותו. במסגרות חינוך מרובות ילדים, הפורמט המאפשר סוג כזה של פעילות הוא הקבוצה הקבועה וההטרוגנית. קריאה חוזרת היא קריאה בקול בקבוצה שהמנחה שלה מאפשרת ומעודדת שיח מעמיק עם ובין הילדים המתמקד בטקסט החזותי, בטקסט המילולי, בזיקות ביניהם, ברעיונות הילדים בנוגע לספרו. הקבוצה חייבת להיות קבועה על מנת להבטיח רציפות בשיח על הספר עם אותם משתתפים. ההטרוגניות של הקבוצה מבחינת כישורים אורייניים, כישורים חברתיים, השתייכות עדתית מאפשרת היכרות הדדית וחיזוק הקשרים הבין אישיים בין המשתתפים כמו גם העשרה הדדי והימנעות מהדבקת סטיגמות של "חלשים" ו"חזקים".
דבר ממה שכתבתי למעלה איננו מקורי או חדש. הפרקטיקה של קריאה חוזרת מוכרת לגננות ומורות וכך גם הלמידה בקבוצות קטנות וקבועות. למרות זאת, יישום שיטתי של עבודה בקבוצות קטנות הטרוגניות וקבועות וסביב קריאה חוזרת של ספרי ילדים איננו נפוץ דיו. במחקר שערכתי בסוף שנת 2024, שממצאיו טרם פורסמו, ושבו השתתפו 215 גננות נמצא שקיימים פערים בין הכרה של המשתתפות בחשיבות העבודה בקבוצה קטנה לבין האמונה בישימות פרקטיקה זו. הגננות שהשתתפו במחקר הצהירו רובן על אמונה בחשיבות העבודה בקבוצה קטנה וקבועה אך טענו שהן מפקפקות בישימות של הפרקטיקה הזו. הדאיג אותי לגלות שממצאים אלו מהדהדים ממצאים דומים ממחקר שערכתי בשנת 2017 והתפרסמו בשנת 2018 ( Tal, 2018) . במחקר משנת 2024 נמצא בנוסף שרבות מהגננות מרבות לעבוד בקבוצות מזדמנות ולא קבועות (שאינן מוגדרות פורמאלית כקבוצות כיוון שמדובר בהרכב שונה של ילדים ובתכנים מתחלפים). זאת ועוד, רק כ- 13% מהגננות מדווחות שהן מקדישות את העבודה בקבוצות קטנות לקריאת ספרי ילדים. לפי דיווחיהן ברוב המקרים ספרי הילדים נקראים במפגשי המליאה באופן בלעדי או בשילוב עם מעט עבודה בקבוצות קטנות. רק ב-1.5% מהמקרים מדווח שהגננות קוראות ספרי ילדים בקבוצות קטנות וקבועות.
מצאתי במהלך השנים שבמקרים שבהם גננות ומורות לכיתות א'-ב' ובמקרים אחדים מנהלות מעונות יום, מיישמות מחקר פעולה להטמעת פרקטיקת הקריאה החוזרת בקבוצות קטנות והטרוגניות במסגרות החינוך שלהן – הדבר מצליח. וזאת משום שמחקר הפעולה המלווה יישום עוזר לזהות חסמים המשבשים אותו, וגם להבין את העומד מאחורי חסמים קיימים. בעקבות זאת, אותן גננות, מורות ומנהלות במעון יום פעלו להתמודדות עם הגורמים המעכבים יישום. בסופו של דבר במקרים האלה קריאה חוזרת בקבוצות קטנות והטרוגניות יושמה בהצלחה במסגרות חינוך שבהן למדו ילדים עם מגוון יכולות (בין היתר בגן חינוך מיוחד). העניין הוא שמלכתחילה לגננות, למורות ולמנהלות מעונות היום שביצעו את מחקרי פעולה להטמעת גישת הקריאה החוזרת הייתה מוטיבציה גבוהה ליישם את הגישה. זאת ועוד, העבודה השיטתית שביצעו כחלק מדרישות יישום עבודות גמר בתואר השני. ללא עבודה שיטתית שבמהלכה מזוהים חסמים וקשיים, לא ניתן ליישם את גישת הקריאה החוזרת. חשוב לזכור שיישום עבודה בקבוצות קטנות וקבועות בגן או בכיתה חייבים לגייס את הצוות (בגן הילדים), להכניס את הפעילות הזו ללו"ז הקבוע, לחשוב על מה מוותרים כדי להכניס קריאה חוזרת בקבוצות קטנות לעבודה הקבועה, לתכנן פעילות. נזכור שהכרחי לחלק את כל הגן או הכיתה לקבוצות. שיתוף הצוות במלאכה הכרחי. בנוסף להיבטים הארגוניים שהוזכרו, חשוב ביותר להשקיע מאמץ בשיפור מתמיד של מיומנויות הנחית הקבוצה הקטנה והתיווך כך שהקריאה החוזרת של ספר תהיה דיאלוגית ותוביל להבנה מעמיקה של ספרי הילדים המוקראים.
על כן חשוב שייכלל יישום של קריאה דיאלוגית חוזרת של ספרי ילדים באמצעות מחקרי פעולה מלווי הדרכה בהכשרת גננות, מורות, מחנכות במסגרות חינוך לידה עד שלוש. הטמעה של עבודה בקבוצות קטנות וקריאה חוזרת באמצעות מחקר פעולה עשויה להביא להתאמת ההתערבות לצרכים של ילדים, לקבוצות ולמאפייני סביבה כמו גם לאיתור חסמים בכל מסגרת חינוכית ולהוביל להסרתם.
אני מציעה גם שבמסגרת השתלמויות המוצעות לגננות ומורות, גם כאלה שאינן חלק מלימודי תואר שני, ייכללו מחקרי פעולה להטמעת קריאה חוזרת, לצד מפגשי השתלמות הנוגעים לטיפוח שפה ואוריינות בכלל והיכרות עם ספרי ילדים מעניינים. אני מציעה שהמתכונת של מפגשי העשרה והרצאות יוחלף במתכונת של דרישה של מחקר פעולה שייושם בשדה במקביל למפגשי ההשתלמות. חשוב לא להירתע מהמילה "מחקר". מה שמוצע הוא דרך שיטתית להטמעת גישת הקריאה החוזרת מתוך רצון להתאים את יישומה להקשר הספציפי של כל מסגרת חינוכית. כמובן שיש לאפשר בחירה של ספרי ילדים המעניינים את הילדים ואת הצוות. אני שמחה לציין שיש קהילות (כמו גני הילדים בעיר אילת) שיישמו את הגישה בכל גני הילדים בישוב- ללא כל מעורבות שלי בתהליך.
חשוב בעיניי לא לוותר על צמצום הפער בין זה שאנחנו יודעים על כך שקריאה חוזרת של ספרי ילדים בקבוצות קטנות חשובה לבין מיעוט היישום של הגישה הזו. אם אנחנו מתכוונים במערכת החינוך להביא למוביליות חברתית, לצמצם פערים מהגיל הרך , אין דבר יותר חשוב מהנהגת קריאה חוזרת בקבוצות קטנות קבועות והטרוגניות כדרך חיים באותן המסגרות.
פוסטים קודמים בנושא קריאה חוזרת ודרכי יישומה במסגרות חינוך לגיל הרך
בבלוג זה פוסטים רבים המתמקדים בפרקטיקת הקריאה החוזרת. לנוחות הקוראים אני מפנה כאן לאחדים מהם:
קריאה דיאלוגית חוזרת של ספרי ילדים בגנים ובכיתות א'-ג'-הגיונית, אפשרית וקשה לביצוע
קריאה דיאלוגית חוזרת של ספרי ילדים בבית, במעון, בגן ובבית הספר!
איך מתנהלת ומסוכמת הקריאה החוזרת
התיידדות עם ספרי ילדים וקריאה חוזרת במסגרות חינוך לתינוקות ופעוטות
קריאה דיאלוגית חוזרת חשובה תמיד וקריטית בתקופות משבר
קריאה חוזרת: יישומים שונים הקשורים להפקת משמעות או להתנהגות זהירה
ספריה אישית בבית לכל ילד בעקבות קריאה חוזרת של ספרי ספרית פיג'מה או אלפנאנאוס
ספרים מודפסים, שירים, דקלומים ועיתונים עוזרים ללמוד לקרוא
הקראה חוזרת בקבוצות קטנות והטרוגניות כאמצעי להעצמת והכלת ילדים עם קשיים בגנים
פרופ' קלודי יקרה, תודה לך על "פוסט" מכונן זה, המדגיש את חשיבות הקריאה החוזרת, של ספרי ילדים מומלצים, בקבוצות קטנות קבועות, בגני הילדים ובכיתות הייסודי הראשונת.
כל זאת תוך קיום מעקב מחקרי מתמשך, הן לגבי קיום תדיר של הפעילות עצמה, והן פרטנית לגבי הישגי הילדים והישגי קבוצות המיקוד.